האם אתה ידיד אלוהים? — מה תפילותיך מגלות
האם קרה אי־פעם ששמעת במקרה שיחה בין שני אנשים? אין ספק שכעבור זמן קצר יכולת לעמוד על טיב היחסים ביניהם — אם הם מקורבים או זרים, מכרים בלבד או ידידים טובים הבוטחים זה בזה. בדומה לכך, תפילותינו עשויות לגלות מה טיב יחסינו עם אלוהים.
המקרא מבטיחנו שאלוהים ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו” (מעשי־השליחים י״ז:27). למעשה, הוא מזמין אותנו להכירו. נוכל אפילו להיות ידידיו (תהלים ל״ד:9; יעקב ב׳:23, ע״ח). נוכל לזכות להימנות עם אנשי סודו! (תהלים כ״ה:14) ללא ספק, הקשר שלנו עם אלוהים הוא הנכס היקר ביותר שיכול להיות לנו כאנשים לא־מושלמים. כמו־כן, יהוה מוקיר את ידידותנו. דבר זה נראה בעליל משום שידידותנו עימו מבוססת על אמונתנו בבנו יחידו, אשר נתן את חייו למעננו (קולוסים א׳:19, 20).
לפיכך, מן הראוי שתפילותינו ישקפו את עומק האהבה וההערכה שאנו רוחשים ליהוה. אולם, האם חשת מימיך שתפילותיך אומנם משקפות יראה, אך במידת־מה נעדר מהן רגש הנובע מעומק־הלב? אין זה נדיר. מהו הסוד לשיפור המצב? טיפוח ידידותך עם יהוה אלוהים.
הקצאת זמן לתפילה
ראשית, פיתוח ידידות וטיפוחה אינם חלים בן־לילה. אפשר שמדי יום אתה מברך לשלום אנשים רבים או אפילו משוחח עימם — שכנים, חברים לעבודה, נהגי אוטובוס ומוכרים בחנויות. עם זאת, אין משמע הדבר שאתם אכן ידידי אמת. הידידות פורחת כשאתה משוחח ארוכות עם מישהו, ועובר מפטפוט קליל להבעת רגשותיך ומחשבותיך הפנימיים.
בדומה לכך, תפילה עשויה להדק את הקשר עם יהוה. אך יש להקדיש לכך מספיק זמן; אין די בדברי תודה קצרים בשעת הארוחות. ככל שאתה מרבה לשוחח עם יהוה, כך אתה מסוגל לרדת לעומקם של רגשותיך, מניעיך ומעשיך. פתרונות לבעיות קשות מתחילים לצוץ כשרוח־אלוהים מזכירה לך את העקרונות שבדברו (תהלים קמ״ג:10; יוחנן י״ד:26). יתרה מזו, כשאתה מתפלל, יהוה הופך מוחשי יותר בעיניך, ואתה מודע יותר להתעניינותו האוהבת בך ולדאגתו לך.
כך הוא במיוחד כשתפילותיך נענות. הרי יהוה ”יכול לעשות יותר מכל מה שאנו מבקשים או ממה שעולה על דעתנו”! (אפסים ג׳:20) אין משמע הדבר שאלוהים מחולל נסים למענך. אולם, על־ידי דברו הכתוב, ספרות כיתת העבד הנאמן או מפי אחים ואחיות אוהבים, הוא עשוי להעניק לך את העצה או ההדרכה הנחוצות. אולי הוא יעניק לך את הכוח הדרוש כדי להחזיק מעמד או לעמוד בפיתוי (מתי כ״ד:45; טימותיאוס ב׳. ד׳:17). חוויות כאלה גודשות את לבבנו הערכה לידידנו השמימי!
לכן על הפרט להקצות זמן לתפילה. נכון שהזמן קצר בימים אלה של לחץ ודאגות. אך כשבאמת איכפת לך ממישהו, אתה בדרך־כלל מוצא זמן לבלות עימו. שים לב להתבטאותו של מחבר התהלים: ”כאייל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך, אלוהים. צמאה נפשי לאלוהים, לאל חי. מתי אבוא ואראה פני אלוהים?” (תהלים מ״ב:2, 3) האם גם נפשך עורגת לפנות כך לאלוהים? אם כן, הקצה זמן לעשות כן! (השווה אפסים ה׳:16.)
למשל, אפשר שתנסה להשכים קום כדי שיהיה לך זמן להתייחד בתפילה (תהלים קי״ט:147). האם קורה ששנתך נודדת בלילות? אם כן, בדומה למחבר התהלים, תוכל לנצל עתים קשות אלה כהזדמנות לשטוח דאגותיך לפני אלוהים (תהלים ס״ג:7). אולי כל הדרוש הן רק כמה תפילות קצרות במשך היום. מחבר התהלים אמר לאלוהים: ”אליך אקרא כל היום” (תהלים פ״ו:3).
שיפור איכות תפילותינו
לעתים גם תמצא למועיל להאריך את תפילותיך. בתפילה קצרה, אפשר שאתה נוטה להזכיר נושאים שטחיים. אך כשתפילותיך ארוכות ועמוקות יותר, אתה נכון יותר להביע את מחשבותיך ורגשותיך שבסתר הלב. לפחות פעם אחת, התפלל ישוע לילה שלם (לוקס ו׳:12). בוודאי תיווכח שבתפילותיך קִרבה רבה יותר והן מלאות משמעות אם אינך מזדרז לסיימן.
אין בזה לומר שעליך ללהג כשאין לך הרבה מה לומר; או שאתה זקוק לחזרות חסרות־טעם. ישוע הזהיר: ”כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מלים כגויים, החושבים שברוב דיבורם יישמעו. אל תהיו דומים להם, כי יודע אביכם את צורכיכם בטרם תבקשו ממנו” (מתי ו׳:7, 8).
לתפילה משמעות רבה יותר כשאתה חושב מראש על הנושאים שהיית רוצה לדון בהם. יש אינספור אפשרויות — שמחתנו בשירות, חולשותינו ומגרעותינו, אכזבותינו, עניינינו הכלכליים, לחצינו בעבודה או בבית־הספר, רְווחת משפחתנו ומצבה הרוחני של קהילתנו המקומית, והללו הן רק דוגמאות אחדות.
האם לעתים מחשבותיך נודדות בשעת התפילה? אם כן, עשה מאמץ רב יותר להתרכז. ככלות הכל, יהוה מעוניין ’להקשיב לרינתנו [תחנונינו]’ (תהלים י״ז:1). נרצה להתאמץ להקדיש מאמץ ניכר להתרכז בעצמנו בתפילותינו, לא כן? ’הגה במה ששייך לרוח’, וסרב להניח למחשבותיך לנדוד (רומים ח׳:5).
האופן שבו אנו פונים ליהוה חשוב אף הוא. הגם שהוא רוצה שנראה בו ידיד, אל לנו לשכוח לעולם שאנו פונים לריבון היקום. קרא על המראה המעורר יראה שמוזכר בספר ההתגלות פרקים ד׳ ו־ה׳ והרהר בו. שם יוחנן ראה בחזון את הודו של האחד שאליו אנו פונים בתפילה. מה גדולה הזכות שנפלה בחלקנו להיות מסוגלים לפנות ולִקְרוב ”ליושב על הכיסא”! לעולם לא נרצה לאמץ סגנון־דיבור חַבֵרי מדי או שפה חסרת כבוד. תחת זאת, עלינו להתאמץ ש’יהיו לרצון אמרי־פינו והֶגְיוֹן לבנו לפני יהוה’ (תהלים י״ט:15).
אך עלינו להבין שאיננו מרשימים את יהוה בלשון נמלצת. ביטויים המביעים כבוד והנובעים מעומק־הלב הם לרצון לו, ואין זה משנה אם הנוסח הוא בשפה פשוטה (תהלים ס״ב:9).
נחמה והבנה בשעת הצורך
כשאנו זקוקים לעזרה ונחמה, לא אחת אנו פונים לידיד טוב לקבלת תמיכה או רגשי אהדה. ובכן, אין ידיד שקל יותר לפנות אליו מיהוה. הוא ”עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהלים מ״ו:2). כ”אלוהי כל נחמה”, הוא מבין מה עובר עלינו טוב יותר מכל אחד אחר (קורינתים ב׳. א׳:3, 4; תהלים ה׳:2; ל״א:8). כמו־כן, יש לו ההזדהות והחמלה האמיתיים למי שנתונים במצוקות קשות (ישעיהו ס״ג:9; לוקס א׳:77, 78). מובן לנו שיהוה הוא ידיד מבין, ולכן אנו חופשיים לדבר עימו בלהט ובעוז. לבנו מניע אותנו לשטוח לפניו את חרדותינו ודאגותינו הכמוסות ביותר. כך אנו חשים על בשרנו כיצד ’תנחומי [יהוה] משעשעים נפשנו’ (תהלים צ״ד:18, 19).
לעתים אנו חשים שאיננו ראויים לפנות לאלוהים בשל משגינו. אך מה אם ידיד טוב שלך שוגה ופוגע בך, ומתחנן לסליחתך? האם לבך לא יניעך לנחמו ולהרגיעו? אם כן, מדוע אתה סבור שיהוה לא יעשה כן? הוא סולח ברוחב־לב לידידיו החוטאים בשל האי־שלימות האנושית (תהלים פ״ו:5; ק״ג:3, 8–11). ביודענו זאת, איננו נמנעים מלהודות גלויות במשגינו; ונוכל להיות בטוחים באהבתו וברחמיו (תהלים נ״א:19). אם אנו מדוכאים מחסרונותינו, נוכל להתנחם במילים שביוחנן א׳. ג׳:19, 20: ”בזה נדע כי מן האמת אנחנו ונשקיט את לבבנו לפניו, שכן אם לבנו ירשיע אותנו, האלוהים גדול מלבנו והוא יודע הכל”.
ברם, איננו צריכים להיות במצוקות קשות כדי לזכות לדאגתו האוהבת של אלוהים. יהוה מתעניין בכל מה שיכול להשפיע על רווחתנו הרוחנית והרגשית. לעולם איננו צריכים לחוש שרגשותינו, מחשבותינו ודאגותינו הם חסרי חשיבות מכדי שנזכירם בתפילה (פיליפים ד׳:6). כשאתה נמצא בחברת ידיד טוב, האם אתה משוחח עימו רק על הדברים העיקריים בחייך? האינך משתף אותו בעניינים משניים יחסית? בדומה לכך, תוכל לדבר בחופשיות עם יהוה על כל היבט של חייך, בידיעה ש’הוא דואג לך’ (פטרוס א׳. ה׳:7).
כמובן, קרוב לוודאי שידידות לא תארך זמן רב אם אתה תמיד מדבר רק על עצמך. בדומה לכך, תפילותינו אינן צריכות להתמקד רק בעצמנו. מן הראוי שגם נביע את אהבתנו ודאגתנו ליהוה ולענייניו (מתי ו׳:9, 10). תפילה אינה הזדמנות לבקש עזרה מאלוהים ותו לא, אלא גם הזדמנות להודיה והלל (תהלים ל״ד:2; צ״ה:2). ’הידיעה’ הנרכשת באמצעות לימוד אישי קבוע תסייע לנו בנידון, כשם שהיא עוזרת לנו להכיר טוב יותר את יהוה ואת דרכיו (יוחנן י״ז:3, דל׳). אפשר שתמצא למועיל במיוחד לקרוא את ספר תהלים ולשים לב כיצד משרתי אלוהים נאמנים אחרים התבטאו לפני יהוה.
ידידותו של יהוה היא אכן מתת יקרה. הבה נוכיח שאנו מוקירים אותה, שתפילותינו תהיינה קרובות ואישיות יותר ותנבענה מעומק־הלב. אז יפול בחלקנו האושר שביטא מחבר התהלים, שהכריז: ”אשרי תבחר ותקָרֵב” (תהלים ס״ה:5).
[תמונות בעמוד 28]
נוכל להתפלל לאלוהים בהזדמנות המתאימה בכל שעות היממה