‏’‏בשם רוח־הקודש’‏

‏”‏לכו,‏ איפוא,‏ ועשו תלמידים מאנשי כל העמים;‏ הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח־הקודש”‏.‏ — מתי כ״ח:‏19‏,‏ ע״ח‏.‏

1.‏ באיזה ביטוי חדש השתמש יוחנן המטביל בקשר לרוח־הקודש?‏

בשנת 29 לספירה,‏ פעל יוחנן המטביל בקרב עם־ישראל כשהוא סולל את הדרך לבוא המשיח.‏ במהלך שירותו,‏ הכריז הוא דבר חדש בנוגע לרוח־הקודש.‏ כמובן,‏ היהודים ידעו כבר את מה שאמר התנ״ך על רוח־הקודש.‏ אך,‏ יתכן שהופתעו לשמוע את דברי יוחנן:‏ ”‏אני אמנם מטביל אתכם במים לתשובה,‏ אך הבא אחרַי.‏.‏.‏ יטביל אתכם ברוח־הקודש”‏.‏ (‏מתי ג׳:‏11‏)‏ ’‏טבילה ברוח־הקודש’‏ היתה עבורם מושג חדש לחלוטין.‏

2.‏ באיזה ביטוי חדש השתמש ישוע בנוגע לרוח־הקודש?‏

² זה ש’‏בא אחריו’‏ היה ישוע.‏ במהלך חייו הארציים,‏ ישוע עצמו לא הטביל איש ברוח־הקודש,‏ אך דיבר עליה פעמים רבות.‏ יתר־על־כן,‏ לאחר תחייתו,‏ התייחס לרוח־הקודש בדרך חדשה נוספת.‏ הוא אמר לתלמידיו:‏ ”‏לכו,‏ איפוא,‏ ועשו תלמידים מאנשי כל העמים;‏ הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח־הקודש”‏.‏ (‏מתי כ״ח:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏ הביטוי ”‏בשם”‏ משמעו ”‏תוך הכרה במעמדו”‏.‏ טבילה במים תוך הכרה במעמדם של האב,‏ הבן ורוח־הקודש נועדה להיות שונה מטבילה ברוח־‏הקודש.‏ שוב,‏ היה זה מושג חדש הקשור ברוח־הקודש.‏

טבילה ברוח־הקודש

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ מתי נערכו הטבילות הראשונות ברוח־הקודש?‏ (‏ב)‏ בנוסף לכך שהטבילה אותם,‏ מה עוד ביצעה רוח־הקודש בתלמידי ישוע בחג־השבועות בשנת 33 לספירה?‏

³ סמוך לעלייתו השמיימה,‏ הבטיח ישוע לתלמידיו בקשר לטבילה ברוח־הקודש:‏ ”‏אתם תיטבלו ברוח־הקודש בעוד ימים לא רבים”‏.‏ (‏מעשי־השליחים א׳:‏5,‏ 8‏)‏ כעבור זמן קצר,‏ התמלאה ההבטחה.‏ ישוע ביצע מן השמים את הטבילות הראשונות ברוח־הקודש כאשר זו נשפכה על 120 תלמידים אשר נאספו בעליית־גג בירושלים.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏1–4,‏ 33‏)‏ תוך איזו תוצאה?‏ התלמידים נעשו חלק מ’‏גופו’‏ הרוחני של המשיח.‏ כשם שהסביר זאת השליח פאולוס,‏ ’‏הרי ברוח אחת הוטבלו הם לגוף אחד’‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏13‏)‏ בו בזמן,‏ הם נמשחו כמלכים וכהנים עתידיים במלכות אלהים השמימית.‏ (‏אפסיים א׳:‏13,‏ 14;‏ טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏12;‏ ההתגלות כ׳:‏6‏)‏ רוח־הקודש שימשה גם כחותם אישי וכערבון לאותה ירושה מזהירה שנועדה להם,‏ אך אין זה הכל.‏ — קורינתים ב׳.‏ א׳:‏21,‏ 22‏.‏

⁴ מספר שנים קודם לכן,‏ אמר ישוע לנקדימון:‏ ”‏אם לא ייוולד אדם מלמעלה,‏ לא יוכל לראות את מלכות האלהים.‏ .‏.‏.‏ אם לא ייוולד איש מן המים והרוח לא יוכל להיכנס למלכות האלהים”‏.‏ (‏יוחנן ג׳:‏3,‏ 5‏)‏ והנה,‏ 120 איש ’‏נולדו מחדש’‏.‏ באמצעות רוח־הקודש,‏ אומצו הם כבנים רוחניים לאלהים,‏ אחי ישוע.‏ (‏יוחנן א׳:‏11–13;‏ רומיים ח׳:‏14,‏ 15‏)‏ כל אותן פעילויות מצד רוח־הקודש הינן,‏ בדרכן הן,‏ מופלאות יותר מנסים.‏ יתר על כן,‏ שלא בדומה לנסים חד־פעמיים,‏ לא הפסיקה רוח־הקודש את פעילותה גם לאחר מות השליחים,‏ אלא המשיכה להיות פעילה בדרך זו עד עצם ימינו אנו.‏ זוהי זכות לעדי־יהוה כיום,‏ שבקרבם נמצאים אחרוני חברי ’‏גוף האדון’‏ שנטבלו ברוח,‏ המרכיבים את ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ המספק את המזון הרוחני בעיתו.‏ — מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ ד”‏ץ‏.‏

טבילה ”‏בשם.‏.‏.‏ רוח־הקודש”‏

5,‏ 6.‏ כיצד הובילו הטבילות הראשונות ברוח־הקודש לטבילה במים?‏

⁵ אך,‏ מה באשר לטבילה במים ”‏בשם האב והבן ורוח־הקודש”‏,‏ אליה התייחס ישוע?‏ התלמידים הראשונים אשר ’‏נטבלו ברוח’‏ לא נטבלו בטבילה שציין כאן ישוע.‏ הם כבר נטבלו במים בידי יוחנן המטביל,‏ ומאחר שטבילתם היתה מקובלת על יהוה אותה עת,‏ לא היה צורך שייטבלו שנית.‏ אך,‏ בחג־השבועות של שנת 33 לספירה,‏ רבים אכן זכו לטבילה חדשה זו במים.‏ כיצד התרחש הדבר?‏

⁶ טבילתם של ה־120 ברוח־הקודש לוותה ברעש גדול שמשך המונים אל מקום האירוע.‏ הם נדהמו לשמוע את השליחים מדברים בלשונות,‏ כלומר,‏ בשפות זרות שהיו מובנות לנוכחים שונים.‏ השליח פטרוס הסביר שנס זה היווה עדות לכך שרוח אלהים נשפכה באמצעות ישוע,‏ אשר הוקם מן המתים ושעתה ישב לימינו של אלהים בשמים.‏ פטרוס עודד את מאזיניו:‏ ”‏לכן יֵדע נא כל בית־ישראל בבירור,‏ שאלהים שם לאדון ולמשיח את ישוע זה אשר אתם צלבתם [‏הוקעתם,‏ ע״ח‏]‏”‏.‏ אזי,‏ סיים את דבריו בזה הלשון:‏ ”‏שובו בתשובה והיטבלו איש איש מכם בשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם,‏ ותקבלו את מתנת רוח־הקודש”‏.‏ כ־000,‏3 אנשים עשו כן.‏ — מעשי־השליחים ב׳:‏36,‏ 38,‏ 41‏.‏

7.‏ באיזו דרך נטבלו אותם 000,‏3 ש’‏נטבלו ברוח’‏ בחג־השבועות,‏ 33 לספירה,‏ גם ”‏בשם האב והבן ורוח־הקודש”‏?‏

⁷ האם ניתן לומר שהם נטבלו תוך הכרה במעמדם של האב,‏ הבן ורוח־הקודש?‏ אכן,‏ כן.‏ אמנם,‏ פטרוס לא אמר להם להיטבל בשם האב,‏ שהרי הכירו כבר ביהוה כאל העליון,‏ כיון שהיו יהודים מלידה,‏ ונמנו עם האומה שהוקדשה לו.‏ פטרוס אכן הבהיר להם:‏ ”‏היטבלו.‏.‏.‏ בשם ישוע המשיח”‏,‏ כך שטבילתם סימלה את הכרתם בישוע כאדון וכמשיח.‏ הם נעשו תלמידיו והבינו שניתן לזכות בסליחת חטאים רק באמצעותו.‏ לבסוף,‏ טבילתם היתה תוך הכרה ברוח־הקודש,‏ כיון שהובטח להם שבעקבותיה ’‏יקבלו את מתנת רוח־הקודש’‏.‏

8.‏ (‏א)‏ בנוסף לטבילה במים,‏ לאיזו טבילה אחרת זכו המשיחים משוחי־הרוח?‏ (‏ב)‏ מי,‏ מלבד ה־000,‏144,‏ נטבלים במים ’‏בשם רוח־הקודש’‏?‏

⁸ כל אלה שנטבלו במים בחג־השבועות,‏ 33 לספירה,‏ נטבלו גם ברוח,‏ ונמשחו כמלכים וכהנים עתידיים במלכות השמימית.‏ לאור הכתוב בספר ההתגלות,‏ הם מונים רק 000,‏144.‏ לכן,‏ מספרם של אלה אשר נטבלו ברוח־הקודש ואשר ’‏נחתמו’‏ לבסוף כיורשי המלכות,‏ מסתכם ב־000,‏144.‏ (‏ההתגלות ז׳:‏4;‏ י״ד:‏1‏)‏ אולם,‏ כל תלמיד חדש — ותהא אשר תהא תוחלתו — נטבל ”‏בשם האב והבן ורוח־הקודש”‏.‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏ מה,‏ אם כן,‏ משמעות הטבילה ”‏בשם‏.‏.‏.‏ רוח־הקודש”‏ עבור כל המשיחיים,‏ בין אם הם שייכים ל”‏עדר הקטן”‏ ובין אם ל’‏צאן האחרות’‏?‏ (‏לוקס י״ב:‏32;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏ בטרם נענה על כך,‏ הבה נבחן כמה מפעולותיה של רוח־הקודש בתקופה המשיחית.‏

פירות הרוח

9.‏ איזו פעילות של רוח־הקודש חשובה עבור כל משיחי?‏

⁹ אחת הפעולות החשובות של רוח־הקודש היא לסייע לנו בטיפוח אישיות משיחית.‏ אמנם,‏ עקב אי־השלימות,‏ איננו יכולים להימנע מלחטוא.‏ (‏רומיים ז׳:‏21–23‏)‏ אולם,‏ כשאנו מתחרטים בכנות על מעשינו הרעים,‏ סולח לנו יהוה בזכות קרבן־הכופר של המשיח.‏ (‏מתי י״ב:‏31,‏ 32;‏ רומיים ז׳:‏24,‏ 25;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏ יתרה מזאת,‏ יהוה מצפה מאיתנו להיאבק בנטיותינו לחטוא,‏ ורוח־הקודש אכן עוזרת לנו לעשות כן.‏ ”‏התהלכו בדרך הרוח”‏,‏ כתב פאולוס,‏ ”‏ולא תמלאו את תאוות הבשר”‏.‏ (‏גלטיים ה׳:‏16‏)‏ בהמשך דבריו,‏ הראה פאולוס שרוח־הקודש יכולה להניב בנו את התכונות הנעלות ביותר.‏ הוא כתב:‏ ”‏פרי הרוח הוא אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ אורך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוּב־לב,‏ נאמנות,‏ ענווה,‏ ריסון־עצמי”‏.‏ — גלטיים ה׳:‏22,‏ 23‏.‏

10.‏ כיצד מתפתח ”‏פרי הרוח”‏ במשיחי?‏

¹⁰ כיצד מטפחת רוח־הקודש ”‏פרי”‏ זה בקרב המשיחי?‏ אין זה קורה באופן אוטומטי,‏ בזכות היותו משיחי מוקדש וטבול,‏ אלא עליו לעמול לשם כך.‏ אך,‏ אם יתרועע עם משיחיים המגלים מעלות אלה,‏ ויתפלל לאלהים לקבלת רוחו המסייעת למשיחי לטפח תכונות מסוימות,‏ אם יימנע מהתרועעות שלילית,‏ וילמד את המקרא לשם קבלת עצות ודוגמאות טובות,‏ אזי,‏ אכן יניב את ”‏פרי הרוח”‏.‏ — משלי י״ג:‏20;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33;‏ גלטיים ה׳:‏24–26;‏ עברים י׳:‏24,‏ 25‏.‏

ממונים על־ידי רוח־הקודש

11.‏ באיזה אופן ממנה רוח־הקודש את זקני־הקהילה?‏

¹¹ פאולוס,‏ בפנותו אל זקני־קהילה מאפסוס,‏ הזכיר פעולה נוספת של רוח־הקודש,‏ באמרו:‏ ”‏השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח־הקודש שמה אתכם למנהיגים בתוכו,‏ לרעות את קהילת אלהים”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏28‏)‏ אכן,‏ רוח־הקודש ממנה את הזקנים בקהילה המשיחית.‏ הכיצד?‏ ראשית,‏ בכך שבטרם יתמנה,‏ על כל זקן לעמוד בדרישות המצוינות בכתבי־הקודש שהם נכתבו בהשראת הרוח.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏1–13;‏ טיטוס א׳:‏5–9‏)‏ הוא יכול לטפח את הכישורים הדרושים רק בעזרת רוח־הקודש.‏ שנית,‏ מועצת־הזקנים הממליצה על מינויו של הזקן החדש,‏ מתפללת לשם קבלת הדרכתה של רוח־הקודש,‏ כדי להחליט אם הוא עומד בדרישות,‏ אם לאו.‏ ושלישית,‏ המינוי עצמו נעשה בהשגחת ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ המורכב מאנשים משוחי־הרוח.‏

תן לרוח להדריכך

12.‏ כיצד יכולה הרוח להשפיע עלינו באמצעות כתבי־הקודש?‏

¹² המשיחי מכיר בכך שכתבי־הקודש נכתבו בהשפעת הרוח.‏ לפיכך,‏ בדומה לעדים הטרום־משיחיים של יהוה,‏ הוא חוקר אותם על־מנת לקבל את החכמה שבהשראת רוח־הקודש.‏ (‏משלי ב׳:‏1–9‏)‏ הוא קורא ומהרהר בהם,‏ ונותן להם להנחות את צעדיו.‏ (‏תהלים א׳:‏1–3;‏ טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏ כך הוא זוכה לעזרת רוח־הקודש בחקירת ”‏עמוקות האלהים”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏10,‏ 13;‏ ג׳:‏19‏)‏ הדרכת משרתי אלהים בדרך זו הינה פעילות חשובה של רוח אלהים בימינו.‏

13,‏ 14.‏ במה השתמש ישוע כדי לפתור בעיות בקהילה,‏ וכיצד הוא עושה זאת כיום?‏

¹³ יתר על כן,‏ בספר ההתגלות,‏ שלח ישוע,‏ שהוקם לתחייה,‏ הודעות לשבע קהילות שבאסיה הקטנה.‏ (‏ההתגלות פרקים ב׳,‏ ג׳‏‏)‏ באותן הודעות גילה שהוא עקב אחר הקהילות והבחין במצבן הרוחני.‏ כמה מהן,‏ הוא מצא,‏ הציבו אמונה למופת.‏ אך,‏ בקהילות אחרות,‏ התירו הזקנים לכיתתיות,‏ אי־מוסריות ופשרנות להשחית את העדר.‏ קהילת סרדיס,‏ למשל,‏ מלבד מספר אחים נאמנים,‏ היתה מתה מבחינה רוחנית.‏ (‏ההתגלות ג׳:‏1,‏ 4‏)‏ כיצד טיפל ישוע בבעיות אלה?‏ באמצעות רוח־הקודש.‏ עצותיו של ישוע לכל אחת משבע הקהילות,‏ הסתיימו בזה הלשון:‏ ”‏מי שאוזן לו,‏ ישמע נא מה שהרוח אומרת לקהילות”‏.‏ — ההתגלות ב׳:‏7,‏ 11,‏ 17,‏ 29;‏ ג׳:‏6,‏ 13,‏ 22‏.‏

¹⁴ במקביל לכך כיום,‏ ישוע בוחן את הקהילות.‏ וכשהוא מבחין בבעיות,‏ הוא פותר אותן באמצעות רוח־הקודש.‏ הרוח יכולה לסייע לנו להכיר בבעיותינו ולהתגבר עליהן ישירות על־ידי קריאה בכתבי־הקודש.‏ העזרה עשויה לבוא גם דרך הספרות היוצאת לאור באמצעות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ משוח־הרוח,‏ או מפי זקני־הקהילה שנתמנו מטעם רוח־הקודש.‏ בכל המקרים,‏ בין אם העצה היא ליחידים ובין אם לקהילה ככלל,‏ האם שתים אנו את לבנו לדברי ישוע:‏ ”‏מי שאוזן לו ישמע נא מה שהרוח אומרת”‏?‏

רוח־הקודש ופעילות ההטפה

15.‏ כיצד פעלה בישוע הרוח בפעילות ההטפה?‏

¹⁵ באחד המקרים,‏ כשישוע הטיף לקהל בבית־כנסת בנצרת,‏ הוא הצביע על פעולה נוספת של רוח־הקודש.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏פתח [‏ישוע]‏ את המגילה ומצא את המקום שכתוב בו:‏ ’‏רוח אדני עלי,‏ יען משח אותי לבשר ענווים.‏ שלחני לקרוא לשבויים דרור,‏ ולעיוורים פקח־קוח;‏ לשלח רצוצים לחופשי’‏.‏ והוא החל לדבר אליהם ואמר:‏ ’‏היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם’‏”‏.‏ (‏לוקס ד׳:‏17,‏ 18,‏ 21;‏ ישעיהו ס״א:‏1,‏ 2‏)‏ אכן,‏ ישוע נמשח ברוח־הקודש כדי לבשר את הבשורה הטובה.‏

16.‏ במאה הראשונה לספירה,‏ כיצד היתה רוח־הקודש מעורבת במידה רבה בהטפת הבשורה הטובה?‏

¹⁶ זמן קצר לפני מותו,‏ חזה ישוע פעילות הטפה נרחבת אותה יבצעו תלמידיו.‏ הוא אמר:‏ ”‏תחילה צריך שהבשורה תוכרז לכל הגויים”‏.‏ (‏מרקוס י״ג:‏10‏)‏ למלים אלה היתה התגשמות ראשונית במאה הראשונה לספירה,‏ ורוח־הקודש נטלה בה חלק ראוי־לציון.‏ היתה זו הרוח אשר כיוונה את פיליפוס לבשר לסריס האתיופי.‏ רוח־הקודש הדריכה את פטרוס אל בית קורניליוס,‏ והיא זו שקבעה שפאולוס ובר־נבא יישלחו מאנטיוכיה במסע־הטפה.‏ מאוחר יותר,‏ כשפאולוס התכונן לבשר באסיה ובביתיניה,‏ בדרך כלשהי מנעה ממנו רוח־הקודש לעשות כן.‏ באותה עת חפץ אלהים שפעילות ההטפה תגיע לאירופה.‏ — מעשי־השליחים ח׳:‏29;‏ י׳:‏19;‏ י״ג:‏2;‏ ט״ז:‏6,‏ 7‏.‏

17.‏ כיצד מעורבת רוח־הקודש בפעילות ההטפה כיום?‏

¹⁷ כיום,‏ שוב מעורבת מאוד רוח־הקודש בפעילות ההטפה.‏ בהתגשמות נוספת של ישעיהו ס״א:‏1,‏ 2‏,‏ מינתה רוח־יהוה את אחיו הרוחניים של ישוע לבשר.‏ בהתגשמות המלאה והסופית של הנבואה שבמרקוס י״ג:‏10‏,‏ אותם משוחים,‏ בעזרת ’‏ההמון הרב’‏,‏ מטיפים את הבשורה הטובה ”‏לכל הגויים”‏ או בקרב ”‏כל האומות”‏.‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9‏)‏ הרוח תומכת בכל המשתתפים בפעילות זאת.‏ כמו במאה הראשונה לספירה,‏ היא פותחת בפניהם שטחים חדשים ומכוונת את ההתקדמות הכללית של הפעילות.‏ היא מחזקת את רוחם של המבשרים באופן אישי,‏ בסייעה להם להתגבר על חששותיהם ולטפח את כושר ההוראה שלהם.‏ בנוסף לכך,‏ אמר ישוע לתלמידיו:‏ ”‏לפני מושלים ומלכים תובאו בגללי,‏ לעדות להם ולגויים.‏ אבל כאשר ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו.‏.‏.‏ ,‏ שכן לא אתם תדברו,‏ אלא רוח אביכם היא אשר תדבר בכם”‏.‏ — מתי י׳:‏18–20‏.‏

18,‏ 19.‏ באיזו דרך מצטרפת הרוח ל”‏כלה”‏ בהושטת ההזמנה לענווים לקחת ”‏מים חיים חינם”‏?‏

¹⁸ בספר ההתגלות,‏ שוב מדגישים כתבי־הקודש את מעורבותה של רוח־הקודש בפעילות ההטפה.‏ שם מסר השליח יוחנן:‏ ”‏הרוח והכלה אומרים:‏ ’‏בוא!‏’‏,‏ והשומע יאמר נא ’‏בוא!‏’‏;‏ הצמא יבוא נא,‏ והחפץ יקח נא מים חיים חינם”‏.‏ (‏ההתגלות כ״ב:‏17‏)‏ ה”‏כלה”‏,‏ המיוצגת על־ידי שארית ה־000,‏144 שעדיין עלי־אדמות,‏ מזמינה את הכל ’‏לקחת מים חיים חינם’‏.‏ אך,‏ שים לב,‏ גם רוח־הקודש אומרת ”‏בוא!‏”‏ כיצד היא עושה כן?‏

¹⁹ בכך שההודעה שבפי כיתת ה”‏כלה”‏ — הנעזרת היום ב’‏המון הרב’‏ של ”‏צאן אחרות”‏ — מקורה בכתבי־הקודש,‏ שנכתבו בהשראת רוח אלהים.‏ כמו־כן,‏ אותה רוח פתחה את לבם ושכלם של חברי כיתת ה”‏כלה”‏ כדי שיבינו את דבר־אלהים שמכוח־השכינה,‏ ויסבירוהו לאחרים.‏ הנטבלים כתלמידים חדשים של ישוע המשיח,‏ שמחים ’‏לקחת מים חיים חינם’‏.‏ הם מאושרים גם להשתתף יחד עם ”‏הרוח”‏ ו”‏הכלה”‏ בהשמעת ההזמנה ”‏בוא!‏”‏ לרבים אחרים.‏ כיום,‏ יותר מארבעה מיליון שוּתפים לרוח בפעילות זו.‏

אורח־חיים התואם את טבילתנו

20,‏ 21.‏ כיצד נוכל לחיות בתואם עם טבילתנו ’‏בשם רוח־הקודש’‏,‏ וכיצד עלינו להתייחס לטבילה זו?‏

²⁰ טבילה ’‏בשם רוח־הקודש’‏ מהווה בעצם הכרזה פומבית שאנו מכירים בפעילותה של רוח־הקודש ומוּדעים לתפקיד החשוב שהיא ממלאה במטרתו של יהוה.‏ אנו מציינים בכך שנשתף פעולה עם הרוח,‏ ושלא ננקוט כל צעד שיעכב את פעילותה בקרב קהילת משרתיו של יהוה.‏ משמע הדבר שאנו מכירים ב”‏עבד הנאמן והנבון”‏ ומשתפים עימו פעולה.‏ אנו מכבדים את מועצת־הזקנים בקהילה.‏ (‏עברים י״ג:‏7,‏ 17;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏1–4‏)‏ אנו חיים את חיינו על־פי חכמה רוחנית,‏ ולא חכמת הבשר,‏ ומתירים לרוח לעצב את אישיותנו,‏ כך שתדמה יותר ויותר לזו של המשיח.‏ (‏רומיים י״ג:‏14‏)‏ אנו מצטרפים מעומק לבנו לרוח ול”‏כלה”‏ בהושטת ההזמנה ”‏בוא!‏”‏ למיליונים אשר טרם נענו לה.‏

²¹ עד כמה רצינית היא הטבילה ’‏בשם רוח־הקודש’‏!‏ אך,‏ מה רבות הברכות הנאדרות להן נוכל לזכות!‏ ימשיך נא לגדול מספרם של אלה אשר ייטבלו כך.‏ הבה נמשיך כולנו לחיות את חיינו בתואם עם משמעותה של טבילה זו,‏ בעמלנו למען יהוה ובהמשיכנו להיות ”‏נלהבי רוח”‏.‏ — רומיים י״ב:‏11‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 92/‏2/‏1)‏

מה אתה זוכר בקשר לרוח־הקודש?‏

◻ באילו דרכים היתה רוח־הקודש פעילה בחג־השבועות,‏ שנת 33 לספירה?‏

◻ כיצד נוכל לטפח את ”‏פרי הרוח”‏?‏

◻ באיזה אופן ממנה רוח־הקודש את הזקנים בקהילה המשיחית?‏

◻ כיצד פותר ישוע בעיות המתעוררות בקהילה בעזרת רוח־הקודש?‏

◻ כיצד מעורבת רוח־הקודש במידה רבה בפעילות ההטפה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

הטבילה עליה דיבר פטרוס היתה אף היא בשם האב ורוח־הקודש

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

הרוח מעורבת עמוקות בהטפת הבשורה הטובה