הפוך את נישואיך לברית איתנה
”מה שחיבר האלהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:6).
1. מהו היסוד להצלחה בנישואין בקרב משיחיים אמיתיים כיום?
אלפים רבים מקרב משרתי יהוה כיום נהנים מחיי נישואין ממושכים ומלאי־סיפוק. אך, הצלחה מרובה זו אינה מקרית כלל ועיקר. נישואין משיחיים פורחים כאשר שני בני־הזוג (א) מכבדים את השקפת אלהים על הנישואין ו־(ב) משתדלים לחיות בתואם עם העקרונות שבדברו. אחרי ככלות הכל, היה זה אלהים עצמו אשר הקים את מוסד הנישואין. הוא זה ”אשר קרא שם לכל משפחה” בארץ (אפסים ג׳:14, 15). מאחר שיהוה יודע מה דרוש להצלחת הנישואין, אנו מפיקים תועלת בצייתנו להדרכתו (ישעיהו מ״ח:17).
2. מה הן התוצאות הנובעות מאי־יישום עקרונות המקרא בנישואין?
2 לעומת זאת, אי־יישום עקרונות המקרא עלול להניב נישואין אומללים. מספר מומחים מאמינים, כי כשני שלישים מאלה הנישאים כיום בארה״ב, יתגרשו בסופו של דבר. גם המשיחיים אינם מחוסנים מפני הלחצים והמתחים שב”זמנים קשים” אלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). לחצים כלכליים והמתחים שבמקום־העבודה עלולים לגבות מחיר כבד מכל נישואין. ישנם משיחיים שהתאכזבו קשות מבן־זוגם אשר אינו מיישם את עקרונות המקרא. ”אני אוהבת את יהוה”, אמרה רעיה משיחית אחת, ”אולם נישואיי במצב ביש מזה עשרים שנה. בעלי אנוכיי ואינו מעוניין כלל לערוך שינויים. אני חשה לכודה”. בעלים ונשים לא מעטים הביעו רגשות דומים. מה משתבש? וכיצד ניתן למנוע מן הנישואין מלהיסחף לאדישות קרה או לעוינות גלויה?
הנישואין כקשר קבוע
3, 4. (א) מה הן אמות־המידה באשר לנישואין? (ב) מדוע קביעותם של הנישואין מוצדקת ומועילה?
3 גם בנסיבות הטובות ביותר, נישואין הם ברית בין אנשים לא־מושלמים (דברים ל״ב:5). לפיכך, אמר השליח פאולוס ”שיהיו להם [לנישאים] צרות בבשרם” (קורינתים א׳. ז׳:28). נסיבות קיצוניות עלולות אף להוביל לפירוד או לגירושין (מתי י״ט:9; קורינתים א׳. ז׳:12–15). אך, על־פי־רוב, משיחיים מיישמים את עצת פאולוס: ”שלא תיפרד אשה מבעלה... ואל יעזוב איש את אשתו” (קורינתים א׳. ז׳:10, 11). אכן, הנישואין נועדו להיות קשר קבוע, שהרי ישוע המשיח הצהיר: ”מה שחיבר האלהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:6).
4 למי שחש לכוד בנישואין שבהם עוינות או חוסר אהבה, עלולות אמות־המידה של יהוה להיראות נוקשות וחסרות היגיון. אולם, לא כן הדבר. קביעותו של קשר הנישואין מניעה בני־זוג יראי־אלהים להתמודד עם בעיותיהם ולבקש להן פתרון, במקום לנטוש בחופזה את מחויבויותיהם, כשמסתמנים קשיים באופק. גבר אחד, אשר היה נשוי למעלה מ־20 שנה, ניסח זאת כך: ”לא תוכל להימנע מעתות שבהן יתעוררו קשיים. לא תמיד תהיה מרוצה מבן־זוגך. במקרים אלה הנאמנות באמת חשובה”. כמובן, זוגות משיחיים נשואים חשים מחויבות בראש ובראשונה ליהוה אלהים, יוצר הנישואין. (השווה קהלת ה׳:4.)
ראשות וכניעה
5. מה הן כמה מעצות פאולוס לבעלים ולנשים?
5 לכן, כאשר מתעוררות בעיות, אין זו העת לחפש דרך־מילוט אלא דרך טובה יותר ליישום העצה שבדבר־אלהים. לדוגמה, שקול מילים אלה של פאולוס, המופיעות באפסים ה׳:22–25, 28, 29: ”הנשים, הכנענה לבעליכן כמו לאדוננו, כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה — המושיע של הגוף. וכשם שהקהילה נכנעת למשיח, כן גם הנשים תכנענה לבעליהן בכל דבר. האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה. כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו. הן מעולם לא שנא איש את בשרו, אלא הוא מכלכל ומטפח אותו כדרך שגם המשיח נוהג בקהילה”.
6. במה על הבעלים המשיחיים להיות שונים מאנשי העולם?
6 תדירות ניצלו הגברים את ראשותם כבעלים ומשלו בנשותיהם (בראשית ג׳:16). אך, פאולוס הפציר בבעלים משיחיים להיות שונים מאנשי העולם, להידמות למשיח, ולא לנהוג כרודנים, המכתיבים לנשיהם כל פרט בחייהן. ללא ספק, כאדם, ישוע המשיח מעולם לא היה קשוח או שתלטן. הוא נהג בתלמידיו בכבוד ובהוקרה, באומרו: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה. קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם” (מתי י״א:28, 29).
7. כיצד יכול הבעל לנהוג כבוד באשתו כאשר היא עובדת בעבודה חילונית?
7 בעל משיחי נוהג כבוד באשתו ככלי חלש יותר (פטרוס א׳. ג׳:7). למשל, נניח שעליה לעבוד בעבודה חילונית. הוא יביא זאת בחשבון, וככל יכולתו יסייע לה ויתחשב בה. אחת הסיבות העיקריות שבעטיין נשים מעוניינות להתגרש, היא ההזנחה שמגלים בעליהן כלפי הילדים וכלפי הבית. לפיכך, בעל משיחי יבקש לעזור לאשתו בבית, בדרכים משמעותיות המועילות לכל בני־המשפחה.
8. מה דורשת הכניעה מנשים משיחיות?
8 כאשר הנשים המשיחיות זוכות לכבוד, קל להן יותר להיכנע לבעליהן. אולם, אין משמע הדבר עבדות בזויה. אלהים לא ציווה על האשה להיות שפחה אלא ”עזר כנגדו”, המשלימה אותו, כלומר דבר המתאים לגבר (בראשית ב׳:18). מלאכי ב׳:14 מתייחס לאשה כאל ’חברתו’ של האיש. בהיותן במעמד זה, נהנו הנשים בתקופת המקרא מחופש פעולה וחירות ניכרים. בנוגע ל”אשת חיל”, אומר המקרא: ”בטח בה לב בעלה”. אכן, הופקדו בידה עניינים, כגון ניהול משק הבית, השגחה על קניית מזון, משא ומתן על רכישת נכסי דלא־ניידי וניהול עסק קטן (משלי ל״א:10–31).
9. (א) כיצד נשים יראות־אלהים בתקופת המקרא גילו כניעה אמיתית? (ב) מה יכול לסייע לאשה משיחית כיום להמשיך לגלות כניעה?
9 אף־על־פי־כן, האשה יראת־האלהים מכירה בראשות בעלה. לדוגמה, שרה ”שמעה בקול אברהם וקראה לו אדון” לא רק מתוך נימוס, מן השפה ולחוץ, אלא כביטוי לכניעתה הכנה (פטרוס א׳. ג׳:6; בראשית י״ח:12). מרצונה החופשי, היא אף עזבה בית נוח בעיר אוּר־כשדים כדי לגור באוהלים עם בעלה (עברים י״א:8, 9). אולם, אין משמע הכניעה שהאשה אינה מסוגלת לנקוט פעולה אחראית כשמתעורר הצורך. כאשר משה לא ציית לחוק אלהים באשר למילה, אשתו, ציפורה, מנעה אסון כשפעלה בהחלטיות (שמות ד׳:24–26). כרוך בדבר יותר מאשר השבעת רצונו של גבר לא־מושלם. על הנשים ’להיכנע לבעליהן כמו לאדוננו’ (אפסים ה׳:22). כאשר אשה משיחית חושבת על יחסיה עם אלהים, מסייע לה הדבר להעלים עין מפגמים ומחסרונות קלים של בעלה, כשם שנדרש ממנו לעשות ביחס אליה.
הידברות — ’סם־החיים’ של הנישואין
10. עד כמה חשובה ההידברות בחיי הנישואין?
10 כאשר נשאל מהי הסיבה העיקרית לכך שזוגות נפרדים, השיב פרקליט גירושין: ”חוסר היכולת לדבר בכנות עם בן־הזוג, לפתוח את סגור לבך בפניו ולהתייחס אליו כאל חברך הטוב ביותר”. אכן, הידברות הינה ’סם־החיים’ של נישואין איתנים. כשם שאומר המקרא, ”הפר מחשבות באין סוד” (משלי ט״ו:22). על הבעלים והנשים להיות ’אלופים’, רֵעים נאמנים, אנשי סוד, וליהנות מיחסים של חמימות וקרבה (משלי ב׳:17). ברם, זוגות רבים מוצאים שההידברות קשה להם, וכך מצטברת תרעומת עד שהמצב מגיע לכדי התפרצות־זעם מכלה. אפשר שבני־הזוג מסתתרים מאחורי מסווה דק של גינונים, בהתרחקם זה מזה מבחינה רגשית.
11. כיצד ניתן לשפר את ההידברות בין הבעל והאשה?
11 נראה כי הבעיה נעוצה בחלקה בכך שלגברים ולנשים סיגנון שונה של הידברות. למרבית הנשים נוח לשוחח על רגשותיהן, בעוד שרוב הגברים מעדיפים לדון בעובדות. הנשים נוטות יותר לגלות הזדהות ותמיכה רגשית, בעוד שהגברים נוטים לחפש פתרונות ולהציעם. אך, הידברות טובה עשויה להימצא במקום שבו שני בני־הזוג נחושים בדעתם להיות ’מהירים לשמוע, בלתי נחפזים לדבר וקשים לכעוס’ (יעקב א׳:19). שמור על קשר־עין והקפד לגלות תשומת־לב. דובבו זה את זה לשפוך את הלב בעזרת שאלות מתחשבות. (השווה שמואל א׳. א׳:8; משלי כ׳:5.) כאשר בן־זוגך חושף בפניך בעיה, במקום לנסות להציע לו פתרון מהיר, הטה לו אוזן־קשבת בעודך פועל להסדיר את העניינים. וכן, התפללו יחדיו בענווה, בבקשכם הדרכה אלוהית (תהלים ס״ה:3; רומים י״ב:12).
12. כיצד יכולים בני־זוג משיחיים לנצל כל הזדמנות להקדיש זמן זה לזה?
12 לעתים, נראה כי הלחצים והמתחים שבחיים גוזלים מבני־הזוג את מרבית זמנם ומרצם, ומותירים להם כה מעט פנאי וכוח לניהול שיחה משמעותית. ברם, אם משיחיים חפצים לשמור על כבוד נישואיהם ולהגן עליהם מפני טומאה, עליהם לשמור על קרבה ביניהם. עליהם להתייחס אל הברית שביניהם כאל דבר יקר, בעל־ערך ולנצל כל הזדמנות לטפח אותה ולהקדיש זמן זה לזה. (השווה קולוסים ד׳:5.) במספר מקרים, הפתרון למציאת פנאי לשיחה בריאה עשוי להיות פשוט מאוד, כיבוי מקלט־הטלוויזיה. שיחה ’על כוס קפה’ באופן קבוע, עשויה לסייע לבני־הזוג לשמור על קשר רגשי. בהזדמנויות אלה הם יכולים להתייעץ על עניינים משפחתיים שונים (משלי י״ג:10). ומה נבון הוא לעשות זאת להרגל לשוחח על דברים פעוטים שמרגיזים או על אי־הבנות שוליות, בטרם יהפכו מקור למתח רב! (השווה מתי ה׳:23, 24; אפסים ד׳:26.)
13. (א) איזה מופת הציב ישוע באשר לפתיחות ולכנות? (ב) מה הן כמה דרכים שבהן יכולים בני־הזוג הנשואים להתקרב זה לזה?
13 איש אחד הודה: ”לעתים קרובות למדי, קשה לי לומר את אשר בלבי ולהגיד [לאשתי] מה אני חש בדיוק”. אך, חשיפה עצמית הינה מפתח חשוב בפיתוח יחסי קרבה. שים־לב באיזו פתיחות וכנות התייחס ישוע לחבריה העתידיים של כיתת הכלה שלו. הוא אמר: ”לא אוסיף לקרוא לכם עבדים, כי העבד אינו יודע את אשר יעשה אדוניו. קראתי לכם ’ידידים’, מפני שהודעתי לכם את כל אשר שמעתי מאת אבי” (יוחנן ט״ו:15). אם כן, ראה בבן־זוגך ידיד. אל תהסס לחשוף בפניו את רגשותיך. עשה מאמץ להביע ’דּוֹדִים’, ביטויי אהבה, פשוטים וכנים (שיר־השירים א׳:2). לעתים עשויה ההידברות הכנה להיות מביכה, אך כששני בני־הזוג משקיעים מאמצים מתאימים, יש ביכולתם להגיע להישגים יפים בהופכם את נישואיהם לברית איתנה.
הטיפול באי־הבנות
14, 15. כיצד ניתן למנוע ריב?
14 אין זה מן הנמנע שאי־הבנות אמיתיות תתעוררנה מעת לעת. אך, אל לביתך להידרדר ולהפוך ל”בית מלא זבחי ריב” (משלי י״ז:1). היזהר שלא לדון בנושאים רגישים בטווח שמיעתם של הילדים, וגלה התחשבות ברגשותיו של בן־זוגך. כאשר רחל ביטאה את מצוקתה עקב היותה עקרה ושאלה מיעקב ילדים, הגיב הוא בכעס: ”התחת אלהים אנוכי אשר מנע ממך פרי־בטן?” (בראשית ל׳:1, 2) אם מתעוררים קשיים בבית, תקוף את הבעיה ולא את האדם. במהלך שיחה בארבע עיניים, הימנע מדיבור ”בוטה” או מהתפרצות מיותרת לדברי האחר (משלי י״ב:18).
15 אמת, יתכן שאתה מחזיק בלהט בדעתך, אך תוכל להביע את רגשותיך ללא ”כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). ”דון בבעייתך בקול רגיל”, אומר בעל אחד. ”אם אחד מהצדדים מרים את קולו, הפסק את הדיון. חזור לאחר זמן־מה ופתח שנית בשיחה”. משלי י״ז:14 מספק עצה טובה זו: ”לפני התגלע הריב נטוש”. נסה לשוב ולדון בדברים, לאחר ששניכם רגועים.
הישארו נאמנים זה לזה
16. מדוע ניאוף הוא כה חמור?
16 עברים י״ג:4 מציין: ”חיי אישות יכובדו אצל הכל ויצועכם אל יחולל. את הזונים והנואפים ישפוט אלהים”. ניאוף הוא חטא לאלהים. הוא אף עושה שמות בנישואין (בראשית ל״ט:9). יועצת־נישואין אחת כתבה: ”לאחר שנחשף, הניאוף פוגע במשפחה כולה כסופת הוריקן עזה, העוקרת בתים, קורעת לגזרים אמון וכבוד־עצמי ופוגעת בילדים”. היריון או מחלת־מין עלולים אף הם לנבוע מכך.
17. כיצד ניתן לדחות או למנוע את הנטייה לנאוף?
17 ישנם אנשים המטפחים את הנטייה לנאוף באמצם לעצמם את השקפתו המושחתת של העולם בנוגע למין, הבאה לידי ביטוי בספרים, על מרקע הטלוויזיה ובסרטים (גלטים ו׳:8). אולם, חוקרים אומרים שתדירות אין הניאוף נובע מן התשוקה למין בלבד, אלא מן הצורך המדומה להוכיח שהנואף עדיין מושך או מן הרצון לחוש נאהב יותר. (השווה משלי ז׳:18.) תהא הסיבה אשר תהא, המשיחי חייב לדחות הזיות מיניות. שוחח בכנות על רגשותיך עם בן־זוגך. אם הדבר נחוץ, בקש את עזרת זקני־הקהילה. קו־פעולה זה עשוי בהחלט למנוע נפילה במלכודת החטא. יתר־על־כן, על המשיחיים להיזהר ביחסיהם עם בני המין השני. יהא זה בניגוד לעקרונות המקרא להיות נשוי לאחד ולהתבונן בתאווה על אחר (איוב ל״א:1; מתי ה׳:28). על המשיחיים להיות זהירים במיוחד בפיתוח קשרים רגשיים עם עמיתים לעבודה. דאג לכך שיחסים אלה יהיו לבביים, אך במסגרת יחסי־עבודה.
18. תדירות, מהו השורש לבעיות מין בנישואין, וכיצד ניתן לפותרן?
18 יחסים חמים וכנים עם בן־הזוג מהווים אמצעי־הגנה גדול אף יותר. חוקרים רבים אומרים כי לעתים נדירות בלבד טיבן של בעיות מין בנישואין הוא גופני. בדרך־כלל, הן תוצר־לוואי של תקשורת לקויה. בעיות במישור זה נדירות כאשר הזוג מדבר בפתיחות, ורואה בחובת נישואין זו ביטוי של אהבה במקום כורח.a בנסיבות הולמות אלה, יחסי אישות יכולים להדק את עבותות הנישואין (קורינתים א׳. ז׳:2–5; י׳:24).
19. מהו ”קשר השלימות”, וכיצד עשוי הוא להשפיע על הנישואין?
19 האהבה היא ”קשר השלימות” בקרב הקהילה המשיחית. על־ידי טיפוח אהבה, זוג נשוי ירא־אלהים יכול להמשיך ’לנהוג בסבלנות איש עם רעהו, ולסלוח זה לזה’ (קולוסים ג׳:13, 14). אהבה עקרונית מבקשת את טובתם של האחרים (קורינתים א׳. י״ג:4–8). טפח אהבה מעין זו. היא תסייע לך לחזק את עבותות נישואיך. ישם את עקרונות המקרא בחיי נישואיך. אם תעשה כן, נישואיך יוכחו כברית איתנה ויביאו תהילה וכבוד ליהוה אלהים.
(מקור המאמר: 1994/7/15)
[הערת שוליים]
a המאמר ”הידברות יותר מסתם שיחה” שיצא לאור בחוברת המצפה ממרס 1994, הראה כיצד זוגות יכולים להתגבר על בעיות בתחום זה.
כיצד תשיב?
◻ מדוע על הנישואין להיות קשר קבוע?
◻ מהי ההשקפה המקראית בנוגע לראשות ולכניעה?
◻ כיצד זוגות נשואים יכולים לשפר את ההידברות ביניהם?
◻ כיצד זוגות יכולים לטפל בחילוקי־דעות בדרך משיחית?
◻ מה יסייע לחיזוקם של עבותות הנישואין?
[תמונה בעמוד 15]
אם על אישתו לעבוד בעבודה חילונית, בעל משיחי לא ירשה שהיא תכרע תחת הנטל