השלך על יהוה כל דאגותיך
”השפילו עצמכם תחת יד אלהים החזקה, למען ירומם אתכם בעתו. השליכו עליו כל יהבכם [”דאגותיכם”, ע״ח], כי הוא דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
1. כיצד דאגה עלולה להשפיע עלינו, וכיצד ניתן להדגים זאת?
דאגה עלולה להשפיע על חייך בצורה דרמטית. ניתן לדמותה להפרעות הקוטעות לעתים מנגינה יפה המתנגנת ברדיו. אם אין כל הפרעה בגלי הרדיו, ניתן ליהנות מנעימות עריבות המשרות רוגע על השומע. אולם, הרעש הצורמני של ההפרעות עלול לשבש אף את המנגינה היפה ביותר, בגורמו לנו כעס ותסכול. לדאגה עלולה להיות השפעה דומה על שלוות רוחנו. היא עלולה להכביד עלינו כל־כך, עד כי איננו יכולים לטפל בעניינים חיוניים. למעשה, ”דאגה בלב איש יַשְׁחֶנָּה” (משלי י״ב:25).
2. מה אמר ישוע המשיח על ”דאגות החיים”?
2 ישוע המשיח דיבר על הסכנה, שדאגה מופרזת תסיח את דעתנו. בנבואתו בנוגע לאחרית הימים, הפציר: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתיה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ. לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן־האדם” (לוקס כ״א:34–36). כשם שאכילת יתר ושכרות עלולות ליצור עצלות נפשית, כן גם ”דאגות החיים” עלולות להכריענו ולגרום לנו לאבד את זווית־הראייה הרוחנית, תוך תוצאות הרות־אסון.
מהי דאגה?
3. כיצד הוגדרה המלה ”דאגה”, ומה הם כמה מגורמיה?
3 ”דאגה” מוגדרת כ”רוגזה, חרדה, חשש מפני רעה העלולה לבוא”, ”אי נוחות נפשית מכאיבה או מטרידה הנובעת לרוב מרעה הצפויה או העומדת להתרחש”. זוהי ”חרדה או חשש” וכן ”תחושה לא נוחה ומוחצת של מתח ופחד המאופיינים לרוב על־ידי סימנים גופניים (כגון הזעה, דופק מהיר ומתח), על־ידי ספק במציאותו של האיום ובטיבו, וספיקות אישיים בנוגע ליכולת האדם להתמודד עימו (מילון אוניברסיטאי [מהדורה תשיעית] מאת וובסטר; המילון החדש מאת אבן שושן). אם כן, דאגה עלולה להיות בעיה סבוכה. אחדים מגורמיה הרבים הם חולי, זקנה, פחד מפני פשיעה, פיטורין ודאגה לרווחת המשפחה.
4. (א) מה טוב לזכור בנוגע לאנשים ולדאגותיהם? (ב) מה ניתן לעשות אם אנו מודאגים?
4 ללא ספק, ישנן דרגות שונות של דאגה, בדיוק כשם שישנם תנאים ונסיבות שונים העלולים לעורר אותה. לא כל בני־האדם מגיבים למצב בדרך דומה. לפיכך, עלינו להבין שאפילו אם דבר כלשהו אינו מטריד אותנו, הוא עלול להסב חרדה עמוקה לחלק מאחינו לאמונה, עובדי יהוה. מה ניתן לעשות אם הדאגה מגיעה לדרגה כזאת, עד כי אין ביכולתנו להתרכז באמיתוֹת הנעימות והמאחדות שבדבר־אלהים? מה נעשה אם אנו כה אחוזי־חרדה, עד כי איננו יכולים להתמקד במחלוקות על ריבונות יהוה ועל הנאמנות המשיחית? אפשר שאיננו יכולים לשנות את נסיבותינו. תחת זאת, עלינו לחפש בכתבי־הקודש נקודות שתעזורנה לנו להתמודד עם דאגה מיותרת הנגרמת על־ידי בעיות־החיים הסבוכות.
ניתן לזכות לעזרה
5. כיצד נוכל לפעול בתואם עם הכתוב בתהלים נ״ה:23?
5 כאשר משיחיים זקוקים לסיוע רוחני ועומס דאגותיהם מכביד עליהם, ביכולתם לשאוב נחמה מדבר־אלהים. הוא מספק הדרכה מהימנה ומעניק לנו חיזוקים רבים לכך שכמשרתי יהוה הנאמנים איננו לבד. למשל, דוד, מחבר־התהלים, שר: ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך. לא יתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23). כיצד נוכל לפעול בתואם עם מילים אלה? בהשליכנו כל דאגותינו, חששותינו, פחדינו ואכזבותינו, על אבינו השמימי האוהב. הדבר יעזור בכך שתשרה עלינו תחושת ביטחון ורוגע.
6. על־פי הכתוב בפיליפים ד׳:6, 7, מה יכולה תפילה לעשות למעננו?
6 תפילה קבועה מעומק־לב חיונית אם ברצוננו להשליך את יהבנו, לרבות כל דאגותינו, על יהוה. הדבר יקנה לנו שלוות־נפש, כיון שהשליח פאולוס כתב: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). ”שלום אלהים” שאין שווה לו הינו שלווה בלתי רגילה, שממנה נהנים משרתי יהוה המוקדשים גם במצבים הקשים ביותר. הוא נובע מיחסינו האישיים הקרובים עם אלהים. כשאנו מתפללים לקבלת רוח־הקודש ונותנים לה להניענו, אין אנו נפטרים מכל בעיות החיים, אך אנו אכן נהנים מן השלום שהוא פרי הרוח (לוקס י״א:13; גלטים ה׳:22, 23). הדאגה אינה גוברת עלינו, משום שאנו יודעים שיהוה ’מושיב לבטח’ את כל עובדיו הנאמנים, ולא יתן למאומה מן המתרחש להסב לנו נזק תמידי (תהלים ד׳:9).
7. כדי לעזור לנו להתמודד עם הדאגה, איזה תפקיד עשויים זקני־קהילה משיחיים למלא?
7 ברם, מה נעשה אם דאגתנו אינה מרפה מאיתנו, אף־על־פי שאנו מהרהרים בכתבי־הקודש ומתמידים בתפילה? (רומים י״ב:12) זקני־הקהילה הממונים הם אמצעי נוסף שסיפק יהוה כדי לעזור לנו מבחינה רוחנית. הם יכולים לנחמנו ולסייע לנו באמצעות דבר־אלהים ובהתפללם בעדנו ויחד עימנו (יעקב ה׳:13–16). השליח פטרוס האיץ בעמיתיו הזקנים לרעות את עדר אלהים ברצון, בנפש חפצה, בהיותם מופת (פטרוס א׳. ה׳:1–4). טובתנו עומדת בראש מעייניהם של אנשים אלה, והם רוצים להיות לנו לעזר. כמובן, כדי להפיק את מלוא התועלת מעזרת הזקנים וכדי שמצבנו הרוחני יהיה טוב בקהילה, על כולנו ליישם את עצת פטרוס: ”הצעירים, היכנעו לפני הזקנים. ואולם חיגרו כולכם נמיכות־רוח איש כלפי רעהו, כי אלהים ללצים הוא יליץ ולענווים יתן חן” (פטרוס א׳. ה׳:5).
8, 9. איזו נחמה נוכל לשאוב מפטרוס א׳. ה׳:6–11?
8 פטרוס הוסיף: ”השפילו עצמכם תחת יד אלהים החזקה, למען ירומם אתכם בעתו. השליכו עליו כל יהבכם [”דאגותיכם”, ע״ח], כי הוא דואג לכם. היו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו. עימדו נגדו יציבים באמונה, בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם. ואלוהי כל חסד אשר קרא אתכם אל כבודו לעולמים במשיח ישוע, אחרי סבלכם המעט הוא ישלים אתכם וגם ייצב ויחזק ויכונן אתכם. לו הכבוד והגבורה לעולמי עולמים. אמן” (פטרוס א׳. ה׳:6–11).
9 מה מנחם הוא להבין, כי אנו יכולים ’להשליך כל דאגותינו על אלהים משום שהוא דואג לנו’! ואם חלק מדאגותינו נובע מנסיונות השטן להשחית את יחסינו עם יהוה בהביאו עלינו רדיפות וסבל אחר, האין זה נפלא לדעת שהכל ישתנה לטובה, עבור שומרי הנאמנות? אכן, לאחר סבלנו המעט, אלוהי כל חסד ישלים את הכשרתנו, ייצבנו ויחזקנו.
10. אילו שלוש מעלות העשויות לסייע לנו להתמודד עם דאגה, מזכירה האיגרת הראשונה לפטרוס ה׳:6, 7?
10 האיגרת הראשונה לפטרוס ה׳:6, 7 מזכירה שלוש מעלות העשויות לסייע לנו להתמודד עם דאגה. האחת היא ענווה או ”נמיכות־רוח”. פסוק 6 מסתיים במלה ”בעתו”, ברומזו על צורך בסבלנות. פסוק 7 מראה כי תוך ביטחון אנו יכולים להשליך את כל דאגותינו על יהוה ’כי הוא דואג לנו’, ומילים אלה מעודדות אמון מלא ביהוה. אם כן, הבה נראה כיצד ענווה, סבלנות וביטחון מוחלט באלהים, יכולים לעזור לנו להסיר דאגה מלבנו.
כיצד עשויה הענווה להיות לעזר?
11. כיצד עשויה הענווה לעזור לנו להתמודד עם דאגה?
11 אם אנו ענווים, נכיר בכך שמחשבות אלהים נעלות בהרבה על מחשבותינו (ישעיהו נ״ה:8, 9). ענווה עוזרת לנו להכיר ביכולתנו המוגבלת בהשוואה לזווית־הראייה של יהוה המקיפה את הכל. הוא רואה דברים שאיננו מבחינים בהם, כפי שהוכח במקרה של איוב הצדיק (איוב א׳:7–12; ב׳:1–6). בהשפילנו את עצמנו ”תחת יד אלהים החזקה”, אנו מכירים בהיותנו נחותים מהריבון העליון. בעיתו, הדבר עוזר לנו להתמודד עם נסיבות שהוא מתיר. אפשר שלבנו משתוקק להקלה מיידית, אך מאחר שתכונות יהוה מאוזנות בצורה מושלמת, הוא יודע בדיוק מתי וכיצד לפעול למעננו. אם כן, בדומה לילדים רכים בשנים, הבה נאחז תמיד בענווה בידו החזקה של יהוה, בהיותנו סמוכים ובטוחים שהוא יעזור לנו להתמודד עם דאגותינו (ישעיהו מ״א:8–13).
12. כיצד הדאגה לביטחון כלכלי עשויה להשתנות, אם אנו מיישמים בענווה את המילים שבעברים י״ג:5?
12 ענווה כוללת נכונות ליישם את העצה שבדבר־אלהים, דבר שתדירות עשוי להפחית את הדאגה. לדוגמה, אם דאגתנו נובעת ממעורבות יתר ברדיפה אחר דברים חומריים, טוב נעשה אם נהרהר בעצת פאולוס: ”רחקו מאהבת כסף ושימחו בחלקכם, כי הוא אמר, ’לא ארפך ולא אעזבך’” (עברים י״ג:5). ביישמם בענווה עצה זו, השתחררו רבים מדאגה עמוקה לבטחונם הכלכלי. בעוד שאפשר שלא חל שיפור במצבם החומרי, אין הוא שולט במחשבותיהם עד כדי פגיעה ברוחניותם.
תפקידו של אורך־הרוח
13, 14. (א) איזו דוגמה הציב האיש איוב בנוגע לעמידה בסבל תוך אורך־רוח? (ב) מה עשויה לגרום לנו המתנה תוך אורך־רוח להתערבות יהוה?
13 הביטוי ”בעתו” שבפטרוס א׳. ה׳:6, רומז על הצורך בעמידה בסבל תוך אורך־רוח. לעתים, בעיה הינה ממושכת, והדבר עלול להגביר את הדאגה. במיוחד במקרה כזה, עלינו להשאיר את הדברים בידי יהוה. השליח יעקב כתב: ”הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל. שמעתם על־אודות עמידתו של איוב בסבל וראיתם את תכלית יהוה — כי רחום וחנון יהוה” (יעקב ה׳:11). איוב התרושש, התנסה במות עשרת ילדיו, סבל מחלה נוראה וגונה שלא בצדק על־ידי מנחמי שווא. בנסיבות הללו, דאגה מסוימת היתה אך טבעית.
14 בכל אופן, איוב היווה מופת לעמידה בסבל תוך אורך־רוח. אם אנו עוברים מבחן אמונה קשה, אפשר שבדומה לו יהא גם עלינו להמתין להקלה במצבנו. אולם, אלהים אכן פעל למענו, כשבסופו של דבר הקל על סבלו ונתן לו גמול רב (איוב מ״ב:10–17). המתנה להתערבות יהוה תוך אורך־רוח תפתח את סבלנותנו ותגלה עד כמה עמוקה מסירותנו לו (יעקב א׳:2–4).
בטח ביהוה
15. מדוע עלינו לשים ביטחון מוחלט ביהוה?
15 פטרוס האיץ באחיו לאמונה ’להשליך כל יהבם [’דאגותיהם’, ע״ח] על אלהים כי הוא דואג להם’ (פטרוס א׳. ה׳:7). כך נוכל לשים את בטחוננו המוחלט ביהוה, ועלינו לעשות כן. במשלי ג׳:5, 6 נאמר: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך”. בגלל נסיון העבר שלהם, ישנם אנשים חדורי דאגות המתקשים לבטוח בבני־אדם אחרים. אולם, יש לנו כל סיבה שבעולם לבטוח בבוראנו, מקור החיים ומכלכלם. גם אם איננו בוטחים בתגובתנו בעניין כלשהו, תמיד נוכל לסמוך על יהוה שיושיענו מצרותינו (תהלים ל״ד:19, 20; ל״ו:10; נ״ו:4, 5).
16. מה אמר ישוע המשיח בנוגע לדאגה לדברים חומריים?
16 ביטחון ביהוה כולל ציות לבנו, ישוע המשיח, אשר הורה את שלמד מאביו (יוחנן ז׳:16). ישוע הפציר בתלמידיו ’לאצור להם אוצרות בשמים’ על־ידי שירות יהוה. אולם, מה באשר לצרכים חומריים הקשורים במזון, בלבוש ובמחסה? ”אל תדאגו”, יעץ ישוע. הוא הצביע על כך שיהוה מכלכל את עוף השמים. הוא מלביש את שושני השדה באורח יפהפה. האין משרתיו הארציים של אלהים חשובים יותר מאלה? מובן שכן. לפיכך, האיץ ישוע: ”אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו [של אלהים], וכל אלה יווספו לכם”. ישוע המשיך ואמר: ”לכן אל תדאגו ליום מחר, כי המחר ידאג לעצמו; די לו ליום צרתו” (מתי ו׳:20, 25–34). אכן, אנו זקוקים למזון, לשתייה, ללבוש ולמחסה, אך אם אנו בוטחים ביהוה, לא נדאג שלא לצורך לדברים אלה.
17. כיצד נוכל להדגים את הצורך לבקש תחילה את המלכות?
17 כדי לבקש תחילה את המלכות, שומה עלינו לבטוח באלהים ולשמור על סדר־עדיפויות נכון. צוללן ללא בלוני־חמצן, עשוי לצלול מתחת לפני המים בחיפושו אחר צדפות המכילות פנינים. זהו מטה־לחמה של משפחתו. בעדיפות גבוהה, ללא ספק! ברם, מה חשוב יותר? אוויר! דרך קבע, עליו לצוף ולעלות מעל פני המים כדי למלא את ריאותיו באוויר. האוויר הוא העדיפות הראשונה. בדומה לכך, אפשר שיהא עלינו להיות מעורבים במידת־מה בסדר־דברים זה, במטרה להשיג את צורכי מחייתנו. אולם, שומה עלינו לשים את העניינים הרוחניים במקום הראשון, משום שעצם חייהם של בני־ביתנו תלויים בכך. כדי להימנע מדאגות מיותרות לצרכינו החומריים, חובה עלינו לשים ביטחון מוחלט באלהים. יתר־על־כן, בהיותנו ”עתירי פועל בעבודתו של האדון”, יעזור לנו הדבר להפיג דאגות משום ש”חדוות יהוה” תהיה מעוזנו (קורינתים א׳. ט״ו:58; נחמיה ח׳:10).
המשך להשליך את דאגותיך על יהוה
18. איזו עדות ישנה לכך שהשלכת כל דאגותינו על יהוה יכולה באמת לעזור לנו?
18 כדי שתמיד נתמקד בדברים הרוחניים, עלינו להמשיך להשליך כל דאגותינו על יהוה. זכור תמיד שהוא אכן דואג למשרתיו. כדי להמחיש זאת: בשל בגידותיו של בעלה, דאגתה של אחות משיחית אחת כה גברה, עד כי לא יכלה כלל להירדם בלילות. (השווה תהלים קי״ט:28.) אולם, במיטתה, נהגה להשליך כל דאגתה על יהוה. היא שפכה את לבה בפני אלהים, בספרה לו על הכאב שהיא ושתי בנותיה הקטנות סובלות. תמיד לאחר ששיוועה להקלה בתפילה עזה, הצליחה להירדם, מאחר שבטחה שיהוה ידאג לה ולילדיה. אשה זו, שהיתה גרושה על בסיס מקראי, כיום נשואה באושר לזקן־קהילה.
19, 20. (א) מה הן מספר דרכים שבהן נוכל להתמודד עם דאגה? (ב) מה עלינו להמשיך לעשות עם כל דאגותינו?
19 כמשרתי יהוה, עומדות בפנינו דרכים שונות להתמודד עם דאגה. יישום דבר־אלהים יעיל במיוחד. ברשותנו המזון הרוחני העשיר שיהוה סיפק באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”, לרבות מאמרים משיבי־נפש ומועילים שיצאו לאור בחוברות המצפה ועורו! (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ). רוח־קודשו של אלהים באה לעזרתנו. תפילה עזה קבועה מועילה לנו מאוד. זקני־קהילה משיחיים ממונים נכונים ומעוניינים לספק עזרה ונחמה רוחניות.
20 ענוותנו וסבלנותנו מועילות במיוחד כדי להתמודד עם דאגה העלולה להטרידנו. חשוב במיוחד הוא הביטחון המוחלט ביהוה, מאחר שאמונתנו נבנית כשאנו זוכים לעזרתו ולהדרכתו. עם הזמן, אמונה באלהים עשויה לשמור עלינו מטרדות מיותרות (יוחנן י״ד:1). האמונה מניעה אותנו לבקש תחילה את המלכות ולהיות עתירי פועל בעבודתו המשמחת של האדון, דבר העשוי לעזור לנו להתמודד עם דאגה. פעילות זו גורמת לנו לחוש בטוחים בקרב אלה אשר ישירו את תהילות אלהים לנצח (תהלים ק״ד:33). הבה, אם כן, נמשיך להשליך כל דאגותינו על יהוה.
(מקור המאמר: 1994/11/15)
כיצד היית משיב?
◻ כיצד ניתן להגדיר דאגה?
◻ מה הן מספר דרכים להתמודד עם דאגה?
◻ כיצד יכולות הענווה ואורך־הרוח לעזור לנו להפיג דאגה?
◻ בהתמודדות עם דאגה, מדוע חיוני לשים ביטחון מלא ביהוה?
◻ מדוע עלינו להמשיך להשליך כל דאגותינו על יהוה?
[תמונה בעמוד 21]
היודע אתה מדוע אמר ישוע ”אל תדאגו”?