האם אתה סולח בדומה ליהוה?
”כי אם תסלחו לבני־אדם על חטאֹתיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם; ואם לא תסלחו לבני־אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאֹתיכם” (מתי ו׳:14, 15).
1, 2. לאיזה סוג של אל אנו זקוקים, ומדוע?
”רחום וחנון יהוה, ארך־אפיים ורב חסד. לא לנצח יריב ולא לעולם יטור. לא כחטאינו עשה לנו; ולא כעוונותינו גמל עלינו. כי כגבוה שמים על הארץ, גבר חסדו על יראיו. כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו. כְּרַחֵם אב על בנים ריחם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יצרנו, זכור כי עפר אנחנו” (תהלים ק״ג:8–14).
2 מאחר ש’בעוון חוללנו ובחטא יחמתנו אמנו’, ובעוד אי־השלימות שירשנו מנסה תמיד לשעבדנו לחוק החטא, אנו זקוקים נואשות לאל ’הזוכר כי עפר אנחנו’. שלוש מאות שנה לאחר שדוד תיאר את יהוה באורח כה יפה במזמור ק״ג של תהלים, מיכה, כותב מקרא אחר, הילל את האלהים באורח דומה ביותר. על סלחנותו מלאת־הרחמים על חטאי העבר, כתב: ”מי אל כמוך? נושא עוון, ועובר על פשע לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו, ותשליך במצולות ים כל חטאותם” (מיכה ז׳:18, 19).
3. מה משמע הדבר ”לסלוח”?
3 בכתבי־הקודש המשיחיים, המלה המתורגמת ל”לסלוח” משמעה ”להעביר”. שים־לב שדוד ומיכה שצוטטו לעיל, ביטאו אותה משמעות במילים ציוריות מקסימות. כדי לגלות הערכה מלאה למידה המדהימה של סלחנות יהוה, הבה נבחן כמה מן הדוגמאות הרבות שבהן היא באה לידי ביטוי בפועל. הראשונה מראה כי יהוה יכול לשנות את דעתו מהשמדה לסלחנות.
משה עותר — יהוה שומע
4. לאחר אילו הפגנות של כוח יהוה, עדיין פחדו בני־ישראל להיכנס לארץ המובטחת?
4 יהוה הוציא את בני־ישראל ממצרים בבטחה, והביאם לקרבת הארץ שהבטיח כי תהיה מולדתם. אך, הם סירבו להמשיך בדרכם, משום שחרדת אדם אחזה בהם מפני הכנענים. לאחר שראו במו־עיניהם כיצד שחרר אותם יהוה ממצרים באמצעות עשר המכות ההרסניות, פילס להם נתיב מנוסה בים־סוף, השמיד את הצבא המצרי שניסה לדלוק אחריהם, כרת עימם את ברית התורה בהר־סיני והפך אותם לעמו הנבחר של יהוה, ובדרך־נס אף סיפק להם מדי יום מָן מהשמים לכלכלתם, הם פחדו להיכנס לארץ המובטחת בגלל כמה כנענים בני ענק! (במדבר י״ד:1–4).
5. כיצד ניסו שני מרגלים נאמנים להפיח אומץ בבני־ישראל?
5 משה ואהרון נפלו על פניהם במבוכה. יהושע וכלב, שני מרגלים נאמנים, ניסו להפיח אומץ בישראל: ’טובה הארץ מאוד מאוד, ארץ זבת חלב ודבש. אל תיראו את עם הארץ; יהוה איתנו!’ במקום להתעודד ממילים אלה, ניסו בני־ישראל המורדים והמבוהלים לרגום את יהושע וכלב באבנים (במדבר י״ד:5–10).
6, 7. (א) מה החליט יהוה לעשות לאחר שבני־ישראל סירבו להיכנס לארץ המובטחת? (ב) מדוע התנגד משה לגזר־הדין שחרץ אלהים על ישראל, ובאיזו תוצאה?
6 יהוה כעס! ”ויאמר יהוה אל משה: ’עד אנה ינאצוני העם הזה, ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו? אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו’. ויאמר משה אל יהוה: ’ושמעו מצרים כי העלית בכוחך את העם הזה מקרבו, ואמרו אל יושב הארץ הזאת... והמתה את העם הזה כאיש אחד, ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמור: ”מבלתי יכולת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר”’” (במדבר י״ד:11–16).
7 משה התחנן לסליחה, למען שם יהוה: ”’סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך, וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה’. ויאמר יהוה: ’סלחתי כדברך’” (במדבר י״ד:19, 20).
עבודת־האלילים של מנשה וניאופו של דוד
8. איזה עבר היה למנשה מלך יהודה?
8 דוגמה בולטת של סליחת יהוה היא המקרה של מנשה, בנו של המלך הטוב, חזקיהו. מנשה היה בן 12 כשהחל למלוך בירושלים. הוא בנה את הבמות, הקים מזבחות לבעל, עשה אשרות, השתחווה לצבא השמים, היה מעונן ומכשף, עשה אוב וידעוני, שם את פסל הסמל במקדש יהוה ואף העביר את בניו באש בגיא בן־הינום. הוא ”הירבה לעשות הרע בעיני יהוה”, ”ויתע מנשה את יהודה ויושבי ירושלים לעשות רע מן הגויים אשר השמיד יהוה מפני בני־ישראל” (דברי־הימים ב׳. ל״ג:1–9).
9. כיצד חילה מנשה את פני יהוה, ובאיזו תוצאה?
9 לבסוף, הביא יהוה את האשורים על יהודה, והם לכדו את מנשה והוליכוהו בבלה. ”וכהצר לו, חילה את פני יהוה אלוהיו, ויכנע מאוד מלפני אלהי אבותיו. ויתפלל אליו, ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו” (דברי־הימים ב׳. ל״ג:11–13). מנשה הסיר את אלוהי הנכר, הפסלים והמזבחות, ודאג לכך שיושלכו אל מחוץ לעיר. הוא החל להקריב קורבנות על מזבח יהוה ועורר את יהודה לעבוד את האל האמיתי. היתה זו הוכחה מדהימה לנכונות יהוה לסלוח, כשענווה, תפילה והתנהגות שנועדה לתקן את המעוות, מניבות פירות ראויים לתשובה (דברי־הימים ב׳. ל״ג:15, 16).
10. כיצד ניסה דוד לכסות על חטאו עם אשת אוריה?
10 חטא הניאוף של המלך דוד עם אשת אוריה החתי מוכר היטב. לא זו בלבד שנאף עימה, אלא אף דאג לכיסוי מתוכנן היטב כשהרתה. המלך נתן לאוריה אישור להעדר מהמלחמה, בציפייה שהלה ילך אל ביתו ויקיים יחסי־מין עם אישתו. אולם, מתוך כבוד לחבריו החיילים שבשדה־הקרב, סירב אוריה לעשות כן. אזי, הזמינוֹ דוד לאכול ודאג שישתכר, אך גם הפעם לא הלך אוריה לאשתו. לכן, דוד שלח הודעה לשר־צבאו, שיציב את אוריה בחזית הקרבות במטרה שייהרג, וכך אכן אירע (שמואל ב׳. י״א:2–25).
11. כיצד הובא דוד לידי חרטה על חטאו, אך מה סבל הוא?
11 יהוה שלח את נביאו, נתן, לדוד המלך כדי לחשוף את חטאו. ”ויאמר דוד אל נתן: ’חטאתי ליהוה’. ויאמר נתן אל דוד: ’גם יהוה העביר חטאתך. לא תמות’” (שמואל ב׳. י״ב:13). דוד היה אכול רגשי־אשמה עקב חטאו וביטא את חרטתו ליהוה בתפילה מעומק הלב: ”כי לא תחפוץ זבח, ואתנה עולה לא תרצה. זבחי אלהים רוח נשברה; לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה” (תהלים נ״א:18, 19). יהוה לא בז לתפילת דוד שנבעה מלב שבור. למרות זאת, דוד סבל עונש כבד, בתואם עם הצהרת יהוה שבשמות ל״ד:6, 7 בנוגע לסלחנות: ”ונקה לא ינקה”.
חנוכת המקדש שערך שלמה
12. מה ביקש שלמה בעת חנוכת המקדש, וכיצד הגיב יהוה?
12 כאשר השלים שלמה את בנייתו של מקדש יהוה, אמר הוא בתפילתו לכבוד חנוכת־הבית: ”ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע ממקום שבתך, מן השמים; ושמעת וסלחת”. יהוה השיב: ”הן אעצור השמים ולא יהיה מטר והן אצווה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי, ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פניי וישובו מדרכיהם הרעים, ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם” (דברי־הימים ב׳. ו׳:21; ז׳:13, 14).
13. מה מראה יחזקאל ל״ג:13–16 באשר להשקפה של יהוה על האדם?
13 כשיהוה מתבונן בך, הוא מקבל אותך על סמך מה שאתה כעת, ולא על סמך מה שהיית בעבר. הדבר יהא ככתוב ביחזקאל ל״ג:13–16: ”באומרי לצדיק: ’חיֹה יחיה’, והוא בטח על צדקתו ועשה עוול, כל צדקותיו לא תזכרנה, ובעוולו אשר עשה — בו ימות. ובאומרי לרשע: ’מות תמות’, ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה, חבול ישיב רשע, גזלה ישלם בחוקות החיים הלך לבלתי עשות עוול, חיו יחיה לא ימות. כל חטאותיו אשר חטא לא תיזכרנה לו. משפט וצדקה עשה, חיו יחיה”.
14. מה מייחד את סליחתו של יהוה?
14 לסליחה שמעניק לנו יהוה אלהים ישנו מאפיין ייחודי, דבר שיצורי האנוש מתקשים לכלול בסליחתם איש לרעהו — הוא סולח וגם שוכח. ישנם אנשים שיאמרו, ’אני אסלח לך על שעשית, אך אינני יכול (או מוכן) לשכוח זאת’. בניגוד לכך, שים־לב למה שיהוה אומר שיעשה: ”כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד” (ירמיהו ל״א:34).
15. כיצד גילה יהוה סלחנות במרוצת ההיסטוריה?
15 במשך אלפי שנים, יהוה סולח למשרתיו עלי־אדמות. הוא סולח על חטאים שביצעו והם מודעים לכך, ועל חטאים שהם אינם מודעים להם. הוא מגלה חסד, ארך־אפיים וסלחנות אינסופיים. ישעיהו נ״ה:7 אומר: ”יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה וירחמהו, ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח”.
סלחנות בכתבי־הקודש המשיחיים
16. מדוע יכולים אנו לומר כי גילויי הסלחנות של ישוע תואמים את אלה של יהוה?
16 כתבי־הקודש המשיחיים גדושים בסיפורים על סלחנות אלהים. ישוע דיבר על כך תדירות, בהראותו כי מעשיו תואמים את השקפת יהוה בנושא. אורח־החשיבה של ישוע נובע מיהוה, הוא השתקפות של יהוה, הוא צלם עצמותו של יהוה; לראותו משמע לראות את יהוה (יוחנן י״ב:45–50; י״ד:9; עברים א׳:3).
17. כיצד הדגים ישוע כי יהוה ’מרבה’ לסלוח?
17 עובדת היות יהוה אל המרבה לסלוח, באה לידי ביטוי באחד ממשלי ישוע, המשל על המלך אשר סלח לעבד על חוב של 000,10 כיכרי־כסף (כ־000,000,$33). אך כאשר העבד סירב לוותר לחברו העבד על חוב של מאה דינרים (כ־$60), התמלא המלך כעס. ”’עבד רשע, את כל החוב ההוא מחלתי לך משום שביקשת ממני; האם לא היית צריך גם אתה לרחם על חברך העבד כשם שאני רחמתי עליך?’ ובכעסו מסר אותו אדוניו לנוגשים עד אשר ישלם את החוב כולו”. אזי הבהיר ישוע את הנמשל: ”ככה גם אבי שבשמים יעשה לכם אם לא תמחלו איש לאחיו בכל לבבכם” (מתי י״ח:23–35).
18. מה היתה השקפת פטרוס בנוגע לסליחה בהשוואה להשקפת ישוע?
18 זמן קצר לפני שישוע נתן משל זה, ניגש אליו פטרוס ושאל: ”אדוני, כמה פעמים יחטא לי אחי ואסלח לו? האם עד שבע פעמים?” פטרוס חשב שגילה רוחב־לב. אף־על־פי שהסופרים והפרושים הקציבו מכסה לסליחה, אמר ישוע לפטרוס: ”אינני אומר לך עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע” (מתי י״ח:21, 22). שבע פעמים יספיקו בקושי ליום אחד, כפי שאמר ישוע: ”הישמרו לכם. אם יחטא אחיך הוכח אותו, ואם יתחרט סלח לו. וגם אם שבע פעמים ביום יחטא לך ושבע פעמים יפנה אליך לאמור, ’אני מתחרט’ — סלח לו” (לוקס י״ז:3, 4). לשמחתנו, כשיהוה סולח אין הוא סופר את חטאינו.
19. מה שומה עלינו לעשות כדי לזכות בסליחת יהוה?
19 אם יש לנו הענווה להתחרט ולהודות בחטאינו, יהוה מסכים להיענות לנו: ”אם נתוודה על חטאינו, נאמן הוא וצדיק לסלוח לנו על חטאינו ולטהר אותנו מכל עוולה” (יוחנן א׳. א׳:9).
20. איזו נכונות לסלוח על חטא גילה סטפנוס?
20 תלמידו של ישוע, סטפנוס, ברוח של סלחנות ראויה־לציון, זעק תחינה זו בעוד המון זועם סוקל אותו באבנים: ”’אדוני ישוע, קבל את רוחי!’ כמו כן כרע על ברכיו וצעק בקול גדול: ’אדוני, אל תפקוד עליהם את החטא הזה!’ אמר זאת ומת” (מעשי־השליחים ז׳:59, 60).
21. מדוע היתה נכונותו של ישוע לסלוח לחיילים הרומים כה מדהימה?
21 ישוע הציב דוגמה אף מדהימה יותר לנכונות לסלוח. אויביו אסרוהו, העמידוהו למשפט שלא כחוק, הרשיעוהו בדין, לעגו לו, ירקו עליו, הילקוהו בשוט בעל רצועות עור רבות, שבהן היו נעוצים, קרוב לוודאי, חלקי עצמות ומתכת, ולבסוף הם אף מיסמרוהו לעמוד־ההוקעה והשאירוהו תלוי למשך שעות. הרומאים היו מאוד מעורבים בכך. אך, כשישוע גסס על עמוד־ההוקעה, אמר הוא לאביו השמימי בנוגע לחיילים שדקרוהו: ”אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה שהם עושים” (לוקס כ״ג:34).
22. אילו מילים מדרשת־ההר עלינו לנסות ליישם?
22 ישוע אמר בדרשת־ההר שלו: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם”. עד תום שירותו עלי־אדמות, ציית הוא עצמו לעיקרון זה. האם הדבר תובעני מדי עבורנו, אנו הנאבקים בחולשות הבשר הלא־מושלם שלנו? לכל הפחות, עלינו לנסות ליישם את הדברים שישוע לימד את תלמידיו לאחר שנתן להם את התפילה לדוגמה: ”כי אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם. ואם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאותיכם” (מתי ה׳:44; ו׳:14, 15). אם נסלח כשם שיהוה סולח, אזי נסלח ונשכח.
(מקור המאמר: 1994/10/15)
האם אתה זוכר?
◻ כיצד נוהג יהוה בחטאינו, ומדוע?
◻ מדוע מלכותו של מנשה שבה אליו?
◻ חיקוי של איזה מאפיין ייחודי של סלחנותו של יהוה מהווה אתגר לבני־האדם?
◻ מדוע נכונות ישוע לסלוח הינה כה מדהימה?
[תמונה בעמוד 27]
נתן עזר לדוד לראות את הצורך בסליחת אלהים