האם כל הדתות רצויות בעיני אלוהים?
האם אתה סבור שכל הדתות רצויות בעיני אלוהים? קרוב לוודאי שכל סוג פולחן המוכר לך מעודד התנהגות טובה, לפחות במידה מסוימת. אך, האין דרוש יותר מכך כדי לשאת חן בעיני אלוהים?
אחדים אומרים כי ’די בכך שתעבוד את אלוהים בכנות, והוא יהיה מרוצה. יש טוב בכל דת’. למשל, השקפה זו כה התפתחה באמונת הבהאים, עד כי הם אימצו את עיקרי־אמונתן של תשע הדתות העיקריות בעולם. קבוצה דתית זו גורסת כי מקורן של כל האמונות הללו באלוהים, וכי הן מהוות היבטים שונים של אמת אחת. כיצד ייתכן הדבר?
יתרה מזו, זכותך לתהות כיצד דת יכולה להיות רצויה בעיני אלוהים, כאשר היא מצווה על חבריה לשתול גז־עצבים במקומות ציבוריים, ולסכן את חייהם של רבים. אחריות למעשה זה הוטלה על אחת הקבוצות הדתיות ביפן. האם אלוהים שבע־רצון מדת הגורמת לחסידיה להתאבד? כך אירע לפני שנים אחדות לחסידי מנהיג־הדת ג׳ים ג׳ונס.
במבט לאחור, נוכל בהחלט לשאול, האם הדתות יכולות להיות לרצון אלוהים בשעה שהן מחרחרות מלחמה, כפי שאירע במלחמת שלושים השנה, שפרצה ב־1618 ונמשכה עד 1648? לדברי הספר The Universal History of the World (ההיסטוריה הכללית של העולם), מחלוקת דתית זו בין הקתולים לפרוטסטנטים היתה ”אחת המלחמות האיומות ביותר בתולדות אירופה”.
מסעי־הצלב שנערכו בשם הדת בין המאה ה־11 למאה ה־13 לספירה גרמו אף הם לשפיכות־דמים נוראה. במסע־הצלב הראשון, לדוגמה, הנוצרים טבחו באכזריות את תושביה המוסלמים והיהודים של ירושלים.
תן דעתך גם לְמה שאירע בתקופת האינקוויזיציה, שהחלה במאה ה־13 ונמשכה כ־600 שנה. אלפים עונו והועלו על המוקד במצוות מנהיגי־הדת. בספרו Vicars of Christ—The Dark Side of the Papacy (ממלאי מקומו של המשיח — הצד האפל של האפיפיורות), מציין פיטר דה רוסה: ”בשם האפיפיור, [האינקוויזיטורים] היו אחראים להתקפה האכזרית והממושכת ביותר על ההגינות האנושית בתולדות הגזע [האנושי]”. באשר לאינקוויזיטור הדומיניקני הספרדי טוֹרְקֶמַדָה, אומר דה רוסה: ”הוא נתמנה לתפקידו ב־1483, ושלט בעריצות במשך חמש־עשרה שנה. מספר קורבנותיו הגיע ליותר מ־000,114 איש, ומהם 220,10 איש הועלו על המוקד”.
כמובן, אשמת־הדמים אינה רובצת על כתות הנצרות לבדן. בחיבורו Pensées (מחשבות על הדת), ציין הפילוסוף הצרפתי בְּלֶז פסקל: ”לעולם אין בני־האדם פועלים ברשעות כה מוחלטת ובשמחה רבה כל־כך, אלא כאשר המניע שלהם הוא אמונה דתית”.
בפירותיהם ניתן להכירם
דת אינה נחשבת רצויה בעיני אלוהים על־סמך גורם אחד בלבד. כדי שדת תהיה רצויה בעיניו, על תורותיה ופעילותה להתאים לדבר האמת, המקרא (תהלים קי״ט:160; יוחנן י״ז:17). מן ההכרח שעבודת־אלוהים המקובלת על יהוה אלוהים תניב פרי העולה בקנה אחד עם אמות־המידה שלו.
בדרשת־ההר שלו, ציין ישוע המשיח שיהיו נביאי־כזב שיתיימרו לייצג את אלוהים. ישוע אמר: ”היזהרו מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובתוך תוכם זאבים טורפים הם. בפירותיהם תכירו אותם. האם אוספים ענבים מן הקוצים או תאנים מן הברקנים? כן כל עץ טוב עושה פרי טוב והעץ הנשחת עושה פרי רע. עץ טוב איננו יכול לעשות פרי רע ועץ נשחת איננו יכול לעשות פרי טוב. כל עץ שאינו עושה פרי טוב כורתים אותו ומשליכים אותו לתוך האש. לכן בפירותיהם תכירו אותם” (מתי ז׳:15–20). מילים אלה מראות כי עלינו להיות עירניים מבחינה רוחנית. ייתכן שאנו סבורים שמנהיג־דת או קבוצה כלשהם רצויים בעיני אלוהים והמשיח, אך אנו עלולים לטעות.
הצורך בזהירות
גם אם דת מסוימת טוענת שהיא משביעה את רצון אלוהים ושמנהיגיה קוראים קטעים מן המקרא, אין בזה לומר שהיא סוג הפולחן הרצוי בעיני אלוהים. אפשר שמנהיגיה אפילו מבצעים מעשים מרשימים המותירים את הרושם כאילו אלוהים פועל באמצעותם. בכל זאת, דת שאינה מניבה את הפרי הרצוי לפני אלוהים היא דת־כזב. בימי משה, חרטומי מצרים הצליחו לעשות מעשים מרשימים, אך בוודאי לא זכו לשביעות־רצונו של אלוהים (שמות ז׳:8–22).
כאז כן היום, דתות רבות דוגלות ברעיונות ובפילוסופיות של בני־אנוש במקום לדבוק באמת המוצהרת של אלוהים. אם כן, הולמת במיוחד אזהרת המקרא: ”היזהרו שאיש לא יוליך אתכם שולל בפילוסופיה ובתעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח” (קולוסים ב׳:8).
לאחר שישוע דיבר על פרי טוב ועל פרי נשחת, אמר: ”לא כל האומר לי ’אדוני, אדוני’ ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים. רבים יאמרו אלי ביום ההוא: ’אדוני, אדוני’, הלא בשמך ניבאנו ובשמך גירשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות’. אז אודיע להם: ’מעולם לא הכרתי אתכם, סורו ממני עושי רשע’” (מתי ז׳:21–23).
בחן את פריָם
ברור אפוא כי חיוני שנבחן את פרי הדת בטרם נסיק שהיא רצויה בעיני אלוהים. למשל, האם הדת מעורבת בפוליטיקה? אם כן, שים לב למילים המופיעות ביעקב ד׳:4: ”מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלוהים”. יתר על כן, ישוע אמר לגבי תלמידיו האמיתיים: ”אין הם חלק מן העולם, כשם שאני אינני חלק מן העולם” (יוחנן י״ז:16, ע״ח). הדת הנחשבת לטובה בעיני אלוהים אינה מעורבת בפוליטיקה של העולם, ה”נתון ביד הרָשָע”, יצור רוחני סמוי מן העין הנקרא שטן (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). תחת זאת, הדת שאלוהים שבע־רצון ממנה תומכת בנאמנות במלכותו שבראשות ישוע המשיח, ומכריזה את הבשורה הטובה על ממשלה שמימית זו (מרקוס י״ג:10).
האם דת התומכת במרי אזרחי יכולה להיות רצויה בעיני אלוהים? אם נשעה לעצת השליח פאולוס, אזי התשובה ברורה: ”הזכר להם להיכנע לשליטים ולבעלי סמכויות, לציית, להיות נכונים לכל מעשה טוב” (טיטוס ג׳:1). כמובן, ישוע הראה כי מוטל על תלמידיו ’את אשר לקיסר לתת לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים’ (מרקוס י״ב:17).
אולי הדת מעודדת השתתפות במלחמות העמים. הכתוב בפטרוס א׳. ג׳:11 מאיץ בנו ש’נעשה טוב’ וכן ש’נבקש שלום ונרדפהו’. כיצד יכולה דת להיות רצויה לפני אלוהים אם חבריה מוכנים להרוג במלחמה את עמיתיהם לאמונה המתגוררים בארץ אחרת? בני דת הנושאת חן בעיני אלוהים משקפים את תכונתו העיקרית של האל — אהבה. ישוע הוסיף ואמר: ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). אין דבר מן המשותף בין אהבה זו ובין השנאה האלימה הגואה במלחמות העמים.
דת אמת הופכת את אוהבי המלחמה לאוהבי שלום. הדבר נחזה מראש במילים: ”וכיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4). במקום להביע מילות שנאה, עובדי האל האמיתיים מקיימים את המצווה: ”ואהבת לרעך כמוך” (מתי כ״ב:39).
הדוגלים בדת האמת משתדלים לחיות על־פי ערכיו הנעלים של יהוה אלוהים, ומסרבים לאמץ לעצמם אורח־חיים לא־מוסרי. דבר־אלוהים מציין: ”או שמא אינכם יודעים כי עושי עוול לא יירשו את מלכות האלוהים? אל תטעו; לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא יודעי משכב זכר, לא גנבים ולא חמדנים, לא סובאים ולא מגדפים ולא חומסים יירשו את מלכות האלוהים. וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוחצתם, אתם קודשתם, אתם הוצדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלוהינו” (קורינתים א׳. ו׳:9–11).
העת לפעולה נחרצת
חיוני להבחין בהבדל שבין פולחן כזב לבין דת אמת. בספר ההתגלות שבמקרא, המעצמה העולמית של דתות־הכזב מזוהה כ”בבל הגדולה”, זונה סמלית ”אשר מלכי הארץ זנו עימה”. רובצת עליה אשמת־דמים, והיא אוחזת בידה כוס זהב ”מלאה תועבות וטומאות תזנותה” (ההתגלות י״ז:1–6). אלוהים אינו שבע־רצון ממנה כלל ועיקר.
זו העת לפעולה נחרצת. בוראנו האוהב קורא לאנשים כנים שנמצאים עדיין בבבל הגדולה: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה” (ההתגלות י״ח:4).
אם ברצונך להשתייך לדת הנושאת חן בעיני אלוהים, מדוע לא תכיר טוב יותר את עדי־יהוה? הטבלה הנלווית מונה כמה מעיקרי־אמונתם, בד־בבד עם היסוד המקראי שלהם. בדוק בספר המקרא שלך אם אמונת עדי־יהוה עולה בקנה אחד עם דבר־אלוהים. בחן את דתם והיווכח אם היא מניבה פרי מן הסוג שהיית מצפה שתניב עבודת־אלוהים האמיתית. אם נוכחת שכך הדבר, הרי שגילית את הדת הרצויה בעיני אלוהים.
[תיבה בעמוד 5]
במה מאמינים עדי־יהוה
עיקר־אמונה היסוד המקראי
שם אלוהים הוא יהוה שמות ו׳:3; תהלים פ״ג:19
המקרא הוא דבר־אלוהים יוחנן י״ז:17; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17
ישוע המשיח הוא בן אלוהים מתי ג׳:16, 17; יוחנן י״ד:28
האנושות אינה תוצר של התפתחות בראשית א׳:27; ב׳:7
אלא של בריאה
הסיבה למות בני־האדם היא חטאו רומים ה׳:12
של האדם הראשון
עם המוות, הנפש חדלה להתקיים קהלת ט׳:5, 10; יחזקאל י״ח:4
שאול הוא הקבר המשותף של האנושות איוב י״ד:13; ההתגלות כ׳:13
תחייה היא התקווה עבור המתים יוחנן ה׳:28, 29; י״א:25; מעשי־השליחים כ״ד:15
המשיח נתן את חיי האנוש שלו כקורבן־כופר מתי כ׳:28; פטרוס א׳. ב׳:24; יוחנן א׳. ב׳:1, 2
בעד בני־האדם הצייתנים
מן ההכרח שהתפילות יופנו רק ליהוה מתי ו׳:9; יוחנן י״ד:6, 13, 14
באמצעות המשיח
יש לציית לחוקי המקרא באשר לערכי המוסר קורינתים א׳. ו׳:9, 10
אין להשתמש בצלמים בעבודת־אלוהים שמות כ׳:4–6; קורינתים א׳. י׳:14
חובה להימנע מספיריטיזם דברים י״ח:10–12; גלטים ה׳:19–21
אסור להערות דם לגוף הפרט בראשית ט׳:3, 4; מעשי־השליחים ט״ו:28, 29
תלמידיו האמיתיים של ישוע נבדלים מן העולם יוחנן ט״ו:19; י״ז:16; יעקב א׳:27; ד׳:4
משיחיים נושאים עדות ומכריזים ישעיהו מ״ג:10–12; מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20
את הבשורה הטובה
טבילה מלאה במים מסמלת הקדשה לאלוהים מרקוס א׳:9, 10; יוחנן ג׳:22; מעשי־השליחים י״ט:4, 5
תארים דתיים משוללי כל יסוד מקראי איוב ל״ב:21, 22; מתי כ״ג:8–12
אנו חיים ב’עת הקץ’ דניאל י״ב:4; מתי כ״ד:3–14; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5
נוכחות המשיח סמויה מן העין מתי כ״ד:3; יוחנן י״ד:19; פטרוס א׳. ג׳:18
השטן הוא שליטו הסמוי של העולם יוחנן י״ב:31; יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח
אלוהים יחריב את סדר־הדברים הנוכחי המרושע דניאל ב׳:44; ההתגלות ט״ז:14, 16; י״ח:1–8
מלכות אלוהים בראשות המשיח תשלוט בצדקה ישעיהו ט׳:5, 6; דניאל ז׳:13, 14; מתי ו׳:10
בכדור־הארץ כולו
”עדר קטן” עתיד לשלוט עם המשיח בשמים לוקס י״ב:32; ההתגלות י״ד:1–4; כ׳:4
יתר הרצויים בעיני אלוהים ינחלו חיי־נצח לוקס כ״ג:43; יוחנן ג׳:16; ההתגלות כ״א:1–4
בגן־עדן עלי־אדמות
[תמונה בעמוד 4]
אלפים נרצחו בתקופת האינקוויזיציה
[תמונה בעמוד 6]
מסעי־הצלב גרמו לשפיכות־דמים נוראה
[תמונה בעמוד 7]
דת אמת ניכרת בפריהּ הטוב
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]
שער: Garo Nalbandian