השכלה — השתמש בה לתהילת יהוה
”המדבר מתוך עצמו מבקש את כבוד עצמו, אבל המבקש את כבוד שולחו נאמן הוא” (יוחנן ז׳:18).
1. מתי וכיצד החל תהליך ההשכלה?
ההשכלה החלה משכבר הימים. זמן קצר לאחר שיהוה אלוהים, המחנך והמורה הגדול, ברא את בנו בכורו החל תהליך ההשכלה או החינוך (ישעיהו ל׳:20; קולוסים א׳:15). היה זה אחד היכול ללמוד ישירות מהמחנך הגדול! במשך אין־ספור השנים שבהן נהנה מקשר הדוק עם אביו, בן זה — שנודע מאוחר יותר כישוע המשיח — זכה להשכלה שלא תסולא בפז בנוגע לתכונותיו, לפעליו ולמטרותיו של יהוה אלוהים. מאוחר יותר, בהיותו אדם עלי־אדמות, יכול היה ישוע לומר: ”אינני עושה דבר מתוך עצמי, אלא על־פי מה שלימדני אבי — את זאת אני מדבר” (יוחנן ח׳:28).
2–4. (א) על־פי יוחנן פרק ז׳, מה היה הרקע לנוכחותו של ישוע בחג־הסוכות של שנת 32 לספירה? (ב) מדוע היהודים היו נבוכים לנוכח כושר ההוראה של ישוע?
2 כיצד השתמש ישוע בהשכלה שרכש? במשך שלוש שנים וחצי של שירותו הארצי, ללא לאות חלק הוא עם הזולת את אשר למד. אולם, הוא עשה כן כשמטרה אחת לנגד עיניו. ומה היתה היא? הבה נבחן את דברי ישוע ביוחנן פרק ז׳, שם הסביר הן את מקור הוראתו והן את מטרתה.
3 בחן את הרקע. היה זה סתיו שנת 32 לספירה, כשלוש שנים לאחר טבילתו של ישוע. היהודים התכנסו בירושלים לרגל חג־הסוכות. בימים הראשונים של החג, ישוע היה נושא להתלחשות רבה. בחצי ימי החג, הגיע ישוע אל בית־המקדש והחל ללמד (יוחנן ז׳:2, 10–14). כתמיד, הוא נתגלה כמורה גדול (מתי י״ג:54; לוקס ד׳:22).
4 פסוק 15 ביוחנן פרק ז׳ אומר: ”תמהו היהודים ואמרו: ’היאך זה יודע ספר בלי שלמד?’” המבין אתה מדוע הם היו נבוכים? ישוע לא למד אף באחד מבתי־המדרש הרבניים, לכן היה חסר השכלה — לדעתם! אולם, ישוע יכול היה לאתר ולקרוא בנקל חלקים שלמים של כתבי־הקודש (לוקס ד׳:16–21). הרי נגר גלילי זה אפילו הורה אותם מתוך תורת משה! (יוחנן ז׳:19–23) הכיצד ייתכן הדבר?
5, 6. (א) כיצד הסביר ישוע מהו המקור להוראתו? (ב) כיצד השתמש ישוע בהשכלתו?
5 ישוע הסביר, כשם שאנו קוראים בפסוקים 16 ו־17: ”תורתי אינה שלי כי אם של שולחי. הרוצה לעשות את רצונו יֵדע אם תורתי מאלוהים היא או אם מעצמי אני מדבר”. הם רצו לדעת מהו מקור השכלתו של ישוע, והוא אמר להם בבירור, שהשכלתו מאלוהים היא! (יוחנן י״ב:49; י״ד:10).
6 כיצד השתמש ישוע בהשכלתו? ככתוב ביוחנן ז׳:18, אמר ישוע: ”המדבר מתוך עצמו מבקש את כבוד עצמו, אבל המבקש את כבוד שולחו נאמן הוא ואין עוולה בו”. עד כמה הולם שישוע השתמש בהשכלתו להסבת תהילה ליהוה, ’תמים הדעים’, כלומר המושלם בידיעותיו! (איוב ל״ז:16).
7, 8. (א) כיצד יש להשתמש בהשכלה? (ב) מה הן ארבע מטרות יסוד של השכלה מאוזנת?
7 לפיכך, אנו לומדים מישוע לקח חשוב — יש להשתמש בהשכלה לא לכבודנו האישי, אלא להסבת תהילה ליהוה. אין דרך טובה מזו לניצול ההשכלה. אם כן, כיצד תוכל לנצל את ההשכלה להסבת תהילה ליהוה?
8 הקניית השכלה משמעה ”הכשרה בעזרת הוראה רשמית ותרגול מבוקר בעיקר לשם רכישת מיומנות, מלאכה או משלח־יד”. הבה נבחן עתה ארבע מטרות יסוד של השכלה מאוזנת, וכיצד כל אחת מהן עשויה לשמש להסבת תהילה ליהוה. מן הראוי שהשכלה מאוזנת תעזור לנו (א) לקרוא ברהיטות, (ב) לכתוב באופן ברור, (ג) להתפתח שכלית ומוסרית ו־(ד) לרכוש את ההכשרה המעשית הנדרשת בחיי היום־יום.
ללמוד לקרוא ברהיטות
9. מדוע חשוב לדעת לקרוא ברהיטות?
9 המטרה הראשונה שמנינו היא ללמוד לקרוא ברהיטות. מדוע חשוב כל־כך לקרוא ברהיטות? האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מסבירה: ”הקריאה... מונחת ביסודו של הלימוד, והיא אחת המיומנויות החשובות ביותר בחיי היום־יום. ... קוראים מיומנים תורמים ליצירת חברה משגשגת ויצרנית. במקביל, הם אישית נהנים מחיים מלאי תוכן וסיפוק”.
10. כיצד קריאת דבר־אלוהים עשויה לעזור לנו ליהנות מחיים מלאי תוכן וסיפוק?
10 אם ככלל, יש בכוחה של הקריאה לעזור לנו ליהנות ”מחיים מלאי תוכן וסיפוק”, מה נכון יותר הדבר באשר לקריאת דבר־אלוהים! קריאה זו חושפת את שכלנו ולבנו למחשבות יהוה ולמטרותיו, והבנה ברורה של אלה מעניקה משמעות לחיינו. יתרה מזו, בעברים ד׳:12 נאמר ש”דבר־האלוהים חי ופועל”. ככל שאנו קוראים ומהרהרים בדבר־אלוהים, אנו מתקרבים יותר ויותר אל מחבר הספר, והדבר מניענו לחולל שינויים בחיינו כדי להשביע יותר את רצונו (גלטים ה׳:22, 23; אפסים ד׳:22–24). אנו גם חשים דחף לשתף את הזולת באמיתות היקרות שאנו קוראים. כל הדברים הללו מסבים כבוד למחנך הגדול, יהוה אלוהים. ללא ספק, אין לנו דרך טובה מזו להשתמש בכושר הקריאה!
11. מה יש לכלול בתוכנית מאוזנת של לימוד אישי?
11 בין שאנו צעירים ובין שאנו מבוגרים, אנו זוכים לעידוד ללמוד לקרוא היטב, מפני שהקריאה ממלאת תפקיד חשוב בחיינו המשיחיים. בנוסף לקריאת דבר־אלוהים דרך־קבע, תוכנית מאוזנת של לימוד אישי תכלול בחינת הפסוק המקראי מתוך הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו, קריאת חוברות המצפה ועורו! בעיון והתכוננות לאסיפות המשיחיות. ומה בנוגע לשירות־השדה המשיחי? כמובן, הכרזת הבשורה ברבים, עריכת ביקורים־חוזרים אצל מעוניינים וניהול שיעורי־מקרא ביתיים, כולם דורשים את היכולת לקרוא קריאה רהוטה.
ללמוד לכתוב באופן ברור
12. (א) מדוע חשוב ללמוד לכתוב באופן ברור? (ב) מה היתה היצירה הכתובה החשובה ביותר אי־פעם?
12 המטרה השנייה של ההשכלה המאוזנת היא לעזור לנו ללמוד לכתוב באופן ברור. לא זו בלבד שהכתיבה מוסרת לאחרים את דברינו ואת רעיונותינו, היא אף מתעדת אותם. לפני דורי דורות, כ־40 גברים יהודים כתבו על גבי פפירוס או נייר־קלף את המילים המרכיבות את כתבי־הקודש שנכתבו בהשראה (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). ללא ספק, היתה זו היצירה הכתובה החשובה ביותר בכל הזמנים! יהוה הדריך בוודאי את העתקתם החוזרת ונשנית של מילים קדושות אלה במרוצת השנים, למען יגיעו אלינו בצורה מהימנה. האין אנו אסירי־תודה על כי יהוה העלה על הכתב את דבריו, במקום להסתמך על העברתם בעל־פה? (השווה שמות ל״ד:27, 28.)
13. מה מעיד על כך שבני־ישראל ידעו לכתוב?
13 בימי קדם, רק בחלקם של בני מעמדות מיוחסים מסוימים נפלה הזכות לדעת קרוא־וכתוב, כגון הסופרים במסופוטמיה ובמצרים. בניגוד גמור לעמים אחרים, בישראל כולם זכו לעידוד לדעת קרוא־וכתוב. הצו שבדברים ו׳:8, 9, המורה לבני־ישראל לכתוב על מזוזות ביתם, אף שנכתב ככל הנראה בלשון השאלה, מרמז על כך שהם ידעו לכתוב. הילדים למדו לכתוב בגיל רך. לוח גזר, אחת הדוגמאות העתיקות ביותר לכתב העברי הקדום, נחשב בעיני חוקרים אחדים כתרגיל של תלמיד בית־ספר.
14, 15. מה הן כמה דרכים חיוביות ובריאות להשתמש בכושר הכתיבה?
14 אולם, כיצד נוכל להשתמש בכושר הכתיבה בדרך חיובית ובריאה? כמובן, בכתיבת הנקודות העיקריות באסיפות המשיחיות ובכינוסים. מכתב, גם אם הוא מכיל ”דברים מעטים”, עשוי להאיר פני חולה או להביע הערכה כלפי אח או אחות רוחניים שגילו כלפינו אדיבות והכנסת־אורחים (פטרוס א׳. ה׳:12). אם אחד מיקיריו של חבר בקהילה נפטר, מכתב קצר או גלויה עשויים ”לעודד” או לנחם בשמנו אדם זה (תסלוניקים א׳. ה׳:14). אחות משיחית, שאמהּ נפטרה מסרטן, ציינה: ”חברה אחת כתבה לי מכתב נחמד. הדבר ממש עזר לי, משום שיכולתי לקרוא בו שוב ושוב”.
15 דרך מצוינת לשימוש בכושר הכתיבה להסבת תהילה ליהוה היא כתיבת מכתב המכיל עדות על המלכות. לעתים, אפשר שנדרש לעשות כן כדי לשמור על קשר עם מעוניינים חדשים המתגוררים באזורים נידחים. מחלה עלולה להקשות עליך זמנית לצאת לשירות מבית לבית. אפשר שמכתב יאמר בכתב את שהיית אומר לאדם פנים אל פנים.
16, 17. (א) איזו חוויה ממחישה את הערך של כתיבת מכתב כדי להעיד על המלכות? (ב) התוכל לספר חוויה דומה?
16 תן דעתך לחוויה אחת. לפני שנים רבות אחות כתבה מכתב הנושא עדות על המלכות, לאלמנה של אדם שמותו התפרסם בעיתון המקומי. לא נתקבלה תשובה. אזי, בנובמבר 1994, כעבור יותר מ־21 שנה, קיבלה העדה מכתב מבתה של האשה. הבת כתבה:
17 ”באפריל 1973, כתבת לאמי מכתב כדי לנחם אותה על מות אבי. הייתי אז בת תשע. אמי החלה ללמוד את המקרא, אולם עדיין אינה משרתת את יהוה. אך השיעור שלה יצר בסופו של דבר את הקשר שלי עם האמת. בשנת 1988, התחלתי ללמוד את המקרא — 15 שנה לאחר שקיבלנו את מכתבך. ב־9 במרס 1990, נטבלתי. אני אסירת־תודה לך על המכתב ששלחת לפני שנים רבות, ומאושרת לבשר לך שהזרעים שטמנת אכן נבטו בעזרת יהוה. אמי נתנה לי את מכתבך, והייתי רוצה להכירך. אני באמת מקווה שמכתב זה יגיע אלייך”. המכתב מהבת, שכלל את כתובתה ואת מספר הטלפון שלה, אכן הגיע לידי האחות שכתבה לאמהּ שנים רבות קודם לכן. תאר לעצמך את הפתעת הצעירה כשהאחות טלפנה אליה — אותה אחות שממשיכה לכתוב מכתבים כדי לחלוק את תקוות המלכות עם הזולת!
התפתחות שכלית, מוסרית ורוחנית
18. בתקופת המקרא, כיצד דאגו ההורים לחינוך השכלי והמוסרי של ילדיהם?
18 המטרה השלישית של ההשכלה המאוזנת היא לעזור לנו להתפתח שכלית ומוסרית. בתקופת המקרא, החינוך השכלי והמוסרי של הילדים נחשב לאחד מתפקידיהם העיקריים של ההורים. לא זו בלבד שהילדים למדו קרוא־וכתוב, אף חשוב מכך, הם למדו את תורת אלוהים הנוגעת לכל תחומי החיים. לפיכך, ההשכלה כללה הדרכה לגבי חובותיהם הדתיות, עקרונות בענייני נישואין, יחסים בין בני־משפחה ומוסריות מינית וכן לגבי מחויבויותיהם כלפי רעיהם. השכלה זו עזרה להם להתפתח לא רק שכלית ומוסרית, אלא גם רוחנית (דברים ו׳:4–9, 20, 21; י״א:18–21).
19. היכן נוכל למצוא השכלה שתציג בפנינו את ערכי־המוסר הטובים ביותר שיש לחיות לפיהם, ושתסייע לנו להתפתח מבחינה רוחנית?
19 מה באשר לימינו? השכלה חילונית טובה חשובה. היא עוזרת לנו להתפתח שכלית. אך לאן אנו יכולים לפנות כדי לרכוש השכלה, שתציג בפנינו את ערכי־המוסר הטובים ביותר שיש לחיות לפיהם, ושתסייע לנו להתפתח מבחינה רוחנית? במסגרת הקהילה המשיחית, אנו מוצאים תוכנית של השכלה תיאוקרטית, שלא ניתן למוצאה במקום אחר עלי־אדמות. באמצעות לימוד אישי של המקרא ושל ספרות המבוססת עליו, וכן באמצעות ההוראה באסיפות הקהילה ובכינוסים, ביכולתנו להשיג השכלה יקרת־ערך וממושכת זו — השכלה אלוהית — חינם אין כסף! מה היא מלמדת אותנו?
20. מה מלמדת אותנו ההשכלה האלוהית, ומה נובע מכך?
20 כאשר אנו מתחילים ללמוד את המקרא, אנו לומדים את אמיתות המקרא הבסיסיות, את ’השלבים הראשונים’ (עברים ו׳:1). בהמשיכנו ללמוד, אנו ניזונים מ”המאכל המוצק” — היינו, אמיתות עמוקות יותר (עברים ה׳:14). אך מעבר לכך, אנו לומדים עקרונות אלוהיים המדריכים אותנו כיצד לנהל חיים על־פי רצון אלוהים. לדוגמה, אנו לומדים להימנע מהרגלים וממעשים ’המטמאים את הגוף’ ולרחוש כבוד לרשויות, וכן לגופו ולרכושו של הזולת (קורינתים ב׳. ז׳:1; טיטוס ג׳:1, 2; עברים י״ג:4). נוסף על כך, אנו לומדים להעריך את חשיבותם של היושר והחריצות בעבודתנו ואת ערכם של חיים על־פי עקרונות המקרא בכל הקשור למוסריות מינית (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; אפסים ד׳:28). ככל שאנו מתקדמים ביישום עקרונות אלה בחיינו, אנו גדלים מבחינה רוחנית והקשר שלנו עם אלוהים הולך ומתהדק. יתרה מזו, התנהגות המשקפת יראת אלוהים הופכת אותנו לאזרחים טובים בכל מקום שבו אנו גרים. הדבר עשוי להניע את הזולת לפאר את מקור ההשכלה האלוהית — יהוה אלוהים (פטרוס א׳. ב׳:12).
הכשרה מעשית הנדרשת בחיי היום־יום
21. לאיזו הכשרה מעשית זכו הילדים בתקופת המקרא?
21 תכליתה הרביעית של השכלה מאוזנת היא להעניק לפרט את ההכשרה המעשית הנדרשת בחיי היום־יום. בתקופת המקרא, החינוך שהעניקו ההורים כלל הכשרה מעשית. הנערות קנו מיומנות בעבודות־הבית. הפרק האחרון בספר משלי מראה כי הללו היו רבות ומגוונות. הנערות למדו אפוא לטוות, לארוג ולבשל, לדאוג לניהול משק־הבית, לסחור ולבצע עסקאות מקרקעין. הבנים למדו על־פי־רוב את משלח־היד של אביהם, בין אם חקלאות או מלאכה מסוימת. ישוע למד נגרות מאביו המאמץ, יוסף; לכן כונה לא רק ”בנו של הנגר” אלא גם ”הנגר” (מתי י״ג:55; מרקוס ו׳:3).
22, 23. (א) לקראת מה מן הראוי שההשכלה תכין את הילדים? (ב) מה צריך להיות המניע שלנו בבחירת השכלה נוספת, כאשר נראה כי היא דרושה?
22 גם כיום השכלה מאוזנת כוללת הכנה לדאגה לצורכי המשפחה ביום מן הימים. דברי השליח פאולוס, הכתובים בטימותיאוס א׳. ה׳:8, מציינים כי פרנסת המשפחה היא מחויבות קדושה. הוא כתב: ”ומי שאינו דואג לקרוביו, בייחוד לבני ביתו, כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין”. אם כן, מן הראוי שהחינוך יכין את הילדים לקראת המחויבויות שיהא עליהם למלא בחיים וכן להכשירם להיות אנשי עמל בחברה.
23 לאיזה היקף של השכלה חילונית עלינו לשאוף? הדבר עשוי להיות שונה ממדינה למדינה. אך, אם שוק־העבודה דורש הכשרה בנוסף להשכלה היסודית הנדרשת על־פי החוק, הרי שמוטל על ההורים להדריך את ילדיהם בקבלת ההחלטות לגבי ההשכלה או ההכשרה המשלימות, תוך שקילת היתרונות והחסרונות האפשריים של לימודים נוספים אלה. אך, מה צריך להיות המניע של הפרט בבחירת השכלה נוספת, כאשר נראה כי היא דרושה? מובן שלא עושר, כבוד אישי או תהילה (משלי ט״ו:25; טימותיאוס א׳. ו׳:17). זכור את הלקח שלמדנו מדוגמת ישוע — ההשכלה צריכה לשמש להסבת תהילה ליהוה. אם אנו בוחרים לרכוש השכלה נוספת, המניע שלנו צריך להיות הרצון להתפרנס בכבוד, כדי שנוכל ליטול חלק מלא ככל האפשר בשירות המשיחי ליהוה (קולוסים ג׳:23, 24).
24. איזה לקח הנלמד מישוע אל לנו לשכוח לעולם?
24 לפיכך, הבה נשקוד ונתאמץ לרכוש השכלה חילונית מאוזנת. מי יתן וננצל עד תום את התוכנית הנמשכת של ההשכלה האלוהית, שמספק ארגון יהוה. ובל נשכח לעולם את הלקח החשוב שלמדנו מישוע המשיח, האיש המשכיל ביותר שהתהלך אי־פעם עלי־אדמות — ההשכלה אינה צריכה להיות לתהילתנו אלא לשם הסבת תהילה למחנך הגדול מכל, יהוה אלוהים!
מהי תשובתך?
◻ כיצד השתמש ישוע בהשכלתו?
◻ מדוע חשוב ללמוד לקרוא ברהיטות?
◻ כיצד נוכל להשתמש בכושר הכתיבה להסבת תהילה ליהוה?
◻ כיצד ההשכלה האלוהית יכולה לעזור לנו להתפתח מוסרית ורוחנית כאחד?
◻ איזו הכשרה מעשית צריכה להיות כלולה בהשכלה מאוזנת?
[תיבה בעמוד 13]
עזרה מעשית למחנכים
בכינוסים המחוזיים בנושא ”מהללי יהוה שמחים” שנערכו בשנים 96/1995, חברת המצפה הוציאה לאור חוברת חדשה הנקראת עדי־יהוה והשכלה. החוברת הצבעונית בת 32 העמודים יצאה לאור במיוחד עבור מורים ומחנכים. עד כה היא תורגמה ל־58 שפות.
לשם מה נחוצה חוברת למורים ולמחנכים? כדי לעזור להם להבין טוב יותר את אמונתם של תלמידים מקרב עדי־יהוה. מה מכילה החוברת? בנימה ברורה וחיובית, היא מסבירה את השקפתנו לגבי נושאים, כגון השכלה משלימה, ימי־הולדת, חגים, חג־המולד והצדעה לדגל. החוברת אף מחזקת את בטחון המחנכים בכך שאנו מעוניינים שילדינו יפיקו את מירב התועלת מבית־הספר, ושאנו מתחייבים לשתף פעולה עם המורים ולהתעניין בפועל בחינוך ילדינו.
כיצד ניתן להשתמש בחוברת השכלה? מאחר שהיא נועדה למחנכים, הבה נחלק אותה למורים, למנהלי בתי־ספר ולאנשי מקצוע אחרים בבית־הספר. מי יתן וחוברת חדשה זו תעזור לכל המורים להבין את השקפתנו ואמונתנו ואת הסיבה לכך שלעתים אנו עומדים על זכותנו להיות שונים. מומלץ להורים להשתמש בחוברת כבסיס לדיון אישי עם מורי ילדיהם.
[תמונה בעמוד 10]
בעם־ישראל הקדום, להשכלה יוחס ערך רב