הנך יקר בעיני אלהים!
”אהבת עולם אהבתיך. על כן משכתיך חסד” (ירמיהו ל״א:3).
1. כיצד היתה גישת ישוע כלפי העם הפשוט שונה מזו של הפרושים?
הם יכלו לראות זאת בעיניו. איש זה, ישוע, לא דמה כלל למנהיגי־הדת שלהם; הוא גילה בהם עניין. רחמיו נכמרו על אנשים אלה, שכן ”היו יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה” (מתי ט׳:36). מנהיגי־הדת שלהם היו אמורים להיות רועים אוהבים המייצגים אל אוהב ורחום. במקום זאת, הם התנשאו על העם הפשוט וראו בו אספסוף — ואף ארור!a (יוחנן ז׳:47–49; השווה יחזקאל ל״ד:4) ללא ספק, השקפה מעוותת ובלתי מקראית זו היתה שונה לחלוטין מהשקפת יהוה על עמו. הוא אמר לעם שלו, ישראל: ”אהבת עולם אהבתיך” (ירמיהו ל״א:3).
2. כיצד ניסו שלושת רעיו של איוב לשכנעו שהוא חסר־ערך בעיני אלהים?
2 אולם, הפרושים לא היו כלל הראשונים שניסו לשכנע את צאנו האהוב של יהוה כי הן חסרות־ערך. שקול את המקרה של איוב. יהוה ראה בו איש תם וישר, אך שלושת ”מנחמיו” רמזו כי הוא כופר לא־מוסרי ומושחת, שלאחר מותו יאֹבד זיכרו. לטענתם, איוב לא יצדק כלל בעיני אלהים, מאחר שאלהים אינו מאמין אף במלאכיו וגם השמים עצמם אינם זכים בעיניו! (איוב א׳:8; ד׳:18; ט״ו:15, 16; י״ח:17–19; כ״ב:3).
3. באילו אמצעים משתמש השטן כדי לנסות לשכנע אנשים שאינם אהובים ושהינם חסרי־ערך?
3 כיום, השטן עדיין משתמש ב’נכליו’ בניסיון לשכנע את האנשים שאינם אהובים ושהם חסרי־ערך (אפסים ו׳:11). אמת, תדירות הדיח אנשים בפנותו ליהירותם ולגאוותם (קורינתים ב׳. י״א:3). אך, הוא נהנה לרמוס את כבודם העצמי של אנשים פגיעים. הדבר נכון במיוחד ב”אחרית ימים” קשה זו. בימינו, רבים גדלים במשפחות שחבריהן הינם ”קשוחי לב”; מדי יום רבים נאלצים להתמודד עם אנשים אכזרים, אנוכיים ועקשנים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). אפשר ששנים של התאכזרות, גזענות, שנאה והתעללות, שכנעו אנשים אלה שאינם אהובים ושהינם חסרי־ערך. איש אחד כתב: ”אינני חש אהבה כלפי איש, ואיש אינו אוהב אותי. קשה לי מאוד להאמין שאלהים מתעניין בי כלל”.
4, 5. (א) מדוע המחשבה של היות האדם חסר־ערך מנוגדת לכתוב במקרא? (ב) מהי אחת ההשלכות המסוכנות של האמונה שכל מאמצינו הם לשווא?
4 המחשבה שהאדם הינו חסר־ערך, חוטאת לאמת שבדבר־אלהים, לתורת הכופר (יוחנן ג׳:16). אם אלהים היה מוכן לשלם מחיר כה כבד — את חייו היקרים של בנו — כדי לאפשר לנו לחיות לנצח, אין כל ספק שהוא אוהב אותנו; ודאי שיש לנו ערך בעיניו!
5 יתר־על־כן, איזה רפיון־ידיים תסב לנו התחושה שאיננו רצויים בעיני אלהים, שכל מאמצינו לשווא! (השווה משלי כ״ד:10.) עם השקפה שלילית זו, אפילו עידוד תוך כוונה טובה, שנועד לסייע לנו להגביר את שירותנו לאלהים במידת האפשר, עלול להיפך, להישמע לאחדים כגנאי. לכאורה, הוא נותן משנה תוקף לשכנוע הפנימי שלנו שבכל אשר נעשה אין די.
6. מהי התרופה הטובה ביותר לרגשות שליליים במיוחד לגבי עצמנו?
6 אם אתה חש רגשות שליליים אלה בתוכך, אל יאוש. מדי פעם, רבים מאיתנו ביקורתיים מדי כלפי עצמנו. וזכור, דבר־אלהים נועד ’לתקן’ אותנו ו”להרוס מבצרים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16; קורינתים ב׳. י׳:4). השליח יוחנן כתב: ”בזה נדע כי מן האמת אנחנו, ונשקיט את לבבנו לפניו, שכן אם לבנו ירשיע אותנו, האלהים גדול מלבנו והוא יודע הכל” (יוחנן א׳. ג׳:19, 20). אם כן, הבה נבחן שלוש דרכים שבהן המקרא מלמדנו שאנו יקרים ליהוה.
הנך יקר ליהוה
7. כיצד לימד ישוע את כל המשיחיים שהם יקרים בעיני אלהים?
7 ראשית, המקרא מלמד גלויות שכל אחד מאיתנו יקר בעיני אלהים. ישוע אמר: ”האם לא נמכרות חמש ציפורים [דרורים, ע״ח] בשני איסרים? גם אחת מהן אינה נשכחת מלפני אלהים. ואולם אפילו שערות ראשכם נמנו כולן. אל תפחדו; יקרים אתם מציפורים רבות” (לוקס י״ב:6, 7). באותם ימים, הציפור דרור היתה העוף הזול ביותר שנמכר כמזון, ברם אף אחת מכל אותן ציפורים לא נעלמה מעיני בוראה. כך, נבנית התשתית לניגוד העז: באשר לבני־האדם — שערכם רב בהרבה — אלהים מכיר כל פרט. כאילו שערות ראשנו נמנו כולן, אחת אחת!
8. מדוע מציאותי לחשוב שיהוה יכול למנות את שערות ראשנו?
8 האומנם נמנו שערות ראשנו? אם הנך חושד כי חלק זה של משל ישוע אינו מציאותי, חשוב: אלהים זוכר את משרתיו הנאמנים באורח כה מושלם עד כי הוא מסוגל להקימם לתחייה — לברוא אותם מחדש לפרטיהם, לרבות הצופן הגנטי המסובך וכל נסיון־החיים והזכרונות שלהם. בהשוואה לכך, מניין שערותינו (מספר שערות הראש מגיע בממוצע ל־000,100) הוא משימה קלה! (לוקס כ׳:37, 38).
מה ערכנו בעיני יהוה?
9. (א) מה הן כמה מעלות שיהוה מוקיר? (ב) מדוע אתה סבור שמעלות אלה יקרות לו?
9 שנית, המקרא מלמדנו מה ערכנו בעיני יהוה. במילים פשוטות, הוא מתענג על מעלותינו ועל מאמצינו. המלך דוד אמר לשלמה בנו: ”כל לבבות דורש יהוה, וכל יצר מחשבות מבין” (דברי־הימים א׳. כ״ח:9). כשיהוה דורש את מיליארדי הלבבות של בני־האדם בעולם אלים ורווי שנאה זה, מה נהנה הוא ודאי, במוצאו לב שוחר שלום, אמת וצדק! (השווה יוחנן א׳:47; פטרוס א׳. ג׳:4.) מה קורה כשאלהים מוצא לב הגדוש אהבה כלפיו, והמבקש ללמוד עליו ולחלוק ידע זה עם אחרים? במלאכי ג׳:16, יהוה אומר לנו כי הוא מקשיב למשוחחים עליו עם אחרים, ויש לו אף ”ספר זיכרון” לכל ”יראי יהוה ולחושבי שמו”. מעלות אלה יקרות לו!
10, 11. (א) כיצד אחדים נוטים להתייחס בספקנות לעדויות לכך שיהוה מוקיר את מעלותיהם? (ב) כיצד מראה דוגמתו של אביה, שיהוה מוקיר כל מידה של תכונות טובות?
10 אולם, אדם שלבו נוקפו, עלול לדחות את העדויות לכך שאנו יקרים בעיני אלהים. לבו עלול להציק לו ללא הרף, ’אך ישנם כה רבים אחרים, שלעומתי, מגלים מעלות אלה למופת. מה מאוכזב ודאי יהוה בהשוותו אותי אליהם!’ יהוה אינו עורך השוואות, אין הוא נוקשה וגישתו אינה ’הכל או לא כלום’ (גלטים ו׳:4). הוא בעל הבחנה דקה בקוראו לבבות, והוא מעריך כל מידה של תכונות טובות.
11 למשל, כשיהוה גזר שכל השושלת הכופרת של המלך ירבעם תחוסל, תיכרת כ”גלל”, הוא ציווה שרק אחד מבני המלך, אביה, יזכה לקבורה מכובדת. מדוע? ”יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלוהי ישראל” (מלכים א׳. י״ד:10, 13). האם משמע הדבר שאביה היה עובד יהוה נאמן? לא בהכרח, מאחר שהוא מת כשם שמתו יתר בני־ביתו הרשעים (דברים כ״ד:16). בכל זאת, יהוה העריך ”דבר טוב” זה, שראה בלבו של אביה, ופעל בהתאם לכך. Matthew Henry’s Commentary on the Whole Bible (פרשנות המקרא המלא מאת מתיו הנרי) מציינת: ”במקום שבו קיימת רק מידת־מה של תכונה טובה, היא תימצא: אלהים המחפשה, מבחין בה, תהא מועטה ככל שתהא, וגם שבע־רצון ממנה”. ואל תשכח שאם אלהים מוצא בך אף קורטוב טוּב, הוא יכול לטפחו כל עוד הנך משתדל לשרתו נאמנה.
12, 13. (א) כיצד תהלים קל״ט:3 מראה שיהוה מעריך את מאמצינו? (ב) באיזה מובן ניתן לומר שיהוה מנפה את פעלינו?
12 יהוה מעריך את מאמצינו בדרך דומה. בתהלים קל״ט:1–3, אנו קוראים: ”יהוה, חקרתני ותדע. אתה ידעת שִׁבְתִּי וקומי. בַּנְתָּה לְרֵעִי [למחשבתי] מרחוק. אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וכל דרכי הסכנתה”. אם כן, יהוה מודע לכל מעשינו. אך הוא איננו מסתפק בידיעת מעשינו. בעברית, המילים ”כל דרכי הסכנתה” עשויות אף להכיל את המשמעות ”אתה נוצר את כל דרכיי”, או ”אתה מוקיר את כל דרכיי”. (השווה מתי ו׳:19, 20.) כיצד, אם כן, יכול יהוה להוקיר את דרכינו בעודנו לא־מושלמים וחוטאים?
13 מעניין לציין, שלפי מספר חוקרים, כאשר דוד כתב שיהוה ’זרה’ את שעות לכתו ורבצו, משמעותה המילולית של המלה ’זרה’ היתה ”ניפה” או ”ברר”. אחד המחקרים אומר: ”משמעו... לנפות את כל המוץ, ולהשאיר את כל הגרעינים — לשמור על כל דבר בעל ערך. אם כן, כאן המשמעות היא שאלהים ניפה אותו כביכול... הוא פיזר את המוץ או את כל הדברים הבטלים, ודאג לכך שהדבר שנותר הוא אמיתי ומהותי”. לב מרשיע עלול לברור את המעשים בדיוק להיפך, להציק לנו ללא רחם על משגי העבר ולהתייחס בביטול למעשינו הטובים. אך, יהוה סולח על חטאינו אם אנו מתחרטים בכנות ומתאמצים לא לחזור על טעויותינו (תהלים ק״ג:10–14; מעשי־השליחים ג׳:19). הוא מנפה וזוכר את פעלינו הטובים. למעשה, הם שמורים בזכרונו לעד כל עוד אנו נשארים נאמנים לו. הוא רואה זאת כעוול לשכוח אותם, ואלהים לעולם אינו מעוות צדק! (עברים ו׳:10).
14. מה מראה שיהוה מוקיר את פעילותנו בשירות המשיחי?
14 מה הם כמה מהפעלים הטובים שאלהים מוקיר? למעשה, הללו הם כל הדברים שאנו עושים כדי לחקות את בנו, ישוע המשיח (פטרוס א׳. ב׳:21). לכן אין כל ספק שפעילות הפצת הבשורה הטובה על מלכות אלהים הינה חשובה ביותר. ברומים י׳:15, אנו קוראים: ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב!” בעוד שבדרך־כלל איננו חושבים על רגלינו הפשוטות כ”נאוות”, המלה שבה השתמש כאן פאולוס הינה זהה לזו המוזכרת בתרגום השבעים ליוונית לתיאור רבקה, רחל ויוסף — שלגבי כל השלושה נאמר שהיו יפי־תואר (בראשית כ״ו:7; כ״ט:17; ל״ט:6). כך פעילותנו בשירות של יהוה, אלוהינו, הינה יפה ויקרה בעיניו (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
15, 16. מדוע יהוה מוקיר את כוח־הסבל שלנו, וכיצד דברי דוד המלך בתהלים נ״ו:9 מדגישים עובדה זו?
15 תכונה נוספת שיהוה מוקיר הינה כוח־הסבל שלנו (מתי כ״ד:13). זכור, השטן רוצה שתפנה עורף ליהוה. כל יום שבו אתה שומר על נאמנותך ליהוה הינו יום נוסף שבו עזרת להשיב ללגלוגיו של השטן (משלי כ״ז:11). לעתים, אין זה קל להחזיק מעמד. בריאות לקויה, חובות כספיים, מצוקה נפשית ומכשולים נוספים עלולים להפוך כל יום שחולף למבחן. גילוי כוח־סבל לנוכח כל אותם מבחנים יקר מאוד ליהוה. ולכן המלך דוד ביקש מיהוה לאגור את דמעותיו ב”נאד” סמלי, ושאל בביטחון ”הלא בספרתך [האינן בספרך]?” (תהלים נ״ו:9) יהוה אכן אוצֵר וזוכר את כל הדמעות והסבל שבו אנו מתנסים תוך שמירה על נאמנותנו כלפיו. גם הם יקרים בעיניו.
16 בהתחשב במעלותינו ובמאמצינו, כמה ברור שכל אחד מאיתנו יקר ליהוה! אין זה משנה כיצד נוהג בנו עולמו של השטן, בעיני יהוה אנו יקרים כחלק מ”חמדת כל הגויים” (חגי ב׳:7).
הוכחות לאהבתו של יהוה
17. מדוע על קורבן־הכופר של המשיח לשכנענו שיהוה וישוע אוהבים אותנו אישית?
17 שלישית, יהוה פועל רבות כדי להוכיח את אהבתו כלפינו. ללא ספק, קורבן־הכופר של המשיח הינו התשובה הניצחת לשקר השטני שאיננו אהובים ושאנו חסרי־ערך. אל לנו לשכוח לעולם את מות הייסורים שסבל ישוע על עמוד־ההוקעה ואת הסבל הרב יותר שחווה יהוה כראותו את מות בנו האהוב, דברים המהווים הוכחה לאהבתם כלפינו. יתרה מזו, אהבה זו מופנית אישית כלפינו. זו היתה השקפת השליח פאולוס, מאחר שכתב: ”בן־האלהים... אהבני ומסר עצמו בעדי” (גלטים ב׳:20).
18. באיזה מובן מושך אותנו יהוה אל המשיח?
18 יהוה הוכיח את אהבתו כלפינו כאשר עזר לנו אישית לנצל את היתרונות שבקורבן המשיח. ישוע אמר ביוחנן ו׳:44: ”אין איש יכול לבוא אליי, אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני”. באמצעות פעילות ההטפה, המגיעה לכל אחד מאיתנו באופן אישי ודרך רוח־קודשו, שבה משתמש יהוה על־מנת לעזור לנו להבין וליישם אמיתות רוחניות חרף המגבלות וחוסר־השלימות שלנו, יהוה עצמו מושך אותנו אל בנו ואל תקוות חיי־הנצח. לפיכך, יכול יהוה לומר עלינו את שאמר על עם־ישראל: ”אהבת עולם אהבתיך. על כן משכתיך חסד” (ירמיהו ל״א:3).
19. מדוע על הזכות להתפלל לשכנענו באהבתו של יהוה כיחידים?
19 אך, אפשר שאנו חשים את אהבת יהוה מקרוב במיוחד באמצעות הזכות להתפלל. הוא מזמין כל אחד מאיתנו ’להתמיד להתפלל’ (תסלוניקים א׳. ה׳:17). הוא מקשיב! הוא אף נקרא ”שומע תפילה” (תהלים ס״ה:3). הוא אינו מאציל תפקיד זה על אף ישות אחרת, אף לא על בנו. חשוב לרגע: בורא היקום מעודד אותנו לפנות אליו בתפילה, תוך חופש דיבור. תחינותיך עשויות אף להניע את יהוה לעשות דבר שלא התכוון לעשותו מלכתחילה (עברים ד׳:16; יעקב ה׳:16; ראה ישעיהו ל״ח:1–16).
20. מדוע אהבת אלהים כלפינו אינה מהווה אמתלה לחשיבות־עצמית מופרזת או לאנוכיות מצדנו?
20 אף משיחי מאוזן לא יראה בעדות זו לאהבת אלהים ולהערכתו אמתלה לחשיבות־עצמית מופרזת. פאולוס כתב: ”על סמך החסד אשר ניתן לי, הריני אומר לכל אחד מכם: איש אל יחשוב את עצמו ליותר משראוי לו לחשוב, אלא יהא צנוע בהערכתו, כמידת האמונה שהעניק לו אלהים” (רומים י״ב:3). אם כן, בעודנו מתרפקים על חמימותה של אהבת אבינו השמימי, הבה נהא שקולים בדעתנו ונזכור שאיננו ראויים לחסד אלהים. (השווה לוקס י״ז:10.)
21. איזה שקר שטני עלינו לדחות בהתמדה, ובאיזו אמת אלוהית עלינו תמיד להרהר?
21 הבה יעשה כל אחד מאיתנו כל שביכולתו כדי לדחות את כל הרעיונות שבהם תומך השטן בעולם ישן וגווע זה. הדבר כולל דחיית המחשבה שאיננו אהובים או שאנו חסרי־ערך. אם החיים בסדר־דברים זה לימדו אותך שאתה מכשול מרתיע מדי, שאף אהבתו העזה של אלהים אינה מסוגלת להתגבר עליו, או שפעליך הטובים כה בטלים בששים עד כי אפילו הרואה־כל אינו מבחין בהם, או שחטאיך כבדים מדי שאף מותו של הבן היקר אינו יכול לכפר עליהם, אזי לימדו אותך שקר. דחה שקרים אלה בכל שאט־הנפש הראוי להם! הבה נזכור לעד את דברי השליח פאולוס שנכתבו בהשראה ברומים ח׳:38, 39: ”ואני בטוח כי לא המוות ולא החיים, לא מלאכים ולא שליטים, לא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא, לא כוחות, לא גבהים ולא מעמקים ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלהים שבמשיח ישוע אדוננו”.
(מקור המאמר: 1995/4/1)
[הערת שוליים]
a למעשה, הם פטרו מעליהם את העניים בתואר מבזה ”עם הארץ”. לדברי אחד החוקרים, הפרושים לימדו שאל לאדם להפקיד בידיהם את חפצי־הערך שלו, שעדות העניים אינה אמינה, אין לארח אותם, אין להתארח בביתם ואף אין לקנות מהם. מנהיגי־הדת אמרו, כי נישואי הבת לאחד מהם משולים להפקרתה בידי חיית־פרא כשהיא כפותה וחסרת־אונים.
כיצד תשיב?
◻ מדוע השטן מנסה לשכנענו שאיננו אהובים ושאנו חסרי־ערך?
◻ כיצד לימד ישוע שיהוה מעריך אותנו אישית?
◻ כיצד אנו יודעים שיהוה מוקיר את מעלותינו?
◻ כיצד אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה מעריך את מאמצינו?
◻ כיצד הוכיח יהוה את אהבתו כלפינו כיחידים?
[תמונה בעמוד 5]
יהוה מבחין בכל חושבי שמו וזוכר אותם