על המשגיח לגלות שליטה־עצמית

‏”‏כי על המנהיג להיות.‏.‏.‏ כובש את יצרו”‏.‏ — טיטוס א׳:‏7,‏ 8‏.‏

1,‏ 2.‏ איזו דוגמה לריסון־עצמי הוכיח הנסיך וויליאם מאורנג’‏,‏ ותוך אילו תוצאות חיוביות?‏

ההיסטוריה מספקת דוגמה יוצאת־דופן בנוגע לריסון רגשות.‏ באמצע המאה ה־16,‏ הנסיך ההולנדי הצעיר,‏ וויליאם מאוֹרנג’‏,‏ יצא למסע־ציד עם מלך צרפת,‏ הנרי השני.‏ המלך גילה לוויליאם את התכנית שהוא ומלך ספרד זממו להשמדת כל הפרוטסטנטים ברחבי צרפת והולנד,‏ ולמעשה,‏ בכל תחומי הנצרות.‏ המלך הנרי הניח שוויליאם הצעיר היה קתולי מסור כמותו,‏ ולכן חשף בפניו את כל פרטי המזימה.‏ הדברים ששמע וויליאם זיעזעו אותו משום שרבים מחבריו הטובים ביותר היו פרוטסטנטים,‏ אולם הוא לא גילה את רגשותיו.‏ תחת זאת,‏ גילה עניין רב בכל הפרטים שמסר לו המלך.‏

² ברגע שנתאפשר לו לעשות כן,‏ הוא הפעיל תכנית לסיכול המזימה,‏ והדבר הביא לבסוף לשיחרורה של הולנד מהשליטה הקתולית־ספרדית.‏ לאור העובדה שוויליאם היה מסוגל להפגין שליטה־עצמית כאשר שמע לראשונה על המזימה,‏ הוא זכה מאוחר יותר לכינוי ‏”‏וויליאם השתקן”‏.‏ וויליאם מאורנג’‏ כה הצליח,‏ עד כי נאמר עליו:‏ ”‏הוא היה המייסד האמיתי של עצמאותה וגדולתה של הרפובליקה ההולנדית”‏.‏

3.‏ למי מועיל הדבר כשזקני־קהילה מגלים ריסון־עצמי?‏

³ ביכולתו לשים רסן על רגשותיו,‏ הועיל ”‏וויליאם השתקן”‏ הן לעצמו והן לעמו.‏ באורח דומה,‏ על הזקנים או המשגיחים בקהילה המשיחית לגלות את פרי־הרוח הזה,‏ ריסון־עצמי.‏ (‏גלטיים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏ גילוי תכונה זו מצידם יועיל הן לעצמם והן לקהילות.‏ מאידך,‏ חוסר שליטה־עצמית עלול לגרום נזק לאין ערוך.‏

ריסון־עצמי — דרישה מצד זקני־קהילה

4.‏ איזו עצה מצד פאולוס מדגישה את הצורך לזקני־קהילה להפגין שליטה־עצמית?‏

⁴ פאולוס,‏ שהיה עצמו זקן־קהילה,‏ העריך את חשיבותה של שליטה־עצמית.‏ כאשר יעץ לזקני־הקהילה שבאו אליו מאפסוס,‏ אמר להם:‏ ”‏השגיחו על עצמכם ועל כל העדר”‏.‏ בין היתר,‏ ההשגחה על עצמם כללה גם טיפוח והפגנת מישמעת־עצמית,‏ כלומר,‏ השגחה על התנהגותם.‏ בכתבו אל טימותיוס,‏ הצביע על אותה נקודה,‏ באמרו:‏ ”‏השגח על עצמך ושית לבך להוראה”‏.‏ עצות אלה הצביעו על מודעותו של פאולוס לנטייה האנושית מצד אחדים לגלות יותר עניין בהטפה לזולת מאשר ביישום הדברים שהם מטיפים.‏ לכן,‏ הוא הדגיש את הצורך להשגיח תחילה על עצמם.‏ — מעשי־השליחים כ׳:‏28;‏ טימותיוס א׳.‏ ד׳:‏16‏.‏

5.‏ כיצד מתמנים זקנים בקהילה המשיחית,‏ והיכן בכתבי־הקודש מופיעות הדרישות לגביהם?‏

⁵ במשך השנים,‏ תפקידם של זקני־קהילה,‏ המוגדר בכתבי־הקודש,‏ נעשה ברור בהדרגה.‏ כיום,‏ אנו רואים שהמונח ’‏זקן־קהילה’‏ מתייחס למעמד אליו גברים משיחיים מתמנים.‏ הם מתמנים על־ידי הגוף המנהל של עדי־יהוה,‏ או נציגיו.‏ גוף זה מייצג את ”‏העבד הנאמן והנבון”‏.‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ ד”‏ץ‏)‏ פאולוס פירט,‏ בטימותיוס א׳.‏ ג׳:‏1–7 ובטיטוס א׳:‏5–9‏,‏ את עיקר הכישורים הנדרשים בטרם יתמנה הפרט כמשגיח משיחי,‏ או כזקן־קהילה.‏

6,‏ 7.‏ אילו דרישות יחודיות מזקני־הקהילה מחייבות גילוי שליטה־עצמית?‏

⁶ פאולוס ציין בטימותיוס א׳.‏ ג׳:‏2,‏ 3 (‏ע״ח‏)‏,‏ שעל המשגיח להיות איש ”‏מתון בדרכיו”‏.‏ תכונה זו והצורך להיות ”‏אוהב סדר”‏ דורשים ממנו לגלות שליטה־עצמית.‏ אדם הכשיר להיות משגיח ”‏לא איש מהלומות”‏ ו”‏לא איש ריב ומדון”‏ יהיה.‏ גם כישורים אלה דורשים מזקן־הקהילה להוכיח הבלגה.‏ בנוסף לכך,‏ על־מנת שזקן־קהילה ”‏לא ישתה לשכרה”‏,‏ עליו לגלות ריסון־עצמי.‏

⁷ בטיטוס א׳:‏7,‏ 8‏,‏ ציין פאולוס בפירוש שהמשגיח חייב להיות אדם ה”‏כובש את יצרו”‏.‏ ברם,‏ שים לב לכך שכמה מהדרישות האחרות הנמנות בפסוקים אלה מצריכות גם הן כיבוש רגשות.‏ לדוגמה,‏ על המשגיח להיות איש ”‏ללא דופי”‏.‏ ברור שזקן־קהילה לא יהיה כשיר לתפקיד זה אילמלא יגלה ריסון־עצמי.‏

במגע עם אחרים

8.‏ אילו תכונות נחוצות לזקני־קהילה בעת מתן עצות,‏ המדגישות את הצורך בשליטה־עצמית?‏

⁸ בנוסף לכך,‏ על המשגיח לגלות סבלנות ואורך־רוח בכל מגעיו עם עמיתיו לאמונה,‏ דבר הדורש מישמעת־עצמית.‏ למשל,‏ בגלטיים ו׳:‏1 אנו קוראים:‏ ”‏אחי,‏ אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה,‏ אתם האנשים הרוחניים [‏בעיקר זקני־הקהילה]‏ תקימו אותו ברוח של ענווה;‏ והיזהר שלא תבוא גם אתה לידי ניסיון”‏.‏ גילוי ”‏רוח של ענווה”‏ דורש ריסון־עצמי.‏ כמו־כן,‏ שליטה־עצמית חיונית על־מנת ’‏להיזהר’‏ שלא יבוא הוא עצמו בניסיון.‏ בדומה לכך,‏ חשובה המישמעת־העצמית כשזקן־קהילה נקרא לעזור לאח במצוקה.‏ תהא אשר תהא דעתו של זקן־הקהילה על האח,‏ עליו להיות אדיב,‏ סבלני ומבין במאמציו לעזור לו.‏ במקום להיות מהיר להעניק עצות,‏ על הזקן להיות נכון להקשיב ולדלות מאותו אח את הסיבה האמיתית למצוקתו.‏

9.‏ איזו עצה צריכה לעמוד לנגד עיניהם של הזקנים במגעיהם עם אחים מוטרדים?‏

⁹ במיוחד בעת טיפול באח מוטרד או עצבני,‏ הולמת ביותר העצה הניתנת ביעקב א׳:‏19‏:‏ ”‏על כן,‏ אחי אהובי,‏ יהא כל איש מהיר לשמוע,‏ בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס”‏.‏ מכאן שבעיקר כשנתקלים בכעס או בתגובות רגשיות חריפות,‏ על זקן־קהילה להיזהר שלא להגיב באופן דומה.‏ ריסון־עצמי חיוני על־מנת שלא להשיב במלים קשות כנגד מלים קשות,‏ לא ’‏לשלם רעה תחת רעה’‏.‏ (‏רומיים י״ב:‏17‏)‏ אם ישיב באותו מטבע הדבר יחמיר מצב שהוא קשה ממילא.‏ לכן,‏ גם כאן דבר־אלהים משיא עצות מעשיות לזקני־קהילה,‏ בהזכירם להם ש”‏מענה רך ישיב חימה”‏.‏ — משלי ט״ו:‏1‏.‏

שליטה־עצמית בישיבות מועצת־הזקנים ובוועדה שיפוטית

10,‏ 11.‏ מה אירע,‏ לעתים,‏ בישיבה של מועצת־זקנים,‏ דבר הממחיש את הצורך לנהוג באיפוק בישיבות אלה?‏

¹⁰ תחום נוסף שבו על משגיחים משיחיים להפגין שליטה־עצמית הוא,‏ בעת ישיבות של מועצת־הזקנים.‏ כדי לדבר בשלווה לטובת ענייני המלכות והצדק הכרחי לעתים קרובות לנהוג בהתאפקות מרובה.‏ כמו־כן,‏ דרוש ריסון־עצמי מצד הפרט על־מנת להימנע מלנסות להשתלט על הדיון.‏ אם יש לאחד הזקנים נטייה מעין זו,‏ יהא זה אך אדיב מצד זקן־קהילה אחר להשיא לו עצות.‏ — השווה יוחנן ג׳,‏ פסוק 9‏.‏

¹¹ כמו־כן,‏ אפשר שבישיבת מועצת־הזקנים עלול אחד מזקני־הקהילה תוך חריצות־יתרה להיעשות רגשני מדי,‏ ואפילו להרים את קולו.‏ עד כמה התנהגות כגון זו משקפת חוסר שליטה־עצמית!‏ היא מהווה תבוסה־עצמית כפולה.‏ מחד,‏ במידה שאדם מאבד שליטה על רגשותיו,‏ הוא גורע מיעילות דבריו,‏ מפני שהוא נותן לרגשותיו להאפיל על ההיגיון.‏ מאידך,‏ במידה שהוא נעשה רגשני,‏ הוא נוטה להכעיס או אפילו לעורר את התנגדותם של עמיתיו הזקנים.‏ מלבד זאת,‏ אם זקני־קהילה לא ייזהרו,‏ חילוקי־דעות חריפים עלולים להתפתח ביניהם ולגרום לפילוגים בקרבם.‏ הדבר יפעל לרעתם הם וגם לרעת הקהילה כולה.‏ — השווה מעשי־השליחים ט״ו:‏36–40‏.‏

12.‏ בטיפול באילו מקרים חיוני שזקני־קהילה יגלו שליטה־עצמית?‏

¹² בנוסף לכך,‏ שליטה־עצמית חיונית כדי שזקן־קהילה לא יגלה משוא־פנים או ינצל את סמכותו לרעה.‏ על־נקלה ניתן להיכנע לפיתוי,‏ או להרשות לשיקולים אנושיים לא־מושלמים להשפיע על מה שהפרט אומר או עושה!‏ פעם אחר פעם,‏ זקני־קהילה נמנעו מלפעול בהחלטיות כאשר נמצא אחד מילדיהם או קרוב־משפחה אחר אשם בהתנהגות פסולה.‏ במצבים מעין אלה נדרשת מישמעת־עצמית גבוהה שלא להרשות לקשרי־דם לעכב את הפעולה שהצדק מחייב.‏ — דברים י׳:‏17‏.‏

13.‏ מדוע נדרשת שליטה־עצמית מהזקנים במיוחד בדיונים בפני ועדה שיפוטית?‏

¹³ מצב נוסף שבו חשוב לשקף ריסון־עצמי הוא בעת דיון בפני ועדה שיפוטית.‏ על זקני־קהילה לגלות התאפקות מרובה,‏ כדי שלא יושפעו שלא כיאות מרגשותיהם.‏ אל להם להתרשם בנקל מדמעות.‏ באותה עת,‏ על זקן־קהילה להישמר שלא לאבד את קור־רוחו כאשר מוטחות כלפיו האשמות והוא מושמץ,‏ כשם שעלול להתרחש במקרה של טיפול בכופרים.‏ דבריו הבאים של השליח פאולוס מתאימים היטב במצב זה:‏ ”‏ועבד האדון מן הדין שלא יריב,‏ אלא יהא נוח לכל”‏.‏ דרושה שליטה־עצמית על־מנת להגיב בעדינות תחת לחץ.‏ פאולוס המשיך ואמר שעל ”‏עבד האדון”‏ להיות ”‏סבלן,‏ ומוכיח בענווה את המתנגדים”‏.‏ גילוי ענווה וסבלנות בעת מגעים עם מתנגדים דורשת הבלגה רבה.‏ — טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏24,‏ 25‏.‏

ריסון־עצמי עם בני המין השני

14.‏ לאיזו עצה הולמת על זקנים להישמע במגעיהם עם בנות המין השני?‏

¹⁴ על זקני־קהילה לגלות עירנות מיוחדת בהפגנת שליטה־עצמית במגעיהם עם בנות המין השני.‏ אין זה מומלץ שזקן־קהילה יערוך לבדו ביקור־רעייה אצל אחות.‏ על הזקן להיות מלווה בזקן־קהילה אחר או במשרת־עוזר.‏ ככל הנראה,‏ בהיותו ער לבעייה זו,‏ יעץ פאולוס לטימותיוס,‏ שגם הוא היה זקן־קהילה:‏ ”‏פנה אל.‏.‏.‏ הזקנות כאל אמהות,‏ ואל הצעירות כאל אחיות — במלוא טוהר”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏ אירע שזקני־קהילה אחדים הניחו ידיהם על אחות כאילו במחווה אבהית.‏ ברם,‏ לעתים הם מטעים את עצמם,‏ משום שאפשר שלא חיבה משיחית טהורה,‏ אלא דחף רומנטי הוא המניע למחווה כזאת.‏ — השווה קורינתים א׳.‏ ז׳:‏1‏.‏

15.‏ כיצד המחיש מקרה מסוים עד כמה יכול אי כיבוש היצר מצד זקן־קהילה להמיט חרפה על שמו של יהוה?‏

¹⁵ איזה נזק אכן נגרם לאמת במקרים בהם זקני־קהילה לא כבשו את רגשותיהם במגעיהם עם אחיות בקהילה!‏ למשל,‏ לפני מספר שנים,‏ נודה זקן־קהילה אחד משום שנאף עם אחות מהקהילה,‏ אשר בעלה לא היה אחד מעדי־יהוה.‏ באותו לילה שבו הכריזו על נידויו של זקן־הקהילה,‏ התפרץ לאולם־המלכות בעלה הנפגע של האחות כשהוא חמוש באקדח,‏ וירה בשני האשמים בפרשה.‏ איש מהם לא נהרג,‏ אך למחרת הופיעה בעיתון כותרת ראשית ’‏יריות בכנסיה’‏.‏ איזו חרפה הטיל חוסר שליטה־עצמית זה מצד אותו זקן־קהילה על הקהילה כולה ועל שמו של יהוה!‏

ריסון־עצמי בתחומים אחרים

16.‏ מדוע על זקנים לגלות שליטה־עצמית במתן הרצאות פומביות?‏

¹⁶ ריסון־עצמי נחוצה גם כשזקן־קהילה נותן הרצאה פומבית.‏ על הנואם להציב דוגמה של ביטחון ויציבות.‏ יש המנסים לשעשע את מאזיניהם בהערות שנונות מרובות,‏ רק בכוונה לזכות בצחוקים.‏ הדבר עלול לשקף כניעה לפיתוי להשביע את רצון הקהל.‏ כמובן,‏ כל תופעה של כניעה לפיתויים מעידה על חוסר שליטה־עצמית.‏ ניתן אפילו לומר שגם חריגה מהזמן המוקצב לנאום משקפת מישמעת־עצמית לקויה,‏ וייתכן אף הכנה בלתי־מספקת.‏

17,‏ 18.‏ איזה תפקיד ממלאה השליטה־העצמית בעריכת תכנית מאוזנת כדי לכלול את תחומי אחריותו השונים?‏

¹⁷ על כל זקן־קהילה חרוץ לעמוד באתגרים הכרוכים בהשגת איזון בין הפעילויות השונות הנוטלות מזמנו וממרצו.‏ דרושה שליטה־עצמית על־מנת שלא יהיה קיצוני לכיוון זה או אחר.‏ זקני־קהילה אחדים היו כה עסוקים בענייני הקהילה עד כי הזניחו את בני־משפחותיהם.‏ לכן,‏ כשאחות אחת סיפרה לאשתו של זקן־קהילה על ביקור־רעייה מעודד שהוא ערך אצלה,‏ הצהירה אשת הזקן:‏ ”‏הלוואי והיה עורך ביקורי־רעייה אצלי מדי פעם!‏”‏ — טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏2,‏ 4,‏ 5‏.‏

¹⁸ כמו־כן,‏ על כל זקן־קהילה להפגין מישמעת־עצמית כדי לאזן את הזמן שהוא מקדיש ללימוד אישי,‏ לשירות־השדה או לביקורי־רעייה.‏ בשל נטיותיו המתעות של הלב האנושי,‏ יהא זה קל מאוד לזקן להקדיש יותר זמן משראוי לדברים מהם הוא נהנה יותר.‏ אם הוא אוהב ספרים,‏ למשל,‏ עשוי הוא להקדיש יותר זמן ללימוד אישי.‏ אם הוא רואה את השירות מבית־לבית כמשימה קשה למדי,‏ עלול הוא למצוא תירוצים להזניח זאת לטובת עריכת ביקורי־רעייה.‏

19.‏ איזו חובה מוטלת על זקני־הקהילה המדגישה את הצורך בהתאפקות?‏

¹⁹ החובה לשמור על חשאיוּת דורשת גם היא התאפקות קפדנית מצד זקן־הקהילה.‏ עצה ההולמת ביותר את המצב היא:‏ ”‏סוד אחר אל תגל”‏.‏ (‏משלי כ״ה:‏9‏)‏ העובדות מציינות שייתכן שזו אחת הדרישות אותה מפירים זקני־קהילה יותר מאשר אחרות.‏ אם לזקן־קהילה יש אשה נבונה ואוהבת אשר עימה יש לו תיקשורת טובה,‏ עלולה להיות הנטייה מצידו לשוחח עימה או פשוט להעיר לגבי נושאים שהם בעלי אופי סודי.‏ אולם,‏ דבר זה הוא פסול ומאוד לא־נבון מצידו.‏ ראשית,‏ הוא מועל באֵמוּן.‏ אחים ואחיות רוחניים פונים לזקני־קהילה ושופכים לפניהם את סתר לבם תוך ביטחון שהדבר יישאר חסוי לחלוטין.‏ שיתוף האשה בעניינים סודיים הוא מעשה שלילי,‏ לא־נבון ולא־אוהב,‏ משום שהדבר מוסיף עול מיותר עליה.‏ — משלי י׳:‏19;‏ י״א:‏13‏.‏

20.‏ מדוע כה חשוב עבור זקני־קהילה לגלות שליטה־עצמית?‏

²⁰ ללא ספק,‏ אם כן,‏ שליטה־עצמית חשובה ביותר,‏ ובמיוחד לזקני־קהילה!‏ בתוקף הזכות שהופקדה בידיהם להנהיג קהילה של משרתי יהוה,‏ אחריותם כפולה ומכופלת.‏ מאחר שהרבה ניתן להם,‏ הרבה נדרש מהם.‏ (‏לוקס י״ב:‏48;‏ ט״ז:‏10‏;‏ השווה יעקב ג׳:‏1‏.‏)‏ זכותם וחובתם של זקני־הקהילה להציב דוגמה ומופת לכל.‏ יתר על כן,‏ מעמדם של זקני־קהילה מאפשר להם להעניק יותר תועלת או לגרום יותר נזק לאחיהם,‏ כשלעתים קרובות תלוי הדבר במידה שהם מגלים ריסון־עצמי.‏ אין פלא,‏ איפוא,‏ שפאולוס אמר:‏ ”‏כי על המנהיג להיות.‏.‏.‏ כובש את יצרו”‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏11/‏15)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ אילו דרישות מזקני־הקהילה,‏ המופיעים בכתבי־הקודש,‏ מצביעות על הצורך בשליטה־עצמית מצידם?‏

◻ מדוע דרושה שליטה־עצמית מזקני־קהילה בכל מגע עם עמיתיהם לאמונה?‏

◻ כיצד ניתן להפגין שליטה־עצמית בישיבות של מועצת־הזקנים?‏

◻ אילו אתגרים עומדים בפני זקנים בנוגע לשמירה על חשאיוּתם של עניינים סודיים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

גילוי שליטה־עצמית חיוני בישיבות מועצת־הזקנים

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

על זקני־קהילה משיחיים לגלות שליטה־עצמית בשמירה על דברים חסויים