שליטים מן התחום הרוחני
מי שולט בעולם? האם קיים סוג כלשהו של השגחה על־אנושית? או שמא הניח אלוהים לבני־האדם לדאוג לעצמם? בחיפוש אחר תשובות לשאלות אלה, הבה נשקול תחילה מאורע, שהתרחש במהלך שירותו הארצי של ישוע המשיח.
זמן קצר לאחר טבילת ישוע, יצור רוחני סמוי־מן־העין, המכונה השטן, ניסה לפתותו. בהזכירו את אחד הפיתויים, אומר המקרא: ”לקח אותו [את ישוע] השטן להר גבוה מאוד והראה לו את כל ממלכות תבל וכבודן” (מתי ד׳:8). אזי, אמר השטן לישוע: ”לך אתן את כל השלטון הזה וגם את כבוד הממלכות האלה; כי לי נמסר השלטון, ואני נותן אותו לכל מי שאני רוצה. לכן אם תשתחווה לפני, לך יהיה הכל” (לוקס ד׳:6, 7).
השטן טען שהוא מחזיק בשלטון על כל ממלכות העולם, דהיינו ממשלותיו. האם הכחיש ישוע טענה זו? לא. למעשה, הוא אישר אותה במקרה אחר, כשהתייחס לשטן כ”שר העולם הזה” (יוחנן י״ד:30).
לדברי המקרא, השטן הוא מלאך רע בעל סמכות רבה. השליח המשיחי פאולוס מקשר את השטן עם ”כוחות רוחניים רעים”, ומדבר עליהם כ”מושלי חשכת העולם הזה” (אפסים ו׳:11, 12). יתר־על־כן, השליח יוחנן אמר, ש”העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). ספר ההתגלות שבמקרא מציין כי השטן ”מתעה את כל תבל” (ההתגלות י״ב:9). במונחים סמליים, ספר ההתגלות אף מתאר את השטן כתנין, הנותן למערכת הפוליטית העולמית ”את כוחו ואת כסאו וסמכות רבה” (ההתגלות י״ג:2).
מאורעות העולם גם מעידים שקיים כוח רשע פעיל, המתמרן את בני־האדם לרעתם. מאיזו סיבה נוספת ממשלות אנוש אינן מצליחות להשכין שלום? איזו סיבה אחרת יכולה לגרום לאנשים לשנוא ולטבוח איש את רעהו? בהיותה מזועזעת מהטבח ומהמוות שבמלחמת אזרחים, עדת־ראייה אחת אמרה: ”אינני יודעת כיצד יכול היה הדבר להתרחש. זו לא רק שנאה. זו רוח רעה שמשתמשת באנשים כדי להשמיד זה את זה”.
ישות ממשית המתנגדת לאלוהים
כיום, רבים אינם מאמינים בקיומו של השטן. אולם, אין הוא פשוט יצר הרע שבאנושות, כשם שאחדים סבורים. המקרא ומאורעות העולם כאחד מעידים שהוא ישות ממשית. מלבד זאת, השטן מתנגד לחלוטין ליהוה אלוהים. כמובן, אין השטן שווה לאלוהים. מאחר שיהוה הנו הבורא הכל־יכול, הוא השליט החוקי של הבריאה כולה (ההתגלות ד׳:11).
אלוהים לא ברא יצור רוחני שיתנגד לו, אלא שאחד המלאכים, ”בני אלוהים”, טיפח תשוקה אנוכית להשתלט על עבודת־האל המגיעה בצדק ליהוה (איוב ל״ח:7; יעקב א׳:14, 15). תשוקה זו הובילה אותו להתחיל לפעול בדרך של מרד באלוהים. כשמרד, יצור רוחני זה הפך עצמו לשטן (שמשמעו ”מתנגד”) ולמלשין. לאור כל זאת, אפשר שאתה תמה מדוע הורשה השטן לשלוט בעולם.
מדוע הורשה השטן לשלוט?
הזוכר אתה מה אמר השטן לישוע באשר לשלטון על הארץ? השטן אמר: ”לך אתן את כל השלטון הזה... כי לי נמסר השלטון” (לוקס ד׳:6). הצהרה זו מראה, כי סמכותו של השטן היא ברשות אלוהים בלבד. אך, מדוע מגלה אלוהים סובלנות כלפי השטן?
התשובה לשאלה זו קשורה למאורעות שהתרחשו בגן־עדן, כשהשטן החל בקריירה שלו כשליט העולם. השטן רמז ששלטונו של אלוהים לקוי, במונעו דבר טוב מהאיש והאשה הראשונים, אדם וחוה. לדברי השטן, הם ישתחררו אם יאכלו את הפרי שאת אכילתו אסר אלוהים. אדם וחוה יהיו חופשיים משלטון יהוה ועצמאיים. הם יהיו כאלוהים עצמו! (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:1–5).
כששיקר בדרך זו ופיתה את חוה, ובאמצעותה שידל את אדם להפר את חוק אלוהים, הכניס השטן את הזוג האנושי הראשון תחת מרותו ושליטתו. כך הפך השטן לאלוהיהם, אחד המתנגד ליהוה. אולם, במקום לזכות לחופש, אדם וחוה שועבדו לשטן, לחטא ולמוות (רומים ו׳:16; עברים ב׳:14, 15).
בתואם עם הצדק המושלם שלו, יהוה יכול היה להשמיד מיידית את השטן ואת שני תומכיו החדשים (דברים ל״ב:4). אולם, היתה מעורבת בדבר סוגיה מוסרית. השטן הטיל ספק בצדקתה של צורת שלטונו של יהוה. בחוכמתו, התיר אלוהים לזמן לחלוף, כדי שיוכל להוכיח כי עצמאות ממנו תוביל לאסון. יהוה הרשה למורדים להמשיך לחיות תקופה מסוימת, בהתירו לאדם ולחוה להביא ילדים לעולם (בראשית ג׳:14–19).
אף שמרבית צאצאיו של אדם לא נכנעו לשלטון יהוה, מגעיו של אלוהים עם משרתיו הוכיחו את עליונותו. הכרה הולמת בסמכותו של יהוה מביאה אושר וביטחון אמיתי. לעומת זאת, שלטון אנוש תחת השפעת השטן הניב אומללות וחוסר ביטחון. אכן, כאשר ”שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). בני־האדם לא מצאו ביטחון אמיתי ואושר בר־קיימא תחת שלטון האדם בעולם זה, הנתון ביד השטן. אולם, קיימת סיבה מהימנה לאופטימיות.
עתו של השטן קצרה!
השפעת השטן עלי־אדמות הינה זמנית. יהוה לא ירשה לשלטון השטן להימשך עוד זמן רב! בקרוב, לא יוכל השטן לפעול יותר. שליט חדש ישתלט על כדור־הארץ, מלך צדק שנבחר על־ידי אלוהים עצמו. המלך הוא ישוע המשיח. באשר להכתרתו בשמים, אומר ספר ההתגלות: ”היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו [יהוה] ושל משיחו” (ההתגלות י״א:15). הכרונולוגיה המקראית יחד עם התגשמות נבואות המקרא מוכיחות שמאורע זה התרחש בשנת 1914 (מתי כ״ד:3, 6, 7).
המקרא אף מתאר את שאירע זמן קצר לאחר הכתרתו של ישוע. נאמר בו: ”ומלחמה התחוללה בשמים; מיכאל [ישוע המשיח] ומלאכיו נלחמים בתנין [השטן] והתנין נלחם ומלאכיו. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו” (ההתגלות י״ב:7–9).
מה נועדה להיות התוצאה של גירוש השטן מן השמים? שוכני השמים יוכלו לשמוח, אך מה באשר לתושבי הארץ? ”אוי לארץ ולים”, אומר ההתגלות י״ב:12, ”כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו”. למעשה, השלכת השטן מן השמים הביאה ’אוי’ לארץ. הספר The Columbia History of the World (תולדות העולם מטעם קולומביה) מציין: ”האסון הגדול של מלחמת ארבע השנים, 1914–1918... הראה לעולם המערבי, כי אין הוא יכול להגן על החברה התרבותית מפני סיכלותה שלה או מפני דחף לרשע. חוסנו של המערב מעולם לא התאושש לחלוטין מזעזוע זה”.
קריאות ה’אוי’ של דור זה אינן ניכרות רק בחוסן שהתנפץ. ישוע ניבא: ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ורעידות־אדמה במקומות רבים”. הוא חזה גם מגיפות (מתי כ״ד:7, 8; לוקס כ״א:11). יתרה מזו, המקרא אומר כי ב”אחרית הימים” של סדר־הדברים של השטן, רבים יהיו ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף... ממרים את פי הוריהם... בלתי מתרצים”. אנשים גם יהיו ”אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
מלחמות, מגיפות, רעב, רעידות־אדמה והידרדרות ערכי־המוסר — כל הדברים הללו התרחשו בקנה־מידה חסר־תקדים החל משנת 1914, בדיוק כשם שחזה המקרא. הם מצביעים על כך שאויבם הזועם של אלוהים והאדם — השטן — הושלך מן השמים, ועתה הנו חייב להגביל את זעמו אל תחום כדור־הארץ. אך, המקרא אף מראה שהשטן לא יורשה לפעול עוד זמן רב. נותרה לו רק ’עת קצרה׳ עד מלחמת הר־מגידון, שבה ישמיד אלוהים את סדר־הדברים העולמי שבשליטת השטן.
מה יקרה אותה עת לשטן? השליח יוחנן כתב: ”ראיתי מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום ושרשרת גדולה. הוא תפש את התנין, הנחש הקדמוני אשר הוא המלשין והשטן, וקשר אותו לאלף שנים. השליך אותו אל התהום וסגר וחתם עליו” (ההתגלות כ׳:1–3). איזו הקלה לאנושות הסובלת!
שמחה תחת שלטון המלכות
כשהשטן יסולק מן הדרך, מלכות אלוהים בראשות ישוע המשיח תתפוס שליטה מלאה על ענייני האנושות. במקום שתהיינה ממשלות רבות עלי־אדמות, תישאר רק ממשלה שמימית אחת כדי לשלוט על כוכב־הלכת כולו. המלחמות תהיינה נחלת העבר, ושלום ישרור בכל. תחת שלטונה של מלכות אלוהים, הכל ישכנו יחדיו באחווה אוהבת (תהלים ע״ב:7, 8; קל״ג:1; דניאל ב׳:44).
איזה מין מושל יהיה ישוע? בהיותו על הארץ, גילה הוא אהבה עמוקה כלפי אנשים. תוך רחמים, סיפק ישוע מזון לרעבים. הוא ריפא את החולים והשיב לעיוורים את מאור עיניהם, לאילמים את יכולת הדיבור ולפיסחים את בריאות איבריהם. ישוע אף השיב אנשים לחיים! (מתי ט״ו:30–38; מרקוס א׳:34; לוקס ז׳:11–17) נסים אלה היו הצצה מוקדמת אל הנפלאות שהוא עתיד לעשות כמלך. מה נפלא הדבר שיהא לנו שליט מיטיב מעין זה!
אלה הנכנעים לריבונות יהוה יזכו לאין־ספור ברכות. כתבי־הקודש מבטיחים: ”אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח, ותרון לשון אילם” (ישעיהו ל״ה:5, 6). בהצביעו על יום נהדר זה, כתב השליח יוחנן: ”ושמעתי קול גדול מן הכיסא — אומר: ’הנה משכן האלוהים עם בני־אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אֵבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו’” (ההתגלות כ״א:3, 4).
ההנאות שירעיף שלטון אלוהים באמצעות בנו, ישוע המשיח, לא יהוו רק פיצוי על כל הסבל שאפשר שאנו חווים בסדר־הדברים הנוכחי, הנשלט בידי השטן. בעולמו החדש המובטח של אלוהים, לא יתמהו האנשים, ’מי שולט באמת?’ (פטרוס ב׳. ג׳:13). האנושות הצייתנית תהיה מאושרת ובטוחה בתחום השלטון הארצי של השליטים האוהבים מן התחום השמימי, יהוה והמשיח. מדוע שלא נאמץ לעצמנו את התקווה להיות בקרב נתיניהם?
[תמונה בעמוד 7]
האנושות תשב לבטח בתחום הארצי של מלכות אלוהים
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]
NASA Photo