נחמה מאת ”אלוהי כל נחמה”
”ברוך האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח, אב הרחמים ואלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו” (קורינתים ב׳. א׳:3, 4).
1, 2. לאיזה סוג של נחמה זקוקים האבלים?
אבלים זקוקים לנחמה אמיתית — לא לאמירות שחוקות ולביטויים נדושים. כולנו שמענו ש’הזמן מרפא הכל’, אך בשעה שהאבל עדיין טרי, האם מחשבה זו מנחמת אדם מוכה־יגון? המשיחיים יודעים שאלוהים הבטיח תחיית מתים, אך אין הדבר מונע את הכאב העמוק והטראומה הנובעים מאובדן פתאומי. ללא ספק, אם שכלת ילד, ילדים אחרים שנשארו בחיים אינם מהווים תחליף ליקירך שמת.
2 בעתות של אובדן יקירים, הדבר שעוזר לנו יותר מכל הוא נחמת אמת, נחמה המעוגנת היטב בהבטחות אלוהים. אנו אף זקוקים לרגשי־הזדהות. לבטח נכון הדבר לגבי האנשים ברואנדה, ובמיוחד לגבי מאות המשפחות של עדי־יהוה שם, שאיבדו את יקיריהן בטבח שטני זה על רקע אתני. ממי יכולים כל האבלים לשאוב נוחם?
יהוה — אלוהי הנחמה
3. כיצד הציב יהוה מופת בהעניקו נחמה?
3 יהוה הציב לנו מופת, כשהעניק לכולנו נחמה. הוא שלח את בנו יחידו, המשיח ישוע, אל הארץ כדי להעניק לנו נחמה ותקווה נצחיות. ישוע לימד: ”כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16). הוא אף אמר לנוהים אחריו: ”אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו” (יוחנן ט״ו:13). במקרה אחר, אמר: ”בן־האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). וכן, פאולוס ציין: ”אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים” (רומים ה׳:8). באמצעות הפסוקים הללו ורבים אחרים, אנו מבחינים באהבתם של אלוהים ושל המשיח ישוע.
4. מדוע השליח פאולוס במיוחד היה אסיר־תודה ליהוה?
4 השליח פאולוס היה מודע במיוחד לחסד יהוה. הוא שוחרר ממצב של מוות רוחני, כשהפך מרודף קנאי של תלמידי המשיח למשיחי נרדף (אפסים ב׳:1–5). הוא מתאר את החוויה שלו: ”שכן אני הפחוּת בשליחים ואינני ראוי להיקרא שליח משום שרדפתי את קהילת אלוהים. אבל בחסד אלוהים הריני מה שאני וחסדו עלי לא היה לריק. אדרבא, עמלתי יותר מכולם, אך לא אני אלא חסד אלוהים אשר איתי” (קורינתים א׳. ט״ו:9, 10).
5. מה כתב פאולוס על הנחמה שמאת אלוהים?
5 הולם אפוא, שפאולוס כתב: ”ברוך האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח, אב הרחמים ואלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו באופן שנוכל לנחם את הלחוצים בכל צרה שהיא — בנחמה שנוחמנו אנו מאת אלוהים; כי כשם ששופעים בנו סבלות המשיח, כן גם שופעת נחמתנו על־ידי המשיח. ואם אנחנו סובלים, הרי זה למען נחמתכם וישועתכם; אם אנחנו מנוחמים, הרי זה למען נחמתכם, כדי שתוכלו להחזיק מעמד באותן הצרות שגם אנחנו סובלים. ותקוותנו על־אודותיכם איתנה היא, ביודענו כי כשם שאתם שותפים לצרות, כן גם שותפים אתם לנחמה” (קורינתים ב׳. א׳:3–7).
6. על מה מרמזת המלה היוונית המתורגמת ל”נחמה”?
6 אילו מילים מעודדות! המלה היוונית המתורגמת ל”נחמה” קשורה לקריאה לעמוד לצד מישהו”. לפיכך, ”זוהי עמידה לצדו של האדם על־מנת לעודדו כשהוא עובר ניסיון קשה” (A Linguistic Key to the Greek New Testament [מפתח־לשוני לברית החדשה ביוונית]). אחד מחוקרי המקרא כתב: ”משמעות המלה... לעולם אינה מסתכמת בהזדהות מרגיעה... הנחמה המשיחית הינה נחמה שמפיחה אומץ, נחמה המאפשרת לאדם להתמודד עם תהפוכות החיים”. היא כוללת גם דברי תנחומים המעוגנים בהבטחה המבוססת ובתקווה האיתנה — אלו של תחיית־המתים.
ישוע ופאולוס — מנחמים רחמניים
7. כיצד ניחם פאולוס את אחיו המשיחיים?
7 איזו דוגמה נפלאה הציב פאולוס במתן נוחם! הוא יכול היה לכתוב לאחיו שבתסלוניקי: ”נהגנו בעדינות כשהיינו אתכם, כאשה המטפלת בילדיה. חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ לב שׂשׂנו לתת לכם לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו. ויודעים אתם כי כאב אל בניו דיברנו דברי מוסר ועידוד אל כל אחד ואחד מכם”. בדומה להורים דואגים ואוהבים, בשעת הצורך כולנו יכולים לחלוק את החמימות וההבנה שלנו עם הזולת (תסלוניקים א׳. ב׳:7, 8, 11).
8. מדוע הוראתו של ישוע מהווה נחמה לאבלים?
8 כשגילה דאגה וטוב־לב מעין אלה, פאולוס רק חיקה את המופת הנעלה שלו, ישוע. זכור את ההזמנה הרחמנית שמושיט ישוע לכל, ככתוב במתי י״א:28–30: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה. קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם, כי עולי נעים וקל משאי”. אכן, הוראתו של ישוע מרעננת משום שהיא מציעה תקווה והבטחה — ההבטחה לתחייה. אלו הן התקווה וההבטחה שאנו מציעים לאנשים, כאשר למשל, אנו משאירים להם את החוברת כשאחד מיקיריך נפטר (אנג׳). יש בכוחה של תקווה זו לעזור לכולנו, גם אם אנו מתאבלים מזה זמן רב.
כיצד לנחם אבלים?
9. מדוע אל לנו להיות חסרי־סבלנות כלפי האבלים?
9 אֵבל אינו מוגבל לפרק־זמן קבוע כלשהו, מייד לאחר מות יקירנו. ישנם אנשים הנושאים בקרבם את יגונם כל ימי־חייהם, במיוחד אלה ששכלו ילדים. בשנת 1963, בנם בן ה־11 של זוג משיחי נאמן בספרד, נפל קורבן לדלקת קרום המוח ומת. עד היום, הם מזילים דמעות בדברם על פקיטו. יום־השנה, תמונות, מזכרות, עלולים לעורר זכרונות עצובים. לפיכך, אל לנו לעולם להיות חסרי־סבלנות ולחשוב שכבר הגיע הזמן שהאחרים יתגברו על צערם. בר־סמכא בענף הרפואה מודה: ”דיכאון ותנודות במצב־הרוח עלולים להימשך זמן רב, אפילו מספר שנים”. לכן זכור, שכשם שצלקות גופניות עלולות להיוותר בנו למשך כל חיינו, כן גם צלקות נפשיות רבות.
10. מה עלינו לעשות על־מנת לנחם את האבלים?
10 מה הם כמה מן הדברים שנוכל לעשות על־מנת לנחם את האבלים בקהילה המשיחית? אפשר שנאמר בכל הכנות לאח או לאחות הזקוקים לנחמה, ”תודיע לי אם יש דבר־מה שבו אוכל לעזור לך”. אך, באיזו תדירות קורה שאדם אבֵל מטלפן אלינו ואומר, ”חשבתי על דבר שבו תוכל לעזור לי”? כמובן, עלינו לנקוט את היוזמה המתאימה אם ברצוננו לנחם אבלים. אם כן, מה נוכל לעשות ביעילות? להלן מספר הצעות מעשיות.
11. כיצד הקשבתנו עשויה לנחם אחרים?
11 הקשב: אחד הדברים המועילים ביותר שתוכל לעשות הוא להקשיב לאדם האבל ובכך להשתתף בצערו. תוכל לשאול, ”האם היית רוצה לשוחח על כך?” תן לאדם להחליט. משיחי אחד נזכר במה שאירע כשאביו נפטר: ”הדבר אכן עזר לי כשאחרים שאלו אותי מה אירע ואז הקשיבו לי באמת”. כשם שיעץ יעקב, הייה מהיר לשמוע (יעקב א׳:19). הקשב בסבלנות ובהזדהות. ”בכו עם הבוכים”, ממליץ המקרא ברומים י״ב:15. זכור, ישוע בכה עם מרתא ומרים (יוחנן י״א:35).
12. איזה סוג של רוגע נוכל להשרות על האבלים?
12 השרה רוגע: זכור שאדם אבל עלול בתחילה לחוש רגשות אשמה, בחושבו שאולי היה בידו לעשות יותר. הרגע אותו ואמור שקרוב לוודאי עשה את כל שניתן היה לעשות (או אמור לו כל דבר אחר שאתה יודע שהוא נכון וחיובי). הרגע אותו כי תחושותיו אינן נדירות כלל. ספר לו על מכריך האחרים שהצליחו להתאושש מאובדן דומה. במילים אחרות, הייה רגיש ואוהד. עזרתנו האדיבה עשויה להיות חשובה ביותר! שלמה כתב: ”תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו” (משלי ט״ז:24; כ״ה:11; תסלוניקים א׳. ה׳:11, 14).
13. אם נדאג לעמוד לרשותם, כיצד יוכל הדבר להיות לעזר?
13 עמוד לרשותו: דאג לעמוד לרשותו לא רק בימים הראשונים כשבחברתו נמצאים ידידים וקרובי־משפחה רבים, אלא אם נחוץ, עשה כן גם בחודשים הבאים, כשהאחרים שבו לשגרת חייהם. אורכה של תקופת האבל עשוי להיות שונה, הדבר תלוי בפרט. משמעותן של ההתעניינות והאהדה המשיחיות שאנו מגלים, עשויה להיות רבה בכל עת צרה. המקרא אומר כי ”יש אוהב דָּבֵק מאח”. לכן, האימרה ”בתהפוכות הזמן יוודע הרֵע הנאמן”, הינה אמת מוסכמת שעל כולנו ליישם הלכה למעשה (משלי י״ח:24; השווה מעשי־השליחים כ״ח:15).
14. על מה נוכל לשוחח כדי לנחם את האבלים?
14 שיחה על מעלותיו של המנוח: זוהי עזרה נפלאה נוספת המוגשת בעִתה. שתף אחרים בזכרונות חיוביים באשר לפרט. אל תחשוש להזכיר את שם המנוח. אל תתנהג כאילו האדם האהוב שמת מעולם לא היה קיים או שהיה אשליה. מנחם לדעת, שאחד מפרסומיו של בית־הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד, ציין: ”התאוששות מסוימת חלה כשהאדם האבל סוף־סוף יכול לחשוב על המת מבלי שתהיה נסוכה עליו עצבות... כאשר מכירים במציאות החדשה ומסתגלים אליה, העצב נמוג אל תוך זכרונות יקרים. ”זכרונות יקרים” — מה מנחם הוא להיזכר באותם רגעים יפים שבילית עם אדם אהוב! עֵד שאיבד את אביו לפני כמה שנים, אמר: ”זיכרון מיוחד עבורי הוא קריאת המקרא יחד עם אבא זמן קצר לאחר שהחל ללמוד את האמת, ושיחותינו על חלק מבעיותיי בהיותנו שרועים על גדת־הנהר. נפגשתי עימו אחת לשלוש או ארבע שנים, ואכן היו אלה רגעים יקרים”.
15. כיצד נוכל לנקוט יוזמה כדי לעזור?
15 כשהשעה יאה לכך, נקוט יוזמה: ישנם אבלים המסוגלים להתמודד טוב יותר מאחרים. לכן, בהתאם לנסיבות, נקוט צעדים מעשיים כדי לעזור. משיחית אבלה נזכרת: ”רבים אמרו לי, ’תודיעי לי אם יש דבר־מה שבו אוכל לעזור לך’. אך, אחות משיחית אחת לא שאלה. היא פשוט נכנסה לחדר־השינה, הסירה מהמיטה את המצעים המלוכלכים וכיבסה אותם. אחרת לקחה דלי, מים וחומרי־ניקוי, וניקתה את השטיח במקום שבו הקיא בעלי. אלה היו ידידות אמת, ולעולם לא אשכחן”. במקום שבו קיים צורך ברור בעזרה, נקוט יוזמה — אולי על־ידי הכנת ארוחה, עזרה בניקיון או עריכת סידורים. כמובן, עלינו להיות זהירים שלא להפריע, כשהאדם האבל מעוניין בפרטיות. לפיכך, עלינו להחדיר ללבנו את דברי פאולוס: ”לכן אתם, כבחירי אלוהים קדושים ואהובים, לבשו חמלה ורחמים ונדיבות־לב, נמיכות־רוח וענווה וארך־אפיים”. נדיבות־לב, סבלנות ואהבה אינן מכזיבות לעולם (קולוסים ג׳:12; קורינתים א׳. י״ג:4–8).
16. מדוע מכתב או גלויית תנחומים עשויים לנחם?
16 כתוב מכתב או שלח גלויית תנחומים: תדירות מקלים ראש בערכם של מכתב תנחומים או של כרטיס ברכה יפה המכיל דברי הזדהות. מהו יתרונם? ניתן לקוראם שוב ושוב. אין צורך שמכתב מעין זה יהא ארוך, אך עליו לגלות את חמלתך. צריכה להישמע בו גם נימה רוחנית אך מבלי שיטיף. די במסר הבסיסי, ”אנחנו פה לכשתזדקק לנו”, כדי להוות נחמה.
17. כיצד התפילה יכולה לספק נוחם?
17 התפלל עימם: אל תזלזל בערכן של תפילותיך עם אחיך המשיחיים האבלים או למענם. המקרא אומר ביעקב ה׳:16: ”גדול כוחה של תפילת צדיק”. למשל, כשהאבלים שומעים אותנו מתפללים למענם, הדבר עוזר להם להתגבר על רגשות שליליים כגון רגשי אשם. ברגעים של חולשה ודכדוך, השטן מנסה לערער את יציבותנו באמצעות ’נכליו’ או מזימותיו. זוהי העת שבה אנו זקוקים לנחמה ולתמיכה שבתפילה, כשם שהצהיר פאולוס: ”בכל תפילה ותחינה התפללו תמיד ברוח. שיקדו בתפילתכם והתמידו בתחינה בעד כל הקדושים” (אפסים ו׳:11, 18; השווה יעקב ה׳:13–15).
הדברים שמהם יש להימנע
18, 19. כיצד נוכל לגלות טקט בדברינו?
18 כשאדם מתאבל, ישנם גם דברים שאל לנו לעשות או לומר. משלי י״ב:18 מזהיר: ”יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא”. לעתים, מבלי שנבחין בכך, איננו מגלים טקט. למשל, אנו עלולים לומר, ”אני יודע מה אתה מרגיש”. אך, האומנם? האם חווית אובדן הזהה בדיוק לשלו? גם אם כן, אנשים מגיבים בדרכים שונות. אפשר שתגובותיך אינן זהות לאלה של האדם האבל. ייתכן שתגלה רגישות רבה יותר אם תאמר, ”אני באמת מבין ללבך משום שחוויתי אובדן דומה לפני זמן־מה כאשר... נפטר”.
19 הדבר יעיד על רגישות מצדך אם תימנע מלהעיר בנוגע למנוח, האם יקום לתחייה אם לאו. ישנם אחים ואחיות הנפגעים עמוקות מהערות חורצות דין בנוגע לאפשרויות העתידיות הצפויות לבן־זוג לא־מאמין שנפטר. אין אנו השופטים שיחרצו אם מישהו יקום לתחייה אם לאו. ירווח לנו לדעת שיהוה, הרואה ללבב, הרבה יותר רחמן בהרבה ממה שרובנו אי־פעם נהיה (תהלים פ״ו:15; לוקס ו׳:35–37).
פסוקים מנחמים
20, 21. מה הם חלק מהפסוקים היכולים לנחם את האבלים?
20 אחד המקורות הטובים ביותר לנחמה, כשהוא מוגש בעתו, הנו עיון בהבטחות יהוה עבור המתים. רעיונות מקראיים אלה יהיו מועילים בין אם האָבל הוא כבר אחד מעדי־יהוה ובין אם הוא אדם שאנו פוגשים בשירות. מה הם חלק מאותם פסוקים? אנו יודעים שיהוה הוא אלוהי כל נחמה, מאחר שאמר: ”אנוכי — אנוכי הוא מנחמכם”. הוא גם אמר: ”כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם” (ישעיהו נ״א:12; ס״ו:13).
21 מחבר־התהלים כתב: ”זאת נחמתי בעוניי, כי אמרתך חייתני. זכרתי משפטיך מעולם יהוה, ואתנחם. יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך”. שים־לב כי המלה ’נחמה’ מוזכרת שוב ושוב בקטעים אלה. אכן, אנו יכולים לשאוב נחמה אמיתית עבורנו ועבור הזולת בפנותנו לדבר־יהוה בשעת סבלנו. הדבר, יחד עם האהבה והרחמים של אחינו, יכול לעזור לנו להתגבר על האובדן ושוב למלא את חיינו בפעילות משמחת ביותר בשירות המשיחי (תהלים קי״ט:50, 52, 76).
22. איזו תוחלת ניצבת בפנינו?
22 אנו יכולים להתגבר על יגוננו במידת־מה גם בכך שנהיה עסוקים בעזרה לאחרים בצרתם. כשאנו מפנים את תשומת־לבנו לאחרים הזקוקים לנחמה, גם אנו זוכים לאושר אמיתי במובן הרוחני (מעשי־השליחים כ׳:35). הבה נחלוק עימם את המחזה המרהיב שנראה ביום התחייה, כשאנשים בני כל האומות לשעבר, דור אחר דור, יקבילו את פניהם של יקיריהם המתים המוקמים לתחייה אל העולם החדש. איזו תוחלת! אילו דמעות אושר נזיל אותה עת, כשניזכר שיהוה הוא אכן האל ”המנחם את הנדכאים”! (קורינתים ב׳. ז׳:6).
(מקור המאמר: 1995/6/1)
האם זכור לך?
◻ כיצד יהוה הוא ”אלוהי כל נחמה”?
◻ כיצד ישוע ופאולוס ניחמו אבלים?
◻ מה הם מספר דברים שביכולתנו לעשות כדי לנחם אבלים?
◻ ממה עלינו להימנע במגעינו עם האבלים?
◻ מה הם הפסוקים החביבים עליך לשם מתן נחמה בשעת אובדן?
[תמונה בעמוד 27]
בטקט, נקוט יוזמה כדי לעזור לאבלים