יהוה מוקיר שירות הנעשה בלב ונפש

‏”‏כל מה שאתם עושים,‏ עשו בכל נפשכם,‏ כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏23‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מהי הזכות הגדולה ביותר שיכלה אי־פעם ליפול בחלקנו?‏ (‏ב)‏ מדוע לעתים איננו מסוגלים לעשות בשירות אלוהים את כל אשר לבנו נכסף לעשות?‏

שירות יהוה הוא הזכות הגדולה ביותר שיכלה ליפול בחלקנו.‏ ולא בכדִי כתב עת זה מעודד כבר שנים רבות את המשיחיים להיות פעילים בשירות,‏ ואפילו לשרת ”‏עוד יותר”‏ כשניתן (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ אולם,‏ לא תמיד אנו מסוגלים לעשות בשירות אלוהים את כל אשר לבנו נכסף לעשות.‏ ”‏הנסיבות שלי מחייבות אותי לעבוד במשרה מלאה”‏,‏ מסבירה אחות רווקה שנטבלה לפני 40 שנה בערך.‏ ”‏אינני עובדת למען מלתחה מפוארת או כדי להפליג לשיט תענוגות,‏ אלא כדי לממן דברים חיוניים,‏ כולל הוצאות רפואיות וטיפולי שיניים.‏ אני חשה כאילו אני נותנת ליהוה את השאריות”‏.‏

² אהבה לאלוהים מניעה אותנו לרצות לעשות כמיטב יכולתנו בפעילות ההטפה.‏ אך לא פעם נסיבות חיינו מצמצמות את האפשרויות שלנו.‏ ייתכן שחלק ניכר מזמננו ומרצנו מוקדש למילוי חובות מקראיות אחרות,‏ כולל אחריות משפחתית (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏4,‏ 8‏)‏.‏ ב”‏זמנים קשים”‏ אלה,‏ החיים רצופים אתגרים יותר מתמיד (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ ייתכן שלבבנו נוקפנו במידת־מה,‏ כאשר איננו יכולים להגשים את שאיפותינו בשירות.‏ אולי אנו תוהים אם אלוהים מרוצה משירותנו.‏

יופיו של שירות בלב ובנפש

3.‏ מה הן ציפיות יהוה מכל אחד מאיתנו?‏

³ בתהלים ק״ג:‏14‏,‏ המקרא מבטיחנו בחום שיהוה ’‏יודע יצרנו,‏ זוכר כי עפר אנחנו’‏.‏ הוא מבין את מגבלותינו יותר מכל אחד אחר.‏ אין הוא דורש את אשר נבצר מאיתנו.‏ מה הן ציפיותיו מאיתנו?‏ משהו שכל איש,‏ יהיו אשר יהיו נסיבותיו,‏ מסוגל לעשות:‏ ”‏כל מה שאתם עושים,‏ עשו בכל נפשכם,‏ כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏23‏)‏.‏ יהוה אכן מצפה מאיתנו — מכולנו — שנשרתו בכל נפשנו.‏

4.‏ מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?‏

⁴ מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?‏ מילולית,‏ מן המונח היווני שתורגם ל’‏בכל נפשך’‏ משתמע ’‏מתוך הנפש’‏.‏ המילה ’‏נפש’‏ מתייחסת לאדם כולו,‏ על כל כישוריו הגופניים והנפשיים.‏ לפיכך,‏ שירות בכל נפשנו משמעו נתינה מעצמנו,‏ ניצול כל כישורינו והשקעת מלוא מרצנו בשירות אלוהים.‏ במילים פשוטות,‏ מדובר בעשיית כל אשר נפשנו יכולה לעשות (‏מרקוס י״ב:‏29,‏ 30‏)‏.‏

5.‏ כיצד דוגמת השליחים מראה שלא הכל חייבים להשקיע מספר זהה של שעות בשירות?‏

⁵ האם משירות בכל נפשנו משתמע שכולנו חייבים להשקיע מספר זהה של שעות?‏ הדבר בוודאי אינו אפשרי,‏ שכן לכל אדם נסיבות ויכולת משלו.‏ תן דעתך לשליחי ישוע הנאמנים.‏ לא כולם יכלו לעשות באותה מידה.‏ למשל,‏ ידוע לנו מעט מאוד על חלק מן השליחים,‏ כגון שמעון הקנאי ויעקב בן חלפי.‏ ייתכן שפעילותם כשליחים היתה די מוגבלת (‏מתי י׳:‏2–4‏)‏.‏ בניגוד אליהם,‏ פטרוס היה מסוגל לשאת באחריות כבדה — ישוע אפילו נתן לו את ’‏מפתחות המלכות’‏!‏ (‏מתי ט״ז:‏19‏)‏ עם זאת,‏ פטרוס לא זכה למעמד רם מהאחרים.‏ כאשר יוחנן זכה לחזון על ירושלים החדשה,‏ שנכתב בספר ההתגלות (‏בערך ב־96 לספירה)‏,‏ הוא ראה 12 יסודות,‏ אבני יסוד,‏ ועליהם כתובים ”‏שנים־עשר שמות של שנים־עשר שליחי השה”‏a (‏ההתגלות כ״א:‏14‏)‏.‏ יהוה העריך את שירותו של כל אחד מהשליחים,‏ אף שחלקם יכלו כנראה לעשות יותר מהאחרים.‏

6.‏ במשל הזורע של ישוע,‏ מה אירע לזרע שנזרע ”‏על האדמה הטובה”‏,‏ ואילו שאלות מתעוררות?‏

⁶ בדומה לכך,‏ יהוה אינו דורש מכל אחד ואחד לבשר בדיוק באותה מידה.‏ ישוע העיד על כך במשל הזורע,‏ שבו פעילות ההטפה הומשלה לזריעת זרעים.‏ הזרע נפל על סוגים שונים של אדמה,‏ דבר שהדגים את מצב הלב השונה של שומעי הבשורה.‏ ישוע הסביר:‏ ”‏הנזרע על האדמה הטובה הוא השומע את הדבר ומבין וגם עושה פרי — זה עושה פי מאה,‏ זה פי שישים וזה פי שלושים”‏ (‏מתי י״ג:‏3–8,‏ 18–23‏)‏.‏ מהו הפרי,‏ ומדוע תנובת הפרי אינה אחידה?‏

7.‏ מהו הפרי הנובע מן הזרע,‏ ומדוע תנובת הפרי שונה?‏

⁷ הזרע הנזרע הוא ”‏דבר המלכות”‏,‏ ולכן תנובת הפרי היא הפצת דבר המלכות,‏ אמירתו לזולת (‏מתי י״ג:‏19‏)‏.‏ גם כמות הפרי שהניבה האדמה היתה שונה — החל מפי שלושים וכלה בפי מאה — זאת בשל השוני בכישורים ובנסיבות החיים.‏ אדם בריא ובעל סבולת יכול אולי לבשר זמן רב יותר מזה שמחלתו הכרונית או גילו המבוגר שואבים ממנו את כוחו.‏ רווק צעיר שלא רובצת על שכמו אחריות משפחתית עשוי לעשות יותר ממי שעובד במשרה מלאה כדי לפרנס את משפחתו.‏ (‏השווה משלי כ׳:‏29‏.‏)‏

8.‏ מהי דעתו של יהוה על מי שעושים בכל נפשם?‏

⁸ האם,‏ בעיני אלוהים,‏ אדם המשרת בכל נפשו ועושה פי שלושים הוא פחות מסור מאדם העושה פי מאה?‏ כלל וכלל לא!‏ אפשר שתנובת הפרי שונה,‏ אך יהוה מרוצה כל עוד השירות המוקדש לו הוא המיטב שיכולנו לעשות.‏ זכור,‏ כמויות הפרי השונות נובעות כולן מלב שנחשב ל’‏אדמה טובה’‏.‏ המילה היוונית (‏קָלוֹס‏)‏ שתורגמה ל”‏טובה”‏ מתארת דבר ”‏יפה”‏,‏ ”‏מרנין לב ומרהיב עין”‏.‏ מה מנחם לדעת שכאשר אנו עושים את מיטבנו,‏ לבבנו יפה בעיני אלוהים!‏

ללא תלות זה בזה

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ אילו טיעונים מוטעים עלולים לצוץ בלבנו?‏ (‏ב)‏ כיצד הדוגמה שבקורינתים א׳.‏ י״ב:‏14–26 מראה שיהוה אינו משווה בינינו ובין הזולת?‏

⁹ אולם,‏ לבבנו הלא־מושלם אולי שופט אותנו אחרת.‏ ייתכן שהוא משווה בין שירותנו ובין שירותם של אחרים.‏ אפשר שהוא טוען,‏ ’‏אחרים עושים הרבה יותר בשירות.‏ כיצד אי־פעם יוכל יהוה להיות מרוצה משירותי?‏’‏ (‏השווה יוחנן א׳.‏ ג׳:‏19,‏ 20‏.‏)‏

¹⁰ מחשבות יהוה ודרכיו נשגבות מאוד משלנו (‏ישעיהו נ״ה:‏9‏)‏.‏ אנו מקבלים מושג־מה על השקפת יהוה על מאמצי הפרט מן הכתוב בקורינתים א׳.‏ י״ב:‏14–26‏.‏ בפסוקים אלה,‏ הקהילה מדומה לגוף בעל איברים רבים — עיניים,‏ ידיים,‏ רגליים,‏ אוזניים ועוד.‏ חשוב לרגע על גופך.‏ עד כמה מגוחך יהא זה להשוות בין עיניך וידיך או בין רגליך ואוזניך!‏ לכל איבר תפקוד שונה,‏ ועם זאת כל האיברים מועילים ובעלי ערך.‏ בדומה לכך,‏ יהוה מוקיר את שירותך הנעשה בכל נפשך בין שהאחרים עושים יותר ובין שהם עושים פחות (‏גלטים ו׳:‏4‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מדוע יש מאיתנו החשים שהם ”‏חלשים יותר”‏ או ”‏נקלים”‏?‏ (‏ב)‏ מהי השקפת יהוה על שירותנו?‏

¹¹ בשל המגבלות הכרוכות בבריאות לקויה,‏ בגיל מתקדם או בנסיבות אחרות,‏ יש בינינו החשים לעתים ”‏חלשים יותר”‏ או ”‏נקלים”‏.‏ אך אין זו דעתו של יהוה.‏ המקרא אומר לנו:‏ ”‏איברי הגוף שלכאורה חלשים יותר,‏ הם הנחוצים יותר;‏ איברי הגוף הנראים לנו נקלים,‏ אותם אנו עוטרים ביתר כבוד.‏.‏.‏ אלוהים הרכיב את הגוף באופן שנתן כבוד רב יותר לאיברים נטולי כבוד”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏22–24‏)‏.‏ כלומר,‏ כל אדם יכול להיות יקר ליהוה.‏ שירותנו במסגרת מגבלותינו יקר בעיניו.‏ האין לבבך מניעך לשאוף לעשות את מיטבך בשירותו של אל כה מבין ואוהב?‏

¹² אם כן,‏ מה שחשוב ליהוה הוא שתעשה את מה שאתה — בכל נפשך — מסוגל לעשות,‏ ולא שתשתווה לאחר.‏ מאמצינו האישיים יקרים בעיני יהוה,‏ והדבר בא לידי ביטוי בדרך הנוגעת ללב שנהג ישוע בשתי נשים שונות בימים האחרונים לחייו עלי־אדמות.‏

מתנתה ה’‏יקרה מאוד’‏ של אשה מכירת טובה

13.‏ (‏א)‏ מה היו הנסיבות שבהן מרים יצקה בושם על ראש ישוע ומשחה בו את רגליו?‏ (‏ב)‏ מה היה שוויו של בושם מרים?‏

¹³ בערב שבת,‏ ח׳ בניסן,‏ הגיע ישוע לבית עניה,‏ כפר קטן ששכן על המדרון המזרחי של הר הזיתים,‏ כשלושה קילומטרים מירושלים.‏ היו לישוע ידידים יקרים בעיירה זו — מרים,‏ מרתא ואלעזר אחיהן.‏ ייתכן שלעתים די קרובות התארח ישוע בביתם.‏ אך במוצאי שבת,‏ סעדו ישוע וידידיו בביתו של שמעון,‏ מצורע לשעבר,‏ שנרפא כנראה על־ידי ישוע.‏ כאשר הסב ישוע אל השולחן,‏ ביצעה מרים מחווה ענווה שגילתה את עומק אהבתה לאיש שהקים לתחייה את אחיה.‏ היא שברה את פי הפך שהכיל שמן בושם ”‏יקר מאוד”‏.‏ יקר בהחלט!‏ שוויו היה 300 דינר,‏ סכום המקביל בערך לשכר שנתי.‏ היא יצקה את הבושם על ראש ישוע ומשחה את רגליו.‏ היא אף ניגבה את רגליו בשערות ראשה (‏מרקוס י״ד:‏3;‏ לוקס י׳:‏38–42;‏ יוחנן י״א:‏38–44;‏ י״ב:‏1–3‏)‏.‏

14.‏ (‏א)‏ מה היתה תגובת התלמידים למחווה של מרים?‏ (‏ב)‏ כיצד יצא ישוע להגנתה של מרים?‏

¹⁴ התלמידים כעסו!‏ ’‏למה הבזבוז הזה?‏’‏ שאלו.‏ יהודה הסווה את רצונו לגנוב בהצעת מתן צדקה לעניים ואמר:‏ ”‏מדוע לא נמכר הבושם בשלוש מאות דינר וניתן לעניים?‏”‏ מרים לא השיבה דבר.‏ ישוע,‏ לעומת זאת,‏ אמר לתלמידים:‏ ”‏הניחו לה,‏ מדוע תציקו לה?‏ מעשה טוב [‏הטיה של קָלוֹס‏]‏ עשתה לי.‏.‏.‏ מה שהיה ביכולתה עשתה;‏ היא הקדימה למשוח את גופי בשביל הקבורה.‏ אמן אומר אני לכם,‏ בכל מקום שתוכרז הבשורה,‏ בכל העולם,‏ יסופר גם מה שעשתה היא,‏ וזה לזִכרה”‏.‏ מה הרגיעה בוודאי החמימות בדברי ישוע את לב מרים!‏ (‏מרקוס י״ד:‏4–9;‏ יוחנן י״ב:‏4–8‏)‏.‏

15.‏ מדוע המעשה של מרים נגע ללב ישוע,‏ ומה אנו למדים מכך על שירות בלב ובנפש?‏

¹⁵ המעשה שעשתה מרים נגע מאוד ללב ישוע.‏ מבחינתו,‏ היא ביצעה מעשה ראוי לשבח.‏ לא הערך הכספי של המתנה הוא שהרשים את ישוע,‏ אלא העובדה ש”‏מה שהיה ביכולתה עשתה”‏.‏ היא ניצלה את ההזדמנות ונתנה את אשר יכלה לתת.‏ בתרגום אחר נאמר ”‏היא עשתה כאשר מצאה ידה”‏ (‏גינ׳‏‏)‏.‏ נתינתה של מרים היתה בכל נפשה משום שהיא נתנה את המיטב שהיה לה.‏ בזה מסתכם שירות בלב ובנפש.‏

‏”‏שתי פרוטות”‏ של אלמנה

16.‏ (‏א)‏ כיצד הבחין ישוע בתרומתה של האלמנה הענייה?‏ (‏ב)‏ מה היה שוויין של פרוטות האלמנה?‏

¹⁶ כעבור ימים אחדים,‏ בי”‏א בניסן,‏ שהה ישוע יום ארוך במקדש.‏ שם הוטל ספק בסמכותו,‏ והוא התמודד בהצלחה עם שאלות בעייתיות בעניין המסים,‏ התחייה ודברים נוספים.‏ הוא גינה את הסופרים והפרושים,‏ על שהם ”‏בולעים את בתי האלמנות”‏ ועל דברים נוספים (‏מרקוס י״ב:‏40‏)‏.‏ אז התיישב ישוע ככל הנראה ב’‏עזרת הנשים’‏,‏ היכן שעל־פי המסורת היהודית,‏ היו מוצבות 13 תיבות אוצר.‏ הוא ישב זמן־מה,‏ והתבונן בעיון באנשים התורמים.‏ עשירים רבים באו,‏ חלקם אולי בעלי חזות צדקנית ואפילו ראוותנית.‏ (‏השווה מתי ו׳:‏2‏.‏)‏ מבטו של ישוע התמקד באשה מסוימת.‏ ייתכן שעיני אדם מן השורה לא היו מבחינות במשהו יוצא דופן באשה או בתרומתה.‏ אך ישוע,‏ שיכול היה לדעת את אשר בלב הזולת,‏ ידע שהיא ”‏אלמנה ענייה”‏.‏ הוא גם ידע את הסכום המדויק של תרומתה — ”‏שתי פרוטות”‏ שערכן מועט ביותרb (‏מרקוס י״ב:‏41,‏ 42‏)‏.‏

17.‏ מה היה ערכה של תרומת האלמנה בעיני ישוע,‏ ומה אנו למדים מכך לגבי הנתינה לאלוהים?‏

¹⁷ ישוע קרא אליו את תלמידיו,‏ שכן רצה שהם יראו במו־עיניהם את הלקח שעמד ללמד.‏ היא ”‏שמה יותר מכל אלה ששמו בתיבת האוצר”‏,‏ אמר ישוע.‏ מבחינתו,‏ היא תרמה יותר מכל האחרים גם יחד.‏ היא נתנה ”‏את כל אשר היה לה”‏ — את פרוטותיה האחרונות.‏ בעשותה כן,‏ הפקידה עצמה בידיו הרחמניות של יהוה.‏ יוצא מכך,‏ שהאדם שנבחר לשמש כמופת של נתינה לאלוהים היה דווקא זה שמתנתו היתה כמעט נטולת ערך כספי.‏ אך בעיני אלוהים,‏ אין ערוך למתנה זו!‏ (‏מרקוס י״ב:‏43,‏ 44;‏ יעקב א׳:‏27‏)‏.‏

לְמד מהשקפת יהוה על שירות בלב ובנפש

18.‏ מה אנו למדים מן היחס של ישוע לשתי הנשים?‏

¹⁸ מן היחס של ישוע אל שתי הנשים הללו,‏ אנו למדים לקחים נוגעים ללב באשר להשקפת יהוה על שירות בלב ובנפש (‏יוחנן ה׳:‏19‏)‏.‏ ישוע לא השווה בין האלמנה ובין מרים.‏ הוא העריך את שתי הפרוטות של האלמנה באותה מידה שהעריך את הבושם ’‏היקר מאוד’‏ של מרים.‏ מאחר שכל אחת מהן נתנה את מיטבה,‏ בעיני אלוהים שתי המתנות היו יקרות־ערך.‏ לפיכך,‏ אם גואים בלבך רגשות של פחיתות ערך משום שאינך מסוגל לעשות את כל שהיית חפץ לעשות בשירות אלוהים,‏ אל ייאוש.‏ יהוה מרוצה לקבל את המיטב שביכולתך לתת.‏ זכור,‏ יהוה ”‏יראה ללבב”‏,‏ ולכן הוא מודע בהחלט למשאלות לבך (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7‏)‏.‏

19.‏ מדוע אל לנו להיות ביקורתיים לגבי מה שהאחרים עושים בשירות אלוהים?‏

¹⁹ השקפת יהוה על שירות בלב ונפש צריכה להשפיע על דעתנו על הזולת ועל היחס שלנו זה לזה.‏ איזה חוסר אהבה ישקפו מתיחת ביקורת על מאמצי הזולת או השוואה בין שירותו של אחד לשני!‏ למרבה הצער,‏ משום כך משיחית אחת כתבה:‏ ”‏יש שיוצרים לפעמים את הרושם ’‏או שאתה חלוץ או שאינך שווה כלום’‏.‏ גם אלה מאיתנו הנאבקים להמשיך לשרת ’‏רק’‏ כמבשרי מלכות רגילים צריכים לחוש שמעריכים אותם”‏.‏ הבה נזכור שאיננו מוסמכים לשפוט מה נחשב לשירות בלב ובנפש אצל אחינו המשיחי (‏רומים י״ד:‏10–12‏)‏.‏ יהוה מוקיר את שירותו של כל אחד ממיליוני מבשרי המלכות הנאמנים אם הוא ניתן בכל נפשו,‏ וכך גם עלינו לנהוג.‏

20.‏ מה עדיף בדרך כלל להניח לגבי אחינו לאמונה?‏

²⁰ אך מה במקרה של כאלה שנראה שאינם עושים כמיטב יכולתם בשירות?‏ ירידה בפעילותו של אח לאמונה עשויה בהחלט להצביע לפני זקני־קהילה מתעניינים על הצורך בעזרה או בעידוד.‏ עם זאת,‏ אל לנו לשכוח שיש כאלה ששירותם בכל נפשם דומה יותר לפרוטות האלמנה מאשר לבושם היקר של מרים.‏ בדרך כלל,‏ עדיף להניח שאחינו ואחיותנו אוהבים את יהוה,‏ ושאהבה זו תניע אותם לעשות כמה שיותר — ולא כמה שפחות — במסגרת יכולתם.‏ ללא ספק,‏ שום משרת יהוה מסור לא יבחר לעשות פחות ממיטב יכולתו בשירות אלוהים!‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4,‏ 7‏)‏.‏

21.‏ באיזו קריירה עתירת גמול בוחרים רבים,‏ ואילו שאלות מתעוררות?‏

²¹ אולם,‏ עבור רבים מעובדי אלוהים שירות בכל נפשם משמעו קריירה עתירת גמול — השירות החלוצי.‏ לאילו ברכות הם זוכים?‏ ומה באשר לאלה שטרם נזדמן להם לשרת כחלוצים — כיצד יוכלו הם לגלות את רוח החלוציות?‏ המאמר הבא ידון בשאלות אלה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

מה תהיה תשובתך?‏

◻ מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?‏

◻ כיצד הדוגמה שבקורינתים א׳.‏ י״ב:‏14–26 מראה שיהוה אינו משווה בינינו ובין הזולת?‏

◻ מה אנו למדים על נתינה בכל נפשנו מדברי ישוע בנוגע לבושם היקר של מרים ולשתי פרוטות האלמנה?‏

◻ כיצד מן הראוי שהשקפת יהוה לגבי שירות בלב ובנפש תשפיע על דעתנו על הזולת?‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

מרים נתנה את מיטבה,‏ ומשחה את גופו של ישוע בבושם ”‏יקר מאוד”‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

פרוטות האלמנה — כמעט נטולות ערך כספי אך בעיני אלוהים,‏ אין ערוך להן