האם אתה חלוץ מאוזן?
עיני האב נוצצות בשעה שהוא מחכה בזרועות פתוחות לבתו הצועדת את צעדיה ההססניים הראשונים. כאשר לפתע היא מועדת, הוא מעודד אותה לנסות שוב. הוא יודע שבקרוב היא תמצא את שיווי־המשקל ואת הכוח הדרוש.
בדרך דומה, אפשר שלמבשר המתחיל לשרת כחלוץ יידרשו זמן ועידוד לפני שהוא או היא יגיעו לשיווי־המשקל הנחוץ כדי להצליח כמכריז מלכות בשירות מלא. חלוצים רבים ממשיכים לשרת בשמחה במשך עשרות שנים. אחדים מאבדים את האיזון עקב שינויים בלתי צפויים בנסיבותיהם. יש שאף מאבדים את שמחתם. במדינה אחת, 20 אחוז מאלה שמתחילים לשרת כחלוצים, מפסיקים את החלוציות במרוצת השנתיים הראשונות של שירותם המלא. מה עלול לגרום לחלוץ לנטוש שירות משמח ביותר זה? האם ניתן לעשות דבר־מה כדי להימנע מהפרעות אלה?
אף שבריאות לקויה, צרכים כלכליים ואחריות משפחתית עלולים לגרום לאחדים לעזוב את השירות המלא, יש הנתקלים באבן נגף אחרת והיא אי־הצלחתם לשמור על איזון בין מחויבויותיהם המשיחיות השונות. איזון משמעו ”מצב שבו אין כל חלק, יסוד, גורם או השפעה הגוברים על האחרים או גדולים יחסית לאחרים”.
ישוע המשיח הראה לתלמידיו כיצד יש לבצע את פעילות ההטפה ועשיית התלמידים. בשירותו, אף הדגים כיצד ניתן לשמור על איזון. ישוע הראה שמנהיגי־הדת היהודים גילו חוסר איזון, כשאמר להם: ”נותנים אתם מעשרות ממנתה ושבת וכמון, ומזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה — את המשפט, את החסד ואת האמונה. צריך היה לעשות את אלה האחרונים ואין לעזוב את הדברים האחרים” (מתי כ״ג:23).
עיקרון זה חל כאז כן היום, במיוחד לגבי השירות החלוצי. אחדים, שההתלהבות והכוונות הטובות הן שהניעו אותם, הצטרפו לשורות החלוצים מבלי להתכונן לכך כראוי או מבלי לשקול את כל הכרוך בכך (לוקס י״ד:27, 28). אחרים היו שקועים ראשם ורובם בשירות־השדה, עד כי התעלמו מהיבטים חשובים אחרים של המשיחיות. כיצד יוכלו להשיג איזון ולשמור עליו?
שמור על חוסן רוחני!
ישוע מעולם לא הזניח את רוחניותו. אף שההמונים שבאו לשמוע אותו ולהירפא על־ידו תבעו ממנו זמן רב מאוד, הוא הקצה זמן הן לתפילה והן להרהורים (מרקוס א׳:35; לוקס ו׳:12). כיום, חלוציות מאוזנת דורשת אף היא שהאדם ירבה להשתמש במלוא האמצעים העומדים לרשותו כדי לשמור על חוסנו הרוחני. פאולוס נימק: ”האם לא תלמד את עצמך, אתה המלמד אחרים?” (רומים ב׳:21) זו בהחלט טעות מצד האדם אם הוא מקדיש את כל זמנו כדי לבשר לזולת, אך אינו מקפיד להקצות זמן ללימוד אישי מספיק ולתפילה קבועה.
קוּמיקו משרתת כחלוצה כעשרים שנה. אף שיש לה שלושה ילדים ובעל לא־מאמין, היא למדה מן הניסיון שהזמן המתאים ביותר מבחינתה לקרוא וללמוד את המקרא הוא לפני שהיא פורשת למיטתה. כשהיא לומדת, היא מציינת במיוחד נקודות שבהן תוכל להשתמש בשירות־השדה, כדי שהבשורה שהיא נושאת מדי יום תישאר מרעננת ומעניינת. חלוצים מצליחים אחרים קמים ממיטתם לפני שאר בני־הבית כדי להחליף כוח מבחינה רוחנית בשעות הבוקר השקטות. ייתכן שהקצית לעצמך מועדים מתאימים אחרים כדי להתכונן לאסיפות ולהתעדכן בפרסומים המשיחיים האחרונים. אם ברצונך לשמור על השמחה שבשירות, לימוד אישי אינו דבר שתוכל לעשותו בחופזה או להזניחו.
איזון האחריות המשפחתית
הורים המשרתים כחלוצים גם צריכים לזכור כי חלק חשוב מ”רצונו של האדון [יהוה]” מהם כולל דאגה לצרכיהם הגופניים, הרגשיים והרוחניים של בני־משפחתם (אפסים ה׳:17; ו׳:1–4; טימותיאוס א׳. ה׳:8). לעתים, אפילו לבן־זוג ובני־משפחה מאמינים מציקה ההרגשה שנעדרת מהם הנחמה והתמיכה מהאשה או מהאם, ברגע שהיא מתחילה לשרת כחלוצה. תחושות אלה מתבטאות בתגובה לא כל־כך נלהבת לרצונה להיות חלוצה. אולם, עם תכנון טוב ומחשבה תחילה, ניתן לשמור על איזון.
חלוצים רבים משתדלים לבצע את כל פעילות ההטפה שלהם כאשר בני־המשפחה אינם בבית. קומיקו, שהוזכרה לעיל, נמצאת עם בני־משפחתה בשעה שהם אוכלים את ארוחת־הבוקר, נפרדת לשלום מבעלה ומילדיה בצאתם את הבית בבוקר, וחוזרת הביתה טרם שובם. היא מייעדת את ימי שני לבישול ארוחות אחדות מראש, על־מנת שתוכל להיות נינוחה ולאכול בצוותא את הארוחות עם משפחתה במקום לטרוח במטבח. ביצוע כמה פעולות בו־זמנית, כגון עבודות־בית אחרות בשעת הכנת הארוחות, תורמת אף היא. בדרך זו, קומיקו אפילו מוצאת פנאי להזמין את החברים של ילדיה ולהכין להם ’פינוקים’ מיוחדים.
כאשר הילדים גדלים ומגיעים לגיל העשר’ה, לעתים קרובות הם זקוקים לתשומת־לב רבה יותר מצד הוריהם כדי להתמודד עם הרגשות, התשוקות, הספקות, והחששות החדשים המציפים אותם. הדבר דורש עירנות והתאמת סדר־היום של ההורה המשרת כחלוץ. תן דעתך להיסאקו, חלוצה ואם לשלושה. כיצד נהגה כאשר בתה הבכורה החלה להראות סימנים של חוסר שמחה והתלהבות בנוגע לאסיפות המשיחיות ולשירות־השדה עקב השפעת חבריה העולמיים מבית־הספר? הצורך האמיתי היה שבתה תאמץ ללבה את האמת ותשתכנע לחלוטין שהיבדלות מן העולם היא הדרך הנכונה (יעקב ד׳:4).
היסאקו מציינת: ”החלטתי ללמוד איתה שוב את עיקרי־האמונה היסודיים מתוך הספר לחיות לנצח ועשיתי זאת מדי יום. בתחילה, השיעור ארך רק דקות ספורות, ותכופות בתי נהגה להתלונן על כאבי־בטן וכאבי־ראש חזקים כשהגיעה השעה ללמוד. אך ערכתי את השיעור דרך־קבע. לאחר כמה חודשים, גישתה השתפרה מאוד, דבר שהוביל עד מהרה להקדשתה ולטבילתה”. כיום, היסאקו נהנית מן השירות המלא עם בתה.
גם אבות המשרתים כחלוצים צריכים להיזהר שלא להיות עסוקים מדי בדאגה לענייני האנשים שבשירות־השדה ולמחויבויות הקהילתיות, עד כי לא יעניקו לילדיהם המתבגרים את התמיכה הרגשית האיתנה ואת ההדרכה אשר הם ראויים להן. אין זו אחריות שהבעל יכול להעביר לאשתו. זקן־קהילה משיחי עסוק, ששירת זמן רב כחלוץ וגם מנהל עסק קטן, מקדיש זמן כדי ללמוד עם כל אחד מארבעת ילדיו בנפרד (אפסים ו׳:4). יתרה מזו, הוא מתכונן לאסיפות השבועיות עם משפחתו. חלוצים מאוזנים אינם מזניחים את משפחותיהם מבחינה חומרית או רוחנית.
איזון כלכלי
השקפה נאותה על צורכי היומיום היא תחום נוסף שבו על החלוצים להשתדל לשמור על איזון. גם כאן אנו יכולים ללמוד רבות מהדוגמה הטובה של ישוע ומעצתו. הוא הזהיר שלא נהיה מודאגים מדי בגין דברים חומריים. תחת זאת, הוא עודד את תלמידיו להציב את המלכות במקום הראשון, והבטיח שאלוהים ידאג להם כשם שהוא דואג ליתר הבריאה שלו (מתי ו׳:25–34). כשהם שועים לעצה זו, חלוצים רבים הצליחו להתמיד בשירות המלא שנים רבות, ויהוה בירך את מאמציהם להשיג ’את לחם חוקם’ היומי (מתי ו׳:11).
השליח פאולוס יעץ לאחיו המשיחיים, ש’נועם התנהגותם ייוודע נא לכל אדם’ (פיליפים ד׳:5). אין ספק, שהתנהגות סבירה דורשת מאיתנו שנדאג כראוי לבריאותנו. חלוצים מאוזנים עושים כל מאמץ כדי לגלות איזון באורח־חייהם ובגישתם כלפי דברים חומריים, ביודעם שאחרים מתבוננים בהתנהגותם. (השווה קורינתים א׳. ד׳:9.)
מן הראוי שצעירים המצטרפים לשורות החלוצים יימנעו מלנצל את נדיבות לבם של הוריהם. אם הם מתגוררים בבית הוריהם, יגלו איזון והערכה אם יטלו חלק בעבודות־הבית ויעבדו במשרה חלקית, שתאפשר להם להשתתף בהוצאות הבית השוטפות (תסלוניקים ב׳. ג׳:10).
חלוצים מאוזנים מהווים ברכה אמיתית
אפשר שאתה חלוץ העמל לשמור על איזון הולם. אל דאגה. כשם שילד קטן זקוק לזמן כדי ללמוד לשמור על שיווי־המשקל שלו ולהתהלך, חלוצים בוגרים רבים אומרים שהיה דרוש להם זמן כדי להצליח לשמור על האיזון במילוי כל מחויבויותיהם.
לימוד אישי, דאגה לבני־המשפחה וסיפוק הצרכים החומריים הם אחדים מן התחומים שבהם החלוצים שואפים לשמור על איזון. דיווחים מגלים שחלוצים רבים ממלאים את מחויבויותיהם בדרך נפלאה. הם מהווים ברכה אמיתית לחברה והדבר נזקף לזכותם של יהוה ושל ארגונו.