לקחים מעשיים מידיעת הארץ המובטחת
הארץ המובטחת הנזכרת במקרא היתה אכן יחידה במינה. בשטח זה, הקטן יחסית, אנו מוצאים מאפיינים גיאוגרפיים רבים ומגוונים. בצפון, הרים מושלגים; בדרום, אזורים לוהטים. ארץ של שפלות פוריות, שטחי מדבר שומם ואיזור הררי לגידול כרמים ומטעים ומרעה לעדרים.
ההבדלים בגובה, באקלים ובטיב האדמה יוצרים רב־גוניות של עצים, שיחים וצמחייה אחרת — לרבות צמחים המתפתחים יפה באיזור ההררי הקר, אחרים גדלים במדבר השחון בעוד שיש הפורחים במישור אלוּבִי או ברמה סלעית. בוטנאי אחד העריך כי ניתן למצוא באיזור זה כ־600,2 זנים של צמחים! הראשונים מבני־ישראל אשר תרו את הארץ, ראו עדות מיידית לאפשרויות הגלומות בה. הם שבו מנחל אחד כשבידיהם אשכול ענבים כה גדול, עד כי שני גברים נאלצו לשאתו על מוט! הולם היה לקרוא למקום ”נחל אשכול”, על שם אשכול הענביםa (במדבר י״ג:21–24).
אך הבה נבחן מקרוב מאפיינים גיאוגרפיים אחדים של חבל ארץ ייחודי זה, במיוחד חלקו הדרומי.
השפלה
החוף המערבי של הארץ המובטחת הוא חוף הים התיכון. כארבעים קילומטרים בכיוון פנים הארץ שוכנת השפלה. המילה ”שפלה” משמעה ”מקום נמוך”, אך במציאות מדובר באיזור של גבעות, הנחשב למקום נמוך רק בהשוואה להרי יהודה שבמזרח.
הבט במפת הרוחב המצורפת ושים לב לקשר שבין השפלה וסביבותיה. במזרח שוכנים הרי יהודה; במערב, מישור החוף (פלשת). לפיכך, השפלה משמשת כאיזור חיץ, מחסום אשר בתקופת המקרא הפריד בין עם־אלוהים ובין אויבי העם הקדומים. כל צבא שפלש מן המערב היה חייב לחצות את השפלה בטרם יוכל לתקוף את ירושלים, בירת ישראל.
מאורע מעין זה אירע במאה התשיעית לפה״ס. המקרא מספר על חזאל מלך ארם: ”אז יעלה חזאל מלך ארם ויילחם על גת [קרוב לוודאי על גבול השפלה] וילכדה. וישם חזאל פניו לעלות על ירושלים”. המלך יהואש הצליח לעצור את חזאל על־ידי מתן שוחד, אוסף של דברי ערך מאוצר בית־המקדש ומאוצר הארמון. למרות זאת, סיפור זה ממחיש כי לשפלה היתה חשיבות מכרעת בביטחון ירושלים (מלכים ב׳. י״ב:18, 19).
נוכל ללמוד מכך לקח מעשי. חזאל רצה לכבוש את ירושלים, אך תחילה היה עליו לחצות את השפלה. בדומה לכך, השטן ”מחפש לו לטרוף” את משרתי אלוהים, אך לעתים קרובות עליו לחדור תחילה מבעד לחיץ איתן — דבקותם בעקרונות המקרא, כדוגמת העקרונות הנוגעים לחברה רעה ולחומרנות (פטרוס א׳. ה׳:8; קורינתים א׳. ט״ו:33; טימותיאוס א׳. ו׳:10). פעמים רבות, התפשרות על עקרונות המקרא היא הצעד הראשון לעבר ביצוע חטאים חמורים. לכן, שמור על בטיחותו של איזור חיץ זה. קיים את עקרונות המקרא היום, וכך לא תפר את חוקי אלוהים מחר.
הרי יהודה
מן השפֵלה, הלאה לכיוון פנים הארץ, שוכנים הרי יהודה. איזור הררי זה מניב תבואה, שמן זית ויין טובים. עקב גובהה הרם של ארץ יהודה, היא היתה גם מקום מסתור מצוין. לכן, המלך יותם הקים שם ”בירניות ומגדלים”. בעתות צרה, נהגו האנשים לנוס אליהם למציאת מחסה (דברי־הימים ב׳. כ״ז:4).
ירושלים, המכונה גם ציון, היתה חלק בולט באיזור הרי יהודה. ירושלים נחשבה למקום מבטחים מאחר שהיתה מוקפת משלושת עבריה בגאיות תלולים, ולדברי ההיסטוריון בן המאה הראשונה לספירה, יוסף בן מתתיהו, הגנו עליה שלוש חומות מצפון. אך כדי לשמור על בטיחותו של מקום מחסה אין די בחומות ובכלי־זין. יש צורך במים. הדבר חיוני בשעת מצור, משום שללא מים, אזרחים לכודים עלולים תוך זמן קצר להיאלץ להיכנע.
ירושלים שאבה אספקת מים מבריכת השילוח. אך, במרוצת המאה השמינית לפה״ס, בציפייה למצור האשורים, המלך חזקיהו בנה חומה חיצונה כדי להגן על בריכת השילוח, בסוגרו אותה בתחומי העיר. הוא גם סתם את נביעת המעיין מחוץ לעיר, כדי להקשות על האשורים הצרים על העיר למצוא לעצמם מים (דברי־הימים ב׳. ל״ב:2–5; ישעיהו כ״ב:11). אך חזקיהו לא הסתפק בכך. הוא מצא דרך להסיט את אספקת המים הנוספת אל תוך ירושלים!
באחד המבצעים ההנדסיים הגדולים ביותר בימי קדם, חפר חזקיהו מנהרה ממעיין הגיחון עד בריכת השילוח.b גובהה הממוצע של נִקְבָּה זו הוא 8.1 מטרים, ואורכה 533 מטר. שווה בנפשך — נִקבה שאורכה מחצית הקילומטר ויותר, חצובה בסלע! כיום, כ־700,2 שנה לאחר מכן, המבקרים בירושלים יכולים לצעוד במים לאורכה של יצירת־מופת הנדסית זו, הידועה בשם מנהרת חזקיהו (מלכים ב׳. כ׳:20; דברי־הימים ב׳. ל״ב:30).
מאמצי חזקיהו להגן על אספקת המים של ירושלים ולהגדילה יכולים ללמדנו לקח מעשי. יהוה הוא ”מקור מים חיים” (ירמיהו ב׳:13). מחשבותיו, המופיעות במקרא, מכלכלות חיים. לכן לימוד אישי הוא חיוני. אך ההזדמנות ללמוד והדעת הנובעת מן הלימוד לא ייקָרו בדרכך סתם כך. ייתכן שיהא עליך ’לחפור תעלות’ בתוך השגרה העמוסה שלך כדי שתוכל להקצות לכך מקום (משלי ב׳:1–5; אפסים ה׳:15, 16). ברגע שהתחלת לעשות כן, דבוק בלוח־הזמנים שקבעת לעצמך ותן עדיפות ללימוד האישי. היזהר פן תיתן למישהו או למשהו לגזול ממך מקור מים יקר זה (פיליפים א׳:9, 10).
איזור המדבר
מזרחה להרי יהודה שוכן מדבר יהודה, הקרוי גם ישימון, היינו ציה (שמואל א׳. כ״ג:19). פני־השטח של האיזור הצחיח של ים המלח הם גיאיות סלעיים ומצוּקים משוננים. כשגובהו צונח כ־200,1 מטר בתוך 24 קילומטרים בלבד, מדבר יהודה מוגן מפני רוחות המערב הנושאות בכנפיהן גשם, ולכן הוא זוכה לכמות מוגבלת בלבד של ממטרים. אין ספק שלמדבר זה נשלח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים השנתי. לשם גם נמלט דוד מפני שאול. ישוע צם שם במשך 40 יום, ואחרי־כן ניסה אותו השטן (ויקרא ט״ז:21, 22; תהלים ס״ג:1; מתי ד׳:1–11).
כ־160 קילומטר דרומית־מערבית למדבר יהודה שוכן מדבר פארן. רבים מהאתרים שבהם חנה עם־ישראל במשך 40 שנות המסע ממצרים אל הארץ המובטחת היו במדבר זה (במדבר ל״ג:1–49). משה כתב על ה”מדבר הגדול והנורא, [אשר בו] נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מים” (דברים ח׳:15). פלא שמיליוני בני־ישראל הצליחו לשרוד! יהוה הוא אשר כלכל אותם.
הבה נראה בכך תזכורת לכך שיהוה יכול לכלכל גם אותנו, אפילו בעולם זה, העקר מבחינה רוחנית. נכון, בלשון השאלה, גם אנו מתהלכים בין נחשי שרף ועקרבים. ייתכן שאנו נאלצים לבוא במגע יומיומי עם אנשים שאין מצפונם נוקפם על דיבורם הארסי, העלולים בנקל להשפיע על חשיבתנו (אפסים ה׳:3, 4; טימותיאוס א׳. ו׳:20). החותרים לשרת את אלוהים חרף מכשולים אלה, הם הראויים לשבח. נאמנותם מהווה עדות איתנה לכך שיהוה אכן מכלכלם.
הרי הכרמל
השם כרמל משמעו איזור כרמים, עצי פרי ומטעים. איזור פורה זה בצפון, שאורכו כ־50 קילומטר, מקושט בכרמים, מטעי זיתים ועצי פרי. הכֵּף שברכס הררי זה בעל יופי וחן בלתי נשכחים. ישעיהו ל״ה:2 מזכיר את ”הדר הכרמל” כסמל לתפארתה הפורייה של ארץ־ישראל המשוקמת.
מאורעות בולטים אחדים התרחשו בכרמל. שם אליהו קרא תיגר על נביאי הבעל, ”ותיפול אש יהוה” כהוכחה לעליונותו. כמו־כן, מראש הכרמל הפנה אליהו את תשומת־הלב לעב הקטנה שבעקבותיה ירד גשם גדול, וכך בדרך נס בא הקץ על הבצורת בישראל (מלכים א׳. י״ח:17–46). אלישע, יורשו של אליהו, היה על הר הכרמל כאשר השונמית באה לבקש את עזרתו לאחר מות בנה, שהוקם לאחר מכן לתחייה בידי אלישע (מלכים ב׳. ד׳:8, 20, 25–37).
מורדות הכרמל עדיין מכוסים עצי פרי, מטעי זיתים וכרמים. בעונת האביב, מדרונות אלה מכוסים מרבד פרחים נהדר. ”ראשך עלייך ככרמל”, אמר שלמה לנערה השולמית, ברומזו אולי על שִפעת שערה או על האופן שבו ראשה הנאה נישא ברוב הוד על צווארה (שיר־השירים ז׳:6).
ההדר שאפיין את הרי הכרמל מזכיר לנו את היופי הרוחני שהרעיף יהוה על ארגון עובדיו בן־זמננו (ישעיהו ל״ה:1, 2). עדי־יהוה אכן חיים בגן־עדן רוחני, ומזדהים עם רגשותיו של המלך דוד שכתב: ”חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלה שפרה עלי” (תהלים ט״ז:6).
אומנם עם־אלוהים הרוחני נאלץ כיום להתמודד עם אתגרים קשים, כשם שעם־ישראל הקדום נאלץ לעמוד בפני התנגדות ממושכת מצד אויבי אלוהים. אך משיחיים אמיתיים אינם שוכחים לעולם את ברכות יהוה — לרבות האור ההולך וגדל של אמת המקרא, האחווה הכלל־עולמית וההזדמנות לזכות לחיי־נצח בארץ גן־עדנית (משלי ד׳:18; יוחנן ג׳:16; י״ג:35).
”כגן יהוה”
הארץ המובטחת הקדומה היתה שובת לב. היא תוארה כיאות כ”ארץ זבת חלב ודבש” (בראשית י״ג:10; שמות ג׳:8). משה כינה אותה ”ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במִסְכֵּנֻת תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת” (דברים ח׳:7–9).
אם יהוה יכול היה להעניק מולדת כה יפה ועשירה לעמו הקדום, ללא ספק יוכל לתת למשרתיו הנאמנים בימינו גן־עדן נפלא אשר יחלוש על כל קצווי תבל — ובו הרים, עמקים, נהרות ואגמים. הארץ המובטחת הקדומה על כל רב־גוניותה היתה בהחלט רק דוגמה לגן־העדן הרוחני שבו שרויים העדים כיום ולגן־העדן שלעתיד, בעולם החדש. שם תתגשם ההבטחה המופיעה בתהלים ל״ז:29: ”צדיקים יִירשו ארץ וישכנו לעד עליה”. כאשר יעניק יהוה מעון גן־עדני זה לבני־האדם המצייתים, מה מאושרים יהיו הם לסייר בכל ’חדריו’ וליהנות מן האפשרות לעשות כן לעד!
[הערת שוליים]
a יש עדויות לכך שבחבל ארץ זה אשכול ענבים אחד שקל 12 קילוגרם ואשכול אחר 20 קילוגרם ויותר!
b מעיין הגיחון שכן בדיוק מחוץ לגבולה המזרחי של ירושלים. הוא היה חבוי במערה; ולכן, קרוב לוודאי שהאשורים לא ידעו כלל על קיומו.
[מפה בעמוד 4]
הגליל
הר הכרמל
ים כנרת
שומרון
השפלה
הרי יהודה
ים המלח
[שלמי תודה]
NASA Photo
[מפה בעמוד 4]
השפלה חצצה בין עם־אלוהים ובין אויבי אלוהים
10 5 0 מייל
16 8 0 ק״מ
מישור החוף (פלשת)
השפלה
הרי יהודה
מדבר יהודה
הבקעה
ים המלח
עמון ומואב
[מפה/תמונה בעמוד 5]
מנהרת חזקיהו: אורכה 533 מטר, חצובה בסלע
שילוח
עיר דוד
גיא הטירופיון
עמק קידרון
גיחון
[תמונות בעמוד 6]
במדבר יהודה, ביקש דוד למצוא מחסה מפני שאול. מאוחר יותר, השטן ניסה שם את ישוע
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[תמונות בעמוד 7]
הר הכרמל, המקום שבו השפיל אליהו את נביאי הבעל
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[תמונות בעמוד 8]
”כי יהוה אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר” (דברים ח׳:7).