דע את יהוה באמצעות דברו

‏”‏ואלה הם חיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏.‏ — יוחנן י״ז:‏3‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה משמעות המלים ”‏הכרה”‏ ו”‏ידיעה”‏ כפי שמשתמשים בהן כתבי־הקודש?‏ (‏ב)‏ אילו דוגמאות מבהירות משמעות זו?‏

הכרת מישהו היכרות סתמית,‏ או ידיעת דבר־מה באופן שטחי מחמיצות את משמעותן האמיתית של המלים ”‏הכרה”‏ ו”‏ידיעה”‏ כפי שמשתמשים בהם כתבי־הקודש.‏ במקרא,‏ מלים אלה מציינות ”‏פעולת ההכרה באמצעות ניסיון”‏,‏ ידיעה המבטאת ”‏מערכת יחסים של אמון בין שני יחידים”‏.‏ (‏The New International Dictionary of New Testament Theology [‏המילון הבינלאומי החדש של התיאולוגיה של הברית החדשה]‏)‏ כרוכה בכך הכרת יהוה תוך התחשבות בפעליו המיוחדים,‏ בדומה לאותם מקרים רבים הנזכרים בספר יחזקאל,‏ בהם הוציא יהוה לפועל את משפטיו נגד עושי רע,‏ בהכריזו:‏ ”‏וידעו כי אני יהוה”‏.‏ — יחזקאל ל״ח:‏23‏.‏

² מיגוון הדרכים בהן אפשר להשתמש במלים ”‏הכרה”‏ ו”‏ידיעה”‏ ניתן להבהיר באמצעות מספר דוגמאות.‏ לרבים שהתיימרו לפעול בשמו,‏ אמר ישוע,‏ ”‏מעולם לא הכרתי אתכם”‏;‏ הוא התכוון לכך שמעולם לא היה לו כל קשר עימם.‏ (‏מתי ז׳:‏23‏)‏ הכתוב בקורינתים ב׳.‏ ה׳:‏21 מציין שהמשיח ”‏לא ידע חטאת”‏.‏ אין משמע הדבר שלא הכיר מהו חטא,‏ אלא שלא היתה לו כל מעורבות אישית בו.‏ בדומה לכך,‏ כאשר אמר ישוע:‏ ”‏ואלה הם חיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏,‏ כלל הדבר יותר מאשר היכרות שטחית של אלהים והמשיח.‏ — השווה מתי ז׳:‏21‏.‏

3.‏ מה מוכיח שיהוה מגלה סימן־היכר של האל האמיתי?‏

³ ניתן להכיר תכונות רבות של יהוה באמצעות דברו,‏ כתבי־הקודש.‏ אחת מהן היא יכולתו לנבא בדייקנות.‏ זהו אחד מסימני ההיכר של האל האמיתי:‏ ”‏יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה.‏ הראשונות מה הנה הגידו,‏ ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות הַשְמִיעֻנוּ.‏ הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם”‏.‏ (‏ישעיהו מ״א:‏22,‏ 23‏)‏ באמצעות דברו הכתוב,‏ מספר לנו יהוה את הדברים הראשונים אודות בריאת העולם והחיים שבו.‏ זמן רב מראש חזה דברים שעתידים היו להתרחש ושבסופו־של־דבר אכן אירעו.‏ אפילו עתה הוא מאפשר לנו ’‏לדעת את הבאות’‏,‏ בעיקר דברים העתידים להתרחש במרוצת ”‏אחרית הימים”‏ הזאת.‏ — טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5,‏ 13;‏ בראשית א׳:‏1–30;‏ ישעיהו נ״ג:‏1–12;‏ דניאל ח׳:‏3–12,‏ 20–25;‏ מתי כ״ד:‏3–21;‏ ההתגלות ו׳:‏1–8;‏ י״א:‏18‏.‏

4.‏ כיצד השתמש יהוה בתכונת הכוח שלו,‏ וכיצד יעשה כן בעתיד?‏

⁴ תכונה נוספת של יהוה הינה כוח.‏ היא נראית בבירור בשמים,‏ בהם משמשים הכוכבים ככורי היתוך רבי־עוצמה הפולטים אור וחום.‏ כאשר בני־אדם או מלאכים מרדנים קוראים תגר על ריבונותו של יהוה,‏ הוא משתמש בכוחו כ”‏איש מלחמה”‏ כדי להגן על שמו הטוב ועל עקרונות הצדק שלו.‏ במקרים כגון אלה אין הוא מהסס להפעיל כוח הרסני,‏ כשם שעשה במבול בימי נוח,‏ בהשמדת סדום ועמורה ובגאולת עם ישראל דרך ים־סוף.‏ (‏שמות ט״ו:‏3–7;‏ בראשית ז׳:‏11,‏ 12,‏ 24;‏ י״ט:‏24,‏ 25‏)‏ בקרוב מאוד,‏ ישתמש יהוה בכוחו ”‏ויכריע במהרה את השטן תחת רגליכם”‏.‏ — רומיים ט״ז:‏20‏.‏

5.‏ בד בבד עם כוחו,‏ איזו תכונה נוספת יש ליהוה?‏

⁵ ברם,‏ על אף עוצמה אדירה זו,‏ טמונה בו גם ענווה.‏ הכתוב בתהלים י״ח:‏36,‏ 37 מציין:‏ ”‏וענותך תרבני.‏ תרחיב צעדי תחתי”‏.‏ בהצביעו על ענווה זו של יהוה מציין המחבר:‏ ”‏משפילי לראות בשמים ובארץ.‏ מקימי מעפר דל,‏ מאשפות ירים אביון”‏.‏ — תהלים קי״ג:‏6,‏ 7‏.‏

6.‏ איזו תכונה של יהוה הינה מצילת־חיים?‏

⁶ רחמיו של יהוה במגעיו עם בני־אדם הינם מצילי־חיים.‏ איזו מידה של רחמים גילה כלפי מנשה כאשר זכה למחילה,‏ אף־על־פי שביצע מעשי זוועה נוראים!‏ יהוה אומר:‏ ”‏ובאמרי לרשע:‏ ’‏מות תמות’‏!‏ ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה.‏ .‏.‏.‏ כל חטאתיו אשר חטא לא תזכרנה לו,‏ משפט וצדקה עשה,‏ חיו יחיה”‏.‏ (‏יחזקאל ל״ג:‏14,‏ 16;‏ דברי־הימים ב׳.‏ ל״ג:‏1–6,‏ 10–13‏)‏ ישוע שיקף את רצון אלהים כאשר האיץ בתלמידיו לסלוח שבעים ושבע פעמים,‏ ואפילו שבע פעמים ביום!‏ — תהלים ק״ג:‏8–14;‏ מתי י״ח:‏21,‏ 22;‏ לוקס י״ז:‏4‏.‏

אל בעל רגשות

7.‏ במה נבדל יהוה מהאלים היווניים,‏ ואיזו זכות יקרת־ערך פתוחה בפנינו?‏

⁷ פילוסופים יוונים,‏ כגון חסידי הפילוסוף היווני אפיקורוס,‏ האמינו באלים אך ראו אותם ככאלה המרוחקים מדי מהארץ מכדי שיגלו איזשהו עניין באדם או שיושפעו מרגשותיו.‏ עד כמה שונים היחסים השוררים בין יהוה לבין עדיו הנאמנים!‏ ”‏כי רוצה יהוה בעמו”‏.‏ (‏תהלים קמ״ט:‏4‏)‏ אנשים רשעים שחיו לפני המבול גרמו לו לחוש צער ’‏ולהתעצב אל לבו’‏.‏ בחוסר נאמנותו,‏ הסב עם ישראל ליהוה כאב ועצב.‏ משיחיים עלולים באי ציותם לצער את רוח־הקודש;‏ לעומת זאת,‏ בנאמנותם הם עשויים לשמחו.‏ מה מרגש לחשוב שאנשים בני־תמותה בארץ יכולים לגרום לבורא היקום לחוש שמחה או צער!‏ לאור כל מה שעושה הוא עבורנו,‏ מה נפלא שיש לנו הזכות להסב לו אושר!‏ — בראשית ו׳:‏6;‏ תהלים ע״ח:‏40,‏ 41;‏ משלי כ״ז:‏11;‏ ישעיהו ס״ג:‏10;‏ אפסים ד׳:‏30‏.‏

8.‏ כיצד ניצל אברהם את חופש דיבורו עם יהוה?‏

⁸ דבר־אלהים מגלה שאהבת יהוה מאפשרת ”‏שיהיה לנו ביטחון”‏ או ”‏פתחון פה”‏ לפי תרגום דליץ׳.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏17‏)‏ שים לב לאשר אירע במקרה של אברהם כאשר התכוון יהוה להשמיד את סדום.‏ אברהם אמר ליהוה:‏ ”‏האף תספה צדיק עם רשע?‏ אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר,‏ האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה?‏ .‏.‏.‏ חָלִלָה לך.‏ .‏.‏.‏ השפט כל הארץ לא יעשה משפט?‏”‏ איזו התבטאות כלפי אלהים!‏ אולם יהוה הסכים לחוס על סדום אם יימצאו בה חמישים צדיקים.‏ אברהם המשיך בהפצרותיו והוריד את המספר מ־50 ל־20.‏ אזי החל להתיירא שמא הרחיק לכת בדיבורו.‏ הוא אמר:‏ ”‏אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם,‏ אולי ימצאון שם עשרה”‏.‏ שוב הלך יהוה לקראתו:‏ ”‏לא אשחית בעבור עשרה”‏.‏ — בראשית י״ח:‏23–33‏.‏

9.‏ מדוע התיר יהוה לאברהם לדבר כפי שדיבר,‏ ומה יכולים אנו ללמוד מכך?‏

⁹ מדוע התיר יהוה לאברהם חופש דיבור מעין זה,‏ כדי להתבטא כך?‏ זאת,‏ משום שיהוה היה מודע למצוקה הרגשית בה היה שרוי אברהם.‏ הוא ידע שאחיינו לוט התגורר בסדום ושאברהם חשש לבטחונו.‏ כמו־כן,‏ אברהם היה ”‏אוהב [‏ידיד]‏ אלהים”‏.‏ (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏ כאשר מישהו מדבר אלינו בחוסר נימוס,‏ האם אנו מנסים להבחין אילו רגשות מסתתרים מאחורי דבריו ומגלים התחשבות,‏ בעיקר אם הוא ידיד השרוי במצוקה נפשית כלשהי?‏ האין זה מנחם לדעת,‏ כי בהשתמשנו בחופש הדיבור,‏ יהוה יגלה כלפנו הבנה,‏ כשם שגילה כלפי אברהם?‏

10.‏ כיצד עוזר לנו חופש הדיבור בתפילה?‏

¹⁰ במיוחד בפנותנו אל יהוה כאחד ה”‏שומע תפילה”‏,‏ אנו אכן משתוקקים שחופש דיבור זה יסייע בידנו לשפוך את לבנו לפניו,‏ כאשר אנו שרויים במצוקה קשה ומבוכה רגשית.‏ (‏תהלים נ״א:‏19;‏ ס״ה:‏3,‏ 4‏)‏ אפילו באותם רגעים בהם איננו מוצאים את המלים הנכונות,‏ ”‏הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמקות ממלים”‏,‏ ויהוה מקשיב.‏ הוא יכול לדעת את מחשבותינו:‏ ”‏בַּנְתָּה לרעי מרחוק.‏ כי אין מלה בלשוני,‏ הן יהוה ידעת כֻלָּהּ”‏.‏ אף־על־פי־כן,‏ עלינו להמשיך לבקש,‏ לחפש,‏ לדפוק.‏ — רומיים ח׳:‏26;‏ תהלים קל״ט:‏2,‏ 4;‏ מתי ז׳:‏7,‏ 8‏.‏

11.‏ כיצד ניתן לראות שיהוה אכן דואג לנו?‏

¹¹ יהוה דואג לכל.‏ הוא מכלכל את חיי ברואיו.‏ ”‏עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו.‏ פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון”‏.‏ (‏תהלים קמ״ה:‏15,‏ 16‏)‏ אנו מוזמנים לראות כיצד הוא מאכיל את ציפורי היער.‏ להביט בשושני השדה,‏ כמה יפה הוא מלבישן.‏ ישוע הוסיף,‏ כי כך יעשה יהוה למעננו ואף הרבה מעבר למה שהוא עושה למענם.‏ לכן מדוע עלינו לדאוג יתר־על־המידה?‏ (‏דברים ל״ב:‏10;‏ מתי ו׳:‏26–32;‏ י׳:‏29–31‏)‏ הכתוב בפטרוס א׳.‏ ה׳:‏7 מעודדנו:‏ ”‏השליכו עליו כל יהבכם,‏ כי הוא דואג לכם”‏.‏

‏”‏צלם עצמותו”‏

12,‏ 13.‏ נוסף ליכולתנו להכיר את יהוה באמצעות בריאתו ופעליו המתועדים במקרא,‏ באילו דרכים נוספות יכולים אנו לראותו ולשמעו?‏

¹² אנו יכולים להכיר את יהוה אלהים באמצעות בריאתו;‏ אנו יכולים להכירו תוך קריאה על פעליו בכתבי־הקודש;‏ כמו־כן,‏ יכולים אנו להכירו דרך דברו הכתוב ומעשיו המתועדים של ישוע המשיח.‏ ישוע עצמו אמר זאת ביוחנן י״ב:‏45‏:‏ ”‏הרואה אותי רואה את שולחי”‏.‏ ושוב,‏ ביוחנן י״ד:‏9 ציין:‏ ”‏הרואה אותי ראה את האב”‏.‏ הכתוב בקולוסים א׳:‏15 מצהיר:‏ ”‏והוא [‏ישוע]‏ צלם של האלהים הבלתי נראה”‏.‏ עברים א׳:‏3 מכריז:‏ ”‏הוא [‏ישוע]‏ זהר כבודו [‏של אלהים]‏ וצלם עצמותו”‏.‏

¹³ יהוה שלח את בנו יחידו לא רק כדי לספק קרבן־כופר אלא גם כדי להציב דוגמה לחיקוי,‏ הן במלים והן במעשים.‏ ישוע דיבר את דבר אלהים.‏ ביוחנן י״ב:‏50 אמר:‏ ”‏לכן את אשר אני מדבר,‏ כפי שאמר לי האב כך אני מדבר”‏.‏ הוא לא עשה דבר מיוזמתו,‏ אלא את אשר אמר לו אלהים לעשות.‏ ביוחנן ה׳:‏30 הצהיר:‏ ”‏אין אני יכול לעשות דבר מלבי”‏.‏ — יוחנן ו׳:‏38‏.‏

14.‏ (‏א)‏ אילו מראות הניעו את ישוע לנהוג ברחמים?‏ (‏ב)‏ מדוע אופן דיבורו של ישוע גרם לאנשים לנהור אחריו כדי להאזין לו?‏

¹⁴ ישוע ראה אנשים שהיו מצורעים,‏ נכים,‏ חרשים,‏ עיוורים,‏ אחוזי שדים ומתאבלים על מתיהם.‏ מתוך רחמים,‏ ריפא את החולים והקים את המתים.‏ הוא ראה את ההמונים שהם רצוצים ונידחים מבחינה רוחנית,‏ והחל ללמדם דברים רבים.‏ הוא לימד לא רק במלים הולמות אלא גם במלים מצודדות שנבעו מלבו וחדרו ישירות ללבבות שומעיו,‏ משכו אותם אליו,‏ הניעו אותם לבוא השכם בבוקר אל בית־המקדש כדי להקשיב לו,‏ גרמו להם לדבוק בו ולהאזין לו בשקיקה.‏ הם נהרו כדי לשמוע אותו,‏ בהצהירם ש”‏מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”‏.‏ הם התפעלו מדרך הוראתו.‏ (‏יוחנן ז׳:‏46;‏ מתי ז׳:‏28,‏ 29;‏ מרקוס י״א:‏18;‏ י״ב:‏37;‏ לוקס ד׳:‏22;‏ י״ט:‏48;‏ כ״א:‏38‏)‏ כל אימת שאויביו ניסו להכשילו בשאלות,‏ יצא כשידו על העליונה והשתיקם.‏ — מתי כ״ב:‏41–46;‏ מרקוס י״ב:‏34;‏ לוקס כ׳:‏40‏.‏

15.‏ מה היה הנושא העיקרי של בשורת ישוע,‏ ובאיזו מידה עירב אחרים בהפצתה?‏

¹⁵ הוא הכריז ”‏כי קרבה מלכות שמים”‏ והאיץ בשומעיו:‏ ”‏בקשו תחילה את מלכותו”‏.‏ הוא שלח אחרים לבשר על כך ש”‏קרבה מלכות שמים”‏,‏ לעשות ”‏תלמידים מאנשי כל העמים”‏,‏ להיות עדי המשיח ”‏עד קצה הארץ”‏.‏ כיום,‏ כארבעה וחצי מיליון עדי־יהוה הולכים בעקבותיו,‏ בעשותם את הדברים הללו.‏ — מתי ד׳:‏17;‏ ו׳:‏33;‏ י׳:‏7;‏ כ״ח:‏19‏,‏ ע״ח‏;‏ מעשי־השליחים א׳:‏8‏.‏

16.‏ כיצד תכונת האהבה של יהוה הועמדה במבחן קשה,‏ אך מה הושג עקב כך עבור האנושות?‏

¹⁶ ”‏האלהים הוא אהבה”‏,‏ נאמר לנו ביוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏.‏ תכונה בולטת זו שלו,‏ הועמדה במבחן המכאיב ביותר שניתן להעלות על הדעת,‏ כאשר שלח את בנו־יחידו אל כדור־הארץ כדי למות.‏ הייסורים שסבל בן אהוב זה והתחנונים שזעק אל אביו השמימי בוודאי גרמו ליהוה כאב וצער רב,‏ אף־על־פי שישוע הוכיח ככוזב את אתגרו של השטן אשר טען שלא יהיו בני־אדם עלי־אדמות אשר יתמידו בנאמנותם ליהוה לנוכח מבחנים קשים.‏ גם עלינו להעריך את חשיבות קרבנו של ישוע,‏ משום שאלהים שלחו לכאן כדי למות למעננו.‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏ לא היה זה מוות קל ומהיר.‏ כדי להעריך נכונה את הסבל שעבר הן על אלהים והן על ישוע ובכך להבין את גודל הקרבן שהקריבו למעננו,‏ הבה נבחן את השתלשלות המאורעות כמתואר בכתבי־הקודש.‏

17–19.‏ כיצד תיאר ישוע את הניסיון הקשה שהיה עליו לעבור?‏

¹⁷ ארבע פעמים לפחות,‏ תיאר ישוע בפני תלמידיו את שעמד להתרחש.‏ מספר ימים בלבד טרם מותו,‏ אמר:‏ ”‏הנה אנחנו עולים לירושלים ובן־האדם יימסר לראשי הכהנים ולסופרים.‏ הם יחרצו את דינו למוות וימסרו אותו לגויים.‏ הללו יהתלו בו ויירקו בו,‏ ילקו אותו ויהרגוהו”‏.‏ — מרקוס י׳:‏33,‏ 34‏.‏

¹⁸ ישוע חש בלחץ של מה שעמד לפניו,‏ בהבינו את האימה הכרוכה בהלקאה רומית.‏ מרצועת עור השוט ששימש להלקאה בלטו שביבי מתכת ועצמות כבשים;‏ לפיכך,‏ ככל שנמשכה ההלקאה,‏ הפכו הגב והרגליים לבשר שסוע ושותת דם.‏ מספר חודשים לפני כן,‏ התייחס ישוע ללחץ הנפשי שיצרו בקרבו הייסורים שעמד לעבור,‏ באמרו,‏ כשם שאנו קוראים בלוקס י״ב:‏50‏:‏ ”‏אלא שעלי להיטבל טבילה ומה כבדה עלי המועקה עד אשר תושלם!‏”‏

¹⁹ הלחץ גבר ככל שקרבה העת.‏ הוא שוחח על כך עם אביו השמימי:‏ ”‏ועתה נבהלה נפשי,‏ ואני מה אומר:‏ ’‏אבי,‏ הצילני מן השעה הזאת’‏?‏ אדרבא,‏ הרי לשם כך באתי לשעה הזאת”‏.‏ (‏יוחנן י״ב:‏27‏)‏ איזו השפעה היתה בוודאי לתחינה זו על יהוה מפי בנו יחידו!‏ בגת־שמנים,‏ שעות ספורות בלבד לפני מותו,‏ נעשה ישוע מוטרד מאוד ואמר לפטרוס,‏ יעקב ויוחנן:‏ ”‏נפשי מרה עלי עד מוות”‏.‏ מספר דקות לאחר מכן השמיע תפילה אחרונה בנושא לפני יהוה:‏ ”‏’‏אבי,‏ אם תרצה,‏ העבר נא מעלי את הכוס הזאת.‏ אך אל יהא כרצוני כי אם כרצונך’‏.‏ וכבוא עליו חבלי מוות התפלל ביתר חזקה וזעתו היתה כנטפי דם יורדים על הארץ”‏.‏ (‏מתי כ״ו:‏38;‏ לוקס כ״ב:‏42,‏ 44‏)‏ יתכן שהיתה זו התופעה הנקראת ברפואה בשם הֶמַטִידרוֹסִיס (‏הפרשת דם או פיגמנטים של דם דרך בלוטות העור)‏.‏ היא נדירה,‏ אך עלולה להתרחש כאשר אדם שרוי במצבי לחץ קשים.‏

20.‏ מה עזר לישוע לעבור את החווייה הקשה?‏

²⁰ בהתייחס לאשר אירע בגת־שמנים,‏ נאמר בעברים ה׳:‏7‏:‏ ”‏ובימי היותו בגוף בשר ודם,‏ הקריב תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות אל היכול להושיעו ממוות,‏ ואמנם נשמע בגלל יראת האלהים שבו”‏.‏ מאחר שלא ניצל ממוות על־ידי זה ”‏היכול להושיעו ממוות”‏,‏ באיזה מובן נענתה תפילתו?‏ הכתוב בלוקס כ״ב:‏43 משיב:‏ ”‏אז נראה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו”‏.‏ יהוה נעתר לתפילתו בכך ששלח מלאך אשר חיזק את ישוע לעמוד בניסיון הקשה.‏

21.‏ (‏א)‏ מה מגלה שישוע יצא מהמבחן כמנצח?‏ (‏ב)‏ כאשר המבחנים שאנו עוברים גוברים,‏ מה נחפוץ לומר בסופו־של־דבר?‏

²¹ הדבר הוכח לאור התוצאות.‏ כאשר תם מאבקו הפנימי,‏ קם ישוע,‏ חזר לפטרוס,‏ יעקב ויוחנן ואמר:‏ ”‏קומו ונלך”‏.‏ (‏מרקוס י״ד:‏42‏)‏ למעשה אמר בכך,‏ ’‏הבה אלך למען יבגדו בי בנשיקה,‏ להיאסר על־ידי אספסוף,‏ להישפט שלא כחוק,‏ להיות מורשע שלא בצדק.‏ הבה אלך כדי שילעגו לי,‏ ירקו עלי,‏ ילקוני ויוקיעוני על עמוד הוקעה’‏.‏ במשך שש שעות היה תלוי שם,‏ סובל כאבים עזים,‏ בהחזיקו מעמד עד הסוף.‏ רגע לפני מותו זעק בקריאת ניצחון ”‏נשלם!‏”‏ (‏יוחנן י״ט:‏30‏)‏ הוא עמד איתן עד תום והוכיח את תמיכתו הנאמנה בריבונותו של יהוה.‏ הוא השלים את היעוד שלמענו נשלח על־ידי יהוה אל הארץ.‏ במותנו או עם פרוץ מלחמת הר־מגידון,‏ הנוכל גם אנו לומר אודות השליחות שהוטלה עלינו על־ידי יהוה:‏ ”‏נשלם”‏?‏

22.‏ מה מצביע על היקף התפשטות דעת־יהוה?‏

²² בכל מקרה,‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שבעת שקבע יהוה והמתקרבת במהרה,‏ תתמלא כל ”‏הארץ דֵעָה את יהוה כמים לים מכסים”‏.‏ — ישעיהו י״א:‏9‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏6/‏15)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מה משמע להכיר ולדעת?‏

◻ כיצד מתגלים לנו רחמיו וסלחנותו של יהוה מתוך דברו?‏

◻ כיצד ניצל אברהם את חופש דיבורו עם יהוה?‏

◻ מדוע יכולים אנו לראות בישוע את השתקפות תכונותיו של יהוה?‏