כיצד יכולים אנו להוסיף את המעלה המוסרית על אמונתנו?‏

‏”‏שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית”‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5‏.‏

1,‏ 2.‏ מדוע עלינו לצפות ממשרתי יהוה לעשות מה שצודק?‏

יהוה פועל תמיד בצדקה.‏ הוא עושה מה שצודק וטוב.‏ לפיכך,‏ יכול היה השליח פטרוס לדבר על אלהים כעל זה שקרא למשיחיים המשוחים ”‏אל כבודו והודו (‏וצדקתו,‏ ג”‏צ)‏”‏.‏ ידע מדויק על אודות אביהם השמימי הצדיק,‏ הבהיר להם מה נדרש כדי לנהל אורח־חיים של מסירות אלוהית אמיתית.‏ — פטרוס ב׳.‏ א׳:‏2,‏ 3‏.‏

² השליח פאולוס מאיץ במשיחיים:‏ ”‏לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים”‏.‏ (‏אפסים ה׳:‏1‏)‏ בדומה לאביהם השמימי,‏ על משרתי יהוה לפעול בצדקה בכל מצב.‏ אך,‏ מהי צדקה?‏

משמעות הצדקה

3.‏ כיצד הוגדרה ”‏המעלה המוסרית”‏?‏

³ מילונים בני־זמננו מגדירים צדקה כ”‏מעלה מוסרית”‏ כ”‏טוּב”‏.‏ זוהי ”‏פעולה ודרך מחשבה נכונות;‏ אדם הניחן במידות טובות”‏.‏ אדם בעל מעלה מוסרית הוא צדיק.‏ מעלה מוסרית הוגדרה גם כ”‏התנהגות התואמת לקנה־מידה של צדק”‏.‏ כמובן,‏ לגבי משיחיים,‏ ”‏קנה־מידה של צדק”‏ נקבע על־ידי אלהים ומובהר היטב בדברו הקדוש,‏ כתבי־הקודש.‏

4.‏ אילו תכונות המוזכרות בפטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–7‏,‏ על משיחיים לעמול קשה כדי לפתח?‏

⁴ משיחיים אמיתיים נוהגים בתואם עם אמות־המידה של יהוה אלהים לצדקה,‏ ונענים להבטחותיו היקרות על־ידי גילוי אמונה.‏ כמו־כן,‏ הם שמים לב לעצת פטרוס:‏ ”‏משום כך שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית,‏ ועל המעלה המוסרית את הדעת,‏ ועל הדעת את כיבוש היצר,‏ ועל כיבוש היצר את הסבלנות,‏ ועל הסבלנות את החסידות,‏ ועל החסידות את האחווה,‏ ועל האחווה את האהבה”‏.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–7‏)‏ על המשיחי לעמול קשה כדי לפתח תכונות אלה.‏ אין הדבר מושג במספר ימים או במספר שנים,‏ אלא נדרש לשם כך מאמץ מתמשך לכל אורך החיים.‏ אכן,‏ הוספת המעלה המוסרית על אמונתנו,‏ מהווה אתגר בפני עצמו!‏

5.‏ מנקודת המבט המקראית,‏ מהי המעלה המוסרית?‏

⁵ המילונאי מ.‏ ר.‏ וינסנט מציין שהמובן המקורי והמקובל של המלה היוונית המתורגמת ”‏מעלה מוסרית”‏ מורה על ”‏מעלה מכל סוג”‏.‏ פטרוס השתמש בצורת הריבוי שלה כשאמר שעל המשיחיים לספר ברבים על ”‏תהילותיו”‏,‏ או תכונותיו הנעלות,‏ של אלהים.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏ מנקודת המבט המקראית,‏ המעלה המוסרית אינה מתוארת כסבילה אלא כ”‏כוח מוסרי,‏ אנרגיה מוסרית,‏ חוסן נפשי”‏.‏ בדברו על המעלה המוסרית,‏ התייחס פטרוס למעלות המוסריות האמיצות שמשרתי אלהים נדרשים לגלות ולטפח.‏ ברם,‏ מאחר שאיננו מושלמים,‏ האם יכולים אנו באמת ובתמים לעשות את מה שצודק בעיני אלהים?‏

לא מושלמים אך צדיקים

6.‏ חרף היותנו לא מושלמים,‏ מדוע ניתן לומר שאנו יכולים לעשות את הטוב בעיני אלהים?‏

⁶ היות שירשנו אי־שלימות וחטא,‏ אנו עשויים לתהות כיצד נוכל באמת לעשות את הטוב בעיני אלהים?‏ (‏רומים ה׳:‏12‏)‏ ללא ספק,‏ אנו זקוקים לעזרת יהוה אם ברצוננו לזכות בלב טהור,‏ שממנו נובעים מחשבות,‏ מלים ומעשים טובים.‏ (‏השווה לוקס ו׳:‏45‏.‏)‏ לאחר שחטא עם בת־שבע,‏ התחנן דוד,‏ מחבר התהלים,‏ מלא החרטה,‏ בזה הלשון:‏ ”‏לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏12‏)‏ דוד קיבל את מחילת אלהים ואת העזרה הדרושה כדי לרדוף דרך של צדקה.‏ לפיכך,‏ אם ביצענו משגה חמור ותוך חרטה קיבלנו את עזרתם של אלהים ושל זקני־הקהילה,‏ אנו יכולים לעלות שוב על דרך הצדקה ולהתמיד בה.‏ — תהלים ק״ג:‏1–3,‏ 10–14;‏ יעקב ה׳:‏13–15‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה דרוש אם ברצוננו להישמר צדיקים?‏ (‏ב)‏ לאיזו עזרה זוכים משיחיים במאמציהם להיות צדיקים?‏

⁷ בשל החטא התורשתי,‏ עלינו לנהל מאבק פנימי מתמשך לעשות את אשר דורשת מאיתנו הצדקה.‏ אם אנו חפצים להישמר צדיקים,‏ לעולם אל לנו להתיר לעצמנו להיות עבדים לחטא.‏ תחת זאת,‏ עלינו להיות ”‏עבדים לצדקה”‏,‏ בעודנו חושבים,‏ מדברים ופועלים בצדקה בכל עת.‏ (‏רומים ו׳:‏16–23‏)‏ כמובן,‏ לתאוות הבשר ולנטיותינו החוטאות עוצמה רבה,‏ ואנו נתונים במאבק ביניהן לבין מעשי הצדקה שאלהים דורש מאיתנו.‏ אם כך,‏ מה ניתן לעשות?‏

⁸ תחילה,‏ עלינו לנהוג בתואם עם הדרכת רוח־הקודש של יהוה,‏ או כוחו הפעיל.‏ לפיכך,‏ עלינו להישמע לעצת פאולוס:‏ ”‏התהלכו בדרך הרוח ולא תמלאו את תאוות הבשר;‏ כי הבשר מתאווה למה שבניגוד לרוח,‏ והרוח מתנגדת לבשר;‏ שניהם מתנגדים זה לזה ולכן אינכם יכולים לעשות את מה שברצונכם”‏.‏ (‏גלטים ה׳:‏16,‏ 17‏)‏ אכן,‏ כמקור כוח לפעול בצדקה,‏ ניתנת לנו רוח אלהים,‏ וכמדריך להתנהגות נאותה,‏ יש בידינו את דברו.‏ כמו־כן,‏ לרשותנו עומדות עזרתו האוהבת של אירגון יהוה ועצותיו של ”‏העבד הנאמן”‏.‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏ לפיכך,‏ אנו יכולים להיאבק בהצלחה נגד הנטיות לחטוא.‏ (‏רומים ז׳:‏15–25‏)‏ כמובן,‏ אם תתעורר במוחנו מחשבה לא טהורה,‏ עלינו לבטלה מיד,‏ ולהתפלל לעזרתו של יהוה כדי לעמוד בפני כל פיתוי לפעול בדרך שאין בה מן המעלה המוסרית.‏ — מתי ו׳:‏13‏.‏

המעלה המוסרית ומחשבותינו

9.‏ איזה אורח חשיבה דורשת התנהגות ביושר?‏

⁹ המעלה המוסרית מתחילה באופן בו נוהג הפרט לחשוב.‏ כדי ליהנות מחסדו של אלהים,‏ עלינו להרהר בדברים שיש בהם מן הצדק,‏ הטוב והיושר.‏ פאולוס ציין:‏ ”‏סוף דבר,‏ אחי,‏ כל אשר אמת,‏ כל מה שנכבד,‏ כל דבר ישר,‏ טהור,‏ מלא נעם,‏ כל אשר שמעו טוב,‏ כל מעשה נעלה,‏ וכל דבר הראוי לשבח — באלה יהגה לבבכם”‏.‏ (‏פיליפים ד׳:‏8‏)‏ עלינו למקד את מחשבותינו בדברים טהורים,‏ ישרים,‏ וכל דבר שאינו מוסרי,‏ אל לו לעניין אותנו.‏ פאולוס יכול היה לומר כדלקמן:‏ ”‏הדברים אשר למדתם וקיבלתם ושמעתם ממני,‏ ואשר ראיתם בי,‏ אותם עשו”‏.‏ אם אנו בדומה לפאולוס — טהורים במחשבות,‏ בדיבור ובמעשים — הרי שנהיה ידידים טובים ונציב דוגמה נאותה לחיים משיחיים,‏ ’‏ואלהי השלום יהיה עימנו’‏.‏ — פיליפים ד׳:‏9‏.‏

10.‏ כיצד הפנייה האישית בקורינתים א׳.‏ י״ד:‏20‏,‏ מסייעת לנו לשמור על טוהר מחשבתנו?‏

¹⁰ אם אנו חפצים לשמור על טוהר מחשבתנו ובכך להשביע את רצון אבינו השמימי,‏ חיוני שניישם את עצת פאולוס:‏ ”‏אל תהיו ילדים בהבנתכם;‏ באשר לרע היו ילדים,‏ אך בהבנתכם היו מבוגרים”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏20‏)‏ משמע הדבר שכמשיחיים איננו מבקשים לצבור ידע או ניסיון ברשע.‏ במקום להתיר למחשבותינו להישחת בדרך זו,‏ בתבונה אנו בוחרים להיוותר לא מנוסים ותמימים כתינוקות מבחינה זו.‏ יחד עם זאת,‏ אנו מבינים היטב שאי־מוסריות ומעשים שליליים נחשבים לחטא בעיני יהוה.‏ רצון עז מעומק־הלב להשביע את רצונו על־ידי היותנו צדיקים יועיל לנו,‏ משום שהוא יניענו להימנע מצורות הבידור הטמאות ויתר השפעותיו משחיתות המחשבה של העולם הזה,‏ הנתון לשליטת השטן.‏ — יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏.‏

המעלה המוסרית ודיבורנו

11.‏ כדי להיות צדיקים,‏ איזה סוג של דיבור עלינו לאמץ,‏ ובהקשר זה אילו דוגמאות אנו רואים ביהוה אלהים ובישוע המשיח?‏

¹¹ אם מחשבותינו טהורות,‏ על הדבר להשפיע עמוקות על דיבורנו.‏ היותנו צדיקים,‏ דורש צורת דיבור נקיה,‏ חיובית,‏ משקפת אמת ובונה.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏3,‏ 4,‏ 7‏)‏ יהוה הוא ”‏אל אמת”‏.‏ (‏תהלים ל״א:‏6‏)‏ הוא נאמן בכל מגעיו עם בני־האדם,‏ והבטחותיו ודאיות משום שאין הוא יכול לשקר.‏ (‏במדבר כ״ג:‏19;‏ שמואל א׳.‏ ט״ו:‏29;‏ טיטוס א׳:‏2‏)‏ בן האלהים,‏ ישוע המשיח,‏ הינו ”‏מלא חסד ואמת”‏.‏ בהיותו על כדור־הארץ,‏ הוא דיבר תמיד את האמת כפי שקיבל אותה מאביו.‏ (‏יוחנן א׳:‏14;‏ ח׳:‏40‏)‏ יתרה מזו,‏ ישוע ”‏חטא לא עשה ולא נמצאה מרמה בפיו”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏22‏)‏ אם אנו משרתים את אלהים ואת המשיח באמת ובתמים,‏ אזי,‏ נשקף אמת בדיבורנו ויושר בהתנהגותנו,‏ ’‏כשהאמת חגורה על מותנינו’‏.‏ — אפסים ה׳:‏9;‏ ו׳:‏14‏.‏

12.‏ אם אנו חפצים להיות צדיקים,‏ מאילו צורות דיבור עלינו להימנע?‏

¹² אם אנו צדיקים,‏ ישנן צורות דיבור מסוימות שנימנע מהן.‏ אנו נושפע מעצת פאולוס:‏ ”‏הסירו מכם כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה”‏.‏ ”‏לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות;‏ גם לא ניבול פה ושיחת סיכלות או התלוצצות,‏ דברים שאינם יאים,‏ אלא קול תודה”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏31;‏ ה׳:‏3,‏ 4‏)‏ אחרים יגלו שנעים לשהות בחברתנו משום שלבנו הצדיק יניענו להימנע מצורת דיבור לא משיחית.‏

13.‏ מדוע על משיחיים לשלוט בלשונם?‏

¹³ רצון עז להשביע את רצון אלהים ולדבר דברי אמת יסייע לנו לשלוט בלשוננו.‏ עקב הנטייה לחטוא,‏ כולנו נכשלים לעיתים בדיבורנו.‏ בכל זאת,‏ התלמיד יעקב מציין שאם ”‏בפי הסוסים שמים אנו רסן”‏,‏ הם הולכים בצייתנות לאן שאנו מכוונים אותם.‏ מכאן שעלינו לעמול קשות כדי לרסן את לשוננו ולנסות להשתמש בה בדרכים חיוביות בלבד.‏ לשון לא מרוסנת היא ”‏עולם של עוולה”‏.‏ (‏יעקב ג׳:‏1–7‏)‏ מאפיינים שליליים שונים של עולם חסר יראת־אלהים זה קשורים בלשון חסרת מעצורים.‏ היא אחראית לדברים מזיקים ביותר כגון עדות שקר,‏ גידוף והוצאת דיבה.‏ (‏ישעיהו ה׳:‏20;‏ מתי ט״ו:‏18–20‏)‏ וכאשר לשון משולחת רסן מעירה הערות פוגעות,‏ עוקצניות ומשמיצות,‏ היא מלאה ברעל קטלני.‏ — תהלים ק״מ:‏4;‏ רומים ג׳:‏13;‏ יעקב ג׳:‏8‏.‏

14.‏ מדוע על המשיחיים להימנע משימוש כפול בלשונם?‏

¹⁴ כפי שהצביע יעקב,‏ לא יהא זה הולם ’‏לברך את האב’‏,‏ בכך שנאמר דברים חיוביים על אלהים,‏ ואחר נשתמש בלשוננו באורח פסול ’‏לקלל אנשים’‏ בדברנו בהם סרה.‏ עד כמה מרושע יהא זה לשיר תהילות ליהוה באסיפות ואזי בחוץ להשמיץ את אחינו לאמונה!‏ מים מתוקים ומים מרים כאחד אינם יכולים לנבוע מאותו מעיין.‏ אם אנו משרתים את יהוה,‏ טבעי הדבר שאחרים יצפו מאיתנו להתבטא בנועם ובחיוב במקום לדבר דברים חסרי טעם.‏ אם כן,‏ הבה ננצור לשוננו מרע ונבקש לומר דברים שיועילו לרעינו ויבנו אותם מבחינה רוחנית.‏ — יעקב ג׳:‏9–12‏.‏

המעלה המוסרית ומעשינו

15.‏ מדוע כה חשוב להימנע מלפנות לדרכי רשע?‏

¹⁵ מאחר שעל המחשבות ואופן הדיבור המשיחיים לשקף את המעלה המוסרית,‏ מה באשר למעשינו?‏ התנהגות ביושר הינה הדרך היחידה לזכות בשביעות־רצונו של אלהים.‏ אף משרת יהוה אינו יכול לנטוש את דרך הצדקה,‏ לפנות לעוולה ולמירמה,‏ ולחשוב בצדק שדברים מעין אלה מקובלים בעיני אלהים.‏ הכתוב במשלי ג׳:‏32 מציין:‏ ”‏כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו”‏.‏ אם אנו מוקירים את יחסינו עם יהוה אלהים,‏ יש במלים מעוררות מחשבה אלה כדי להרתיענו מלחרוש מזימות או לעשות דבר־מה פוגע או עוול.‏ הרי,‏ עם שבעת הדברים המתועבים בעיני יהוה נמנה:‏ ”‏לב חֹרֵש מחשבות אָוֶן”‏!‏ (‏משלי ו׳:‏16–19‏)‏ עקב כך,‏ הבה נימנע ממעשים מעין אלה ונעשה את הטוב,‏ לתועלת רעינו בני־האדם ולתפארת אבינו השמימי.‏

16.‏ מדוע אל למשיחי להיות מעורב במעשים צבועים למיניהם?‏

¹⁶ גילוי המעלה המוסרית דורש מאיתנו לנהוג ביושר.‏ (‏עברים י״ג:‏18‏)‏ אדם צבוע,‏ שמעשיו אינם עולים בקנה אחד עם דבריו,‏ אינו ישר.‏ המלה היוונית המתורגמת ל”‏צבוע”‏ (‏היפוקריטס’‏)‏ משמעה ”‏אחד שמשיב”‏ ומתייחסת גם לשחקן על במה.‏ מאחר ששחקנים יוונים ורומים חבשו מסיכות,‏ מלה זו זכתה לשימוש ציורי לגבי אדם דו־פרצופי,‏ מעמיד פנים.‏ צבועים נמנים עם ”‏הבלתי מאמינים”‏.‏ (‏השווה לוקס י״ב:‏46 עם מתי כ״ד:‏50,‏ 51‏.‏)‏ צביעות (‏היפוקריסיס‏)‏ עשויה גם להצביע על רישעות וערמומיות.‏ (‏מתי כ״ב:‏18;‏ מרקוס י״ב:‏15;‏ לוקס כ׳:‏23‏)‏ כמה עצוב כאשר אדם הבוטח ברעהו נופל קרבן לחיוכים,‏ לחנופה ולמעשים שאין הם אלא העמדת פנים!‏ לעומת זאת,‏ עד כמה מחממת־לב הידיעה שאנו באים במגע עם משיחיים שניתן לבטוח בהם.‏ ואלהים מברכנו על היותנו ישרים ולא צבועים.‏ הוא שבע רצון מאלה המגלים ”‏אחווה שאין בה חנופה”‏ ושיש להם ’‏אמונה אמיתית’‏.‏ — פטרוס א׳.‏ א׳:‏22;‏ טימותיוס א׳.‏ א׳:‏5‏.‏

המעלה המוסרית הינה טוּב בפועל

17,‏ 18.‏ בעודנו מגלים את פרי הרוח טוב־לב,‏ כיצד ננהג באחרים?‏

¹⁷ אם אנו מוסיפים את המעלה המוסרית על אמונתנו,‏ נשאף להימנע מלחשוב,‏ מלומר ומלעשות דברים שאינם מקובלים על אלהים.‏ ברם,‏ הוכחת המעלה המוסרית דורשת מאיתנו שנגלה את הטוּב בפועל.‏ למעשה,‏ המעלה המוסרית הוגדרה כטוּב.‏ וטוב־לב הינו אחד מפירות הרוח של יהוה,‏ לא פרי מאמציו של אדם גרידא.‏ (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏ בגלותנו את פרי הרוח טוב־לב,‏ יניענו הדבר לחשוב באופן חיובי על אחרים ולשבחם על תכונותיהם הטובות חרף מגרעותיהם.‏ האם שירתו בנאמנות את יהוה במשך שנים?‏ אם כן,‏ אזי עלינו לכבדם ולדבר טובות עליהם ועל שירותם לאלהים.‏ אבינו השמימי זוכר את האהבה שהם מגלים לשמו ואת מעשי הצדקה הנובעים מאמונתם,‏ וכך גם עלינו לעשות.‏ — נחמיה י״ג:‏31;‏ עברים ו׳:‏10‏.‏

¹⁸ המעלה המוסרית הופכת אותנו לסבלנים,‏ למבינים ולרחמנים.‏ אם עמיתנו לעבודת־יהוה סובל ממצוקה או מדיכאון,‏ נעודדו ונבקש לנחמו,‏ כשם שאבינו השמימי מנחמנו.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏ אנו מזדהים עם אלה השרויים בצער,‏ יתכן עקב מות יקירם.‏ אם ביכולתנו לעשות דבר־מה כדי להקל על סבלם,‏ נעשה זאת,‏ משום שהמעלה המוסרית מעודדת מעשים הנובעים מרוחב־לב.‏

19.‏ כיצד סביר להניח שינהגו בנו אחרים אם אנו צדיקים במחשבה,‏ בדיבור ובמעשים?‏

¹⁹ כפי שאנו מברכים את יהוה בדברנו טובות על אודותיו,‏ כך עשויים אחרים לברכנו אם אנו מבטאים את המעלה המוסרית במחשבה,‏ בדיבור ובמעשים.‏ (‏תהלים קמ״ה:‏10‏)‏ משל נבון אחד מציין:‏ ”‏ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס”‏.‏ (‏משלי י׳:‏6‏)‏ לאדם רשע ואלים חסרה המעלה המוסרית שתחבב אותו על אחרים.‏ הוא קוצר את אשר הוא זורע,‏ משום שאנשים אינם יכולים לברכו בכנות בדברם טובות על אודותיו.‏ (‏גלטים ו׳:‏7‏)‏ עד כמה טוב יותר לאלה החושבים,‏ מדברים ופועלים בדרכי צדקה כמשרתי יהוה!‏ הם זוכים לאהבה,‏ לאמון ולכבוד מצד הזולת,‏ דבר המניעו לברכם ולדבר עליהם טובות.‏ יתרה מזו,‏ המעלה המוסרית שלהם הנובעת מיראת אלהים,‏ מניבה ברכות יקרות־ערך מיהוה.‏ — משלי י׳:‏22‏.‏

20.‏ איזו השפעה עשויה להיות למחשבות,‏ לדיבור ולמעשים המביעים צדקה,‏ על קהילת משרתי יהוה?‏

²⁰ מחשבות,‏ דיבור ומעשים המשקפים צדקה,‏ מועילים,‏ ללא ספק,‏ גם לקהילת משרתי יהוה.‏ כאשר אחים לאמונה רוחשים זה כלפי זה חיבה ומחשבות מכובדות,‏ האחווה פורחת בקרבם.‏ (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏ דיבור המשקף את המעלה המוסרית,‏ כולל תשבחות כנות ועידוד,‏ מטפח תחושה חמימה של שיתוף פעולה ואחדות.‏ (‏תהלים קל״ג:‏1–3‏)‏ כמו־כן,‏ מעשי צדקה מחממי־לב מעוררים אחרים להגיב באורח דומה.‏ אך,‏ מעל לכל,‏ יישום המעלה המוסרית המשיחית מביאה לשביעות רצונו ולבירכתו של אבינו השמימי הצדיק,‏ יהוה.‏ אם כן,‏ הבה נציב לנו כמטרה להיענות להבטחותיו היקרות של יהוה בגלותנו אמונה.‏ וללא היסוס,‏ הבה נתאמץ בכל מאודנו להוסיף על אמונתנו את המעלה המוסרית.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏7/‏15)‏

מה הן תשובותיך?‏

◻ כיצד תגדיר את ”‏המעלה המוסרית”‏,‏ ומדוע יכולים בני־אדם לא מושלמים להיות צדיקים?‏

◻ אילו מחשבות דורשת המעלה המוסרית?‏

◻ כיצד על המעלה המוסרית להשפיע על אופן דיבורנו?‏

◻ איזו השפעה תהיה למעלה המוסרית על מעשינו?‏

◻ מה הם כמה מהיתרונות הנובעים מגילוי המעלה המוסרית?‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

מאחר שמים מתוקים ומרים אינם יכולים לנבוע מאותו מקור,‏ טבעי הדבר שאחרים יצפו ממשרתי יהוה להתבטא אך ורק בנועם ובחיוב