המשפחה המשיחית מציבה עניינים רוחניים במקום ראשון

‏”‏סוף דבר,‏ הייו כולכם לב אחד,‏ שותפים לצער הזולת,‏ אוהבי האחים,‏ רחמנים וענווים”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏.‏

1.‏ איזו בחירה עומדת בפני כל אחד מאיתנו,‏ וכיצד יכולה הבחירה שנעשה להשפיע על עתידנו?‏

עד כמה מיטיב פסוק זה לתאר את המוסד האנושי העתיק ביותר — המשפחה!‏ ועד כמה חשוב שההורים יהיו אלה שינהיגו בתחומים אלה!‏ בדרך כלל,‏ תכונותיהם החיוביות והשליליות של ההורים משתקפות בבירור בילדיהם.‏ אולם,‏ בפני כל אחד מבני המשפחה עומדת זכות הבחירה.‏ כמשיחיים,‏ בידינו לבחור להיות אנשים רוחניים או אנשים החיים על־פי תאוות הבשר.‏ ביכולתנו לבחור להסב לאלהים קורת־רוח או מורת־רוח.‏ תוצאת בחירה זו עשויה להיות ברכה,‏ חיי־נצח ושלום — או עלולה להמיט קללה,‏ ומוות נצחי.‏ — בראשית ד׳:‏1,‏ 2;‏ רומים ח׳:‏5–8;‏ גלטים ה׳:‏19–23‏.‏

2.‏ (‏א)‏ כיצד גילה פטרוס את דאגתו למשפחה?‏ (‏ב)‏ מהי רוחניות?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

² דברי השליח בפטרוס א׳.‏ ג׳:‏8 מופיעים מייד לאחר מספר עצות נבונות שהשיא לנשים ולבעלים.‏ פטרוס היה מעוניין באמת ובתמים בטובתן של המשפחות המשיחיות.‏ הוא ידע שרוחניות איתנה היא המפתח למשפחה מאוחדת,‏ אוהבת ורחמנית.‏ לפיכך,‏ הבהיר בפסוק 7 שאם יתעלם הבעל מעצתו,‏ ייצור הדבר חיץ רוחני בינו לבין יהוה.‏a תפילות הבעל תעוכבנה אם יזניח את צרכיה של אשתו או ישבור את רוחה בחוסר אדיבות.‏

המשיח — מופת מושלם של רוחניות

3.‏ כיצד הדגיש פאולוס את המופת שהציב ישוע לבעלים?‏

³ רוחניותה של המשפחה תלויה בהצבת דוגמה נאותה.‏ כאשר הבעל הינו משיחי אמיתי,‏ הוא מציב לבני־הבית דוגמה אישית בגילוי תכונות רוחניות.‏ אם הבעל אינו מאמין,‏ האם משתדלת,‏ בדרך כלל,‏ לשאת באחריות זו.‏ יהא המקרה אשר יהא,‏ ישוע המשיח סיפק את המופת המושלם לחקותו.‏ התנהגותו,‏ דבריו ומחשבותיו היו תמיד בונים ומשיבי־נפש.‏ שוב ושוב,‏ הפנה השליח פאולוס את קוראיו למופת האוהב שהציב ישוע.‏ למשל,‏ הוא ציין:‏ ”‏כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה — המושיע של הגוף.‏ האנשים,‏ אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה.‏.‏.‏”‏.‏ — אפסים ה׳:‏23,‏ 25,‏ 29;‏ מתי י״א:‏28–30;‏ קולוסים ג׳:‏19‏.‏

4.‏ איזו דוגמה לרוחניות הציב ישוע?‏

⁴ ישוע היה הדוגמה הבולטת לרוחניות ולראשות הבאה לידי ביטוי באהבה,‏ בטוב־לב ובחמלה.‏ הוא לא רצה רק לספק את מאוויו,‏ אלא גילה הקרבה־עצמית.‏ הוא פאר תמיד את אביו וכיבד את ראשותו.‏ הוא נהג על־פי הדרכת אביו,‏ עד כי יכול היה לומר:‏ ”‏אין אני יכול לעשות דבר מלבי.‏ לפי מה שאני שומע אני שופט.‏ ומשפטי צודק,‏ מפני שאינני מבקש את רצוני אלא את רצון שולחי”‏.‏ ”‏אינני עושה דבר מתוך עצמי,‏ אלא על־פי מה שלמדני אבי — את זאת אני מדבר”‏.‏ — יוחנן ה׳:‏30;‏ ח׳:‏28;‏ קורינתים א׳.‏ י״א:‏3‏.‏

5.‏ בספקו מזון לנוהים אחריו,‏ איזה מופת הציב ישוע לבעלים?‏

⁵ מה משמע הדבר לגבי בעלים?‏ משמעו שהמופת שעליהם לחקות בכל הוא המשיח,‏ שנכנע תמיד לאביו השמימי.‏ למשל,‏ כשם שיהוה סיפק מזון לכל צורות־החיים עלי־אדמות,‏ כך סיפק ישוע מזון לנוהים אחריו.‏ הוא לא הזניח את צרכיהם החומריים הבסיסיים.‏ הנסים שחולל,‏ כאשר האכיל במקרה אחד 000,‏5 איש ובמקרה אחר 000,‏4 איש,‏ מהווים הוכחה לדאגתו ולחוש האחריות שלו.‏ (‏מרקוס ו׳:‏35–44;‏ ח׳:‏1–9‏)‏ בדומה לכך כיום,‏ ראשי־משפחה אחראים מספקים את צרכיהם הגופניים של בני־ביתם.‏ אך,‏ האם די במילוי אחריותם זו?‏ — טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏.‏

6.‏ (‏א)‏ לאילו צורכי משפחה חשובים יש לדאוג?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים בעלים ואבות לגלות הבנה?‏

⁶ ישוע הצביע על כך שמשפחות זקוקות גם לדברים אחרים,‏ חשובים אף יותר.‏ יש להן צרכים רוחניים ורגשיים.‏ (‏דברים ח׳:‏3;‏ מתי ד׳:‏4‏)‏ אנו נהנים מיחסי־גומלין עם אחרים,‏ הן במשפחה והן בקרב הקהילה.‏ אנו זקוקים להדרכה טובה אשר תניע אותנו לבנות אחרים.‏ בנושא זה לבעלים ולאבות תפקיד מכריע — ואף למעלה מזה אם הם נושאים בתפקיד של זקן־קהילה או משרת־עוזר.‏ הורים במשפחות חד־הוריות זקוקים לתכונות דומות בסייעם לילדיהם.‏ על ההורים להבין לא רק את הדברים הנאמרים על־ידי בני־המשפחה אלא גם את הדברים שאינם נאמרים.‏ הדבר דורש הבחנה,‏ זמן וסבלנות.‏ זוהי אחת הסיבות שבגינן יכול היה פאולוס לומר,‏ שעל הבעלים להתחשב בנשותיהם ו’‏לחיות עימן בידיעה’‏.‏ — טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏4,‏ 5,‏ 12;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏.‏

סכנות שיש להישמר מפניהן

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה נדרש כדי שהמשפחה לא תעלה על שרטון מבחינה רוחנית?‏ (‏ב)‏ מה דרוש מלבד התחלה טובה בדרכנו המשיחית?‏ (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏

⁷ מדוע כה חשוב לשית לבנו לרוחניותה של המשפחה?‏ כדי להמחיש זאת,‏ אנו עשויים לשאול,‏ מדוע כה חשוב שנווט הספינה יבחן בדקדקנות את המפות שבידיו בהשיטו אותה במים מסוכנים שבהם היא עלולה לעלות על שרטון?‏ באוגוסט 1992 ספינת־השייט ’‏המלכה אליזבט השניה’‏ עברה דרך איזור של רכסי חולות וסלעים מסוכנים,‏ שבו היו טעויות ניווט דבר שבשגרה.‏ תושב מקומי העיר:‏ ”‏נווטים רבים נאלצו לשלם במשרותיהם על טעויות הניווט שעשו באיזור זה”‏.‏ ’‏המלכה אליזבט השניה’‏ פגעה בשונית סלעים.‏ זו היתה טעות שעלתה ביוקר רב.‏ שליש מדופן האוניה נפגע,‏ והיא יצאה מכלל שימוש למשך מספר שבועות לשם תיקונים.‏

⁸ בדומה לכך,‏ אם ”‏נווט”‏ המשפחה אינו בודק בקפידה את המפה,‏ דבר־אלהים,‏ עלולה משפחתו להינזק על־נקלה מבחינה רוחנית.‏ לזקן־קהילה או למשרת־עוזר,‏ עלול הדבר להביא לאובדן זכויות שירות בקהילה ויתכן שאף להסב נזק חמור לשאר בני־המשפחה.‏ לפיכך,‏ על כל משיחי להיזהר פן תגבר עליו שאננותו ממצבו הרוחני,‏ בשימו את מבטחו אך ורק בהרגלי הלמידה הטובים ובהתלהבות שהיו לו בעבר.‏ בדרכנו המשיחית,‏ אין די בהתחלה טובה;‏ יש להשלים בהצלחה את המסע כולו.‏ — קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24–27;‏ טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏19‏.‏

9.‏ (‏א)‏ עד כמה חשוב הלימוד האישי?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות ענייניות עלינו לשאול את עצמנו?‏

⁹ כדי להישמר ממים רדודים,‏ משוניות סלעים ומשרטונות רוחניים,‏ שומה עלינו לעדכן את ה”‏מפות”‏ שבידינו באמצעות לימוד קבוע של דבר־אלהים.‏ אין אנו יכולים להישען אך ורק על הלימוד הבסיסי שהביאנו אל האמת.‏ חוסננו הרוחני תלוי בתוכנית קבועה ומאוזנת של לימוד ושל שירות־השדה.‏ למשל,‏ בעודנו נוכחים בשיעור המצפה הקהילתי,‏ ובידינו הוצאה זו של החוברת,‏ אנו יכולים לשאול את עצמנו,‏ ’‏האם אני,‏ או אנו כמשפחה,‏ למדנו באמת מאמר זה,‏ קראנו את הפסוקים והרהרנו כיצד הם מתייחסים אלינו?‏ או שמא רק סימנּו את התשובות?‏ היתכן ששכחנו כלל לקרוא את המאמר לפני האסיפה?‏’‏ תשובות כנות לשאלות אלה עשויות לספק לנו חומר למחשבה ולעורר בנו רצון עז להשתפר — אם נחוץ הדבר.‏ — עברים ה׳:‏12–14‏.‏

10.‏ מדוע חשובה בחינה אישית מדוקדקת זו?‏

¹⁰ מדוע בחינה עצמית מדוקדקת זו כה חשובה?‏ זאת משום שאנו חיים בעולם הנתון לשליטת רוח השטן,‏ עולם אשר בדרכים רבות ומתוחכמות מנסה לערער את אמונתנו באלהים ובהבטחותיו.‏ זה עולם המעוניין לגרום לנו להיות כה עסוקים עד כי לא נוכל להתפנות כלל לדאוג לצרכינו הרוחניים.‏ לכן,‏ מן הראוי שנשאל את עצמנו,‏ ’‏האם משפחתי חזקה מבחינה רוחנית?‏ האם אני,‏ כהורה,‏ חזק מספיק כפי שעלי להיות?‏ האם אנו,‏ כמשפחה,‏ מטפחים את הכוח הרוחני המניע את מחשבותינו והמסייע לנו להחליט החלטות המבוססות על צדקה ונאמנות?‏’‏ — אפסים ד׳:‏23,‏ 24‏.‏

11.‏ מדוע האסיפות המשיחיות מועילות מבחינה רוחנית?‏ תן דוגמה.‏

¹¹ רוחניותנו צריכה להתחזק עם כל אסיפה שבה אנו נוכחים.‏ שעות יקרות אלה באולם־המלכות או בשיעור־הספר הקהילתי,‏ מסייעות לנו להחליף כוח לאחר השעות הרבות שאנו נאלצים לבלות במאמצינו להתקיים בעולמו העוין של השטן.‏ עד כמה משיב־נפש,‏ למשל,‏ לקרוא את סדרת המאמרים שהופיעה בחוברת המצפה על ישוע — חייו ושליחותו!‏b סדרה זו מסייעת לנו לרכוש הבנה עמוקה יותר על ישוע.‏ קריאה קפדנית של הפסוקים המוזכרים וכן מחקר אישי,‏ מאפשרים לנו ללמוד רבות מהדוגמה שהציב ישוע.‏ — עברים י״ב:‏1–3;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21‏.‏

12.‏ כיצד שירות־השדה מהווה מבחן לרוחניותנו?‏

¹² שירותנו המשיחי הינו מבחן טוב לרוחניותנו.‏ כדי להתמיד בשירות מבית־לבית ובהזדמנויות,‏ לעתים קרובות לנוכח אדישות או לנוכח התנגדות,‏ צריך שיהיה לנו המניע הנכון,‏ אהבה לאלהים ולריע.‏ כמובן,‏ איש אינו נהנה להידחות על הסף,‏ והדבר עלול לקרות לנו בשירות־השדה.‏ אך,‏ עלינו לזכור שזוהי הבשורה הטובה שהם דוחים,‏ לא אותנו כפרט.‏ ישוע אמר:‏ ”‏אם העולם שונא אתכם,‏ דעו כי אותי שנא ראשונה.‏ אילו הייתם מן העולם,‏ העולם היה אוהב את שלו.‏ אינכם מן העולם,‏ כי אני בחרתי אתכם מן העולם.‏ משום כך העולם שונא אתכם.‏.‏.‏ ואת כל הדברים האלה יעשו לכם בעבור שמי,‏ כי אין הם יודעים את שולחי”‏.‏ — יוחנן ט״ו:‏18–21‏.‏

מעשים מעידים יותר ממלים

13.‏ כיצד עלול בן־משפחה אחד להשפיע על רוחניות המשפחה כולה?‏

¹³ מה קורה במשפחה בה כולם,‏ למעט אחד,‏ מגלים כבוד לסדר ולניקיון?‏ ביום גשום,‏ כולם מלבד אותו שכחן נזהרים שלא ללכלך את הבית בבוץ נעליהם.‏ טביעות־הרגליים הבוציות,‏ המפוזרות בכל עבר מעידות על חוסר התחשבותו של אותו אחד,‏ המטיל על האחרים עבודה נוספת.‏ ניתן לייחס זאת גם לרוחניות.‏ די בבן־משפחה אחד שיהא אנוכיי או רשלני כדי להכתים את שמה הטוב של המשפחה כולה.‏ שומה על כל בני־הבית,‏ לא רק על ההורים,‏ להתאמץ לשקף את הלוך־הרוח שהיה למשיח.‏ עד כמה מרענן הדבר כאשר כולם עובדים בצוותא כשלנגד עיניהם עומדת תקוות חיי־הנצח!‏ הלוך־הרוח של משפחה זו הינו רוחני.‏ (‏אך לא צדקנות־עצמית)‏ במשפחה מעין זו,‏ העקבות של הזנחה רוחנית הן נדירות ביותר.‏ — קהלת ז׳:‏16;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏1,‏ 2‏.‏

14.‏ אילו פיתויים חומריים מציב השטן בדרכנו?‏

¹⁴ לכולנו אותם צרכים חומריים בסיסיים שעלינו למלא מדי יום כדי להמשיך להתקיים.‏ (‏מתי ו׳:‏11,‏ 30–32‏)‏ אולם,‏ לעתים קרובות רצונותינו מאפילים על צרכינו.‏ לדוגמה,‏ סדר־הדברים של השטן מציע לנו מגוון של מכשירים וציוד.‏ אם אנו דורשים שתמיד יהיו ברשותנו הדברים החדישים ביותר,‏ לעולם לא נהיה מרוצים,‏ כיון שהדבר החדיש ביותר הופך במהרה למיושן ויוצא לשוק דגם אחר חדיש ומתוחכם יותר.‏ העולם המסחרי יצר סחרחרה שאינה נעצרת לעולם.‏ הוא מפתה אותנו לצבור יותר ויותר ממון כדי לספק תשוקות הולכות ורבות.‏ הדבר עלול ללוכדנו ”‏ברב תאוות אוויליות ומזיקות”‏.‏ התוצאה עלולה להיות חיים לא מאוזנים שבהם הזמן המוקדש לפעילויות רוחניות הולך ופוחת.‏ — טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏.‏

15.‏ מאיזו בחינה חשובה הדוגמה שמציב ראש־המשפחה?‏

¹⁵ גם במקרה זה,‏ הדוגמה שמציב ראש המשפחה המשיחית חשובה ביותר.‏ גישתו המאוזנת כלפי אחריותו החילונית והרוחנית צריכה להשפיע על יתר חברי־המשפחה.‏ ללא ספק,‏ הדבר עלול להזיק אם האב מעניק הדרכה מילולית מצוינת אך לאחר מכן הוא עצמו אינו נוהג בתואם עימה.‏ ילדים יכולים להבחין מייד בגישה של ”‏עשו את מה שאני אומר ולא את מה שאני עושה”‏.‏ בדומה לכך,‏ זקן־קהילה או משרת־עוזר המעודדים אחרים ליטול חלק בפעילות ההטפה מבית־לבית,‏ אולם אך לעתים רחוקות מצטרפים לבני־משפחתם בפעילות זו,‏ יאבדו תוך זמן קצר את אמינותם הן בעיני הקהילה והן בעיני בני־משפחתם.‏ — קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏;‏ השווה מתי כ״ג:‏3‏.‏

16.‏ אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?‏

¹⁶ לפיכך,‏ יש באפשרותנו לבחון ביעילות את חיינו.‏ האם אנו עסוקים מדי ברדיפה אחר הצלחה חילונית על חשבון התקדמותנו הרוחנית?‏ האם אנו מתקדמים בעולם,‏ אך נסוגים בקהילה?‏ זכור את עצת פאולוס:‏ ”‏מהימן הדבר:‏ איש השואף להיות מנהיג בקהילה,‏ הריהו משתוקק לעבודה נעלה”‏.‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏1‏)‏ חוש אחריות בקהילה מעיד יותר על רוחניותנו מאשר קידום בעבודה.‏ עלינו לשמור בזהירות על איזון כדי שלא נתיר למעבידינו להשתלט עלינו כאילו היינו מוקדשים להם ולא ליהוה.‏ — מתי ו׳:‏24‏.‏

הידברות משמעותית מעודדת רוחניות

17.‏ מה תורם לטיפוח אהבה אמיתית בקרב המשפחה?‏

¹⁷ מיליוני בתים כיום הפכו ל’‏בתי־מלון’‏.‏ כיצד?‏ בני־משפחה שבים הביתה רק כדי ללון ולאכול,‏ ואזי עוזבים מייד.‏ אך לעתים נדירות הם מסבים לשולחן כדי ליהנות מארוחה משותפת.‏ אין כל תחושת חמימות וקירבה במשפחה.‏ ומהי התוצאה?‏ חוסר הידברות,‏ היעדר שיחות משמעותיות.‏ דבר זה עלול להתבטא בחוסר עניין בשאר בני־המשפחה,‏ יתכן אף בחוסר דאגה כנה.‏ כאשר אנו אוהבים זה את זה,‏ אנו מקצים זמן לשוחח ולהקשיב.‏ אנו מעודדים ועוזרים.‏ היבט זה של רוחניות טומן בחובו הידברות משמעותית בין בני־הזוג ובין הורים וילדיהם.‏c הדבר דורש זמן והתחשבות כאשר אנו מדובבים ומעודדים איש את רעהו לחלוק עימנו שמחות,‏ חוויות ובעיות אישיות.‏ — קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–8;‏ יעקב א׳:‏19‏.‏

18.‏ (‏א)‏ מה משמש לעתים קרובות כמכשול להידברות?‏ (‏ב)‏ מהו הבסיס ליחסים משמעותיים?‏

¹⁸ הידברות טובה דורשת זמן ומאמץ.‏ משמעה הקצאת זמן כדי לשוחח עם הזולת ולהקשיב לו.‏ אחד המכשולים הגדולים ביותר לכך הוא מכשיר צורך־זמן הזוכה למעמד מכובד בבתים רבים — מקלט־הטלוויזיה.‏ הדבר מציב אתגר — האם הטלוויזיה שולטת בך או שמא אתה שולט בה?‏ השליטה בטלוויזיה דורשת החלטה נחושה — וכן כוח־רצון לכבותה.‏ אולם,‏ אם נעשה כן תיפתח בפנינו הדרך לגלות רגישות זה כלפי זה כבני־משפחה וכאחים ואחיות רוחניים.‏ יחסים משמעותיים דורשים להגיע לידי הידברות טובה,‏ להבין איש את רעהו,‏ את צרכינו ואת הדברים המסבים לנו שמחה,‏ ולהביע מילות הערכה זה כלפי זה על כל אותם דברים טובים שנעשו למעננו.‏ במילים אחרות,‏ שיחה משמעותית מעידה שאיננו מתייחסים איש לרעהו כאל דבר מובן מאליו.‏ — משלי ל״א:‏28,‏ 29‏.‏

19,‏ 20.‏ אם איכפת לנו מכל בני־המשפחה,‏ מה מוטל עלינו לעשות?‏

¹⁹ לפיכך,‏ אם איכפת לנו זה מזה במסגרת המשפחה — והדבר כולל דאגה לבני־משפחה לא־מאמינים — נפעל רבות כדי לבנות את רוחניותנו ולטפחה.‏ במסגרת המשפחה,‏ נמלא אחר עצת פטרוס:‏ ”‏סוף דבר,‏ הייו כולכם לב אחד,‏ שותפים לצער הזולת,‏ אוהבי האחים,‏ רחמנים וענווים.‏ אל תשלמו רעה תחת רעה ולא חירוף תחת חירוף;‏ אדרבא — תבורכו,‏ שהרי לכך נקראתם,‏ למען תירשו את הברכה”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8,‏ 9‏.‏

²⁰ נוכל כבר עתה לזכות בברכת יהוה אם נתאמץ לשמור על רוחניותנו,‏ והדבר עשוי לסייע לנו לרשת את ברכותיו בעתיד,‏ כשנקבל את מתת חיי־הנצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ יש ביכולתנו לעשות דברים נוספים כמשפחה כדי לסייע איש לרעהו מבחינה רוחנית.‏ המאמר הבא ידון בתועלת שניתן להפיק מתוכניות משפחתיות משותפות.‏ — לוקס כ״ג:‏43;‏ ההתגלות כ״א:‏1–4‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏9/‏1)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מהי רוחניות?‏

◻ כיצד יכול ראש־המשפחה לחקות את דוגמת המשיח?‏

◻ כיצד נוכל להישמר מדברים המאיימים על רוחניותנו?‏

◻ מה עלול להוות מכשול לרוחניות המשפחה?‏

◻ מדוע כה חשובה הידברות משמעותית?‏

‏[‏תמונה בעמוד 10‏]‏

הנוכחות בשיעור־הספר הקהילתי מטפחת את רוחניות המשפחה