מכריזי המלכות פעילים בעולם כולו
”ותהיו עדי ... עד קצה הארץ” (מעשי־השליחים א׳:8).
1. איזו בשורה ציין ישוע שתלמידיו יכריזו בימינו?
בתארו את הפעילות שלמענה שלח יהוה את בנו אל הארץ, ציין ישוע: ”עלי לבשר את מלכות האלהים” (לוקס ד׳:43). בדומה לכך, כאשר דיבר על העבודה שיבצעו תלמידיו עלי־אדמות כאשר ישוב בסמכותו המלכותית, אמר ישוע: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
2. (א) מדוע כה חשוב לתת פרסום נרחב לבשורת המלכות? (ב) איזו שאלה על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו?
2 מדוע בשורה על מלכות אלהים כה חשובה? מדוע המלכות דורשת פרסום כה נרחב? משום שמלכות המשיח היא זו שתצדיק את ריבונותו האוניברסלית של יהוה (קורינתים א׳. ט״ו:24–28). באמצעותה, יהוה יוציא לפועל את משפטו נגד סדר־הדברים השטני הנוכחי ויקיים את הבטחתו לברך את כל משפחות האדמה (בראשית כ״ב:17, 18; דניאל ב׳:44). על־ידי מתן עדות בנוגע למלכות, איתר יהוה את אלה שמשח לאחר מכן ליורשים שותפים עם בנו. כמו־כן, באמצעות הכרזת המלכות, מתבצעת כיום פעולת הפרדה (מתי כ״ה:31–33). יהוה חפץ שאנשים מכל העמים יֵדעו מהי מטרתו. הוא מעוניין שתהיה להם הזדמנות לבחור לחיות כנתיני מלכותו (יוחנן ג׳:16; מעשי־השליחים י״ג:47). האם אתה נוטל חלק מלא בהכרזת מלכות זו?
בציפייה לסיום ”עתות הגויים”
3. (א) באופן הולם, מה היה הנושא שהבליט צ׳. ט. ראסל באחד ממסעותיו הראשונים כדי להקים קבוצות ללימוד המקרא? (ב) מה הבינו תלמידי־המקרא הראשונים בנוגע למקום שעל מלכות אלהים לתפוס בחייהם?
3 בשנת 1880, צ׳ארלס טייז ראסל, העורך הראשון של חוברת המצפה, ערך מסע ברחבי צפון־מזרח ארצות־הברית במטרה לעודד הקמת קבוצות ללימוד המקרא. לא היה זה אלא הולם, שהנושא שעליו דיבר היה ”דברים הנוגעים למלכות אלהים”. כשם שמתברר מההוצאות הראשונות של המצפה, הבינו תלמידי־המקרא (כפי שנקראו אז עדי־יהוה) שאם הם חפצים להיות ראויים ליטול חלק במלכות אלהים, עליהם להציב את ענייני המלכות בראש מעייניהם, ולהקדיש בשמחה את חייהם, כישוריהם ומשאביהם לשירותה. על כל דבר אחר בחייהם להיות במקום השני (מתי י״ג:44–46). אחריותם כללה הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלהים לאחרים (ישעיהו ס״א:1, 2). באיזו מידה עשו כן בטרם נסתיימו ”עתות הגויים” בשנת 1914?
4. באיזו מידה הפיצה הקבוצה הקטנה של תלמידי־המקרא ספרות מקראית לפני 1914?
4 משנת 1870 עד 1914, היה מספרם של תלמידי־המקרא מועט יחסית. בשנת 1914, כ־100,5 בלבד נטלו חלק פעיל במתן עדות פומבית. אך, איזו עדות יוצאת מן הכלל היתה זו! ב־1881, שנתיים בלבד לאחר שחוברת המצפה יצאה לאור לראשונה, נטלו הם על עצמם הפצת ספר בן 162 עמודים בשם Food for Thinking Christians (מזון למשיחיים חושבים). תוך חודשים אחדים, חילקו הם 000,200,1 עותקים. במשך מספר שנים, עשרות מיליוני עלונים הופצו מדי שנה בשפות רבות.
5. מי היו החלוצים הראשונים, ואיזו רוח גילו?
5 כמו־כן, בשנת 1881, החלו אחדים לשרת כמבשרים בשירות מלא. הללו היו ראשוני החלוצים של ימינו. מקצתם נעו בדרכים ברגל או באופניים, ובישרו באופן אישי כמעט בכל חלקי המדינה שבה חיו. אחרים הגיעו לשדות הטפה זרים והיו הראשונים שהביאו את הבשורה הטובה למקומות כגון פינלנד, ברבדוס ובורמה (כיום מְיַנְמָה). הם הפגינו התלהבות בשליחותם בדומה לישוע המשיח ולשליחיו (לוקס ד׳:43; רומים ט״ו:23–25).
6. (א) עד כמה נרחבים היו מסעותיו של אח ראסל להפצת האמת המקראית? (ב) מה עוד נעשה על־מנת לקדם את הטפת הבשורה הטובה במדינות זרות בטרם נסתיימו עתות הגויים?
6 אח ראסל עצמו ערך מסעות נרחבים כדי להפיץ את האמת. הוא נסע שוב ושוב לקנדה; נאם בפנמה, בגַ’מֵיקָה ובקובה, ערך מסעות רבים לאירופה והקיף את כדור־הארץ במסע הטפה. כמו־כן, הוא שלח גברים אחרים על־מנת להתחיל בהטפת הבשורה הטובה במדינות זרות ולהוביל בה. אדולף וובר נשלח לאירופה באמצע שנות ה־90 של המאה ה־19, ושירותו התפרש על־פני שוויץ, צרפת, איטליה, גרמניה ובלגיה. אי. ג׳. קאוורד נשלח לאיים הקריביים. בשנת 1912, נתמנה רוברט הוליסטר לשרת במזרח הרחוק. שם, הוכנו עלונים מיוחדים בעשר שפות, ומיליוני עותקים מהם הופצו בכל רחבי הודו, סין, יפן וקוריאה על־ידי מפיצים מקומיים. אילו חיית אז, האם היה לבך מניע אותך לעשות מאמץ נלהב להגיע לאחרים בסביבתך ובאזורים מרוחקים יותר עם הבשורה הטובה?
7. (א) כיצד נעשה שימוש בעיתונים כדי להגביר את מתן העדות? (ב) מה היתה ה”פוטו־דרמה של הבריאה”, וכמה אנשים צפו בה במשך שנה אחת בלבד?
7 ככל שעתות הגויים התקרבו לסיומן, נעשה שימוש בעיתונים על־מנת לפרסם דרשות מקראיות שנשא אח ראסל. הדגש העיקרי שבהם לא הושם על שנת 1914, אלא על מטרת אלהים ועל ודאות התממשותה. 000,2 עיתונים שהגיעו ל־000,000,15 קוראים בו־זמנית, הבליטו בקביעות, דרשות אלה. אזי, בתחילת שנת 1914, החלה החברה להציג בפומבי את ה”פוטו־דרמה של הבריאה”. בארבע הצגות בנות שעתיים כל אחת, הציגה החברה אמיתות מקראיות החל מהבריאה וכלה בשלטון אלף השנים. תוך שנה בלבד, צפה בה קהל שמנה למעלה מתשעה מיליון איש בצפון אמריקה, באירופה, באוסטרליה ובניו־זילנד.
8. עד שנת 1914, לכמה ארצות הגיעו תלמידי־המקרא עם הבשורה הטובה?
8 בהתאם לרישומים שבידנו, עד תום שנת 1914, קבוצה זו של מבשרים נלהבים הפיצה את הבשורה על מלכות אלהים ב־68 ארצות.a אך, היתה זו רק ההתחלה!
הכרזה נלהבת על המלכות שנוסדה
9. כיצד ניתנה תנופה מיוחדת לפעילות הטפת המלכות בכינוסים בסידר פוינט?
9 כאשר התכנסו תלמידי־המקרא בסידר פוינט, אוהיו בשנת 1919, הצהיר ג׳. פ. רותרפורד, נשיא חברת המצפה דאז: ”ייעודנו היה והינו להכריז על ביאת מלכותו המפוארת של המשיח”. בכינוס השני שהתקיים בסידר פוינט בשנת 1922, הדגיש אח רותרפורד את העובדה שבסיום עתות הגויים, בשנת 1914, ’מלך הכבוד נטל לעצמו את כוחו העצום והחל למלוך’. לאחר מכן, פנה אל קהל מאזיניו בשאלה ישירה: ”האם הנכם מאמינים שמלך הכבוד החל למלוך? אם כן, חיזרו לשדה, אתם בני האל העליון! ... בשרו את הבשורה בכל מקום. על העולם לדעת, שיהוה הוא האלהים ושישוע המשיח הוא מלך המלכים ואדון האדונים. יום זה הוא החשוב מכל הימים. הביטו, המלך מולך! אתם סוכני הפרסום שלו”.
10, 11. כיצד נוצלו ביעילות שידורי־רדיו, מכוניות עם רמקולים וכרזות כדי להביא לאנשים את אמת המלכות?
10 למעלה מ־70 שנה חלפו מאז הכינוסים הללו בסידר פוינט — 80 שנה בקירוב מאז החל יהוה לתת ביטוי לריבונותו באמצעות שלטון בנו המשיח. באיזו מידה הצליחו עדי־יהוה לבצע בפועל את הפעילות שהורה להם דבר־אלהים? איזה חלק אתה נוטל בה באופן אישי?
11 בשנות ה־20 המוקדמות, הפך הרדיו כלי שימושי בפרסום בשורת המלכות. במרוצת שנות ה־30, הרצאות מכינוסים שהצביעו על מלכות אלהים כתקוותה היחידה של האנושות שודרו על־ידי רשת תחנות רדיו או ’שידורי שרשרת’ וקווי טלפון לרחבי־העולם כולו. מכוניות מצוידות ברמקולים שימשו אף הן להשמעת הרצאות מקראיות במקומות ציבוריים. אזי, בשנת 1936, בגלַזגוֹ, סקוטלנד, החלו אחינו לשאת על גופם כרזות תוך כדי צעידה באזורים מסחריים כדי להזמין את הציבור להרצאות פומביות. כל אלה היוו אמצעים יעילים למתן עדות לאנשים רבים בעת שבה מספר אנשינו היה מועט.
12. כפי שמראים כתבי־הקודש, מהי אחת הדרכים היעילות ביותר עבורנו אישית לבשר?
12 כמובן, כתבי־הקודש מבהירים שכמשיחיים, מוטלת עלינו אחריות אישית לבשר. איננו יכולים להשאיר את המלאכה אך ורק בידי מאמרים בעיתונים או שידורי רדיו. אלפי משיחיים נאמנים — גברים, נשים וצעירים — נטלו על עצמם אחריות זו. כתוצאה מכך, הפכה פעילות הבשורה מבית־לבית לסימן ההיכר של עדי־יהוה (מעשי־השליחים ה׳:42; כ׳:20).
התפשטות לכל רחבי־תבל
13, 14. (א) מדוע עדים אחדים העתיקו את מקום־מגוריהם לערים אחרות, ואף למדינות אחרות, כדי לשרת שם? (ב) כיצד גילוי דאגה אוהבת כלפי אנשים שבארץ המולדת, עזר בהפצת הבשורה הטובה?
13 ביודעם שיש לבשר את בשורת המלכות בכל רחבי־תבל, אחדים מעדי־יהוה שקלו בכובד־ראש את כל אשר ביכולתם לעשות באופן אישי כדי להגיע לשטחים מרוחקים מאזורי מגוריהם.
14 אנשים רבים הכירו את האמת לאחר שעקרו מארץ מולדתם. אף־על־פי שיתכן שהעתיקו את מקום מגוריהם מסיבות כלכליות, מצאו הם דבר־מה בעל ערך רב יותר, ואחדים חשו דחף לשוב לארץ מולדתם או למקום מגוריהם כדי לחלוק את האמת עם אחרים. באופן זה, בתחילת המאה הנוכחית התפשטה הטפת הבשורה הטובה והגיעה לסקנדינביה, ליוון, לאיטליה, למדינות מזרח־אירופה ולאזורים רבים אחרים. אפילו עתה, בשנות ה־90, בשורת המלכות מתפשטת באותו אופן.
15. במרוצת שנות ה־20 וה־30, מה השיגו אלה שגילו גישה הדומה לזו שהביע ישעיהו בפרק ו׳ פסוק 8?
15 ביחסם את העצה שבדבר־אלהים לחייהם, היה באפשרותם של אחדים לשרת במקומות שבהם לא התגוררו קודם לכן. וו. ר. בראון (שכונה תדירות בַּיְבֶּל בראון [”בראון של המקרא”]) היה אחד מהם. על־מנת לקדם את פעילות ההטפה, בשנת 1923 הוא העתיק את מקום מגוריו מטרינידד למערב־אפריקה. במרוצת שנות ה־30 פרנק וגריי סמית, רוברט ניסבט ודייויד נורמן נמנו בין אלה שנשאו את בשורת המלכות אל חופה המזרחי של אפריקה. אחרים עזרו לטפח את שדה־ההטפה בדרום־אמריקה. בשנות ה־20 המוקדמות, אח קנדי בשם ג׳ורג׳ יאנג, נטל חלק בפעילות בארגנטינה, בברזיל, בבוליביה, בצ׳ילה ובפרו. חואן מוניז, ששירת בספרד, המשיך לאחר מכן בארגנטינה, בצ׳ילה, בפרגוואי ובאורוגוואי. כל האחים הללו גילו רוח הדומה לזו המתוארת בישעיהו ו׳:8: ”הנני, שלחני!”
16. היכן, פרט לריכוזי אוכלוסיה עיקריים, ניתנה עדות בשנים שלפני המלחמה?
16 הטפת הבשורה הטובה הגיעה אף לאזורים מרוחקים ביותר. ספינות מאוישות עדים ביקרו בכל הנמלים הנידחים של ניופַוּנדלנד, בחופי נורבגיה הנושקים לאיזור הארקטי, באיי האוקיינוס השקט ובנמלי דרום־מזרח אסיה.
17. (א) לכמה ארצות הגיעה פעילות ההטפה של עדי־יהוה עד שנת 1935? (ב) מדוע בזאת לא תמה המלאכה?
17 למרבה הפלא, עד לשנת 1935, היו עדי־יהוה עסוקים בהטפה ב־115 ארצות, ואף הגיעו ל־34 מדינות נוספות באמצעות משלחות עדים או על־ידי ספרות שנשלחה בדואר. אולם, בזאת לא תמה המלאכה. בשנה זו פקח יהוה את עיני הבנתם באשר למטרתו לאסוף ”המון רב”, שיינצל היישר אל תוך עולמו החדש (ההתגלות ז׳:9, 10, 14). עדיין נותר צורך רב במתן עדות!
18. אילו תפקידים מילאו בית־ספר גלעד ובית־הספר להכשרת משרתים בפעילות הכרזת המלכות?
18 כאשר העולם כולו היה שקוע במלחמת־העולם השניה, והוטל חרם על הספרות או נאסרה פעילותם של עדי־יהוה בארצות רבות, בית־ספר ”גלעד” של חברת המצפה פתח את שעריו, כדי להכשיר שליחים העתידים לבצע עבודה נוספת רבה יותר בהכרזת המלכות בקנה־מידה בינלאומי. עד כה, שירתו בוגרי בית־ספר גלעד בלמעלה מ־200 ארצות. הם לא הסתפקו בהפצת ספרות ועברו הלאה למקום אחר. הם ניהלו שיעורי־מקרא, אירגנו קהילות והכשירו אנשים לשאת באחריות תיאוקרטית. לאחרונה, זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים בוגרי בית־הספר להכשרת משרתים סייעו גם הם במילוי הצרכים החיוניים לפעילות זו בשש יבשות. הונח יסוד איתן להמשך הגידול. (השווה טימותיאוס ב׳. ב׳:2.)
19. באיזו מידה נענו משרתי יהוה להזמנה לשרת באזורים שבהם הצורך גדול יותר?
19 האם היה ביכולתם של אחרים להגיע לשטחים שטרם בישרו בהם? בשנת 1957, בכינוסים שנערכו ברחבי־העולם, יחידים ומשפחות — עדי־יהוה מבוגרים מבחינה רוחנית — קיבלו עידוד לשקול לעבור לאזורים שבהם הצורך גדול יותר, לקבוע שם את מקום מגוריהם ולבצע את שירותם. ההזמנה דמתה לזו שהציג אלהים בפני השליח פאולוס, אשר ראה בחזון איש העומד ומפציר בו: ”עבור אל מקדוניה ועזור לנו” (מעשי־השליחים ט״ז:9, 10). אחדים נענו להזמנה בשנות ה־50, אחרים מאוחר יותר. כאלף מעדי־יהוה עברו לאירלנד ולקולומביה; מאות עברו למקומות רבים אחרים. עשרות אלפים עברו לאזורים בגבולות ארצם שבהם הצורך גדול יותר (תהלים ק״י:3).
20. (א) מה הושג מאז 1935 כהתגשמות לנבואת ישוע במתי כ״ד:14? (ב) כיצד הפעילות צברה תאוצה במהלך מספר השנים האחרונות?
20 כשברכת יהוה שורה על משרתיו, ממשיכה פעילות הכרזת המלכות לצבור תאוצה בקצב מדהים. מאז 1935 גדל מספר המבשרים כמעט פי שמונים, ושיעור הגידול בקרב שורות החלוצים עלה ב־60 אחוז על הגידול במספר המבשרים. במרוצת שנות ה־30 החל הסידור של ניהול שיעורי־מקרא ביתיים. כיום, ממוצע שיעורי־המקרא המתנהלים מדי חודש הוא למעלה מארבעה מיליון וחצי. משנת 1935 ואילך, למעלה מ־15 מיליארד שעות הוקדשו לפעילות הכרזת המלכות. הכרזת הבשורה הטובה בקביעות מתבצעת עתה ב־231 ארצות. עם פתיחתם של שטחים במזרח־אירופה ובאפריקה להטפה חופשית יותר של הבשורה הטובה, כינוסים בינלאומיים נוצלו ביעילות בהבלטת בשורת המלכות בפני הציבור. כפי שהבטיח יהוה לפני זמן רב בישעיהו ס׳:22, הוא אכן ’מחיש את הפעילות בעִתה’. מה גדולה היא זכותנו ליטול בה חלק!
הבאת הבשורה הטובה לכל אדם שניתן להגיע אליו
21, 22. מה נוכל לעשות באופן אישי כדי להיות עדים יעילים יותר בכל מקום שבו אנו משרתים?
21 האדון טרם הכריז על סיום פעילות ההטפה. אלפים רבים עדיין מתעניינים בעבודת־אלהים האמיתית. לפיכך מתעוררת השאלה, האם אנו עושים כמיטב יכולתנו לנצל היטב את הזמן שיהוה הקצה באורך־רוחו לביצוע פעילות זו? (פטרוס ב׳. ג׳:15).
22 לא הכל יכולים להעתיק את מגוריהם לשטחים שבהם מבשרים לעתים רחוקות. אולם, האם אתה מנצל את ההזדמנויות העומדות לרשותך במלואן? האם אתה נותן עדות לעמיתים לעבודה? למורים ולחברים לספסל־הלימודים?b האם התאמת את עצמך למצבים משתנים בשטח השירות שלך? אם כתוצאה מדפוסי העבודה המשתנים, אנשים מעטים בלבד נמצאים בבית במשך היום, האם שינית את לוח־הזמנים שלך על־מנת לבקרם בשעות הערב? אם בניינים אינם נגישים והינם סגורים בפני מבקרים לא־קרואים, האם אתה נותן עדות בטלפון או באמצעות מכתבים? האם אתה עוקב אחר גילויי התעניינות ומציע שיעורי־מקרא ביתיים? האם אתה ממלא בנאמנות את שירותך? (השווה מעשי־השליחים כ׳:21; טימותיאוס ב׳. ד׳:5.)
23. בעוד יהוה מתבונן במה שאנו עושים בשירותו, מה צריך להיות ברור מבחינתנו?
23 הבה יבצע כל אחד מאיתנו את שירותו בדרך שתראה ליהוה בבירור שאנו מעריכים באמת את הזכות הנפלאה להיות עדיו בימים מכריעים אלה. מי יתן ותיפול בחלקנו הזכות להיות עדי־ראייה כאשר יהוה יוציא לפועל את משפטיו על סדר־הדברים הישן המושחת ויכריז על תחילתן של אלף שנות השלטון המפואר של ישוע המשיח!
(מקור המאמר: 1994/5/1)
[הערות שוליים]
a חוּשב בהתאם לאופן חלוקת כדור־הארץ בשנות ה־90 המוקדמות.
b בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
חזרה
◻ מדוע הטפת בשורת המלכות הינה כה חשובה?
◻ באיזו מידה הוכרזה הבשורה הטובה עד שנת 1914?
◻ עד כמה נלהבת היתה העדות שנישאה מאז נוסדה המלכות?
◻ מה עשוי להפוך את חלקנו בשירות לפורה יותר?
[תמונה בעמוד 27]
בשורת המלכות הגיעה לאנשים רבים גם כאשר מספר העדים היה מועט