מיהו יהוה?
יהוה אמר לאחד מעובדיו הנאמנים: ”לא יראני האדם וחי” (שמות ל״ג:20). ”האלוהים הוא רוח”, ובני אדם אינם מסוגלים לראותו במו עיניהם (יוחנן ד׳:24). התבוננות ישירה בשמש בצהרי היום תזיק לעינינו. כך גם יקרה לנו, אם נביט במקור האדיר של האנרגיה, מי שברא לא רק את השמש הבוהקת שלנו אלא גם את אינספור השמשות האחרות שביקום.
לשמחתנו, איננו צריכים לראות את אלוהים כדי להכירו. המקרא מזהה את מי שהכין עבורנו את החבילה הנפלאה, כדור־הארץ, וגם חושף את אישיותו. אם כן, כדאי שנבחן את המקרא כדי שנכיר את האב שהעניק לנו חיים וסיפק לנו מעון משובב־לב כדי שנוכל לחיות בו בהנאה.
משמעות שמו
לכל שם יש משמעות, אף שרבים אינם מודעים למשמעויות הללו כיום. למשל, משמעות השם הנפוץ ”דוד” היא ”אהוב”. גם לשם הבורא, יהוה, יש משמעות. מהי? השם יהוה מופיע בתנ״ך קרוב ל־000,7 פעם. משמעות שם אלוהים מובנת כ”גורם להיות”. משתמע מכך שיהוה בוחר בתבונה להיות כל שירצה לשם ביצוע מטרותיו. הוא בורא, גואל, מכלכל חיים ושופט, ועל כן ביכולתו למלא את הבטחותיו. זאת ועוד, צורת השם יהוה מציינת פעולה מתמשכת שעדיין מתבצעת. יהוה עדיין בוחר להיות מגשים מטרותיו. הוא האל החי!
תכונותיו הבולטות של יהוה
הבורא מתואר במקרא כ”אל רחום וחנון ארך־אפיים ורב־חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה” (שמות ל״ד:6, 7). המילה ”חסד” טומנת בחובה משמעות עמוקה מאוד. מדובר בטוּב לב המופנה באהבה כלפי מושא החסד עד שמתקיים ייעודו כלפיו. ניתן להגדירה גם כאהבה נאמנה. יהוה מפנה את טובו ואהבתו ליצוריו כדי להגשים את מטרתו הנפלאה. האינך מוקיר את האהבה הנובעת ממקור חייך?
יהוה הוא ארך־אפיים וממהר לסלוח על חטאינו. קִרבה לאישיות כזו אכן מלבבת. עם זאת, אין בזה לומר שאלוהים מתייחס בסלחנות לחטאים. הוא מכריז: ”כי אני יהוה אוהב משפט שונא גזל בְּעוֹלה [ועוול]” (ישעיהו ס״א:8). הוא אל של צדק ולכן לא יסבול לעד חוטאים עזי מצח הדבקים ברשעתם. נוכל אפוא להיות סמוכים ובטוחים שבמועד שקבע, יתקן יהוה את העוול בעולם. הוא לא יפנה עורף לעשוקים.
לא קל לשמור על איזון מושלם בין אהבה ובין צדק. אם אתה הורה, האינך מתקשה להחליט מתי, כיצד ובאיזו מידה להעניש את ילדיך כשאינם מתנהגים יפה? דרושה חוכמה רבה כדי למצוא את האיזון בין הצדק ובין אהבה ורחמים. חוכמתו הרבה של יהוה מתבטאת במגעיו עם בני האדם (רומים י״א:33–36). למעשה, ניתן לראות את חוכמת הבורא בַּכל. למשל, בפלאי הבריאה שמסביבנו (תהלים ק״ד:24; משלי ג׳:19).
אך אין די בחוכמה. הבורא חייב להשתמש גם בכוח לביצוע רצונו, והמקרא מציין כי הוא אכן רב־כוח: ”שאו מרום עיניכם וראו. מי ברא אלה? המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא. מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר” (ישעיהו מ׳:26). יהוה מבצע דברים ב”רוב אונים”, כלומר באמצעות האנרגיה הדינמית שלו. האין בתכונה זו כדי למשוך את לבך?
אלוהי כל העמים
אפשר שתשאל, ’יהוה הוא אלוהי התנ״ך, אלוהי עם ישראל הקדום, לא כן?’ אמת, יהוה נתגלה לעם ישראל. אך הוא שברא את הזוג הראשון, ולכן יהוה הוא האל ’אשר קרא שם לכל משפחה בארץ’ (אפסים ג׳:15). אם אתה סבור שראוי לכבד את אבותיך, האינך סבור שראוי להרכין ראש בפני מי שנתן חיים לאדם הראשון, לאבינו המשותף, שממנו יצאו כל השושלות הקיימות עלי־אדמות?
בורא האנושות אינו צר אופקים. נכון שבתקופה מסוימת היה לו קשר מיוחד עם עם ישראל, אך גם אז קיבל בזרועות פתוחות את כל הקוראים בשמו. מלך ישראל חכם אמר בתפילתו ליהוה: ”וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך... אתה תשמע [מן] השמים... ועשית ככל אשר יקרא אליך הנוכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך” (מלכים א׳. ח׳:41–43). עד עצם היום הזה יכולים אנשי כל העמים לדעת את יהוה ולרקום עימו יחסים הדוקים. אך מה לזה ולך?
היתרונות שבידיעת יהוה
ניזכר רגע בדוגמה שהוזכרה במאמר הקודם. אם תקבל חבילה באריזת מתנה, אין זה אלא טבעי שתרצה לדעת לְמה היא נועדה, איך להשתמש בה וכיצד לטפל בה. כך גם אנו רוצים לדעת לאיזו מטרה הכין לנו אלוהים את הארץ. במקרא נאמר ש”לא תוהו בראה”, אלא ”לשבת יצרה”, כלומר הארץ נועדה להתאכלס בבני אדם (ישעיהו מ״ה:18).
אך רוב בני האדם לא שמרו על המתנה שקיבלו מבוראם. הם משחיתים את כדור־הארץ, למורת רוחו הרבה של יהוה. אך יהוה, כשמו כן הוא, נחוש בדעתו למלא את מטרתו המקורית לגבי האדם וכדור־הארץ (תהלים קט״ו:16; ההתגלות י״א:18). הוא ישקם את הארץ וינחיל אותה לחפצים לחיות כבניו הממושמעים (מתי ה׳:5).
הספר האחרון בכתבי־הקודש מתאר מה יהיו פני הדברים באותה עת: ”הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם... וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4). אותה עת איש לא יזיל דמעות צער ואבל על אובדן יקיריו. איש לא יזעק בייאוש לעזרה ולא יסבול את הכאב הנלווה למחלות הקטלניות. גם ’המוות ימוגר’ (קורינתים א׳. ט״ו:26; ישעיהו כ״ה:8; ל״ג:24). יהוה רצה שניהנה מחיים כאלה כשברא את הורינו הראשונים.
בעצם, בקרב עובדי יהוה ניתן לראות כבר עתה תנאים גן־עדניים. יהוה אומר לכל אחד מהם: ”אני יהוה, אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך” (ישעיהו מ״ח:17). יהוה הוא אב טוב המלמדנו, כאב את בנים, מהי דרך החיים הטובה מכל. אין בהנחיותיו לבני האדם משום הגבלה מיותרת אלא הגנה הנובעת מאהבה. הללו מקנות חירות ואושר אמיתיים, ככתוב: ”יהוה הוא הרוח ובאשר רוח יהוה שם החירות” (קורינתים ב׳. ג׳:17). מי שמקבלים עליהם את שלטונו ופועלים על־פי הנחיותיו הכתובות במקרא זוכים כבר עתה לשלוות הנפש, שתהא ביום מן הימים נחלת האנושות כולה (פיליפים ד׳:7).
מה נדיב הוא אבינו יהוה! האם אתה מוכן ללמוד על מי שעומד מאחורי כל פלאי הבריאה? מי שמוכן ללמוד על אלוהים יזכה כבר עתה לברכות שערכן לא יסולא בפז. ועוד מצפות לו ברכות נצחיות.
[תמונה בעמוד 5]
שם אלוהים, יהוה, חקוק בקירות כנסיות עתיקות רבות