תושב או נוכרי,‏ אלהים מקבלך בברכה!‏

‏”‏מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני־אדם להושיבם על כל פני הארץ”‏.‏ ‏—‏ מעשי־השליחים י״ז:‏26‏.‏

1.‏ איזו בעייה רצינית התעוררה במדינות רבות באשר לקבלת אנשים מתרבויות זרות?‏

העיתונות מוסרת על דאגה הולכת וגוברת בקרב מדינות רבות מפני זרים,‏ מהגרים ופליטים.‏ אנשים רבים עושים מאמצים נואשים להגר מאיזורי מגוריהם באסיה,‏ אפריקה,‏ אירופה או יבשות אמריקה.‏ יתכן שהם מבקשים לעצמם הקלה מעוני מחפיר,‏ ממלחמות־אזרחים או מרדיפות.‏ אך,‏ האם במקומות אחרים מקבלים אותם בברכה?‏ כתב־העת טיים ציין:‏ ”‏ככל שהתערובת האתנית של אירופה הולכת ומשתנה,‏ לומדות מדינות אחדות לדעת שסובלנותן כלפי תרבויות זרות אינה כפי שסברו עד כה”‏.‏ באשר ל־000,‏000,‏18 פליטים ”‏לא רצויים”‏,‏ כתב טיים‏:‏ ”‏האתגרים שהם מעמידים בפני המדינות היציבות יותר,‏ לא ייעלמו”‏.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ איזו הבטחה מרנינת־לב מציעים לנו כתבי־הקודש בנוגע לקבלתם?‏ (‏ב)‏ איזו תועלת יכולים אנו להפיק מבחינת מה שהמקרא מציע בנוגע למגעיו של אלהים עם בני עמים שונים?‏

² תהיינה אשר תהיינה ההתפתחויות בנושא זה,‏ כתבי־הקודש מגלים שאלהים מקדם בברכה אנשים בני כל העמים — בין אם הם אזרחים מלידה,‏ מהגרים או פליטים.‏ (‏מעשי־השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏ ’‏אך’‏,‏ עשויים אחדים לשאול,‏ ’‏כיצד ניתן לטעון כך?‏ האם לא בחר אלהים בעם־ישראל הקדום כעם סגולה,‏ השונה בעיניו משאר העמים?‏’‏

³ ובכן,‏ הבה נבחן את הדרך בה ניהל יהוה את מגעיו עם עמים קדומים.‏ כמו־כן,‏ נוכל לעיין בנבואות מסוימות המתייחסות לזכויות מהן נועדו ליהנות משרתי יהוה אמיתיים בימינו.‏ חזרה זו על חומר נבואי תעניק לך הבנה מלאה יותר בנושא זה,‏ דבר העשוי לעודדך רבות.‏ הדבר גם מלמד על הדרך שבה ינהג אלהים עם אנשים ”‏מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏ שיינצלו מן ”‏הצרה הגדולה”‏.‏ — ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14–17‏.‏

‏”‏והתברכו.‏.‏.‏ כל גויי הארץ”‏

4.‏ כיצד התפתחה בעיית ההבדלים הלאומיים,‏ ואילו צעדים נקט אלהים?‏

⁴ לאחר המבול,‏ משפחתו הקרובה של נוח הרכיבה את האנושות כולה,‏ וכולם עבדו את האל האמיתי.‏ אולם,‏ עד מהרה התערערה אחדות זו.‏ לא חלף זמן רב,‏ עד שאנשים אחדים החלו לבנות מגדל,‏ בהתעלמם מרצון אלהים.‏ הדבר הביא לפילוגה של האנושות לקבוצות לשוניות שנפוצו כעמים ולאומים שונים.‏ (‏בראשית י״א:‏1–9‏)‏ בכל זאת,‏ עבודת־אלהים האמיתית המשיכה להתקיים בשושלת שהובילה אל אברהם.‏ אלהים בירך את אברהם הנאמן והבטיח שזרעו יהפוך ל”‏גוי גדול”‏.‏ (‏בראשית י״ב:‏1–3‏)‏ ”‏גוי”‏ זה היה עם־ישראל הקדום.‏

5.‏ מדוע יכולים כולנו להתעודד בעקבות מגעיו של יהוה עם אברהם?‏

⁵ עם זאת,‏ יהוה לא דחה עמים אחרים מלבד ישראל,‏ משום שכוונתו היתה לכלול במטרתו את האנושות כולה.‏ אנו מבינים זאת בבירור מהבטחתו של אלהים לאברהם:‏ ”‏והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי”‏.‏ (‏בראשית כ״ב:‏18‏)‏ אף־על־פי־כן,‏ משך דורות,‏ נהג יהוה בעם־ישראל באופן מיוחד,‏ העניק לו חוקה לאומית,‏ מינה כהנים להקריב קרבנות בבית־מקדשו,‏ והושיב את העם בארץ המובטחת.‏

6.‏ כיצד יכולים קשריו של יהוה עם בני־ישראל להועיל לכולנו?‏

⁶ התורה שאלהים העניק לעם־ישראל היתה לטובת בני כל העמים,‏ משום שחשפה את מצבו החוטא של האדם,‏ בהראותה את הצורך בקרבן מושלם שיכפר על חטאי האנושות פעם אחת ולתמיד.‏ (‏גלטיים ג׳:‏19;‏ עברים ז׳:‏26–28;‏ ט׳:‏9;‏ י׳:‏1–12‏)‏ אך,‏ האם היה ביטחון כלשהו לכך ש’‏זרע אברהם’‏ — שבאמצעותו ’‏יתברכו כל גויי הארץ’‏ — אכן יופיע ויעמוד בכל הדרישות?‏ תורת ישראל עזרה גם בנושא זה.‏ היא אסרה נישואי תערובת עם הכנענים,‏ עם הידוע לשימצה בשל מעשיו וטקסיו המושחתים,‏ כגון המנהג לשרוף ילדים בעודם בחיים.‏ (‏ויקרא י״ח:‏6–24;‏ כ׳:‏2,‏ 3;‏ דברים י״ב:‏29–31;‏ י״ח:‏9–12‏)‏ אלהים פסק שיש להשמיד עם זה על מנהגיו ופולחנו.‏ לטווח ארוך פעל הדבר לתועלת הכל,‏ כולל הגֵרים שנמצאו בתוכם,‏ מאחר ששמר על שושלת ה”‏זרע”‏ מפני גורמים משחיתים.‏ — ויקרא י״ח:‏24–28;‏ דברים ז׳:‏1–5;‏ ט׳:‏5;‏ כ׳:‏15–18‏.‏

7.‏ איזו ראיה מוקדמת היתה לכך שאלהים היה מוכן לקבל זרים לשירותו?‏

⁷ אפילו כשהתורה היתה בתוקף ואלהים ראה בעם־ישראל עם סגולה,‏ הוא גילה חסד גם כלפי אחרים.‏ נכונותו לעשות כן הומחשה בשעה שבני־ישראל יצאו מכבלי השיעבוד המצרי לעבר ארצם.‏ ”‏וגם ערב רב עלה איתם”‏.‏ (‏שמות י״ב:‏38‏)‏ פרופסור ס.‏ פ.‏ קייל מזהה ”‏ערב רב”‏ זה כ”‏קהל של נוכרים.‏.‏.‏ קבוצה מעורבת,‏ או המון של אנשים בני אומות שונות”‏.‏ (‏ויקרא כ״ד:‏10;‏ במדבר י״א:‏4‏)‏ סביר להניח שרובם היו מצרים שהחלו להאמין באל האמיתי.‏

ברכות לזרים

8.‏ כיצד מצאו הגבעונים מקום בקרב עמו של יהוה?‏

⁸ בעוד שעם־ישראל הוציא לפועל את פקודת יהוה לטהר את הארץ המובטחת מהעמים השפלים,‏ הגן יהוה על קבוצה אחת מתושבי הארץ,‏ כלומר,‏ הגבעונים,‏ ששכנו צפונה לירושלים.‏ הם שלחו שגרירים מתחזים ליהושע בן־נון בבקשם יחסי שלום ואכן זכו בהם.‏ כאשר נחשפה תחבולתם,‏ ציווה יהושע שהגבעונים יהיו ”‏חוטבי־עצים ושואבי־מים לעדה ולמזבח יהוה”‏.‏ (‏יהושע ט׳:‏3–27‏)‏ בדומה לכך כיום,‏ מהגרים רבים מוכנים לקבל מישרות נחותות יותר על־מנת להיות חלק מעם חדש.‏

9.‏ כיצד מהווה הדוגמה של רחב ובני־ביתה מקור עידוד בקשר לזרים בקרב בני־ישראל?‏

⁹ ודאי יעודדך לדעת שאלהים התייחס לא רק לקבוצות שלמות של נוכרים,‏ אלא גם קיבל ברצון יחידים.‏ כיום,‏ מדינות מסוימות מקדמות בברכה אך ורק מהגרים בעלי מעמד חברתי מסוים,‏ בעלי הון להשקעה,‏ או בעלי השכלה גבוהה.‏ אך,‏ לא כן יהוה,‏ כשם שאנו רואים ממקרה שאירע זמן קצר קודם למקרה עם הגבעונים.‏ המדובר באשה כנענית שהיתה רחוקה ממעמד חברתי גבוה.‏ כתבי־הקודש מכנים אותה ”‏רחב הזונה”‏.‏ בשל אמונתה באל האמיתי,‏ ניצלו היא ובני־ביתה מהחורבן שפקד את העיר יריחו.‏ אף־על־פי שרחב היתה נוכריה,‏ בני־ישראל קיבלו אותה אל קרבם.‏ היא הציבה דוגמה ומופת של אמונה ראויה־לחיקוי.‏ (‏עברים י״א:‏30,‏ 31,‏ 39,‏ 40;‏ יהושע ב׳:‏1–21;‏ ו׳:‏1–25‏)‏ היא זכתה אפילו למקום בשושלת שהובילה אל המשיח.‏ — מתי א׳:‏5,‏ 16‏.‏

10.‏ במה היתה מותנית קבלתם של נוכרים בקהל ישראל?‏

¹⁰ אנשים מקרב הגויים נתקבלו בארץ המובטחת על־פי מאמציהם להשביע את רצון האל האמיתי.‏ בני־ישראל נצטוו שלא להתרועע,‏ במיוחד מבחינה דתית,‏ עם אלה שלא עבדו את יהוה.‏ (‏יהושע כ״ג:‏6,‏ 7,‏ 12,‏ 13;‏ מלכים א׳.‏ י״א:‏1–8;‏ משלי ו׳:‏23–28‏)‏ אך,‏ רבים מקרב אותם מתיישבים זרים צייתו לחוקי התורה הבסיסיים.‏ רבים אפילו הפכו לגֵרים נימולים,‏ ויהוה קיבל אותם לחיק קהילתו.‏ — ויקרא כ׳:‏2;‏ כ״ד:‏22;‏ במדבר ט״ו:‏14–16;‏ מעשי־השליחים ח׳:‏27‏.‏a

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה ציווה אלהים על בני־ישראל באשר להתייחסותם לנוכרים שהצטרפו לעבודת יהוה?‏ (‏ב)‏ מדוע קיימת האפשרות שעלינו להשתפר במאמצינו לחקות את דוגמתו של יהוה בתחום זה?‏

¹¹ אלהים הורה לבני־ישראל לחקות את גישתו הוא כלפי הנוכרים שעבדו אותו:‏ ”‏כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגָר איתכם;‏ ואהבת לו כמוך,‏ כי גֵרים הייתם בארץ מצרים”‏.‏ (‏ויקרא י״ט:‏33,‏ 34;‏ דברים א׳:‏16;‏ י׳:‏12–19‏)‏ הדבר מלמדנו לקח,‏ גם אם אין מצוות התורה חלות עלינו.‏ קל מאוד ליפול קרבן לדיעות קדומות בנוגע לאנשים מגזע,‏ לאום או תרבות אחרים.‏ לכן,‏ מן הראוי שנשאל עצמנו:‏ ’‏האם מנסה אני להיפטר מדיעות קדומות כגון אלה,‏ בתואם עם דוגמתו של אלהים?‏’‏

¹² לבני־ישראל היתה הוכחה מוחשית להשקפה זו מצד אלהים.‏ שלמה המלך התפלל:‏ ”‏וגם אל הנוכרי,‏ אשר לא מעמך ישראל הוא,‏ ובא מארץ רחוקה למען שמך.‏.‏.‏ ובא והתפלל אל הבית הזה,‏ אתה תשמע השמים.‏.‏.‏ למען ידעון כל עמי הארץ את שמך,‏ ליראה אותך”‏.‏ — מלכים א׳.‏ ח׳:‏41–43;‏ דברי־הימים ב׳.‏ ו׳:‏32,‏ 33‏.‏

13.‏ מדוע ערך יהוה שינויים באופן בו נהג בעם־ישראל?‏

¹³ עוד בעת שיהוה השתמש בעם־ישראל בתור עמו הנבחר והגן בכך על שושלת־היוחסין שנועדה להוביל אל המשיח,‏ ניבא הוא על שינויים משמעותיים שנועדו להתחולל.‏ מוקדם יותר,‏ כאשר הסכימו בני־ישראל להיות צד בברית התורה,‏ הבטיח להם אלהים שיוכלו להיות ל”‏ממלכת כהנים וגוי קדוש”‏.‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6‏)‏ ברם,‏ עם־ישראל הוכיח חוסר נאמנות במשך דורות רבים.‏ על־כן,‏ הצהיר יהוה שיכרות ”‏ברית חדשה”‏,‏ והבטיח:‏ ”‏אסלח לעוונם ולחטאתם”‏ של אלה שירכיבו את ”‏בית ישראל”‏.‏ (‏ירמיהו ל״א:‏33,‏ 34‏)‏ אותה ”‏ברית חדשה”‏ נועדה להיכרת בעת בואו של המשיח,‏ אשר קרבן־הכופר שיגיש אכן יטהר רבים מפשעיהם.‏ — ישעיהו נ״ג:‏5–7,‏ 10–12‏.‏

‏”‏בני־ישראל”‏ שמימיים

14.‏ איזה ”‏ישראל”‏ חדש קיבל אליו יהוה,‏ וכיצד?‏

¹⁴ כתבי־הקודש המשיחיים עוזרים לנו להבין כיצד הושג כל זאת.‏ ישוע היה המשיח,‏ ומותו הגשים את כל דרישות התורה והניח את היסוד למחילת חטאים במידה מלאה.‏ לא היה צורך שהפרט יהיה יהודי נימול כדי לזכות בברכה זו.‏ השליח פאולוס כתב שתחת הברית החדשה ”‏יהודי הוא זה שבפנימיותו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב,‏ לפי הרוח ולא לפי אות כתובה”‏.‏ (‏רומיים ב׳:‏28,‏ 29;‏ ז׳:‏6‏)‏ אלה שהאמינו בקרבן־הכופר של ישוע זכו לסליחת חטאים,‏ ואלהים קיבל אותם כ’‏יהודים ברוח’‏,‏ המרכיבים אומה רוחנית הנקראת ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏.‏ — גלטיים ו׳:‏16‏.‏

15.‏ מדוע אין מוצאו הלאומי של הפרט מהווה גורם מכריע בהשתייכות ל”‏ישראל”‏ הרוחני?‏

¹⁵ מכאן שכדי להתקבל כחלק מ’‏עם־ישראל’‏ הרוחני,‏ לא היה צורך ברקע אתני מסוים.‏ אחדים,‏ בדומה לשליחי ישוע,‏ היו יהודים מלידה.‏ אחרים,‏ כגון שר־הצבא הרומי קורנליוס,‏ היו נוכרים ערלים.‏ (‏מעשי־השליחים י׳:‏34,‏ 35,‏ 44–48‏)‏ היטב אמר פאולוס בנוגע ל”‏ישראל”‏ הרוחני:‏ ”‏במצב הזה אין יווני ויהודי,‏ אין מילה וערלה,‏ אין לועז וסקיתי ואין עבד ובן־חורין”‏.‏ (‏קולוסים ג׳:‏11‏)‏ אלה שנמשחו ברוח אלהים נעשו ”‏עם נבחר,‏ ממלכת כהנים וגוי קדוש,‏ עם סגולה”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏;‏ השווה שמות י״ט:‏5,‏ 6‏.‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ איזה תפקיד ממלאים ’‏בני־ישראל’‏ הרוחניים במטרתו של אלהים?‏ (‏ב)‏ מדוע מן הראוי שנדון גם במעמדם של אלה שאינם חלק מ”‏ישראל השייכים לאלהים”‏?‏

¹⁶ איזה עתיד מצפה לבני־ישראל הרוחניים במטרתו של אלהים?‏ ישוע השיב:‏ ”‏אל תירא העדר הקטן,‏ כי לרצון היה מלפני אביכם לתת לכם את המלכות”‏.‏ (‏לוקס י״ב:‏32‏)‏ אותם משוחים,‏ ש’‏אזרחותם בשמים היא’‏,‏ יהיו שותפים לירושה יחד עם ה”‏שה”‏ בשלטון מלכותו.‏ (‏פיליפיים ג׳:‏20;‏ יוחנן י״ד:‏2,‏ 3;‏ ההתגלות ה׳:‏9,‏ 10‏)‏ כתבי־הקודש מצביעים על כך שהם ’‏חתומים מכל שבטי בני ישראל’‏ ו”‏נפדו מבני־אדם ביכורים לאלהים ולשה”‏.‏ הם מונים 000,‏144.‏ לאחר שמסר מהו מספר ה’‏חתומים’‏,‏ תיאר יוחנן קבוצה אחרת — ”‏המון רב,‏ אשר לא יכול איש למנותו,‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏.‏ — ההתגלות ז׳:‏4,‏ 9;‏ י״ד:‏1–4‏.‏

¹⁷ אחדים עשויים לתהות:‏ ’‏מה לגבי המיליונים שאינם חלק מ”‏ישראל”‏ הרוחני,‏ כגון חברי ”‏ההמון הרב”‏ אשר יינצלו מ”‏הצרה הגדולה”‏?‏ איזה תפקיד יש להם היום ביחס לשארית הקטנה של ”‏ישראל”‏ הרוחני?‏’‏b

‏”‏בני־נכר”‏ בנבואות המקרא

18.‏ מה הביא לשיבתם של בני־ישראל מגלוּת בבל?‏

¹⁸ הבה נחזור לדיוננו בתקופה בה עם־ישראל היה נתון לעול התורה,‏ אם כי לא היה נאמן לה.‏ אנו נוכחים לדעת שאלהים התיר לבבלים לכבוש את ישראל ולהפוך את הארץ לשממה.‏ בשנת 607 לפה״ס,‏ נלקחו בני־ישראל לגלות למשך 70 שנה.‏ אזי,‏ גאל אלהים את העם.‏ תחת הנהגתו של זרובבל,‏ שבה שארית של בני־ישראל מלידה למולדתם.‏ שליטי מדי־ופרס,‏ שגברו על הבבלים,‏ אפילו סייעו לגולים החוזרים.‏ ספר ישעיהו ניבא על התפתחויות אלה.‏ (‏ישעיהו א׳:‏1–9;‏ ג׳:‏1–26;‏ י״ד:‏1–5;‏ מ״ד:‏21–28;‏ מ״ז:‏1–4‏)‏ כמו־כן,‏ עזרא הסופר סיפק פרטים היסטוריים בנוגע לשיבת הגולים.‏ — עזרא א׳:‏1–11;‏ ב׳:‏1,‏ 2‏.‏

19.‏ איזה רמז מוצאים אנו בנבואות על שיבת ישראל,‏ המראה שנוכרים נועדו להיות מעורבים?‏

¹⁹ מעניין לציין שבנבואתו על גאולת עם אלהים ושיבתו לארצו,‏ צפה ישעיהו תחזית מדהימה,‏ בזה הלשון:‏ ”‏והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך”‏.‏ (‏ישעיהו נ״ט:‏20;‏ ס׳:‏3‏)‏ משמע הדבר,‏ שיצטרפו הרבה יותר מאשר אחדים ספורים מקרב העמים הנוכרים,‏ כפי שהזכיר שלמה המלך בתפילתו.‏ ישעיהו הצביע על שינוי יוצא־דופן במצב הקיים.‏ הוא ציין ש‏”‏גויים”‏ ישרתו לצד בני־ישראל:‏ ”‏ובנו בני־נכר חומותייך,‏ ומלכיהם ישרתונך;‏ כי בקצפי הכיתיך,‏ וברצוני רחמתיך”‏.‏ — ישעיהו ס׳:‏10‏.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ אילו הקבלות מוצאים אנו כיום לשיבת בני־ישראל מגלותם בבבל?‏ (‏ב)‏ כיצד נוֹספו ’‏בנים ובנות’‏ לאחר־מכן ל”‏ישראל”‏ הרוחני?‏

²⁰ מבחינות רבות,‏ קיימות הקבלות בין התקופה בה גלו בני־ישראל ממולדתם ושבו אליה,‏ לבין ההתפתחויות בקרב ”‏ישראל”‏ הרוחני בימינו.‏ לפני מלחמת־העולם הראשונה,‏ חברי השארית המשוחה לא עמדו במידה מלאה בדרישות אלהים;‏ הם החזיקו בדיעות ומינהגים מסוימים שאימצו מכנסיות הנצרות.‏ אזי,‏ עקב לחצי המלחמה,‏ ובמידה מסוימת בשל הסתה מצד הכמורה,‏ נכלאו שלא־בצדק,‏ מספר חברים אחראיים מקרב השארית של ”‏ישראל”‏ הרוחני.‏ לאחר המלחמה,‏ בשנת 1919 לספירה,‏ שוחררו אותם חברי שארית משוחים וטוּהרו מכל אשמה.‏ הדבר היווה ראיה לכך שמשרתי אלהים שוחררו משבי ב”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב.‏ הם נעו קדימה והתחילו לבנות וליישב ”‏גן־עדן”‏ רוחני.‏ — ישעיהו ל״ה:‏1–7;‏ ס״ה:‏13,‏ 14‏.‏

²¹ ישעיהו חזה זאת מראש:‏ ”‏כולם נקבצו;‏ באו לך.‏ בנייך מרחוק יבואו,‏ ובנותייך על צד תאמנה.‏ אז תראי ונהרת,‏ ופחד [‏רטט]‏ ורחב לבבך,‏ כי ייהפך עלייך המון ים;‏ חיל גויים יבואו לך”‏.‏ (‏ישעיהו ס׳:‏4,‏ 5‏)‏ בשנים הראשונות לאחר מכן,‏ המשיכו ’‏בנים ובנות’‏,‏ אשר נמשחו ברוח אלהים,‏ לבוא ולמלא את המקומות האחרונים ב”‏ישראל”‏ הרוחני.‏

22.‏ כיצד החלו ”‏בני־נכר”‏ לשרת לצד ”‏בני־ישראל”‏ הרוחניים?‏

²² אך,‏ מה בנוגע לאותם ”‏בני־נכר”‏ שנועדו ’‏לבנות את חומותייך’‏?‏ גם דבר זה התרחש בימינו.‏ כשהקריאה ל־000,‏144 התקרבה אל השלמתה,‏ החל ”‏המון רב”‏ מכל האומות להצטרף לעם ”‏ישראל”‏ הרוחני בעבודת יהוה.‏ מצטרפים חדשים אלה נושאים עיניהם אל התוחלת המתוארת במקרא,‏ חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ אף־על־פי שהזירה לשירותם הנאמן בעתיד תהיה שונה,‏ הם שמחים לעזור לשארית המשוחה בהטפת הבשורה הטובה של המלכות.‏ — מתי כ״ד:‏14‏.‏

23.‏ באיזו מידה סייעו ”‏בני־נכר”‏ לשארית המשוחה?‏

²³ כיום,‏ למעלה מ־000,‏000,‏4 ”‏בני־נכר”‏,‏ יחד עם אלה ש’‏אזרחותם בשמים היא’‏,‏ מוכיחים את מסירותם ליהוה.‏ רבים מהם,‏ גברים ונשים,‏ צעירים וקשישים,‏ משרתים בשירות מלא כחלוצים.‏ במרבית 000,‏66 הקהילות,‏ נושאים אותם ”‏נוכרים”‏ בתפקידי אחריות כזקני־קהילה וכמשרתים־עוזרים.‏ השארית שמחה בראותה בכך התגשמות לדברי ישעיהו:‏ ”‏ועמדו זרים ורעו צאנכם,‏ ובני־נכר איכריכם וכורמיכם”‏.‏ — ישעיהו ס״א:‏5‏.‏

24.‏ מדוע נוכל להתעודד ממגעיו של אלהים עם בני־ישראל ועם אחרים בימי־קדם?‏

²⁴ לכן,‏ בכל מדינה בה אתה נמצא — כאזרח,‏ כמהגר,‏ או כפליט — יש לך הזדמנות נפלאה להיעשות ל’‏בן־ניכר’‏ רוחני כמקובל על האל הכל־יכול.‏ קבלתו אותך כוללת את הזכות ליהנות מזכויות בשירותו,‏ הן עתה,‏ בעתיד ולנצח־נצחים.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏4/‏15)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם שמת לב?‏

◻ כיצד הביע אלהים את נכונותו לקבל אנשים בני כל הלאומים?‏

◻ מה מוכיח שבני עמים אחרים,‏ מלבד עמו הנבחר,‏ ישראל הקדום,‏ יכולים היו להתקרב אל יהוה?‏

◻ כיצד הצביע יהוה בנבואה מקראית שנוכרים נועדו להצטרף אל ’‏עם־ישראל’‏?‏

◻ מה הקביל בימינו לשיבת בני־ישראל מגלות בבל,‏ וכיצד נעשו מעורבים בכך ”‏בני־נכר”‏?‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

המלך שלמה התפלל למען נוכרים שיבואו לעבוד את יהוה