זרע הנחש — כיצד נחשף?
”ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרעֲך ובין זרעה” (בראשית ג׳:15).
1. (א) מדוע יהוה הוא אל מאושר? (ב) מה הוא עשה כדי לאפשר לנו להשתתף בשמחתו?
יהוה הוא אל מאושר, ובצדק. הוא הנותן הגדול והחשוב ביותר של כל מתנה טובה, ואין דבר היכול לסכל את מימוש מטרותיו (ישעיהו נ״ה:10, 11; טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; יעקב א׳:17). הוא רוצה שמשרתיו ישתתפו בשמחתו, ומספק סיבות מוצדקות עבורם לעשות כן. לפיכך, באחד הרגעים האפלים ביותר של ההיסטוריה האנושית — המרד בגן־עדן — הוא סיפק את היסוד לכך שנביט אל העתיד בתקווה (רומים ח׳:19–21).
2. כאשר יהוה גזר את דינם של המורדים בגן־עדן, כיצד סיפק יסוד לתקווה עבור צאצאי אדם וחוה?
2 אחד מבניו הרוחניים של יהוה, שהתנגד לאלוהים והשמיצוֹ, הפך עצמו אותה שעה לשטן. האנשים הראשונים, חוה ולאחריה אדם, הושפעו ממנו והפרו את החוק שיהוה הצהיר בבירור. בצדק, נגזר עליהם דין מוות (בראשית ג׳:1–24). אולם, כאשר יהוה גזר את דינם של מורדים אלה, סיפק יסוד לתקווה עבור צאצאי אדם וחוה. כיצד? ככתוב בבראשית ג׳:15, אמר יהוה: ”ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרעֲך ובין זרעה. הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב”. נבואה זו היא המפתח להבנת המקרא כולו ולהבנת מאורעות העבר וההווה הנוגעים הן לעולם והן למשרתי יהוה.
משמעות הנבואה
3. לפי הכתוב בבראשית ג׳:15, זהה את (א) הנחש, (ב) ”האשה”, (ג) ’זרע’ הנחש, (ד) ’זרע’ האשה.
3 כדי להבין את המשמעות, תן דעתך למרכיביה השונים של הנבואה עצמה. האחד שאליו מופנה הכתוב בבראשית ג׳:15 הוא הנחש — לא הנחש הנחות, אלא זה אשר דיבר מפיו (ההתגלות י״ב:9). ”האשה” אינה חוה אלא ארגונו השמימי של יהוה, אמם של משרתיו משוחי־הרוח עלי־אדמות (גלטים ד׳:26). ’זרע’ הנחש הוא זרע השטן, צאצאיו — שדים ובני־אדם וכמו־כן ארגוני אנוש המשקפים את תכונותיו של השטן ורוחשים איבה כלפי ’זרע’ האשה (יוחנן ט״ו:19; י״ז:15). ’זרע’ האשה הוא בראש ובראשונה ישוע המשיח, אשר נמשח ברוח־הקודש בשנת 29 לספירה. אלה אשר ”נולדו מחדש... מן המים והרוח” ואשר יורשים את מלכות השמים עם המשיח, שמספרם 000,144, הם החלק המשני של הזרע המובטח. הללו החלו להצטרף אל זרע האשה מאז חג השבועות של שנת 33 לספירה ואילך (יוחנן ג׳:3, 5, ע״ח; גלטים ג׳:16, 29).
4. כיצד הכתוב בבראשית ג׳:15 קשור להפיכת כדור־הארץ לגן־עדן, המלא אנשים שהשתחררו מן החטא והמוות?
4 זה אשר מעשה המרמה שלו גרם לאנושות לאבד את גן־העדן דיבר מפי הנחש הממשי. בראשית ג׳:15 הצביע על עת עתידית שבה יימחץ האחד אשר תמרן את הנחש. אזי, שוב תיסלל הדרך בפני משרתי אלוהים בשר־ודם לשכון בגן־עדן, כשהם משוחררים מן החטא והמוות. מה משמחת תהא עת זו! (ההתגלות כ׳:1–3; כ״א:1–5).
5. מה הם מאפייניהם של צאצאיו הרוחניים של השטן?
5 בעקבות המרד בגן־עדן, צצו יחידים וארגונים המשקפים מאפיינים דומים לאלו של השטן — מרד, שקר, השמצה ורצח, וכמו־כן התנגדות לרצון יהוה ולעובדיו. מאפיינים אלה מזהים את צאצאיו, בניו הרוחניים, של השטן. עימם נמנה קין, שרצח את הבל לאחר שיהוה העדיף את עבודת־האלוהים של הבל על עבודתו (יוחנן א׳. ג׳:10–12). נמרוד היה אדם שעצם שמו זיהה אותו כמורד, שהפך לגיבור ציד ושליט, יריב יהוה (בראשית י׳:9). יתרה מזו, בזו אחר זו, מלכויות קדומות, לרבות בבל, והדתות שלהן שזכו לתמיכה ממלכתית והתבססו על כזב, דיכאו באכזריות את עובדי יהוה (ירמיהו נ׳:29).
”איבה... בינך ובין האשה”
6. באילו דרכים גילה השטן איבה כלפי האשה של יהוה?
6 במהלך כל התקופה הזו, שררה איבה בין הנחש לאשה של יהוה, כלומר, בין השטן לארגונו השמימי של יהוה המורכב מיצורים רוחניים נאמנים. איבת השטן התבטאה בלגלוגיו על יהוה ובמאמציו להפריע לארגונו השמימי של יהוה, כשהסית מלאכים לנטוש את מעונם ההולם (משלי כ״ז:11; יהודה 6). הדבר התבטא גם כאשר השטן השתמש בשדיו כדי לנסות לעמוד בדרכם של מלאכים ששלח יהוה (דניאל י׳:13, 14, 20, 21). במאה ה־20 הדבר בלט מאוד, כאשר השטן ביקש להשמיד את מלכות המשיח עם הולדתה (ההתגלות י״ב:1–4).
7. מדוע מלאכיו הנאמנים של יהוה רוחשים איבה כלפי הנחש הסמלי, אך איזה ריסון־עצמי הם מגלים?
7 האשה של יהוה, הגוף המורכב ממלאכיו הנאמנים, רחשה אף היא איבה כלפי הנחש הסמלי. השטן הכפיש את שמו הטוב של אלוהים; הוא אף הטיל ספק בנאמנותו של כל אחד מיצוריו בני־התבונה של אלוהים, לרבות כל המלאכים, וניסה בפועל לערער את נאמנותם לאלוהים (ההתגלות י״ב:4). מלאכים נאמנים, כרובים ושרפים, לא יכלו שלא לתעב את האחד אשר הפך עצמו לשטן. אולם, הם מייחלים ליהוה שיטפל במצב בדרכו ובעתו. (השווה יהודה 9.)
איבה כלפי זרע האשה של אלוהים
8. אחר מי חיפש בדריכות השטן?
8 בינתיים, השטן חיפש בדריכות אחר זרע האשה שנחזה מראש, זה אשר יהוה אמר ש’ישוּף’ את ראש הנחש. הכרזתו של המלאך מן השמים שישוע, אשר נולד בבית־לחם, הוא ה”מושיע... המשיח האדון”, היתה אישור לכך שהוא נועד להיות זרע האשה שנחזה מראש (לוקס ב׳:10, 11).
9. לאחר הולדת ישוע, כיצד גילה השטן איבה זדונית?
9 איבתו הזדונית של השטן התגלתה עד מהרה, כאשר משך את האסטרולוגים עובדי־האלילים לצאת למסע, שהביא אותם בתחילה למלך הורדוס בירושלים ואחרי כן לבית בבית־לחם, שבו מצאו את הילד ישוע ואת אמו מרים. כעבור זמן קצר, ציווה המלך הורדוס להרוג את כל הילדים בבית־לחם ובכל סביבותיה, מבני שנתיים ומטה. בכך, הראה הורדוס את שנאתו השטנית לזרע. ככל הנראה, הורדוס ידע שהוא מנסה לקפד את חייו של המיועד להיות משיח (מתי ב׳:1–6, 16). ההיסטוריה מעידה כי המלך הורדוס היה חסר מצפון, ערמומי ורצחני — אכן מזרע הנחש.
10. (א) לאחר טבילת ישוע, כיצד ניסה השטן בעצמו לסכל את מטרת יהוה לגבי הזרע המובטח? (ב) כיצד השתמש השטן במנהיגי־הדת היהודים כדי להשיג את מטרותיו?
10 לאחר שישוע נמשח ברוח־הקודש בשנת 29 לספירה, ויהוה דיבר מן השמים וזיהה אותו כבנו, שוב ושוב ניסה השטן לפתות את ישוע, ובכך ביקש לסכל את מטרת יהוה לגבי בנו (מתי ד׳:1–10). כשהדבר לא עלה בידו, הוא נאלץ להוסיף לנצל את נציגיו האנושיים כדי להשיג את מטרותיו. בין אלה שניסו לבזות את ישוע היו מנהיגי־הדת הצבועים. הללו השתמשו בשקרים ודיבה, מסוג האמצעים שבהם השתמש השטן עצמו. כאשר ישוע אמר למשותק, ”התחזק... נסלחו לך חטאיך”, הסופרים ללא דיחוי האשימו את ישוע בגידוף שם שמים אפילו מבלי שראו אם האיש אכן נרפא (מתי ט׳:2–7). כאשר ישוע ריפא אנשים בשבת, גינו אותו הפרושים כמחלל שבת וטיכסו עצה להכחידו (מתי י״ב:9–14; יוחנן ה׳:1–18). כאשר ישוע גירש שדים, האשימוהו הפרושים שעשה יד אחת עם ”בעל־זבול, שר השדים” (מתי י״ב:22–24). לאחר שאלעזר הוקם לתחייה, אנשים רבים האמינו בישוע, אך ראשי הכוהנים והפרושים שוב גמרו אומר להמיתו (יוחנן י״א:47–53).
11. שלושה ימים לפני מותו, את מי זיהה ישוע כחלק מזרע הנחש, ומדוע?
11 בי”א בניסן שנת 33 לספירה, ישוע, אשר היה מודע היטב למזימתם, נכנס ללא־חת היישר אל איזור בית־המקדש בירושלים, ושם הכריז בפומבי את גזר־דינם. כקבוצה, הסופרים והפרושים הוכיחו בהתמדה איזה סוג של אנשים היו הם; לכן אמר ישוע: ”אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי סוגרים אתם את מלכות השמים בפני בני־אדם; הן אתם אינכם נכנסים לתוכה וגם לבאים אינכם מניחים להיכנס”. ישוע הכריז עליהם במפורש שהם חלק מזרע הנחש, באומרו: ”נחשים בני צפעונים, איך תימלטו מדין גיהינום?” (מתי כ״ג:13, 33) לשון דבריו מזכיר את הנבואה בבראשית ג׳:15.
12, 13. (א) כיצד ראשי הכוהנים והסופרים המשיכו להוכיח מיהו אביהם הרוחני? (ב) מי הצטרף אליהם? (ג) כהתגשמות הכתוב בבראשית ג׳:15, כיצד הותקף זרע האשה בעקבו?
12 לאחר שומעם את מילותיו של ישוע, האם נקפם לבם עד כי התחננו לרחמי שמים? האם התחרטו על רשעתם? לא! מרקוס י״ד:1 מדווח כי למחרת היום, באסיפה שנתקיימה בחצר הכהן הגדול, ”ראשי הכוהנים והסופרים חיפשו דרך לתפוס אותו [את ישוע] בעורמה כדי להמית אותו”. הם המשיכו לגלות את רוחו צמאת־הדם של השטן, שתואר קודם לכן בפי ישוע כרוצח (יוחנן ח׳:44). עד מהרה הצטרף אליהם יהודה איש־קריות, שבהשפעת השטן נעשה לכופר. יהודה נטש את זרעה הטהור של האשה של אלוהים והצטרף אל זרע הנחש.
13 השכם בבוקר הי”ד בניסן, חברי בית־הדין הדתי היהודי מסרו את ישוע לשליט הרומי כאסיר. אזי, ראשי הכוהנים החלו צועקים שיש להוקיעו. כאשר פילטוס שאל, ”האוקיע את מלככם?” ראשי הכוהנים הם שהשיבו: ”אין לנו מלך זולתי הקיסר!” (יוחנן י״ט:6, 15, ע״ח) הם בהחלט הוכיחו בכל דרך אפשרית שהיו חלק מזרע הנחש. אך ללא ספק, הם לא היו היחידים. הכתוב בהשראה במתי כ״ז:24, 25 מדווח: ”פילטוס... לקח מים ורחץ את ידיו לפני ההמון”. אזי ענו ואמרו כל העם: ”דמו עלינו ועל בנינו”. לפיכך, יהודים רבים בני הדור ההוא הזדהו כחלק מזרע הנחש. עוד באותו יום, מת ישוע. השטן השתמש בזרעו הגלוי לעין, ו’שף’ כלומר תקף את עָקב זרעה של האשה של אלוהים.
14. מדוע הפגיעה בעקב של זרע האשה לא היתה ניצחון עבור השטן?
14 האם השטן ניצח? כלל וכלל לא! ישוע המשיח ניצח את העולם וגבר על שליטוֹ (יוחנן י״ד:30, 31; ט״ז:33). הוא המשיך להיות נאמן ליהוה עד מוות. מותו כאדם מושלם סיפק את הכופר הדרוש כדי לפדות את זכות החיים שאיבד אדם. כך הוא פתח פתח לחיי עולם עבור המאמינים באמצעי זה והמצייתים למצווֹת אלוהים (מתי כ׳:28; יוחנן ג׳:16). יהוה הקים את ישוע לתחייה לחיי־אלמוות בשמים. במועד שקבע יהוה, ישוע ימחץ את השטן וימחה את קיומו. בבראשית כ״ב:16–18 מנובא שיהוה יטה חסד לכל משפחות הארץ, שנקטו את הפעולה הנחוצה כדי להתברך באמצעות הזרע הנאמן.
15. (א) לאחר מות ישוע, כיצד המשיכו השליחים לחשוף את זרע הנחש? (ב) איזו עוינות ממשיך זרע הנחש לגלות עד עצם היום הזה?
15 לאחר מות ישוע, המשיחיים משוחי־הרוח המשיכו לחשוף את זרע הנחש, כפי שעשה אדונם. בהשראת רוח־הקודש, השליח פאולוס הזהיר מפני ”איש הרשע”, ”אשר ביאתו היא בהתאם לפעולת השטן” (תסלוניקים ב׳. ב׳:3–10). ”איש” קיבוצי זה נתגלה ככמורת הנצרות. מצדו, זרע הנחש רדף באכזריות את תלמידי ישוע המשיח. בנבואה המופיעה בהתגלות י״ב:17, השליח יוחנן חזה כי השטן ימשיך להילחם בשארית זרע האשה של אלוהים עד עצם היום הזה. וכך אכן אירע. במדינות רבות, עדי־יהוה הוחרמו, הותקפו על־ידי אספסוף, נאסרו או הושלכו למחנות־ריכוז עקב עמדתם האיתנה בעד מלכותו של אלוהים ודרכי הצדק שלו.
חשיפה בת־זמננו של זרע הנחש
16. בימינו, מי נחשפו כחלק מזרע הנחש, וכיצד?
16 כדוגמת ישוע המשיח, המשיחיים האמיתיים ממשיכים לחשוף ללא־חת את הנחש וזרעו. בשנת 1917, תלמידי־המקרא, שמם של עדי־יהוה באותם ימים, הוציאו לאור את הספר התעלומה שנסתיימה (אנג׳), שבו צביעותה של כמורת הנצרות נתגלתה במערומיה. בעקבות זאת, בשנת 1924 נתפרסמה החלטה בשם אשמת הכמרים. חמישים מיליון עותקים הופצו בכל רחבי העולם. בשנת 1937, ג׳. פ. רותרפורד, נשיא חברת המצפה דאז, נשא נאומים רבי־עוצמה בשם ”חשיפה” ו”דת ומשיחיות” שתכליתם חשיפת זרע השטן. כעבור שנה, כשבאי־כינוס ב־50 ארצות שונות מאזינים לו, נשא את הנאום ”הכירו בעובדות”, שהועבר באמצעות רדיו־טלפון מלונדון, אנגליה. חודש לאחר מכן, רשת רדיו נרחבת בארצות־הברית שידרה את הנאום ”פשיזם או חירות”. לאלה נוספו חשיפות רבות־און בספרים אויבים וכן דת וכמו־כן בספרון הסרת הלוט. בתואם עם הפרסומים שיצאו לאור מאז שנות ה־20’, הספר ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב!a הנדפס כיום ב־65 שפות, מזהה שליטים פוליטיים מושחתים ותאבי־בצע וסוחרים לא־ישרים וחסרי מצפון כחלק הבולט של זרע הנחש הגלוי לעין. כאשר מנהיגים פוליטיים עושים להם הרגל לשקר כדי להתעות את נתיניהם, להקל ראש בקדושת הדם ולדכא את משרתי יהוה (ובכך לגלות שנאה כלפי זרע האשה של אלוהים), הם בהחלט מזהים עצמם כחלק מזרע הנחש. הדבר נכון גם לגבי סוחרים שללא כל נקיפות מצפון משקרים למען רווח כלכלי ומייצרים או מוכרים מוצרים, הידועים כגורמי מחלות.
17. איזו הזדמנות עדיין פתוחה בפני אנשים בעלי מעמד בולט העשויים לצאת מסדר־הדברים של העולם?
17 לא כל אדם הנטמא בדת, בפוליטיקה או במסחר של העולם ייחשב בסופו של דבר כחלק מזרע הנחש. חלק מגברים ונשים אלה לומדים להוקיר את עדי־יהוה. הם מנצלים את השפעתם כדי לעזור להם ועם הזמן מצטרפים לעבודת־האלוהים האמיתית. (השווה מעשי־השליחים י״ג:7, 12; י״ז:32–34.) הקריאה המופנית לכל האנשים האלה היא: ”ועתה מלכים השכילו, היווסרו שופטי ארץ. עיבדו את יהוה ביראה, וגילו ברעדה. נשקו בר פן יאנף, ותאבדו דרך. כי יבער כמעט אפו, אשרי כל חוסי בו” (תהלים ב׳:10–12). אכן, חיוני שכל המשתוקקים להשביע את רצון יהוה יפעלו כעת, בטרם יטרוק השופט השמימי את הדלת, בטרם תאבד ההזדמנות!
18. אף שאינם חלק מזרע האשה, מי בכל זאת עובדים את יהוה?
18 רק המרכיבים את מלכות השמים הם חלק מזרע האשה. מספרם קטן (ההתגלות ז׳:4, 9). אולם מיליונים, המון רב של אחרים, מצפים כעובדי יהוה לחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות. הן במילים והן במעשים, הם אומרים למשוחי יהוה: ”נלכה עימכם כי שמענו אלוהים עימכם” (זכריה ח׳:23).
19. (א) איזו בחירה עומדת בפני כל בני־האדם? (ב) למי במיוחד מופנית הקריאה הכנה לפעול בתבונה כל עוד יש הזדמנות?
19 זו העת שבה כל בני־האדם חייבים לבחור. האם הם חפצים לעבוד את יהוה ולתמוך בריבונותו, או שמא הם מניחים לשטן לשלוט בהם, ועושים את רצונו? כחמישה מיליון איש מכל האומות מצדדים ביהוה, כשהם מתרועעים עם חברי השארית של זרע האשה, יורשי המלכות. שמונה מיליון אחרים מגלים עניין, לומדים עם עדי־יהוה את המקרא או נוכחים באסיפותיהם. עדי־יהוה אומרים להם: הדלת עדיין פתוחה, ההזדמנות קיימת. ניקטו עמדה חד־משמעית לצד יהוה. הכירו בישוע המשיח כזרע המובטח. התרועעו בשמחה עם ארגונו הגלוי לעין של יהוה. מי יתן ותיהנו מכל הברכות שהוא ירעיף באמצעות שלטון המלך, ישוע המשיח.
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc
האם אתה זוכר?
◻ מיהו הנחש המוזכר בבראשית ג׳:15? ומיהי האשה?
◻ מה הם מאפייניו של זרע הנחש?
◻ כיצד חשף ישוע את זרע הנחש?
◻ בימינו, מי נחשפו כחלק מזרע הנחש?
◻ כדי שלא נזוהה כחלק מזרע הנחש, איזו פעולה דחופה דרושה?
[תמונה בעמוד 10]
ישוע חשף את מנהיגי־הדת הצבועים כחלק מזרע הנחש