גלה שליטה־עצמית וטפח אותה

‏”‏שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם.‏.‏.‏ את כיבוש היצר [‏שליטה־עצמית,‏ ע״ח]‏”‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5,‏ 6‏.‏

1.‏ באיזה מצב בלתי שגרתי יתכן שמשיחי יתן עדות?‏

ישוע אמר:‏ ”‏לפני מושלים ומלכים תובאו בגללי,‏ לעדות להם ולגויים”‏.‏ (‏מתי י׳:‏18‏)‏ אילו נקראת להתייצב לפני מושל,‏ שופט או נשיא,‏ על מה היית מדבר?‏ יתכן,‏ שתחילה היית מתייחס לסיבת הימצאותך שם,‏ את האשמה נגדך.‏ רוח אלהים היתה עוזרת לך לעשות כן.‏ (‏לוקס י״ב:‏11,‏ 12‏)‏ אולם,‏ האם תוכל לדמיין את עצמך מדבר על שליטה־עצמית?‏ המתייחס אתה אליה כאל חלק חשוב מבשורת המלכות שבפינו?‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ כיצד השתלשלו המאורעות כך שנתאפשר לפאולוס לתת עדות לפליקס ולדרוסילה?‏ (‏ב)‏ מדוע היוותה תכונת השליטה־העצמית נושא מתאים שעליו יכל פאולוס לשוחח באותו מעמד?‏

² הבה נבחן דוגמה מן החיים.‏ אחד מעדי־יהוה נאסר והועמד לדין.‏ כאשר ניתנה לו הזדמנות לדבר,‏ הוא רצה להסביר את אמונתו כמשיחי,‏ כעד־יהוה.‏ תוכל לקרוא את התיאור המקראי ולהיווכח שמסר עדות משפטית ”‏על הצדק ועל כיבוש היצר [‏שליטה־עצמית]‏ ועל הדין העתיד לבוא”‏.‏ אנו מתייחסים לחוויה בה התנסה השליח פאולוס בקיסריה.‏ שם התקיימה החקירה הראשונית.‏ ”‏אחרי כמה ימים בא פליקס עם דרוסילה אשתו,‏ שהיתה יהודיה.‏ הוא שלח לקרוא לשאול [‏פאולוס]‏ ושמע אותו על־דבר האמונה במשיח ישוע”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ״ד:‏24‏)‏ ההיסטוריה מוסרת,‏ שפליקס ”‏נקט כל אמצעי של אכזריות וביצע מעשי זימה,‏ בהפעילו את סמכותו כ’‏עבד כי ימלוך’‏”‏.‏ הוא היה נשוי פעמיים בטרם השפיע על דרוסילה להתגרש מבעלה (‏תוך הפרת חוק אלהים)‏ ולהפוך לאשתו השלישית.‏ יתכן שהיא היתה זו שחפצה לשמוע על הדת החדשה,‏ המשיחיות.‏

³ פאולוס המשיך ודיבר ”‏על הצדק ועל כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא”‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ״ד:‏25‏)‏ דבר זה הדגיש בבירור את הניגוד בין אמות־המידה של אלהים ליושר לעומת האכזריות ואי־הצדק שפליקס ודרוסילה נטלו בהם חלק.‏ יתכן,‏ שפאולוס קיווה לעורר את פליקס לגלות צדק במקרה שלו.‏ אך,‏ מדוע דיבר ”‏על כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא”‏?‏ זוג לא־מוסרי זה ביקש לדעת מה היה כרוך ב”‏אמונה במשיח ישוע”‏.‏ כך שהיה עליהם לדעת שהאמונה בו דורשת מן הפרט ריסון המחשבות,‏ הדיבור והמעשים,‏ שזה למעשה מהותה של השליטה־העצמית.‏ על כל בני־אנוש לתת דין־וחשבון לפני אלהים על האופן בו הם חושבים,‏ מדברים ופועלים.‏ לפיכך,‏ המשפט בעל החשיבות הרבה יותר מכל משפט אחר מצד פליקס במקרה של פאולוס,‏ היה זה שבפניו ניצבו המושל ואשתו לפני אלהים.‏ (‏מעשי־השליחים י״ז:‏30,‏ 31;‏ רומים י״ד:‏10–12‏)‏ מובן,‏ איפוא,‏ שלמשמע דברי פאולוס ”‏פחד פליקס”‏.‏

חיוני אך לא קל

4.‏ מדוע שליטה־עצמית הינה חלק חשוב מהמשיחיות האמיתית?‏

⁴ השליח פאולוס הכיר בכך,‏ ששליטה־עצמית מהווה חלק חיוני מהמשיחיות.‏ השליח פטרוס,‏ אחד מעמיתיו הקרובים של ישוע,‏ אישר זאת.‏ בכותבו לאלה אשר יהיו ’‏שותפים בטבע האלוהי’‏ בשמים,‏ האיץ פטרוס בקוראיו לגלות תכונות מסוימות שהינן יסודיות,‏ כגון אמונה,‏ אהבה ושליטה־עצמית.‏ לפיכך,‏ היתה השליטה־העצמית כרוכה בהבטחה זו:‏ ‏”‏שהרי אם אלה יהיו בכם וירבו,‏ לא יניח לכם להיות בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח”‏.‏ — פטרוס ב׳.‏ א׳:‏1,‏ 4–8‏.‏

5.‏ מדוע עלינו לגלות עניין מיוחד בנוגע לשליטה־עצמית?‏

⁵ ברם,‏ ידוע לך,‏ בוודאי,‏ שקל יותר לומר שעלינו לגלות שליטה־עצמית מאשר להוכיחה במעשים בחיינו היומיומיים.‏ סיבה אחת לכך היא,‏ משום ששליטה־עצמית הינה תכונה נדירה יחסית.‏ בטימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5 תיאר פאולוס גישות שונות שתשרורנה בימינו,‏ ”‏באחרית הימים”‏.‏ תכונה אחת שעתידה היתה לאפיין את תקופתנו היא שרבים יהיו ”‏הוללים”‏ [‏”‏חסרי שליטה־עצמית”‏,‏ ע״ח‏]‏.‏ האין אנו רואים את אמיתות הדבר בכל הסובב אותנו?‏

6.‏ כיצד היעדר שליטה־עצמית נראה בבירור כיום?‏

⁶ רבים סבורים,‏ שביסודו־של־דבר בריא ’‏להתפרק’‏ או ’‏לשחרר לחץ’‏.‏ דעתם זו מחוזקת על־ידי דוגמאות המהוות מודלים לחיקוי בעיני הציבור המוזכרים לעתים קרובות באמצעי התקשורת,‏ הנוטים להתעלם מגילוי כל שליטה־עצמית,‏ ופועלים פשוט לפי דחפיהם.‏ לדוגמה:‏ רבים האוהבים ספורט מקצועני הורגלו לגילויי רגשות פראיים,‏ אפילו התפרצויות זעם אלימות.‏ היכול אתה להיזכר,‏ מן העיתונות לפחות,‏ במקרים בהם פרצו קטטות אכזריות או בסצינות של אספסוף משולח־רסן באירועים ספורטיביים?‏ ברם,‏ אין הכוונה כאן שנקדיש זמן רב להיזכר בדוגמאות לחוסר שליטה־עצמית.‏ תוכל למנות תחומים רבים שבהם עלינו להוכיח ריסון־עצמי — צריכת מזון ומשקאות,‏ התנהגות עם בני המין השני והזמן והכסף המוקדשים לתחביבים.‏ אולם,‏ במקום לסקור בשטחיות תחומים רבים בהקשר זה,‏ הבה נבחן תחום עיקרי אחד שבו עלינו לגלות שליטה־עצמית.‏

גילוי שליטה־עצמית ברגשותינו

7.‏ איזה היבט של שליטה־עצמית ראוי לתשומת־לב מיוחדת?‏

⁷ רובנו מצליחים לכוון את מעשינו ולרסנם במידה סבירה.‏ איננו גונבים,‏ נכנעים לאי־מוסריות או רוצחים;‏ אנו יודעים מהו חוק אלהים בנוגע לעבירות כגון אלה.‏ ברם,‏ מה מידת הצלחתנו בניסיון לרסן את רגשותינו?‏ עם הזמן,‏ אלה שאינם מטפחים שליטה־עצמית ברגשותיהם,‏ מאבדים לעתים קרובות שליטה־עצמית גם על מעשיהם.‏ לכן,‏ הבה נתמקד ברגשותינו.‏

8.‏ מה מצפה מאיתנו יהוה בכל הנוגע לרגשותינו?‏

⁸ יהוה אלהים אינו מצפה מאיתנו להיות רובוטים,‏ חסרי רגשות ויכולת להביעם.‏ ליד קברו של אלעזר,‏ ”‏נסערה רוחו של ישוע והוא הזדעזע”‏.‏ ואז נאמר ”‏בכה ישוע”‏.‏ (‏יוחנן י״א:‏32–38‏)‏ לעומת זאת,‏ ישוע גילה רגשות שונים לחלוטין כאשר,‏ תוך שליטה מלאה על מעשיו,‏ גירש חלפנים מבית־המקדש.‏ (‏מתי כ״א:‏12,‏ 13;‏ יוחנן ב׳:‏14–17‏)‏ תלמידיו הנאמנים גילו אף הם רגשות עמוקים.‏ (‏לוקס י׳:‏17;‏ כ״ד:‏41;‏ יוחנן ט״ז:‏20–22;‏ מעשי־השליחים י״א:‏23;‏ י״ב:‏12–14;‏ כ׳:‏36–38;‏ יוחנן ג׳.‏ פסוק 4‏)‏ אף־על־פי־כן,‏ הכירו הם בצורך לגלות שליטה־עצמית כדי שרגשותיהם לא יובילום לידי חטא.‏ הכתוב באפסים ד׳:‏26‏,‏ מבהיר זאת היטב:‏ ”‏ריגזו ואל תחטאו;‏ אל תשקע השמש על כעסכם”‏.‏

9.‏ מדוע ריסון רגשותינו הינו כה חשוב?‏

⁹ קיימת סכנה שמשיחי יגלה למראית־עין שליטה־עצמית,‏ בעוד רגשותיו יוצאים למעשה מכלל שליטה.‏ זכור מה היתה התגובה כאשר אלהים קיבל את קורבנו של הבל:‏ ”‏וַיִּחַר לקין מאד ויפלו פניו.‏ ויאמר יהוה אל קין ’‏למה חָרָה לָךְ ולמה נפלו פניך?‏ הלוא אם תֵיטִיב שְׂאֵת ואם לא תיטיב,‏ לפתח חטאת רֹבֵץ’‏”‏.‏ (‏בראשית ד׳:‏5–7‏)‏ קין לא שלט ברגשותיו,‏ דבר שהובילו לרצוח את הבל.‏ רגשות לא־מרוסנים הובילו למעשה חסר שליטה.‏

10.‏ מה אתה למד מדוגמתו של המן?‏

¹⁰ כמו־כן,‏ שקול את הדוגמה מימי מרדכי ואסתר.‏ המן רם־הדרג זעם על כך שמרדכי סירב להשתחוות לפניו.‏ מאוחר יותר,‏ סבר המן,‏ בטעות,‏ שיזכה לכבוד מיוחד.‏ ”‏וַיֵּצֵא המן ביום ההוא שמח וטוב לב,‏ וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו,‏ וימלא המן על מרדכי חֵמָה.‏ ויתאפק המן ויבוא אל ביתו”‏.‏ (‏אסתר ה׳:‏9,‏ 10‏)‏ חיש קל נמלא לבו רגשות שמחה.‏ וכהרף־עין חש רגשות חימה למראהו של אותו אדם שלו נטר טינה.‏ האם סבור אתה שכאשר המקרא מציין ”‏ויתאפק המן”‏ משמע הדבר שהיה מופת לשליטה־עצמית?‏ בהחלט לא.‏ לפי שעה,‏ שלט המן במעשיו והתאפק מלגלות אי־אילו רגשות,‏ אך לא הצליח לשלוט בהתפרצות קנאתו.‏ רגשותיו הובילו אותו לקשור קשר לרצח.‏

11.‏ איזו בעיה שררה בקהילה שבפיליפי,‏ ומה יכול היה לגרום לכך?‏

¹¹ בדומה לכך,‏ רגשות לא מרוסנים כיום עלולים להזיק קשות למשיחיים.‏ ’‏אולם’‏,‏ אחדים עשויים לומר ’‏בעיה כגון זו לא תיתכן בקהילה’‏.‏ אך,‏ היא אכן היתה קיימת.‏ בין שתי משיחיות משוחות־רוח היו חילוקי־דעות רציניים,‏ שאותם אין כתבי־הקודש מפרטים.‏ תאר לך בעיה זו כאפשרות:‏ אבהודיה הזמינה מספר אחים ואחיות לארוחה או למפגש חברתי נעים.‏ סינטיכי לא הוזמנה,‏ והיא נפגעה מכך.‏ יתכן שהגיבה בכך שלא הזמינה את אבהודיה לאירוע שאירגנה לאחר מכן.‏ אזי החלו לחפש האחת את שגיאותיה של רעותה;‏ עד מהרה,‏ הן בקושי דיברו זו עם זו.‏ בתסריט מעין זה,‏ האם הבעיה הבסיסית נעוצה בהזמנה לארוחה?‏ לא.‏ ההזמנה מהווה את הניצוץ בלבד.‏ כאשר שתי אחיות משוחות־רוח אלה לא שלטו ברגשותיהן,‏ הפך ניצוץ זה לדליקת יער.‏ הבעיה הלכה והחריפה עד אשר היה צורך בהתערבותו של אחד מהשליחים.‏ — פיליפים ד׳:‏2,‏ 3‏.‏

רגשותיך ואחיך

12.‏ מדוע מעניק לנו אלהים את העצה המופיעה בקהלת ז׳:‏9‏?‏

¹² יש להודות,‏ שאין זה קל לאדם למשול ברוחו כאשר הוא נפגע,‏ או חש שנוהגים בו מתוך דעה קדומה.‏ יהוה יודע זאת,‏ משום שהתבונן ביחסי אנוש מאז ראשיתו של האדם.‏ אלהים מייעץ לנו:‏ ”‏אל תְּבַהֵל ברוחך לכעוס,‏ כי כעס בחיק כסילים ינוח”‏.‏ (‏קהלת ז׳:‏9‏)‏ שים לב,‏ שיהוה מדגיש תחילה את הרגשות ולא את המעשים.‏ (‏משלי י״ד:‏17;‏ ט״ז:‏32;‏ יעקב א׳:‏19‏)‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם עלי להקדיש תשומת־לב רבה יותר לשליטה על רגשותי?‏’‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה מתפתח,‏ בדרך כלל,‏ בעולם,‏ כתוצאה מהעדר שליטה ברגשות?‏ (‏ב)‏ אילו דברים עלולים להוביל משיחיים לנטור טינה איש לרעהו?‏

¹³ אנשים רבים בעולם שאינם מצליחים לשלוט ברגשותיהם,‏ מתחילים בנקמות דם — סכסוכים מרים,‏ ואפילו אלימים,‏ בשל עוולות אמיתיות או דמיוניות שנעשו נגדם או נגד קרוב משפחה.‏ ברגע שהרגשות יוצאים מכלל שליטה,‏ הם עלולים להפעיל את השפעתם המזיקה לטווח־ארוך.‏ (‏השווה בראשית ל״ד:‏1–7,‏ 25–27;‏ מ״ט:‏5–7;‏ שמואל ב׳.‏ ב׳:‏17–23;‏ ג׳:‏23–30;‏ משלי כ״ו:‏24–26‏.‏)‏ בלי ספק,‏ על משיחיים,‏ ואין זה משנה מהו הרקע הלאומי או התרבותי שלהם,‏ לראות מעשי־איבה מרים וטינה מעין אלה כפסולים,‏ כשליליים וככאלה שיש להימנע מהם.‏ (‏ויקרא י״ט:‏17‏)‏ האם רואה אתה את ההימנעות מטינה כחלק משליטתך ברגשותיך?‏

¹⁴ בדומה למקרה של אבהודיה וסינטיכי,‏ חוסר שליטה ברגשותינו עלול להוביל לבעיות גם עתה.‏ אפשר שאחות חשה פגועה מכך שלא הוזמנה למסיבת חתונה.‏ או אולי היה זה בנה או בן־דודה שלא נכללו בהזמנה.‏ כמו־כן,‏ יתכן שאח רכש מכונית משומשת מעמית משיחי,‏ שהתקלקלה כעבור זמן קצר.‏ תהא אשר תהא הסיבה,‏ הדבר גרם לתחושות מרות,‏ הרגשות לא רוסנו,‏ ואלה המעורבים בעניין נפגעו.‏ ומה אז?‏

15.‏ (‏א)‏ אילו תוצאות עגומות נבעו מטינה בין משיחיים?‏ (‏ב)‏ איזו עצה מקראית מתייחסת לנטייה לשמור טינה?‏

¹⁵ אם אדם שנפגע אינו פועל כדי לרסן את רגשותיו ולהתפייס עם אחיו,‏ עלולה להתפתח טינה.‏ אירעו מקרים שבהם ביקש עד־יהוה שלא להעבירו לשיעור־ספר קהילתי מסוים מפני שלא חיבב משיחי או משפחה כלשהם שנכחו שם.‏ כמה עצוב!‏ כתבי־הקודש מציינים שתהא זו תבוסה עבור משיחיים לתבוע זה את זה בבתי־משפט של העולם,‏ אולם האם לא תהא זו תבוסה באותה מידה אם התרחקנו מאח בשל הערה פוגעת שנאמרה בעבר לנו או לקרוב משפחה?‏ האם רגשותינו מגלים שקשרי משפחה קודמים ליחסי שלום עם אחינו ואחיותינו?‏ האם אנו אומרים שנהיה מוכנים למות למען אחותנו,‏ אך רגשותינו מניעים אותנו כך שאנו בקושי מדברים עימה עתה?‏ (‏השווה יוחנן ט״ו:‏13‏.‏)‏ אלהים אומר לנו בבירור:‏ ”‏אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה.‏ .‏.‏.‏ עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם.‏ יַקִּיַרי,‏ אל תתנקמו אלא הניחו לזעם”‏.‏ — רומים י״ב:‏17–19;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏7‏.‏

16.‏ איזו דוגמה חיובית הציב אברהם באשר להתמודדות עם רגשות?‏

¹⁶ צעד לקראת השבת השליטה על רגשותינו הוא להתפייס או לפתור את העילה לתלונה,‏ במקום להתיר לאיבה להתמשך.‏ זכור את שאירע כאשר לא היה בכוחה של הארץ לכלכל עוד את עדריהם הגדולים של אברהם ושל לוט,‏ ולפיכך החלו רועיהם השכירים לריב.‏ האם התיר אברהם לרגשותיו לגבור עליו?‏ האם הפגין שליטה־עצמית?‏ באופן ראוי לציון,‏ הציע הסדר הולם לסיכסוך העסקי;‏ הבה יהיה לכל אחד מהם שטח נפרד.‏ אז העניק ללוט את האפשרות לבחור ראשון.‏ בהוכיחו שאין בלבו כל מרירות ושאינו נוטר טינה,‏ הוא יצא מאוחר יותר למלחמה לטובתו של לוט.‏ — בראשית י״ג:‏5–12;‏ י״ד:‏13–16‏.‏

17.‏ כיצד נכשלו פאולוס ובר־נבא באחד המקרים,‏ אולם מה אירע לאחר מכן?‏

¹⁷ כמו־כן,‏ אנו יכולים ללמוד על שליטה־עצמית מתקרית שבה היו מעורבים פאולוס ובר־נבא.‏ לאחר שהיו שותפים לפעילות במשך שנים,‏ נתגלעה ביניהם מחלוקת בעניין צירופו של מרקוס למסע הטפה.‏ ”‏הריב היה חריף עד כדי כך שנתפרדו זה מזה.‏ לקח בר־נבא את מרקוס והפליג לקפריסין”‏.‏ (‏מעשי־השליחים ט״ו:‏39‏)‏ על העובדה,‏ ששני גברים מבוגרים אלה לא הצליחו לשלוט ברגשותיהם באותו מאורע,‏ לשמש אזהרה עבורנו.‏ אם דבר זה קרה להם,‏ הוא יכול לקרות גם לנו.‏ אולם,‏ הם לא הירשו שיתפתח ביניהם קרע ממושך או לכך שרגש הנקמה יגדל.‏ התיאור המקראי מוכיח ששני האחים הללו שבו והשתלטו על רגשותיהם,‏ ומאוחר יותר עבדו יחדיו בשלום.‏ — קולוסים ד׳:‏10;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏11‏.‏

18.‏ אם רגשותיו נפגעו,‏ מה יכול משיחי מבוגר לעשות?‏

¹⁸ ניתן לצפות לכך,‏ שתיתכן פגיעה ברגשות,‏ אפילו טינה,‏ בקרב משרתי אלהים.‏ הן היו קיימות בתקופת התנ״ך וגם בימי השליחים.‏ רגשות אלה קיימים בקרב משרתי יהוה גם בימינו,‏ משום שכולנו לא מושלמים.‏ (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏ ישוע האיץ בנוהים אחריו לפעול במהירות כדי לפתור בעיות מעין אלה בין אחים.‏ (‏מתי ה׳:‏23–25‏)‏ אך,‏ הטוב ביותר הוא למונען מלכתחילה על־ידי שיפור השליטה־העצמית שלנו.‏ אם אתה חש פגוע או נעלב מדבר־מה פעוט יחסית שאמרו או עשו אחיך או אחותך לאמונה,‏ מדוע שלא תשלוט ברגשותיך ופשוט תשכח מזאת?‏ האם הכרחי באמת ובתמים להתעמת עם הצד השני,‏ כאילו שלא תנוח דעתך אלא אם כן יודה ששגה אותו אדם?‏ עד כמה שולט אתה ברגשותיך?‏

הדבר אפשרי!‏

19.‏ מדוע הולם הדבר שדיוננו התמקד בשליטה ברגשותינו?‏

¹⁹ עד כה דנו בעיקר בהיבט אחד של השליטה־העצמית,‏ היינו,‏ ריסון רגשותינו.‏ זהו תחום מפתח משום שכישלון בניסיון לשלוט על רגשותינו עלול להוביל לאובדן השליטה בלשוננו,‏ בדחפינו המיניים,‏ בהרגלי האכילה שלנו,‏ ובתחומים רבים אחרים בחיים בהם עלינו לגלות שליטה־עצמית.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏8,‏ 9;‏ יעקב ג׳:‏5–10‏)‏ ברם,‏ אל תיפול רוחך,‏ שכן יש ביכולתך להשתפר בגילוי שליטה־עצמית.‏

20.‏ כיצד יכולים אנו להיות בטוחים ששיפור אכן אפשרי?‏

²⁰ יהוה חפץ לעזור לנו בכך.‏ כיצד יכולים אנו להיות בטוחים?‏ ובכן,‏ ריסון־עצמי הוא אחד מפירות הרוח של אלהים.‏ (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏ לפיכך,‏ באותה מידה שאנו עמלים להיות כשירים וראויים לקבל את רוח־הקודש מאת יהוה ולהניב את פירותיה,‏ כך יכולים אנו לצפות שתרבה בנו שליטה־עצמית.‏ לעולם אל תשכח את הבטחתו של ישוע:‏ ”‏האב שבשמים יתן את רוח־הקודש למבקשים ממנו!‏”‏ — לוקס י״א:‏13;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏14,‏ 15‏.‏

21.‏ מה נחוש אתה בדעתך לעשות בעתיד בנוגע לשליטה־עצמית ולרגשותיך?‏

²¹ אל תדמה בנפשך שיהא זה קל.‏ יתכן שהדבר יהא קשה יותר לאחדים שגדלו בקרבת אנשים שנתנו דרור לרגשותיהם,‏ לאלה שהם בעלי מזג רגשני יותר,‏ ולכאלה שפשוט מעולם לא ניסו לגלות שליטה־עצמית.‏ לגבי משיחיים מעין אלה,‏ גילוי שליטה־עצמית וטיפוחה עשויים להיות אתגר אמיתי.‏ עם זאת,‏ הדבר אפשרי.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24–27‏)‏ ככל שאנו קרבים יותר ויותר אל קץ סדר־הדברים הנוכחי,‏ ילכו ויגברו הלחצים והמתחים.‏ אנו נזדקק לא לפחות שליטה־עצמית אלא ליותר,‏ להרבה יותר!‏ בחן את עצמך בנוגע לשליטה־העצמית שלך.‏ אם אתה מבחין בתחומים שבהם עליך להשתפר,‏ עמול לשיפורם.‏ (‏תהלים קל״ט:‏23,‏ 24‏)‏ בקש מאלהים שיתן לך יותר מרוח־קודשו.‏ הוא ישמע אותך ויעזור לך למען תגלה שליטה־עצמית ותטפח אותה.‏— פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–8‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏8/‏15)‏

נקודות למחשבה

◻ מדוע השליטה ברגשותיך כה חשובה?‏

◻ מה למדת מדוגמאותיהם של המן ושל אבהודיה וסינטיכי?‏

◻ מה תשתדל לעשות בכנות אם אכן תתעורר סיבה להיפגע?‏

◻ כיצד יכולה שליטה־עצמית לעזור לך להימנע מלנטור טינה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 29‏]‏

כאשר התייצב לפני פליקס ודרוסילה,‏ דיבר פאולוס על צדק ועל שליטה־עצמית