שוכנים יחדיו ב”ארץ” משוקמת
”ואתם, כוהני יהוה תיקראו, משרתי אלוהינו ייאמר לכם” (ישעיהו ס״א:6).
1, 2. (א) מה היה מצב הגֵרים בישראל? (ב) איזו רוח מגלים חברי ’ההמון הרב’ בימינו?
בימים עברו, כשעם־ישראל היה נאמן, הוא שימש בזירת־המאורעות העולמית כעד לתפארת יהוה (ישעיהו מ״א:8, 9; מ״ג:10). נוכרים רבים נענו והחלו לעבוד את יהוה יחד עם עמו הנבחר. למעשה, הם אמרו לישראל את הדברים שאמרה רות לנעמי: ”עמך עמי, ואלוהיך אלוהי” (רות א׳:16). הם קיבלו את התנאים שהציבה ברית התורה, והגברים נימולו (שמות י״ב:43–48). מן הנשים, היו שנישאו לבני־ישראל. רחב מיריחו ורות המואבייה היו לאִמהות של המשיח ישוע (מתי א׳:5). גרים אלה היו חלק מקהל ישראל (דברים כ״ג:8, 9).
2 בדומה לגרים שבישראל, ’ההמון הרב’ כיום אומר לשארית המשוחה: ”נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם” (ההתגלות ז׳:9; זכריה ח׳:23). הם מכירים בכך שמשיחיים משוחים אלה הם ”העבד הנאמן והנבון” של יהוה, והם עמלים עימם שכם אחד, עד כי המשוחים ו’הצאן האחרות’ הם ”עדר אחד ורועה אחד” (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ; יוחנן י׳:16). מה יקרה להמון הרב כשאחיהם המשוחים יקבלו את גמולם השמימי? אל להם לחשוש. במרוצת ”אחרית הימים” הזו, ערך יהוה הכנות לקראת אותה עת (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
”ארץ” רוחנית
3. מה הם ’השמים החדשים’ שחזה פטרוס, ומתי נוסדו?
3 הֶסדר השלטון השמימי, ש־000,144 המשיחיים המשוחים יהוו חלק ממנו, נובא על־ידי השליח פטרוס. הוא אמר: ”ואנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:13). ”שמים חדשים” אלה נוסדו בשנת 1914, כשהמשיח הוכתר למלך במלכות השמים. אך, מה באשר ל’ארץ החדשה’?
4. (א) איזה מאורע בלתי צפוי אירע בשנת 1919? (ב) מיהו ה’גוי שנולד בפעם אחת’, ומהי ה”ארץ” שנולדה לאחר חבלי לידה?
4 בשנת 1919, שחרר יהוה את השארית המשוחה מן השבי ב”בבל הגדולה” (ההתגלות י״ח:4). עבור מנהיגי הנצרות, מאורע דרמטי זה היה לגמרי בלתי צפוי. בקשר לכך, אומר המקרא: ”מי שמע כזאת? מי ראה כאלה? היוחל ארץ ביום אחד, אם יוולד גוי פעם אחת?” (ישעיהו ס״ו:8) כשקהילת המשוחים הופיעה לפתע לפני הגויים כעם חופשי, היא אכן היתה ’גוי שנולד בפעם אחת’. אם כן, מהי אותה ”ארץ”? במובן מסוים, היא היתה מקבילה רוחנית של ארצו של עם־ישראל הקדום. היא היתה תחום פעילותו של ה”גוי” שאך זה מקרוב נולד, מקום שבו נבואות גן־העדן שבספר ישעיהו זוכות להתגשמות רוחנית בת־זמננו (ישעיהו ל״ב:16–20; ל״ה:1–7; השווה עברים י״ב:12–14). יהא אשר יהא מיקומו הפיסי של המשיחי, הוא נמצא באותה ”ארץ”.
5. איזה גרעין בא לידי קיום בשנת 1919? הסבר.
5 כיצד קשור הדבר ל’ארץ החדשה’ שעליה ניבא פטרוס? ובכן, ”גוי” חדש זה, אשר נולד ב־1919 ב”ארץ” משוקמת, נועד להתפתח לארגון חובק־עולם המורכב ממשוחים וממהללי יהוה שאינם משוחים. ארגון זה ישרוד ממלחמת הר־מגידון אל עולמו החדש של אלוהים. כך, ניתן לראות בגוי זה את גרעין החברה האנושית הצדיקה, הארץ החדשה, שתתקיים לאחר השמדת עולמו של השטן.a באמצע שנות ה־30’ של המאה הנוכחית, המשוחים, כקבוצה, נאספו אל הארץ המשוקמת. מאז, הושם דגש באיסוף ההמון הרב של הצאן האחרות, המונה כיום כחמישה מיליון איש (ההתגלות י״ד:15, 16). האם תהיה ב”ארץ” זו צפיפות יתר? לא, גבולותיה יכולים להתרחב לפי הצורך (ישעיהו כ״ו:15). אכן, מרגש לראות את אוכלוסייתה גדלה, בעוד שהשארית ממלאת את ה”ארץ” ב”תנובה” — מזון רוחני בריא ומרענן (ישעיהו כ״ז:6). אך, מהו מעמדן של הצאן האחרות ב”ארץ” המשוקמת של עם אלוהים?
נוכרים פעילים ב”ארץ”
6. כיצד פעילים הנוכרים ב”ארץ” של עם אלוהים?
6 ממש כשם שהגֵרים בארץ ישראל קיבלו עליהם את תורת משה, כן גם כיום ההמון הרב שב”ארץ” המשוקמת מציית למצוות יהוה. בהדרכת אחיהם המשוחים, הם נמנעים מפולחן כזב על כל צורותיו, ושומרים על קדושת הדם (מעשי־השליחים ט״ו:19, 20; גלטים ה׳:19, 20; קולוסים ג׳:5). הם אוהבים את יהוה בכל לבבם, נפשם, שכלם ומאודם, והם אוהבים את רעיהם כמותם (מתי כ״ב:37; יעקב ב׳:8). בעם־ישראל הקדום, עזרו הגֵרים לבנות את מקדש שלמה ותמכו בשיקומה של עבודת אלוהים האמיתית (דברי־הימים א׳. כ״ב:2; דברי־הימים ב׳. ט״ו:8–14; ל׳:25). כיום, גם ההמון הרב משתתף בתוכניות בנייה. למשל, הם עוזרים לבנות קהילות ונפות, שלא להזכיר יזמוּת בפועל של תוכניות בנייה, כגון אולמי־מלכות, אולמי־כינוסים וסניפים.
7. מה אירע בירושלים לאחר השיבה מן הגלות, כשלא היו די לויים לביצוע עבודת המקדש?
7 בשנת 537 לפה״ס, כשבני־ישראל שבו מגלות בבל, החלו הם לארגן את העבודה בבית־המקדש. אולם, הלויים ששבו היו מעטים. לפיכך, הנתינים — גרים נימולים ששימשו בעבר כעוזרים ללויים — קיבלו זכויות רבות יותר בעבודת המקדש. אך, מעמדם לא היה שווה לזה של הכוהנים המשוחים מבית אהרוןb (עזרא ז׳:24; ח׳:15–20; נחמיה ג׳:22–26).
8, 9. כיצד הצאן האחרות נוטלות על עצמן חלק רב יותר של עבודת אלוהים במרוצת אחרית הימים?
8 משיחיים משוחים כיום מחקים מופת זה. עם חלוף השנים במרוצת ”עת קץ” זו, שארית המשוחים הולכת ומתמעטת ב”ארץ” של עם אלוהים (דניאל י״ב:9; ההתגלות י״ב:17). לאור עובדה זו, ההמון הרב מבצע עתה את מרבית הפעילות שב’עבודת אלוהים’ (ההתגלות ז׳:15). בהנחיית אחיהם המשוחים, הם מקריבים ”לאלוהים זבח תודה, כלומר, פרי שפתים המודיעות את שמו ברבים”. אין הם שוכחים ”לגמול חסד ולשתף את הזולת” באשר להם, ביודעם כי ”זבחים כאלה יערבו לאלוהים” (עברים י״ג:15, 16, ע״ח).
9 יתרה מזו, בעוד שההמון הרב גדל במאות אלפים מדי שנה, קיים צורך רב יותר מתמיד בהשגחה. בעבר, הכל היה מנוהל על־ידי המשיחיים המשוחים בלבד. עתה, מן ההכרח שההשגחה על מרבית הקהילות, וכמו־כן על נפות, מחוזות וסניפים, תופקד בידי חברי הצאן האחרות. בשנת 1992, אחדים מאלה זכו לנכוח בישיבות של ועדי הגוף המנהל, ולשמש כעוזרים חסרי זכות הצבעה. ברם, חברי הצאן האחרות שומרים אימונים לאחיהם, המשיחיים המשוחים, וחשים שזאת זכות לתמוך בהם, בעבד הנאמן והנבון של יהוה (מתי כ״ה:34–40).
”כאלוף”
10, 11. כדוגמת כמה פלישתים, כיצד אויבים לשעבר של עם אלוהים מגלים חרטה? תוך איזו תוצאה?
10 האופן שבו העבד הנאמן והנבון נעזר בצאן האחרות בתפקידים אחראיים, נחזה בזכריה ט׳:6, 7. שם אנו קוראים: ”והכְרתי גאון פלישתים. והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו, ונשאר גם הוא לאלוהינו; והיה כאלוף ביהודה, ועקרון כיבוסי”.c הפלישתים היו אויבים מושבעים של עם יהוה, בדומה לעולם השטן כיום (יוחנן א׳. ה׳:19). בדיוק כשם שהפלישתים הושמדו לבסוף כעם, כן עולם זה, על מרכיביו הדתיים, הפוליטיים והמסחריים, בקרוב יחווה על בשרו את זעמו ההרסני של יהוה (ההתגלות י״ח:21; י״ט:19–21).
11 אולם, על־פי דברי זכריה, היו פלישתים שגילו חרטה, והדבר היווה צל נבואי לימינו, כשכמה אנשים מן העולם אינם נשארים ביחסי איבה עם יהוה. הם נוטשים את עבודת־האלילים הדתית על טקסיה המתועבים וקורבנותיה המשוקצים, ונטהרים בעיני יהוה. כיום, ה”פלישתים” שחזרו למוטב מצויים בקרב ההמון הרב.
12. בימינו, כיצד ”עקרון” נהיית ”כיבוסי”?
12 על־פי הנבואה, העיר הפלישתית הראשית, עקרון, תהיה ”כיבוסי”. גם היבוסים היו בעבר אויבי ישראל. ירושלים היתה בידיהם, עד שנכבשה על־ידי דוד. למרות זאת, מסתבר שחלק מהיבוסים שניצלו ממערכות ישראל הפכו לגרים. הם שירתו כעבדים בארץ ישראל, ואף נפלה בחלקם הזכות לעבוד בבניית בית־המקדש (שמואל ב׳. ה׳:4–9; דברי־הימים ב׳. ח׳:1–18). כיום, גם אנשי ”עקרון” הפונים לעבודת יהוה מקבלים זכויות שירות ב”ארץ” שתחת השגחת העבד הנאמן והנבון.
13. בעולם הקדום, מי היו האלופים?
13 נאמר בזכריה שהפלישתי יהיה ”כאלוף ביהודה”. משמעה של המלה ’אלוף’ הינה ”שר אלף” (היינו כיליארך). היתה זו עמדה בכירה ביותר. ככל הנראה, לאדום הקדומה היו רק 13 אלופים (בראשית ל״ו:15–19). המלה ”אלוף” אינה נפוצה כשמדובר בישראל, אך הביטוי ”שרי אלפים” מופיע לעתים קרובות. כשמשה קיבץ את נציגי עם־ישראל, הוא קרא ל”ראשי אלפי ישראל”.d הללו מנו שנים־עשר, וככל הנראה היו כפופים רק למשה (במדבר א׳:4–16). בדומה לכך, בארגון הצבא, שרי האלפים היו משנה רק למצביא או למלך (שמואל ב׳. י״ח:1, 2; דברי־הימים ב׳. כ״ה:5).
14. כיצד ’פלישתי’ נהיה ”כאלוף”?
14 זכריה לא ניבא שפלישתי שגילה חרטה, יהיה בפועל אלוף בישראל. אין זה הולם, מאחר שלא נולד כאחד מבני־שראל. אך, הוא יהיה כמו אלוף, בהיותו במעמד סמכותי דמוי זה של אלוף. מסתבר שאכן כך הדבר. עם התמעט מספר חברי השארית המשוחה, והיות שרבים מאלה שעודם בחיים מוגבלים עקב גילם, חברי הצאן האחרות שהוכשרו היטב, כביכול ’נותנים כתף’ בכל עבודה דרושה. אין הם מעוניינים לתפוס את מקום אחיהם המשוחים. אך, העבד הנאמן והנבון מעניק להם סמכות ב”ארץ” במידת הצורך, כדי שארגון אלוהים יוכל להמשיך להתקדם באופן מאורגן. תהליך הדרגתי זה מופיע גם בנבואה נוספת.
כוהנים ואיכרים
15. (א) כהתגשמות של ישעיהו ס״א:5, 6, מי הם ”כוהני יהוה”, ומתי ישרתו במעמד זה במלוא מובן המלה? (ב) מי הם ה”זרים” העוסקים בעבודת־האדמה של ישראל — ובמובן רוחני — מה כרוך בעבודה זו?
15 בישעיהו ס״א:5, 6, נאמר: ”ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכריכם וכורמיכם. ואתם כוהני יהוה תיקראו; משרתי אלוהינו ייאמר לכם. חיל גויים תאכלו ובכבודם תתיימרו”. כיום, ”כוהני יהוה” הם המשיחיים המשוחים. במובן הסופי והמלא, הם ישמשו כ”כוהני יהוה... משרתי אלוהינו”, במלכות השמים (ההתגלות ד׳:9–11). מי הם ה”זרים” האחראים על עבודת־האדמה? הללו הם חברי הצאן האחרות, השוכנים ב”ארץ” של ישראל השייכים לאלוהים. מהי העבודה המופקדת בידם כרועים, כאיכרים וככורמים? במובן הרוחני החשוב, מטלות אלו קשורות לסיוע, להזנה ולאיסוף של אנשים (ישעיהו ה׳:7; מתי ט׳:37, 38; קורינתים א׳. ג׳:9; פטרוס א׳. ה׳:2).
16. מי ינהל לבסוף את כל העבודה ב”ארץ” של עם אלוהים?
16 כיום, נותר מספר מצומצם של חברי עם־ישראל הרוחני עלי־אדמות, הנוטלים חלק ברעייה, בעבודת־האדמה ובעבודת הכרם הרוחניות. כשקהילת המשוחים כולה תתאחד לבסוף עם המשיח, עבודה זו תישאר לחלוטין בידי הצאן האחרות. גם ההשגחה האנושית על ה”ארץ” תופקד אותה עת בידי כשירים מקרב הצאן האחרות, המכונים בספר יחזקאל בשם כיתת הנשיא (יחזקאל פרקים מ״ה, מ״ו).e
ה”ארץ” תמשיך להתקיים
17. אילו הכנות ערך יהוה במשך אחרית הימים?
17 אכן, להמון הרב אין כל סיבה לפַּחד! יהוה ערך עבורם הכנות נרחבות. ההתפתחות החשובה ביותר עלי־אדמות במשך אחרית ימים זו, היתה איסוף המשוחים וחתימתם (ההתגלות ז׳:3). אך, בשעה שהדבר נעשה, יהוה מביא את הצאן האחרות לאחדות עימם בארץ רוחנית משוקמת. שם, הם ניזונים מבחינה רוחנית ומתחנכים באורח־החיים המשיחי. יתר־על־כן, הם לומדים היטב את יסודות עבודת־האלוהים, לרבות השגחה. הם אסירי־תודה על כך ליהוה ולאחיהם המשוחים.
18. במהלך אילו מאורעות תשמורנה הצאן האחרות על נאמנותן ב”ארץ” של עם־ישראל הרוחני?
18 כשגוג ממגוג יפתח במתקפה האחרונה שלו על עם אלוהים, הצאן האחרות תשמורנה על נאמנותן יחד עם השארית המשוחה ב”ארץ פרזות”. צאן אחרות עדיין תישארנה ב”ארץ” זו, בהינצלן מהשמדת העמים ובהיכנסן אל עולמו החדש של אלוהים (יחזקאל ל״ח:11; ל״ט:12, 13; דניאל י״ב:1; ההתגלות ז׳:9, 14). בהמשיכן לשמור על נאמנותן, לעולם לא ייאלצו לעזוב מקום נפלא זה (ישעיהו י״א:9).
19, 20. (א) מאיזו השגחה נפלאה ייהנו תושבי ה”ארץ” בעולם החדש? (ב) לְמה אנו מצפים בכליון־עיניים?
19 עם־ישראל הקדום נשלט בידי מלכים בשר־ודם, והיתה לו כהונה. בעולם החדש, יהיו המשיחיים נתונים להשגחה נפלאה בהרבה. בהיותם כפופים ליהוה אלוהים, הם יהיו נתונים תחת הכהן הגדול והמלך, ישוע המשיח, ו־000,144 המלכים והכוהנים השותפים — שחלקם היו מוכרים להם בעבר כאחיהם ואחיותיהם המשיחיים עלי־אדמות (ההתגלות כ״א:1). תושבים נאמנים של הארץ הרוחנית יחיו על ארץ שתשוקם לגן־עדן ממשי, כשהם נהנים מברכות מַבריאות באמצעות האפיק, ירושלים החדשה (ישעיהו ל״ב:1; ההתגלות כ״א:2; כ״ב:1, 2).
20 בעוד מרכבתו המלכותית המפוארת של יהוה מתקדמת ללא הרף לקראת הגשמת מטרותיו, כולנו מביטים קדימה בציפייה נלהבת למימוש החלק המיועד לנו (יחזקאל א׳:1–28). כשמטרות אלה תתממשנה לבסוף, חשוב מה רבה תהא השמחה שבה יחגגו את קידוש שם יהוה בתרועת ניצחון! כל הבריאה תשיר אותה עת את ההמנון רב־העוצמה הכתוב בהתגלות ה׳:13: ”ליושב על הכיסא ולשה הברכה והיקר והכבוד והעוז לעולמי עולמים”! בין אם נימצא בשמים ובין אם על הארץ, האין אנו כמהים להיות שם ולצרף את קולנו למקהלה הנפלאה בשירת הלל?
[הערות שוליים]
a ראה הספר ”שמים חדשים וארץ חדשה” (אנג׳), עמ׳ 322–323, שיצא לאור בשנת 1953, מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc
b לדיון מקיף יותר בנושא, ראה המאמר ”ה’נתוּנים’ — אמצעי־עזר מאת אלהים” שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 באפריל 1992.
c ראה הספר השבת גן־עדן לאנושות –באמצעות תיאוקרטיה! (אנג׳), עמ׳ 269–264, שיצא לאור בשנת 1972, מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc
d הביטוי ”ראשי אלפי ישראל” תורגם בתרגום השבעים לכִי־לִי־אַרְ־כוֹי ישראל היינו ”אלופי ישראל”.
e ראה חלק ל״ז של הסדרה ”וידעו הגויים כי אני יהוה” — כיצד? שיצא לאור בחוברת המצפה מה־1 בספטמבר 1985, עמ׳ 25–27, סעיפים 9–20.
כיצד תשיב?
◻ איזו ”ארץ” שוקמה בשנת 1919, וכיצד נתמלאה בתושבים?
◻ כיצד זכו הצאן האחרות לסמכויות רבות יותר ב”ארץ” של עם אלוהים המשוקם?
◻ מאיזו בחינה חברי ההמון הרב הם ”כיבוסי”? ”כאלוף ביהודה”?
◻ עד מתי תישארנה ב”ארץ” צאן אחרות נאמנות?
[תמונה בעמוד 30]
הפלישתי בן־זמננו יהיה ”כאלוף ביהודה”
[תמונות בעמוד 31]
המשוחים והצאן האחרות עובדים שכם אחד בארץ הרוחנית