מי יתן ויהוה יחשוב לך טובה
”זאת זָכְרָה לי אלוהַי... זָכְרָה לי אלוהַי לטובה” (נחמיה י״ג:22, 31).
1. מה עוזר למוקדשים לאלוהים לתת ליהוה דין וחשבון רצוי לפניו?
עובדי יהוה זוכים לכל העזרה הדרושה כדי לתת לאלוהים דין וחשבון רצוי לפניו. מדוע? משום שכחלק מארגונו הארצי יש להם קשר הדוק עם אלוהים. הוא גילה להם את מטרותיו, והוא מספק להם עזרה והבנה רוחנית באמצעות רוח־קודשו (תהלים נ״א:13; קי״ט:105; קורינתים א׳. ב׳:10–13). לאור נסיבות מיוחדות אלה, יהוה מבקש באהבה שמשרתיו הארציים יתנו דין וחשבון הן על עצמם והן על הישגיהם בכוחו ובעזרת רוח־קודשו.
2. (א) באילו דרכים נתן נחמיה לאלוהים דין וחשבון רצוי על עצמו? (ב) באיזו תחינה חתם נחמיה את הספר הנושא את שמו במקרא?
2 אדם אשר נתן לאלוהים דין וחשבון רצוי על עצמו היה נחמיה, משקה למלך פרס ארתחשסתא (’ארוך־היד’) (נחמיה ב׳:1). נחמיה נתמנה לפחה של היהודים ושיקם את חומות ירושלים לנוכח אויבים וסכנות. בקנאתו לעבודת־האלוהים האמיתית, הוא השליט את תורת אלוהים ודאג לנדכאים (נחמיה ה׳:14–19). נחמיה הפציר בלוויים להיטהר דרך־קבע, לשמור על השערים ולקדש את השבת. לפיכך, יכול היה לומר: ”גם זאת זָכְרָה לי אלוהַי, וחוּסה עלי כרוב חסדך”. לא היה זה אלא הולם שנחמיה חתם את ספרו הכתוב בהשראת אלוהים בתחינה: ”זָכְרָה לי אלוהַי לטובה” (נחמיה י״ג:22, 31).
3. (א) כיצד היית מתאר את עושה הטוב? (ב) אילו שאלות עשוי הרהור באורח־חייו של נחמיה לגרום לנו לשאול את עצמנו?
3 עושה טוב הוא איש בעל מידות טובות, ומעשיו הישרים מועילים לזולת. כזה היה נחמיה. הוא רחש יראת כבוד כלפי אלוהים ומסירות עמוקה לעבודת־אלוהים האמיתית. יתרה מזו, הוא הכיר טובה על זכויותיו בשירות אלוהים ונתן ליהוה דין וחשבון רצוי על עצמו. הרהור באורח־חייו עשוי בהחלט לגרום לנו לשאול את עצמנו, ’מהי השקפתי לגבי הזכויות והאחריות שנתן לי אלוהים? איזה דין וחשבון אני נותן אישית לפני יהוה אלוהים וישוע המשיח?’
ביֶדע כרוכה אחריות
4. איזה צו נתן ישוע לתלמידיו, ומה עשו ה”מיועדים לחיי עולם”?
4 ישוע נתן לתלמידיו צו זה: ”לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). עשיית התלמידים היתה אמורה להתבצע באמצעות הוראה. לפיכך, אלה שלמדו והיו ”מיועדים לחיי עולם” נטבלו, כשם שעשה ישוע (מעשי־השליחים י״ג:48; מרקוס א׳:9–11). רצונם לשמור את כל מה שציווה אותם צריך היה לנבוע מן הלב. הם הגיעו לשלב ההקדשה על־ידי רכישת ידע מדויק מדבר־אלוהים ויישומו בחייהם (יוחנן י״ז:3).
5, 6. כיצד אנו מבינים את הכתוב ביעקב ד׳:17? תן דוגמה למקרים שבהם דן הפסוק.
5 ככל שהידע המקראי שלנו מעמיק יותר, כך מתחזק יסוד אמונתנו. עם זאת, אחריותנו לפני אלוהים גדֵלה. ביעקב ד׳:17 נאמר: ”היודע לעשות טוב ואיננו עושה, לחטא ייחשב לו”. הצהרה זו היא ככל הנראה מסקנה מדבריו הקודמים של התלמיד יעקב לגבי התרברבות הבאה במקום הישענות מוחלטת על אלוהים. אדם חוטא אם הוא יודע שאינו מסוגל להשיג מאומה ללא עזרת יהוה, אך אינו פועל בהתאם לכך. אולם, דברי יעקב יכולים גם להתייחס לחטאי האי־עשייה. לדוגמה, במשלו של ישוע על הכבשים והעזים, לא הורשעו העזים בגין מעשים רעים, אלא משום שלא עזרו לאחי המשיח (מתי כ״ה:41–46).
6 אדם אחד שעדי־יהוה ניהלו עימו שיעור־מקרא, כמעט לא התקדם מבחינה רוחנית, וזאת ככל הנראה מכיוון שלא הפסיק לעשן, אף שידע שעליו לעשות כן. זקן־קהילה ביקש ממנו לקרוא את הכתוב ביעקב ד׳:17. לאחר שהזקן ציין את חשיבות הפסוק, אמר: ”אף שאינך טבול, אתה אחראי לפני אלוהים, וחובה עליך לשאת באחריות המלאה להחלטתך”. למרבה השמחה, האיש נענה לעצה, חדל לעשן ותוך זמן קצר היה כשיר לסמל את הקדשתו ליהוה אלוהים בטבילה.
אחריות לשירותנו
7. מהי אחת הדרכים שבהן נוכל לשקף את תודתנו על ”דעת אלוהים”?
7 מן הראוי שנחפוץ בכל לבנו לשאת חן בעיני בוראנו. אחת הדרכים לשקף את תודתנו על ”דעת אלוהים”, היא קיום הצו של בן האלוהים, ישוע המשיח, לעשות תלמידים. זוהי גם דרך לגילוי אהבתנו כלפי אלוהים וכלפי הרֵע (משלי ב׳:1–5; מתי כ״ב:35–40). אמת, אחריות נובעת מידע על אלוהים, ועלינו לראות בזולת תלמידים אפשריים.
8. מדוע נוכל לומר שפאולוס חש אחריות לפני אלוהים לשירותו?
8 השליח פאולוס ידע כי קבלת הבשורה הטובה בלב שלם וציות לה מובילים לישועה, ואילו דחייתה עלולה להמיט השמדה (תסלוניקים ב׳. א׳:6–8). לכן הוא חש אחריות לפני יהוה לשירותו. למעשה, פאולוס ובני־לווייתו כה העריכו את שירותם, עד כי נזהרו מאוד אפילו לא להותיר רושם שהם מפיקים ממנו רווח חומרי. יתר־על־כן, לבו של פאולוס הניע אותו לומר: ”כאשר אני מבשר את הבשורה אין לי מה להתהלל, שכן חובה מוטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר” (קורינתים א׳. ט׳:11–16).
9. איזה חוב חשוב על כל המשיחיים לפרוע?
9 מאחר שאנו עובדי יהוה המוקדשים, ’חובה מוטלת עלינו לבשר את הבשורה’. אנו מצוּוים לבשר את בשורת המלכות. קיבלנו על עצמנו אחריות זו כאשר הקדשנו את חיינו לאלוהים. (השווה לוקס ט׳:23, 24.) נוסף על כך, עלינו לפרוע את החוב שלנו. פאולוס אמר: ”חייב אני ליוונים וגם לבני עמים אחרים, לבני תרבות וגם לחסרי תרבות. משום כך ברצוני לבשר את הבשורה גם לכם הנמצאים ברומא” (רומים א׳:14, 15). פאולוס נחשב לחייב מאחר שידע כי מחובתו לבשר כדי שאנשים יוכלו לשמוע את הבשורה הטובה ולהיוושע (טימותיאוס א׳. א׳:12–16; ב׳:3, 4). לכן הוא עמל כדי למלא את חובתו ולפרוע את חובו לאנשים. כמשיחיים, גם עלינו לפרוע חוב גדול. הכרזת המלכות היא גם דרך עיקרית להוכחת אהבתנו לאלוהים, לבנו ולרעינו (לוקס י׳:25–28).
10. מה עשו כמה מבשרים כדי להרחיב את שירותם?
10 אחת הדרכים לתת דין וחשבון רצוי בעיני אלוהים היא לנצל את כישורינו להרחבת שירותנו. לדוגמה: בשנים האחרונות, אנשים מקבוצות לאומיות רבות מהגרים לבריטניה. כדי לבשר את הבשורה הטובה לאנשים אלה, יותר מ־800 חלוצים (מבשרים בשירות מלא) ומאות עדים אחרים לומדים שפות שונות. הדבר היווה תמריץ נהדר לשירות. חלוצה, המלמדת כיתה את השפה הסינית, אמרה: ”מעולם לא חשבתי שאי־פעם אלמד עדים אחרים את שפתי, כדי שיוכלו לחלוק את האמת עם הזולת. יש בכך סיפוק רב!” התוכל להרחיב את שירותך בדרך דומה?
11. מה אירע בעקבות עדות אקראית של עדה משיחית?
11 סביר להניח שכל אחד מאיתנו היה עושה כמיטב יכולתו כדי להציל אדם טובע. בדומה לכך, עובדי יהוה להוטים לנצל את כישוריהם כדי לבשר בכל הזדמנות. לאחרונה, עדה ישבה לצד אשה באוטובוס, והחלה לשוחח עימה על כתבי־הקודש. האשה התרגשה מן הדברים ששמעה ושאלה שאלות רבות. כאשר העדה התכוננה לרדת מן האוטובוס, הפצירה בה האשה שלא תרד ותבוא לבקר בביתה, משום שעדיין היו לה שאלות רבות. העדה הסכימה. מה קרה בעקבות זאת? נוסד שיעור־מקרא וכעבור שישה חודשים החלה האשה לשרת כמבשרת לא־טבולה. תוך זמן קצר, היא ניהלה בעצמה שישה שיעורי־מקרא. איזה גמול משמח על ניצול הכישורים למען שירות המלכות!
12. כיצד נוכל לנצל ביעילות את כישורינו כמבשרים בשירות־השדה?
12 בשירות־השדה, ניתן לנצל ביעילות את כישורינו כמבשרים על־ידי שימוש בספרות כגון הספר בן 192 העמודים, דעת המובילה לחיי־נצח. עד חודש אפריל 1996, וַעַד הכתיבה של הגוף המנהל של עדי־יהוה כבר אישר את ההוצאה לאור של הספר דעת ביותר מ־140 שפות, ועד אז כבר הודפסו 000,500,30 עותקים של הספר ב־111 שפות. ספר זה נכתב במטרה לעזור לשיעורי־מקרא ללמוד על דברו ועל מטרותיו של אלוהים במידה מספקת כדי להקדיש את עצמם ליהוה ולהיטבל. מאחר שמבשרי המלכות אינם מנהלים שיעור־מקרא ביתי עם אותו תלמיד במשך שנים רבות, ביכולתם לנהל יותר שיעורי־מקרא עם יותר אנשים או להרחיב את חלקם בפעילות ההטפה מבית־לבית ובתחומים אחרים של השירות (מעשי־השליחים ה׳:42; כ׳:20, 21). כשהם מודעים לאחריותם לפני אלוהים, הם מסבים את תשומת־לבם של האנשים לאזהרות אלוהים (יחזקאל ל״ג:7–9). אך, מטרתם העיקרית היא לכבד את יהוה ולעזור לרבים ככל האפשר להכיר את הבשורה הטובה בעת הקצרה שעדיין נותרה לסדר־דברים מרושע זה להתקיים.
מתן דין וחשבון רצוי כמשפחות
13. מדוע משפחות יראות־אלוהים צריכות לערוך שיעור משפחתי קבוע?
13 כל פרט וכל משפחה החובקים את המשיחיות האמיתית, אחראים לפני אלוהים ולכן עליהם ’להתקדם אל הבגרות’ ולהיות ”יציבים באמונה” (עברים ו׳:1–3; פטרוס א׳. ה׳:8, 9). למשל, אלה שלמדו את הספר דעת ונטבלו צריכים להשלים את הידע המקראי שלהם על־ידי נוכחות קבועה באסיפות וכן על־ידי קריאת המקרא ופרסומים משיחיים אחרים. משפחות יראות־אלוהים צריכות לערוך שיעור משפחתי קבוע, שכן בדרך חשובה זו הן שועות לצו ”שיקדו, עימדו באמונה, חיזקו ואימצו” (קורינתים א׳. ט״ז:13). אם אתה ראש־משפחה, הרי שבעיני אלוהים האחריות לוודא שמשפחתך ניזונה היטב מבחינה רוחנית מוטלת במיוחד על שכמך. כשם שאוכל מזין תורם לבריאותנו הטבעית, כן דרושה אספקה קבועה ושופעת של מזון רוחני על־מנת שאתה ומשפחתך תהיו ”בריאים באמונה” (טיטוס א׳:13).
14. מה נבע מעדותה של נערה מבני־ישראל שקיבלה הדרכה טובה?
14 אם יש לך ילדים, אלוהים יחשוב לך טובה על מתן הדרכה רוחנית בריאה. הוראה מעין זו תועיל להם, כשם שהועילה לנערה קטנה מבני־ישראל, שנשבתה על־ידי הארמים בימי הנביא אלישע. היא היתה שפחתה של אשת נעמן, שר צבא ארם המצורע. חרף גילה הצעיר, אמרה אל גבירתה: ”אַחֲלֵי אדוני לפני הנביא אשר בשומרון! אז יאסוף אותו מצרעתו”. בשל העדות שנשאה, הלך נעמן לישראל, ולבסוף ציית להוראת אלישע לרחוץ שבע פעמים בנהר הירדן וטוהר מצרעתו. יתרה מזו, נעמן נעשה לעובד יהוה. עד כמה שמחה בוודאי נערה קטנה זו! (מלכים ב׳. ה׳:1–3, 13–19).
15. מדוע חשוב שהורים יעניקו לילדיהם הדרכה רוחנית טובה? תן דוגמה.
15 אין זה קל לגדל ילדים יראי־אלוהים בעולם חסר מוסר זה הנתון בידי השטן (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). אך מינקותו של טימותיאוס, סבתו לואיס ואמו אבניקה לימדוהו בהצלחה את כתבי־הקודש (טימותיאוס ב׳. א׳:5; ג׳:14, 15). לימוד ילדיך את המקרא, נוכחותם הקבועה עימך באסיפות הקהילה ובסופו של דבר הצטרפותם אליך לשירות, כל אלה מהווים חלק ממגמת ההכשרה שעליה תצטרך לתת דין וחשבון לפני אלוהים. משיחית אחת בוֶלְס, שעתה היא באמצע שנות ה־80 לחייה, נזכרת שבראשית שנות ה־20’, אביה נהג לקחת אותה איתו, כשעבר הר מהלך 10 קילומטרים, (הלוך וחזור, דרך של 20 קילומטר) כדי לחלק עלונים בנושאים מקראיים לכפריים שהתגוררו בעמק הסמוך. ”בהזדמנויות אלה, תוך כדי הליכה ממושכת, אבי החדיר ללבי את האמת”, היא אומרת תוך אסירות־תודה.
זקני־קהילה נותנים דין וחשבון — כיצד?
16, 17. (א) מאילו זכויות נהנו זקנים בוגרים מבחינה רוחנית בעם־ישראל הקדום? (ב) בהשוואה למצב ששרר בעם־ישראל הקדום, מדוע כיום נדרש יותר מזקני־הקהילה המשיחיים?
16 ”עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא”, אמר שלמה החכם (משלי ט״ז:31). אך אין זה גיל האדם בלבד, המכשיר אותו לשאת באחריות בקהילת משרתי אלוהים. בעם־ישראל הקדום, זקנים בוגרים מבחינה רוחנית שימשו כשופטים וכשוטרים לשם ניהול המשפט ולשמירה על השלום, על הסדר הטוב ועל הבריאות הרוחנית (דברים ט״ז:18–20). אף שהדבר נכון גם לגבי הקהילה המשיחית, נדרש יותר מזקני־הקהילה עם התקרב קץ סדר־הדברים הנוכחי. מדוע?
17 בני־ישראל היו ’עם נבחר’, ואותם הוציא אלוהים ממצרים הקדומה. הם קיבלו את התורה באמצעות מתווכם, משה, ומאז צאצאיהם נולדו לעם מוקדש ומצווֹת יהוה היו ידועות להם (דברים ז׳:6, 11). אולם, כיום איש אינו נולד לעם מוקדש, ומעטים יחסית גדלים במשפחות יראות־אלוהים המכירות היטב את אמת המקרא. אלה שהחלו ’להתהלך באמת’ לאחרונה, זקוקים במיוחד להדרכה כיצד לנהל את חייהם על־פי עקרונות המקרא (יוחנן ג׳. 4). לפיכך, מה רבה האחריות המוטלת על שכמם של זקני־הקהילה הנאמנים, בעודם ’מחזיקים במתכונת הדברים הבריאים’ ועוזרים למשרתי יהוה! (טימותיאוס ב׳. א׳:13, 14).
18. איזה סוג של עזרה על זקני־הקהילה להיות מוכנים להגיש, ומדוע?
18 פעוט הלומד ללכת עלול להיכשל וליפול. הוא חש חוסר ביטחון וזקוק לעזרת ההורים ולדברי ההרגעה שלהם. כמותו, אדם המוקדש ליהוה עלול להיכשל או ליפול רוחנית. אפילו השליח פאולוס ראה לנחוץ להיאבק כדי לעשות את הטוב והישר בעיני אלוהים (רומים ז׳:21–25). מן הרועים של עדר אלוהים נדרש להגיש עזרה אוהבת למשיחיים אשר שגו, אך המגלים חרטה אמיתית. כאשר זקני־קהילה ביקרו אצל אשה מוקדשת אשר עשתה משגה חמור, אמרה בנוכחות בעלה המוקדש: ”אני יודעת שתנדו אותי!” אך היא פרצה בבכי, כשנאמר לה שהזקנים רצו לברר איזו עזרה דרושה כדי לשקם את המשפחה מבחינה רוחנית. זקני־הקהילה שהיו מודעים לכך שהם עתידים לתת דין וחשבון, שמחו לעזור לאחות לאמונה המגלה חרטה (עברים י״ג:17).
המשך לתת דין וחשבון רצוי
19. כיצד נוכל להמשיך לתת דין וחשבון רצוי על עצמנו לפני אלוהים?
19 זקני־קהילה וכל יתר משרתי אלוהים נדרשים להמשיך לתת דין וחשבון רצוי על עצמם לפני יהוה. הדבר אפשרי אם אנו דבקים בדבר־אלוהים ועושים את רצונו (משלי ג׳:5, 6; רומים י״ב:1, 2, 9). אנו מעוניינים במיוחד להיטיב עם בני אמונתנו (גלטים ו׳:10). אולם, הקציר עדיין רב והפועלים מעטים (מתי ט׳:37, 38). אם כן, הבה נגמול טוב לזולת בהתמידנו להכריז את בשורת המלכות. יהוה יחשוב לנו טובה אם נקיים את הקדשתנו, נעשה את רצונו ונכריז בנאמנות את הבשורה הטובה.
20. מה למדים אנו מבחינת אורח־חייו של נחמיה?
20 לכן, הבה נמשיך להיות עתירי פועל בעבודתו של האדון (קורינתים א׳. ט״ו:58). טוב נעשה אם נזכור את נחמיה, אשר שיקם את חומות ירושלים, השליט את תורת אלוהים וקידם במסירות ובהתלהבות את עבודת־אלוהים האמיתית. הוא התפלל שיהוה אלוהים יזכור אותו על הטוב שעשה. מי יתן ותוכיח מסירות ליהוה, ומי יתן והוא יחשוב לך טובה.
מה הן תשובותיך?
◻ איזו דוגמה היווה נחמיה?
◻ מדוע בידע כרוכה אחריות לפני אלוהים?
◻ כיצד נוכל לתת דין וחשבון רצוי ליהוה בשירותנו?
◻ מה יכולות משפחות לעשות כדי לתת לאלוהים דין וחשבון טוב?
◻ כיצד זקני־קהילה משיחיים נותנים דין וחשבון?
[תמונות בעמוד 18]
בדומה לפאולוס, נוכל לתת לאלוהים דין וחשבון רצוי כמכריזי המלכות
[תמונה בעמוד 19]
האם אמונת ילדיך איתנה כאמונתה של הנערה מבני־ישראל שהיתה בבית נעמן?