הם עשו את רצון יהוה

נאמנות איוב באה על שכרה

איוב היה רחמן,‏ מגן אלמנות,‏ יתומים ועניים,‏ כלומר מעונים,‏ שרויים במצוקה (‏איוב כ״ט:‏12–17;‏ ל״א:‏16–21‏)‏.‏ ואז,‏ לפתע פתאום,‏ נקלע למצוקה נוראה.‏ עושרו,‏ ילדיו ובריאותו אבדו לו.‏ למרבה הצער,‏ דווקא אדם אציל זה,‏ שהיה משען לעשוקים,‏ קיבל עזרה מועטה בלבד בשעתו הקשה.‏ אפילו רעייתו אמרה לו ”‏קלל אלוהים וָמוּת”‏.‏ אליפז,‏ בלדד וצופר,‏ ”‏רעיו”‏ של איוב,‏ לא ניחמוהו,‏ אלא רמזו שחטא ולכן הוא ראוי לייסוריו (‏איוב ב׳:‏9‏,‏ תיקון סופרים;‏ ד׳:‏7,‏ 8;‏ ח׳:‏5,‏ 6;‏ י״א:‏13–15‏)‏.‏

איוב נשאר נאמן חרף סבלו.‏ לכן,‏ בסופו של דבר,‏ נטה יהוה רחמיו לאיוב ובירך אותו.‏ סיפור הברכות שהרעיף עליו יהוה משרה ביטחון על כל משרתי אלוהים שומרי הנאמנות,‏ ביטחון שבבוא היום גם הם יבואו על שכרם.‏

זיכוי מאשמה ושיקום

תחילה,‏ הוכיח יהוה את אליפז,‏ בלדד וצופר.‏ הוא פנה לאליפז,‏ כנראה המבוגר מביניהם,‏ ואמר לו:‏ ”‏חרה אפי בך ובשני רעיך,‏ כי לא דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב.‏ ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב,‏ והעליתם עולה בעדכם;‏ ואיוב עבדי יתפלל עליכם”‏ (‏איוב מ״ב:‏7,‏ 8‏)‏.‏ חשוב במה כרוך הדבר!‏

יהוה דרש מאליפז,‏ בלדד וצופר קורבנות יקרים,‏ אולי כדי להדגיש להם את חומרת חטאם.‏ למעשה,‏ בין שביודעין ובין שלא ביודעין,‏ הם חיללו את שם אלוהים באומרם לאיוב ש”‏בעבדיו לא יאמין”‏ ושכלל לא משנה לאלוהים אם הוא נאמן אם לאו.‏ אליפז אף אמר שבעיני אלוהים אין איוב שווה יותר מֵעש!‏ (‏איוב ד׳:‏18,‏ 19;‏ כ״ב:‏2,‏ 3‏)‏ אין פלא שיהוה אמר:‏ ”‏לא דיברתם אלי נכונה”‏!‏

אך בכך לא תם העניין.‏ אליפז,‏ בלדד וצופר חטאו גם לאיוב.‏ הם אמרו לו שהוא המיט על עצמו בעיות.‏ עקב האשמותיהם משוללות היסוד וחוסר ההזדהות המוחלט מצדם,‏ נעשה איוב כה מריר ומיואש,‏ עד כי זעק:‏ ”‏עד אנה תּוֹגְיוּן נפשי ותדכאונני במילים?‏”‏ (‏איוב י׳:‏1;‏ י״ט:‏2‏)‏ תאר לעצמך את בושת הפנים של השלושה כשנאלצו להעלות לעיני איוב עולה על חטאיהם הם!‏

אך לא זו בלבד שאיוב לא היה אמור לשמוח לאידם,‏ הוא אף נתבקש מאת יהוה להתפלל למען מאשימיו.‏ איוב עשה כאשר נצטווה,‏ ועל כן נתברך.‏ תחילה,‏ ריפא אותו יהוה ממחלתו הקשה.‏ לאחר מכן,‏ באו אל איוב אחיו,‏ אחיותיו ומיודעיו מלפנים ”‏ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד”‏.‏a זאת ועוד,‏ ”‏ויהי [‏לאיוב]‏ ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות”‏.‏b אשת איוב כנראה התפייסה עימו.‏ ברבות הימים,‏ נתברך איוב בשבעה בנים ושלוש בנות,‏ וזכה לראות ארבעה דורות של צאצאיו (‏איוב מ״ב:‏10–17‏)‏.‏

לקחים עבורנו

איוב הציב דוגמה נפלאה למשרתי אלוהים בני־זמננו.‏ הוא היה ”‏איש תם וישר”‏,‏ איש שיהוה התגאה לכנותו ”‏עבדי”‏ (‏איוב א׳:‏8;‏ מ״ב:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אך אין בזה לומר שאיוב היה מושלם.‏ הוא שגה כשהניח,‏ בשלב מסוים בניסיונותיו,‏ שאלוהים הוא הגורם לאסונו.‏ הוא אף מתח ביקורת על הדרך שבה אלוהים נוהג באדם (‏איוב כ״ז:‏2;‏ ל׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ כמו כן,‏ הצדיק את עצמו במקום להצדיק את אלוהים (‏איוב ל״ב:‏2‏)‏.‏ אך איוב לא הפנה עורף לבוראו וקיבל בענווה את התיקון שנתן לו אלוהים.‏ ”‏היגדתי,‏ ולא אבין”‏,‏ הודה.‏ ”‏על כן אמְאַס [‏אני חוזר בי]‏ וניחמתי על עפר ואפר”‏ (‏איוב מ״ב:‏3,‏ 6‏)‏.‏

כשאנו נתונים בניסיון גם מחשבותינו,‏ דברינו או מעשינו אולי אינם יאים.‏ (‏השווה קהלת ז׳:‏7‏.‏)‏ למרות זאת,‏ אם בלבנו אהבה עמוקה לאלוהים,‏ לא נמרוד בו ולא נתמרמר על שהוא מרשה לנו לעבור קשיים.‏ תחת זאת,‏ נישאר נאמנים וכך בסופו של דבר נקצור שפע ברכות.‏ מחבר התהלים אמר על יהוה:‏ ”‏עם חסיד תתחַסָד”‏ (‏תהלים י״ח:‏26‏)‏.‏

לפני שאיוב נרפא,‏ דרש ממנו יהוה כי יתפלל למען מי שחטאו לו.‏ איזה מופת נפלא עבורנו!‏ בטרם יסלח לנו יהוה על חטאינו,‏ הוא דורש מאיתנו לסלוח לחוטאים לנו (‏מתי ו׳:‏12;‏ אפסים ד׳:‏32‏)‏.‏ אם לא נרצה לסלוח לאחרים כשיש בסיס לסליחה,‏ הנוכל בצדק לצפות שיהוה ינהג בנו רחמים?‏ (‏מתי י״ח:‏21–35‏)‏.‏

כולנו נתקלים מדי פעם בניסיונות (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏12‏)‏.‏ אך גם אנו,‏ כאיוב,‏ נוכל להישאר נאמנים.‏ כך נזכה לגמול רב.‏ יעקב כתב:‏ ”‏הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל.‏ שמעתם על־אודות עמידתו של איוב בסבל וראיתם את תכלית יהוה — כי רחום וחנון יהוה”‏ (‏יעקב ה׳:‏11‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏