מאיזה שולחן אתה ניזון?
”אינכם יכולים להשתתף בשולחן האדון [יהוה, ע״ח] ובשולחן השדים” (קורינתים א׳. י׳:21).
1. אילו שולחנות ערוכים לפנינו, ואיזו אזהרה מעניק לנו השליח פאולוס בקשר אליהם?
מילים אלה שכתב השליח פאולוס בהשראה אלוהית, מעידות כי שני שולחנות סמליים ערוכים לפני האנושות. כל שולחן מזוהה באמצעות סוג המזון הסמלי המונח עליו, וכולנו אוכלים מהאחד או מהשני. אולם, אם אנו מעוניינים להשביע את רצון אלהים, איננו יכולים להיזון משולחנו, ובה בעת לנגוס בדבר־מה העולה על שולחן השדים. השליח פאולוס הזהיר: ”מה שהגויים מקריבים, לשדים הם מקריבים ולא לאלהים; ואינני רוצה שתהיו שותפים לשדים. אינכם יכולים לשתות מכוס האדון [יהוה, ע״ח] ומכוס השדים; אינכם יכולים להשתתף בשולחן האדון ובשולחן השדים” (קורינתים א׳. י׳:20, 21).
2. (א) איזה ’שולחן יהוה’ היה קיים בימי עם־ישראל הקדום, ומי השתתף בזבחי השלמים? (ב) מה משמע הדבר כיום לאכול משולחן יהוה?
2 דברי פאולוס מזכירים לנו את זבחי השלמים שהקריב עם־ישראל הקדום במסגרת תורת יהוה. מזבח אלהים נקרא שולחן, והאדם אשר הביא את הבהמה כדי להעלותה קורבן נהנה משותפות עם יהוה ועם הכוהנים. הכיצד? ראשית, יהוה השתתף בקורבן משום שהדם הוּזה על מזבחו, והחֵלֶב נשרף בלהבות האש שבערה תחתיו. שנית, הכהן השתתף בקורבן כאשר הוא (ובני־משפחתו) אכלו את החזה הצלוי ואת השוק הימנית של הבהמה שהוקרבה. ושלישית, המקריב השתתף בו באוכלו את שנותר ממנו (ויקרא ז׳:11–36). כיום, אכילה מ’שולחן יהוה’ משמעה לעובדו כפי שהוא דורש, כשם שהדגימו ישוע ושליחיו. כדי לנהוג כך, אנו חייבים להיזון מבחינה רוחנית מהדברים שיהוה מספק באמצעות דברו ואירגונו. על בני־ישראל, שנהנו משותפות מיוחדת עם יהוה בשולחנו, נאסר לזבוח גם לשדים בשולחנם. עם־ישראל הרוחני ו”צאן אחרות” בנות־לוויתם, כפופים לאותו איסור אלוהי (יוחנן י׳:16).
3. כיצד כיום עלול הפרט להיות אשם באכילה משולחן השדים?
3 כיצד כיום עלול הפרט להיות אשם באכילה משולחן השדים? כאשר הוא תומך בכל דבר הנוגד את מטרת יהוה. על שולחן השדים עולה כל תעמולת השדים, המיועדת להוליך אותנו שולל ולהרחיקנו מיהוה. מי היה רוצה שלבו ושכלו ייזונו מרעל שכזה? משיחיים אמיתיים מסרבים להשתתף בזבחים שמרבית האנשים כיום מקריבים לאלוהי המלחמה והממון (מתי ו׳:24).
הימנעות מ”שולחן השדים”
4. איזו שאלה ניצבת בפני כולנו, ומדוע לא נחפוץ להיזון ביודעין משולחן השדים?
4 השאלה הניצבת בפני כולנו היא מאיזה שולחן אני ניזון? איננו יכולים להתכחש לעובדה שאנו חייבים להיזון מאחד השולחנות הללו. (השווה מתי י״ב:30.) לא היינו חפצים לאכול ביודעין משולחן השדים. אם נעשה כן נאבד את שביעות־רצונו של האל החי והאמיתי היחיד, יהוה. לעומת זאת, רק אכילת המזון הערוך על שולחן יהוה מובילה אותנו לחיי־נצח מאושרים! (יוחנן י״ז:3) אומרים כי האדם ניכר במזונו. אם כן, כל אדם המעוניין לשמור על בריאות גופנית ונפשית תקינה צריך להקפיד על מזונו. מזון שהוא חסר־ערך תזונתי ורווי־שומנים, על אף הכנתו בתוספת חומרים כימיים כדי שיערב לחיך, אינו תורם לבריאותנו הגופנית לטווח הארוך. בדומה לכך, תעמולת העולם המהולה ברעיונות שטניים היא מזון סמלי חסר־ערך, אשר ישחית את מחשבותינו.
5. כיצד נוכל להימנע כיום מלקבל את תורות השדים?
5 השליח פאולוס ניבא כי במרוצת אחרית הימים האנשים יולכו שולל על־ידי ”תורות של שדים” (טימותיאוס א׳. ד׳:1). לא זו בלבד שתורות השדים מצויות באמונות הרווחות בקרב דתות הכזב, אלא הן גם זוכות לתפוצה נרחבת בדרכים אחרות. למשל, עלינו לנתח ולשקול אילו ספרים וכתבי־עת אנו וילדינו קוראים, באילו תוכניות טלוויזיה, מחזות וסרטים אנו צופים (משלי י״ד:15). אם אנו קוראים להנאתנו סיפורת, האם היא מאופיינת באלימות לִשמה, בהפקרות מינית או בעיסוק בתורת הנסתר? אם אנו קוראים ספרות הדרכה, האם היא מסבירה פילוסופיה או דרך־חיים שאינן ”על־פי המשיח”? (קולוסים ב׳:8) האם מוצגות בה השערות בלתי מבוססות או האם היא מעודדת מעורבות בתנועות חברתיות של העולם? האם היא מטפחת שאיפה להתעשר? (טימותיאוס א׳. ו׳:9) האם זוהי ספרות המציגה באופן מתוחכם תורות מפלגות ובלתי משיחיות? אם התשובה היא ’הן’, ואנו ממשיכים לקרוא חומר מעין זה או לצפות בו, אנו מסתכנים באכילה משולחן השדים. כיום, ישנם מאות אלפי פרסומים המקדמים את פילוסופיות העולם, הנראות לכאורה מאוד נאורות ומציאותיות (קהלת י״ב:12). אולם, כל אותה תעמולה אינה חדשה כלל ועיקר; והיא אינה פועלת לטובת הפרט ולתועלתו, כשם שדבריו הערמומיים של השטן לחוה לא פעלו לטובתה (קורינתים ב׳. י״א:3).
6. כאשר השטן מזמיננו לטעום מהמזון חסר־הערך של שדיו, כיצד למעשה עלינו להגיב?
6 לכן, כאשר השטן מזמיננו לטעום מהמזון חסר־הערך של שדיו, כיצד עלינו להגיב? כשם שהגיב ישוע כאשר פיתהו השטן להפוך את האבנים ללחם. ישוע השיב: ”כתוב, ’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה’”. וכאשר הציע השטן לישוע ”את כל ממלכות תבל וכבודן” אם ישתחווה לו, הגיב ישוע: ”הסתלק, השטן, הן כתוב, ’ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד’” (מתי ד׳:3, 4, 8–10).
7. מדוע אנו משלים את עצמנו אם אנו סוברים שאנו יכולים להצליח לאכול הן משולחן יהוה והן משולחן השדים?
7 שולחן יהוה והשולחן הערוך בידי אויביו, השדים, לעולם לא ימצאו מכנה משותף! נכון, בעבר היו נסיונות לפשר ביניהם. זכור את בני־ישראל הקדומים בימי הנביא אליהו. האנשים התיימרו לעבוד את יהוה, אך הם אף האמינו כי אלהים אחרים, כגון הבעל, הבטיחו את שגשוגם. אליהו פנה אל האנשים ואמר: ”עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם יהוה האלהים, לכו אחריו; ואם הבעל, לכו אחריו”. אין להכחיש, בני־ישראל היו פוסחים או מדלגים פעם על רגל אחת ופעם על השנייה (מלכים א׳. י״ח:21). אליהו קרא תיגר על נביאי הבעל, להוכיח את אלוהותו של אלילם. האל שיוכל להוריד אש מן השמים על הקורבן, יוכיח כי הוא האל האמיתי. חרף מאמצים רבים, נכשלו נביאי הבעל. אזי, התפלל אליהו בפשטות: ”יהוה, ענני, ויֵדעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים”. מייד נפלה אש מאת יהוה מן השמים ואכלה את זבח הבהמה ספוג המים. נלהב מההפגנה המשכנעת של אלוהות יהוה, ציית העם לאליהו ושחט את כל 450 נביאי הבעל (מלכים א׳. י״ח:24–40). בדומה לכך כיום, אנו חייבים להכיר ביהוה כאל האמיתי, ולפנות בפסקנות, אם טרם עשינו כן, רק למזון העולה על שולחנו.
’העבד הנאמן’ מגיש בשולחן יהוה
8. על־פי נבואת ישוע, איזה עבד נועד לספק מזון רוחני לתלמידיו בעת נוכחותו, ומיהו עבד זה?
8 האדון ישוע המשיח חזה כי בעת נוכחותו ’עבד נאמן ונבון’ יספק מזון רוחני לתלמידיו: ”אשרי העבד אשר יבוא אדוניו וימצאהו עושה כן. אמן. אומר אני לכם, כי יפקידהו על כל אשר לו” (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ). מסתבר כי עבד זה אינו פרט יחיד כלשהו, אלא כיתה של משיחיים משוחים ומוקדשים. כיתה זו הגישה מזון רוחני מעולה בשולחן יהוה, הן לשארית המשוחה והן ל’המון הרב’. עתה, כשהם מונים למעלה מארבעה מיליון איש, ההמון הרב עם השארית המשוחה, מצדדים בריבונותו האוניברסלית של יהוה אלהים ומלכותו, שבאמצעותה יטהר הוא את שמו הקדוש (ההתגלות ז׳:9–17).
9. באיזה כלי השתמשה כיתת העבד כדי לספק מזון רוחני לעדי־יהוה, וכיצד מתואר באורח נבואי המשתה הרוחני שלהם?
9 כיתת עבד נאמן זו השתמשה בחברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים כדי לספק מזון רוחני לכל עדי־יהוה. בעוד שהנצרות ושאר סדר־הדברים הזה מזי־רעב עקב חוסר מזון רוחני מכלכל חיים, משרתי יהוה עורכים משתה (עמוס ח׳:11). הדבר מגשים את הנבואה שבישעיהו כ״ה:6: ”ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים, משתה שמרים, שמנים מְמֻחָיִם, שמרים מזוקקים”. כשם שמראים פסוקים 7 ו־8, משתה זה יימשך לנצח. איזו ברכה מהווה הדבר עתה לכל אלה השייכים לאירגונו הגלוי־לעין של יהוה, ואיזו ברכה ימשיך המשתה להוות בעתיד!
היזהר מפני המזון הרעיל העולה על שולחן השדים
10. (א) איזה סוג של מזון מחלקת כיתת העבד הרע ומהו המניע שלה? (ב) כיצד מתייחסת כיתת העבד הרע כלפי אלה שהיו בעבר חבריה העבדים?
10 המזון העולה על שולחן השדים הינו רעיל. חשוב, למשל, על המזון שמחלקים כיתת העבד הרע והכופרים. אין הוא מזין או בונה; אין הוא בריא. גם אין ביכולתו להיות כזה, שהרי הכופרים חדלו לאכול משולחן יהוה. כתוצאה מכך, כל מה שפיתחו מהאישיות החדשה נעלם. הדבר אשר מניע אותם, אינו רוח־הקודש אלא מרירות עוקצנית. לנגד עיניהם עומדת רק מטרה אחת — להכות את אלה שהיו בעבר חבריהם העבדים, כשם שחזה ישוע (מתי כ״ד:48, 49).
11. מה כתב צ׳. ט. ראסל בנוגע לבחירתו של הפרט את מזונו הרוחני, וכיצד תיאר את אלה שסרו משולחן יהוה?
11 לדוגמה, בשנת 1909, נשיא חברת המצפה דאז, צ׳. ט. ראסל, כתב על אודות אלה אשר סרו משולחן יהוה והחלו להתעמר באלה שהיו בעבר חבריהם העבדים. המצפה מ־1 באוקטובר 1909 [באנגלית], אמר: ”כל אלה אשר ניתקו את עצמם מהחברה ומפעילותה, במקום שהם עצמם יפרחו או יבנו באחרים את האמונה ויעודדו את הנבת פירות־הרוח, נראה כי הם עושים את ההיפך — הם מנסים לחבל במטרה שנהגו לשרת, ובמושכם תשומת־לב כלשהי, הם שוקעים בהדרגה לתהום הנשייה, בהזיקם אך ורק לעצמם ולאלה המגלים רוח מְדונים דומה. ... אם יש הסבורים שביכולתם להשיג לעצמם מזון שווה באיכותו או טוב יותר בשולחנות אחרים או לייצר מזון מעין זה — שילכו אלה לדרכם. ... אך, בעוד שאנו מתירים לאחרים לפנות לכל מקום שהוא כדי למצוא מזון ואור המשביעים את רצונם, מפתיע שאלה ההופכים למתנגדים לנו בוחרים בדרך שונה בתכלית. במקום לומר כ’גבר’, ’מצאתי דבר שאני מבכר; שלום!’ הם מגלים כעס, איבה, שנאה, מדון, ’פעלי הבשר ומעשי השטן’, שאנשי העולם מעולם לא הפגינו כדוגמתם. הם נראים אחוזי טירוף, כאילו אחזה בהם כלבת שטנית. יש מביניהם המנחיתים עלינו מהלומות ואזי טוענים שאנו הלמנו בהם. הם נכונים לומר ולכתוב שקרים מאוסים ולהידרדר לשפל המדרגה במעשי נבזותם”.
12. (א) כיצד ’מכים’ הכופרים את אלה שהיו בעבר חבריהם העבדים? (ב) מדוע מסוכן להיזון מתוך סקרנות מכִּתביהם של הכופרים?
12 אכן, הכופרים מוציאים לאור ספרות הנאחזת בסילופים, בחצאי־אמיתות ובשקרים מוחלטים. הם אף עורכים הפגנות־מחאה בכינוסי העדים, בנסותם ללכוד את הלא־זהירים. לפיכך, יהא זה מסוכן להתיר לסקרנותנו להניענו להיזון מספרות זו או להאזין לדיבורם המחרף! אף כי אנו עלולים לחשוב שאין הדבר מסכן אותנו אישית, הסכנה עדיין קיימת. מדוע? משום שראשית, חלק מספרות הכופרים מציגה כזבים ”באמרי נועם” וב’דברי כזב’ (רומים ט״ז:17, 18; פטרוס ב׳. ב׳:3). האין זה מה שניתן לצפות משולחן השדים? ואף־על־פי שהכופרים עשויים גם להציג עובדות מסוימות, לרוב הם מוציאים אותן מהקשרן כשהמטרה היא להסיר אחרים משולחן יהוה. כל כתביהם הם ביקורתיים והרסניים גרידא! אין בם דבר בונה.
13, 14. מה הם פירותיהם של הכופרים ושל תעמולתם?
13 ישוע אמר: ”בפירותיהם תכירו אותם” (מתי ז׳:16). אם כן, מה הם פירותיהם של הכופרים ושל פרסומיהם? ארבעה דברים מאפיינים את תעמולתם: (א) ערמומיות. אפסים ד׳:14 אומר כי הם משתמשים ”בעורמה ובתרמית כדי להטעות”. (ב) השכלה יהירה. (ג) חוסר אהבה. (ד) מרמה בדרכים שונות. אלה הם מרכיבי המזון העולה על שולחן השדים, כשכל תכליתם היא לערער את האמונה של משרתי יהוה.
14 קיים אף היבט נוסף. לאן שָבו הכופרים? במקרים רבים, הם שבו ונכנסו לחשכת הנצרות ולעיקרי־אמונתה, כגון האמונה שכל המשיחיים עולים השמיימה. יתר־על־כן, מרביתם אינם נוקטים עוד עמדה מקראית נחרצת בנוגע לדם, לניטרליות ולצורך לבשר לזולת על מלכות אלהים. אולם, אנו יצאנו מן האפילה השוררת ב”בבל הגדולה”, ואיננו חפצים לשוב אליה לעולם (ההתגלות י״ח:2, 4). כמשרתי יהוה נאמנים, מדוע שאף נרצה להציץ בתעמולה שמפיצים אלה הדוחים את שולחן יהוה, ה’מכים’ עתה בדבריהם את אלה המסייעים לנו לעכל את ”הדברים הבריאים”? (טימותיאוס ב׳. א׳:13).
15. אילו עקרונות מקראיים מסייעים לנו לנהוג כיאות כשאנו שומעים את ההאשמות שמטיחים הכופרים?
15 יש העשויים לחקור ולדרוש מתוך סקרנות באשר להאשמות שמטיחים הכופרים. אך, עלינו לאמץ לעצמנו את העיקרון שבדברים י״ב:30, 31. שם הזהיר יהוה את בני־ישראל באמצעות משה, מאילו דברים להימנע כשהם יורשים את עובדי־האלילים, תושבי הארץ המובטחת. ”הישמר לך פן תינקש אחריהם אחרי הישמדם מפניך ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור: ’איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם? ואעשה כן גם אני’. לא תעשה כן ליהוה אלוהיך”. אכן, יהוה אלהים יודע כיצד פועלת הסקרנות האנושית. זכור את חוה וכן את אשת לוט! (לוקס י״ז:32; טימותיאוס א׳. ב׳:14) הבה לעולם לא נטה אוזן לדברים שאומרים הכופרים ולמעשיהם. לעומת זאת, הבה נהיה עסוקים בבניית אנשים וניזון בנאמנות משולחן יהוה!
שולחן יהוה הוא היחיד שיוותר
16. (א) מה יקרה בקרוב לשטן, לשדיו ולשולחן הסמלי שממנו ניזונות אומות העולם? (ב) מה יקרה לכל בני־האדם הממשיכים להסב לשולחן השדים?
16 בקרוב, תפרוץ הצרה הגדולה במפתיע, בהתקדמה במהירות לשיאה ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” (ההתגלות ט״ז:14, 16). היא תגיע לשיאה, כאשר ישמיד יהוה את סדר־הדברים הזה ואת השולחן הסמלי שממנו ניזונות אומות העולם. יהוה אף ישים קץ לכל אירגונו הסמוי־מן־העין של השטן על המוני שדיו. אלה אשר המשיכו לאכול משולחנו הרוחני של השטן, שולחן השדים, ייאלצו לנכוח בסעודה ממשית. לא, לא כמשתתפים אלא כמנה העיקרית — עד השמדתם! (ראה יחזקאל ל״ט:4; ההתגלות י״ט:17, 18.)
17. אילו ברכות תורעפנה על אלה הניזונים רק משולחן יהוה?
17 שולחן יהוה הוא היחיד שיוותר. אלה הניזונים תוך הערכה משולחן זה יינצלו ויזכו לאכול ממנו לנצח. לא עוד יאיים עליהם מחסור במזון מכל סוג שהוא (תהלים ס״ז:7; ע״ב:16). הם ישרתו את יהוה אלהים בגן־עדן תוך בריאות מושלמת! לבסוף תתגשמנה באורח נפלא המילים המרגשות שבהתגלות כ״א:4: ”וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו”. כשמתנגדיה יהיו נחלת העבר, ריבונותו האוניברסלית של יהוה אלהים תחלוש על הכל לנצח נצחים, וברכות אלוהיות לאין קץ תורעפנה על האנושות הפדויה אשר תאכלס את גן־העדן הארצי. כדי לזכות בגמול זה, הבה נהיה כולנו נחושים להסב רק לשולחן יהוה, הגדוש במזון הרוחני המשובח ביותר!
(מקור המאמר: 1994/7/1)
כיצד תשיב?
◻ כיצד נוכל להימנע מללכת שולל אחר תורות השדים?
◻ מדוע איננו יכולים להצליח לאכול הן משולחן יהוה והן משולחן השדים?
◻ איזה סוג של מזון מחלקים הכופרים?
◻ מדוע מסוכן לטפח סקרנות באשר להאשמות שמטיחים הכופרים?
◻ מה הם פירותיהם של הכופרים?
[תמונה בעמוד 10]
שולחן יהוה גדוש במזון הרוחני המשובח ביותר