קציר עובדי־אלהים

השליח יוחנן זכה לחזון בו ראה מאורעות מזעזעי־עולם אשר נועדו להתרחש במהלך ”‏יום האדון”‏.‏ הוא ראה את האדון השמימי,‏ ישוע המשיח,‏ שועט קדימה רוכב על־גבי סוס לבן,‏ המסמל מלחמת־צדק — ”‏מנצח ולמען ינצח”‏.‏ כצעד הראשון הינו משליך את השטן,‏ אויבו הקדום של אלהים,‏ מן השמים אל תחום כדור־הארץ.‏ השטן מגיב על כך בגל חסר־תקדים של טבח המוני,‏ רעב ומגפות,‏ המסומלים בחזון בפרשים הרוכבים על סוסים — אדום,‏ שחור וירקרק.‏ (‏ההתגלות א׳:‏10;‏ ו׳:‏1–8;‏ י״ב:‏9–12‏)‏ אותן צרות פרצו תחילה בשנת 1914,‏ ומאז הסלימו.‏ בקרוב,‏ הן תגענה לשיאן במה שתיאר ישוע כ”‏צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה,‏ אף לא תהיה כמוה”‏.‏ — מתי כ״ד:‏3–8,‏ 21‏.‏

מה נועד להיות מצבם של עובדי־יהוה באותה תקופה?‏ ההתגלות ז׳:‏1–10 ציין שמלאכים ’‏יאחזו’‏ את רוחות ההשמדה עד אשר ייאספו אותם עובדי־אלהים.‏ במהלך התקופה מאז שנת 1914,‏ נאספו האחרונים מבין ”‏ישראל”‏ הרוחני — המונה 000,‏144 חברים — שנותרו עדיין עלי־אדמות.‏ בהמשך,‏ יוחנן מסר על מה שראה:‏ ”‏והנה המון רב,‏ אשר לא יכול איש למנותו,‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏.‏ אותו ”‏המון רב”‏ כבר מונה כיום מיליונים.‏ הם עומדים לפני כסא אלהים,‏ מקובלים על אלהים בזכות אמונתם בדם המכפר של ישוע,‏ שנטבח כ”‏שה”‏ תמים.‏ הם ”‏קוראים בקול גדול:‏ ’‏הישועה לאלהינו היושב על הכסא ולשה’‏”‏.‏ אותם עובדי־אלהים מסורים ממשיכים לומר לאחרים,‏ ”‏בוא!‏”‏ והשומעים נאספים גם הם כדי להינצל מ”‏הצרה הגדולה”‏.‏ — ההתגלות ז׳:‏14–17;‏ כ״ב:‏17‏.‏

‏”‏בכל הארץ”‏

ניתן לומר על כל אותם משיחיים מסורים:‏ ”‏בכל הארץ יצא קוום [‏קולם,‏ תרגום שבעים‏]‏ ובקצה תבל מִליהם!‏”‏ (‏תהלים י״ט:‏5;‏ רומיים י׳:‏18‏)‏ פעילותם הנמרצת זכתה לברכה בפרי יוצא־מן־הכלל.‏ לדוגמה:‏

הקהילות במקסיקו מדווחות כיום על 965,‏335 עובדי־יהוה פעילים,‏ גידול של מאה אלף תוך שלוש שנים בלבד!‏ מדוע כה גדול הריבוי?‏ הסיפור הבא יעזור לנו להבין.‏ בחור צעיר בשם אורֶליוֹ שירת כשמש בכנסיה קתולית.‏ בכל פעם שעדי־יהוה באו לבשר באותו כפר,‏ הוא נהג לצלצל בפעמוני הכנסיה כדי להרתיע את תושבי הכפר מלהאזין להם.‏ במשך הזמן הוא רכש עותק של תרגום רומי־קתולי של כתבי־הקודש,‏ והחל לקרוא בו,‏ אך לא הבין את שקרא.‏ יום אחד פגש ידיד כשבידו עותק של תרגום העולם החדש‏.‏ אורליו נזף בידידו,‏ בעודו טוען שאותו תרגום מסולף,‏ לקח את הידיד לביתו,‏ כדי להראות לו את המקרא ”‏האמיתי”‏.‏ ידידו אמר לו:‏ ”‏קרא את שמות,‏ פרק כ׳‏‏”‏,‏ ועזב.‏

בהתחילו בפרק הראשון‏,‏ קרא השמש את כל ספר שמות עד אשר הגיע לפרק כ׳,‏ פסוקים 4,‏ 5‏.‏ הוא הזדעזע מאוד ממה שקרא בתרגום הקתולי שלו באשר לשימוש בפסלים.‏ ביום ראשון שלאחר מכן,‏ לאחר טקס המיסה,‏ הוא הציג בפני הכומר את הפסוקים בנוגע לפסלים.‏ תחילה,‏ אמר הכומר שאין הוא עובד את הפסלים,‏ אלא רק מכבד אותם.‏ בראותו שהדבר לא סיפק את אורליו,‏ האשים אותו הכומר בכך שהוא לומד עם עדי־יהוה.‏ אורליו הכחיש זאת,‏ והוסיף,‏ ”‏אך עכשיו אכן אלמד עימם!‏”‏

בפעם הבאה שהעדים ביקרו בכפר,‏ יצר אורליו עימם קשר והחל ללמוד איתם את המקרא.‏ הוא הפסיק לעבוד בכנסיה ותוך שלושה חודשים הוכיח עצמו ככשיר ליטול חלק בשירות ההטפה עם עדי־יהוה.‏ הבית הראשון בו ביקר היה זה של הכומר,‏ אשר לא האמין למראה־עיניו כשראה את שמש הכנסיה לשעבר,‏ בתפקיד של מבשר מלכות.‏ הכומר איים עליו בנידוי מן הכנסיה,‏ אך אורליו הודיע לו שלא יהיה בכך כל צורך כיון שהוא כבר ניתק עצמו מן הכנסיה.‏ הדרך האמיצה בה נהג עודדה רבים מבני הכפר שכבר למדו עם עדי־יהוה.‏ אורליו ו־21 אחרים בני אותו כפר נטבלו באותו כינוס מחוזי.‏ הגידול היה כה רב באותו איזור שהיה רק זקן־קהילה אחד שיכול היה לעבור עם אותה קבוצה על השאלות הבוחנות את נכונותם של המועמדים לטבילה.‏

‏”‏יצא קוום”‏

אין מיפלט מפני פעילות ההטפה על המלכות!‏ בכל פעם שעדי־יהוה ביקרו בביתו של איש קתולי אחד באיטליה,‏ הוא הגיב ברוגזה.‏ לכן,‏ כאשר החברה בה עבד העבירה אותו לסינגפור,‏ חש שסוף־סוף כבר לא יטרידו אותו העדים.‏ אך,‏ להפתעתו הרבה,‏ הם היו גם שם.‏ לכן,‏ הוא קנה שני כלבי פרא כדי שיתקיפו את העדים אם יבואו לבקר בביתו.‏ כששתי עדות באו לבקרו,‏ זינקו עליהן שני הכלבים.‏ מבוהלות,‏ נסו הנשים כל עוד רוחן בהן,‏ רצות לכיוונים שונים בהגיען לצומת־דרכים.‏ כשאחד הכלבים הדביק אותה,‏ בייאושה הוציאה אחת העדות שתי חוברות מתוך תיקה ודחפה אותן לפיו הפעור של הכלב.‏ כך,‏ הוא הפסיק לרדוף אחריה,‏ סב על עקביו,‏ ורץ חזרה הביתה.‏

בשבוע שלאחר מכן,‏ אותן שתי אחיות ערכו ביקור־חוזר בבית שממול באותו רחוב.‏ בעל הכלבים עמד בגינתו,‏ ולמרבה הפלא,‏ בירך את הנשים לשלום והזמינן להיכנס לביתו.‏ הוא סיפר להן שמעולם לא דיבר עם עדי־יהוה או קרא ספרות מטעמם.‏ אך,‏ הוא הופתע מאוד למצוא את החוברות בפיו של אחד הכלבים.‏ באותו ערב קרא את החוברות והתרשם מהן מאוד.‏ אף־על־פי שהיה קתולי כל ימי חייו,‏ הוא הביע רצון ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה.‏

מאחר שהאיש הועבר בחזרה לאיטליה,‏ סוּדר שעדי־יהוה ילמדו עימו שם.‏ כשהוא ואשתו החלו לבקר באסיפות,‏ כומר האיזור החל לאיים עליהם בזעם.‏ מישהו הצית את גינת ביתם,‏ ועקב כך החליטו בני־הזוג לנתק כל קשר עם הכנסיה.‏ אותו אדם אומר כיום:‏ ”‏כבר הספקתי לבשר לרבים מבני־משפחתי;‏ ברצוני להודיע להם שיהוה הוא האל האמיתי היחיד”‏.‏

‏”‏בקצה תבל מִליהם”‏

חווייה נוספת מ”‏קצה תבל”‏ מראה כיצד בשורת המלכות זוכה להערכה ועוזרת לאנשים לשנות את אורח־חייהם.‏ במהלך השתתפותה בקורס להורוּת והכנה לקראת הלידה,‏ פגשה עדה מאוסטרליה באשה בעלת הרגלים פסולים רבים,‏ אשר סרבה להפסיק לעשן אפילו במרוצת חודשי הריונה.‏ גישתה מאוד הפריעה לעֵדה.‏ אירע ששתיהן ילדו באותו זמן ושהו באותה מחלקת יולדות,‏ כך שהיתה להן הזדמנות לשוחח.‏ התברר שהיו לאותה אשה בעיות רבות בילדותה,‏ ושכעת עמדו נישואיה על סף התמוטטות.‏ לכן,‏ אחרי צאתה מבית־החולים,‏ ביקרה העדה אצל האשה והחלה לערוך עימה שיעור־מקרא,‏ תוך שימוש בספר המשפחה — כיצד להפכה למאושרת‏.‏

בעלה של אותה אשה כבר התפלל לאלהים שיכוונו לדת האמת,‏ אך הוסיף לכך תנאי:‏ ”‏רק שלא תהיה זו הדת של עדי־יהוה!‏”‏ למרות זאת,‏ כשהוא שמע שאשתו לומדת עם העדים,‏ הוא החל לשאול שאלות,‏ והוזמן להשתתף בשיעור.‏ הוא עשה כן,‏ ותוך זמן קצר החל לבקר באסיפות הקהילה.‏ כיום,‏ הן הבעל והן האשה טבולים,‏ וברור שמצב נישואיהם השתפר במידה ניכרת.‏

שיעורי־מקרא ביתיים המבוססים על ספרות כגון זו תרמו רבות לאיסוף עובדי־אלהים חדשים רבים.‏ במדינות בהן עדי־יהוה נתקלים בקשיים הכרוכים במהפכות,‏ במלחמות־אזרחים,‏ או בהגבלות אותן מטילות הממשלות,‏ גדל מספר שיעורי־המקרא הביתיים.‏ מלחמת־אזרחים פרצה באנגולה לפני שנים רבות,‏ והאחים שם סבלו רבות ונרדפו.‏ בתחילת השנה שעברה,‏ יותר מ־000,‏14 מבשרים דיווחו על למעלה מ־000,‏40 שיעורי־מקרא ביתיים,‏ אך חסרה להם ספרות מקראית.‏ משגיחים נודדים ביקרו אצל קבוצה קטנה של אחים מדי יום,‏ בארגנם פעילות שירות־שדה במהלך היום ותכנית של אסיפות בכל ערב!‏ איזו שמחה היתה זו,‏ כאשר פסקה המלחמה,‏ ומשלוח של 42 טונות של ספרות כה נחוצה הגיע מדרום־אפריקה!‏ ללא ספק,‏ אהבתם של אותם אחים ’‏תתרבה יותר ויותר ותתלווה בדעת ובכל תבונה’‏,‏ המאפשרת להם ’‏להבחין בדברים החשובים’‏.‏ (‏פיליפים א׳:‏9,‏ 10‏)‏ איזה עידוד יש בכך לאלה שיש בידם להשיג ספרות־עזר מקראית רבה,‏ לנצל את מה שיהוה מספק להם בחסדו!‏ — טימותיוס א׳.‏ ד׳:‏15,‏ 16‏.‏

אושרם של עובדי־אלהים הנאמנים מזכיר לנו את דברי ישוע ב’‏דרשת־ההר’‏ שלו:‏ ”‏אשרי עניי הרוח [‏המודעים לצרכיהם הרוחניים,‏ ע״ח‏]‏ כי להם מלכות השמים.‏ .‏.‏.‏ אשרי הנרדפים בגלל הצדקה,‏ כי להם מלכות השמים.‏ .‏.‏.‏ שימחו וגילו,‏ כי שכרכם רב בשמים”‏.‏ (‏מתי ה׳:‏3–12‏)‏ איזה קציר רב נאסף עתה באנגולה!‏

באזורים אחרים בעולם,‏ ישנה הקלה בהגבלות על פעילותם של עדי־יהוה וחלקם אף הוּסרו כליל.‏ ישוע העיר באשר למצב בימיו:‏ ”‏הקציר רב,‏ אבל הפועלים מעטים”‏.‏ (‏מתי ט׳:‏37‏)‏ עד כמה נכון הדבר כיום!‏ תמיד קיים צורך בעובדים נוספים.‏ אנו שמחים שעבודת־האלהים שלנו כוללת בחובה את מלאכת הקציר.‏ לא ניתן כיום למצוא שמחה גדולה מזו שבשירותנו הפורה והמסור ליהוה אלהים.‏

אך,‏ מה מניע את עובדי־יהוה לגלות כל כך הרבה שמחה ומסירות?‏ הבה נראה.‏

‏(‏מקור המאמרים:‏ 1992/‏1/‏1)‏