ירושלים הנאמנה לשמה
”שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא. כי הנני בורא את ירושלים גילה” (ישעיהו ס״ה:18).
1. מה חש עזרא כלפי העיר שבחר אלוהים?
עזרא הכהן היה תלמיד שקדן של דבר־אלוהים והוקיר את הזיקה ששררה בין ירושלים לבין עבודת יהוה הטהורה (דברים י״ב:5; עזרא ז׳:27). אהבתו לעיר אלוהים מורגשת בספרי המקרא שכתב בהשראת הרוח — דברי־הימים א׳ ו־ב׳ וספר עזרא. במסמכים היסטוריים אלו מוזכרת ירושלים קרוב לרבע מ־800 הפעמים ויותר ששם זה מופיע במקרא כולו.
2. איזו משמעות נבואית ניתן לראות בשם ירושלים?
2 נראה כי המילה ”ירושלים” מופיעה בתנ״ך בצורה המכונה ”זוגי”. צורה זו מציינת לרוב דברים הבאים בזוגות, כגון עיניים, אוזניים, ידיים ורגליים. בצורת הזוגי ניתן לראות בשם יְרוּשָלַיִם כשם נבואי, המורה שעם אלוהים ייהנה משלום בשני מישורים — במישור הרוחני ובמישור הפיסי. כתבי־הקודש אינם מציינים אם עזרא הבין זאת לגמרי. אך בתור כהן עשה כל שביכולתו לעזור ליהודים ליהנות מיחסי שלום עם אלוהים. כמו כן, עשה מאמץ עליון שירושלים תהיה נאמנה למשמעות שמה, ”היסוד של שלום כפול” (עזרא ז׳:6).
3. כמה שנים חלפו עד שנמסר שוב על פעליו של עזרא, ובאילו נסיבות?
3 המקרא אינו מספר היכן היה עזרא ב־12 השנים שבין ביקורו בירושלים לבין בואו של נחמיה לעיר. מצבה הרוחני העגום של האומה בתקופה ההיא רומז שעזרא נעדר משם. כעת אנו מוצאים את עזרא משרת שוב ככהן נאמן בירושלים מייד לאחר שיקום חומת העיר.
כינוס נפלא
4. מה ייחד את הראשון לחודש השביעי בלוח השנה של עם ישראל?
4 חומת ירושלים הושלמה בדיוק בזמן לקראת חגיגות חודש תשרי, החודש השביעי בלוח השנה הדתי של ישראל. בא’ בתשרי נחוג מולד הירח בחג המכונה יום תרועה. ביום ההוא תקעו הכוהנים בחצוצרות והועלו עולות ליהוה (במדבר י׳:10; כ״ט:1). יום זה הכין את בני ישראל ליום הכיפורים שחל שנה בשנה בי’ בתשרי ולחג האסיף השמח שנחוג בימים ט״ו עד כ״א בתשרי.
5. (א) איזה שימוש מוצלח עשו עזרא ונחמיה ב”יום אחד לחודש השביעי”? (ב) מדוע בכו בני ישראל?
5 ”ביום אחד לחודש השביעי” נאספו ”כל העם”, קרוב לוודאי בעידודם של עזרא ונחמיה. היו שם גברים, נשים ו”כל מבין לשמוע”. אם כן, גם ילדים קטנים נכחו במקום והקשיבו קשב רב לעזרא שעמד על מגדל עץ וקרא בתורה ”מן האור עד מחצית היום” (נחמיה ח׳:1–4). בהפסקות הקבועות סייעו הלוויים לעם להבין את הנקרא. בני ישראל התרגשו מכך עד דמעות, כי הבינו עד כמה רחקו הם ואבותיהם מתורת אלוהים (נחמיה ח׳:5–9).
6, 7. מה יכולים המשיחיים ללמוד מנחמיה שפעל להפסקת בכיים של היהודים?
6 אך לא היתה זו עת של דמעות עצב. זה היה חג, שכן העם סיים זה עתה לבנות מחדש את חומת ירושלים. כדי לעזור להם לראות דברים באור נכון אמר נחמיה: ”לכו, איכלו משמנים ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו; כי קדוש היום לאדונינו, ואל תֵּעצבו, כי חדוות יהוה היא מעוזכם”. העם שמעו בקולו והלכו ”לאכול ולשתות ולשלַח מנות ולעשות שמחה גדולה, כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם” (נחמיה ח׳:10–12).
7 יש לעם אלוהים כיום הרבה מה ללמוד מפרשה זו. מי שזוכים לשאת נאומים באסיפות ובכינוסים, מוטב שיזכרו את האמור לעיל. בנוסף לדברי תוכחה ההכרחיים לעתים, אירועים אלו מבליטים את היתרונות והברכות הנובעים ממילוי דרישותיו של אלוהים. נאמרים בהם דברי שבח על מעשים טובים וניתן בהם עידוד להחזיק מעמד. על משרתי אלוהים לצאת מהתכנסויות אלו שמחים וטובי לב על שקיבלו הדרכה בונה מדבר־אלוהים (עברים י׳:24, 25).
התכנסות משמחת נוספת
8, 9. איזו אסיפה מיוחדת התקיימה בשני לחודש השביעי ומה היו השלכות הדבר על עם אלוהים?
8 ביום השני של חודש מיוחד זה ”נאספו ראשי האבות לכל העם, הכוהנים והלוויים, אל עזרא הסופר, ולהשכיל אל דברי התורה” (נחמיה ח׳:13). עזרא היה האדם הנכון לנהל אסיפה זו, מפני ש”הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט” (עזרא ז׳:10). אין ספק שבאסיפה זו הובלטו תחומים שבהם נדרשו עם אלוהים לדבוק ביתר שאת בברית התורה. בראש ובראשונה היה צורך להיערך כיאות לחג הסוכות שעמד בפתח.
9 חג זה בן שבעה ימים נחוג כהלכה, וכל העם ישב במבנים ארעיים, שנבנו מענפיהם ומעליהם של עצים שונים. את הסוכות הקימו העם על גגותיהם השטוחים, בחצרותיהם, בחצרות המקדש וברחובות ירושלים (נחמיה ח׳:15, 16). איזו הזדמנות נהדרת זימן החג להקהיל את העם ולקרוא את תורת אלוהים באוזניהם! (השווה דברים ל״א:10–13.) כך עשו יום יום ”מן היום הראשון עד היום האחרון” של החג, ועַם אלוהים שמח ”שמחה גדולה מאוד” (נחמיה ח׳:17, 18).
אל נעזוב את בית אלוהים
10. מדוע נערכה התכנסות מיוחדת בכ”ד לחודש השביעי?
10 יש מקום ויש זמן לתקן מגרעות חמורות בעמו של אלוהים. עזרא ונחמיה הבינו, ככל הנראה, שזה היה הזמן המתאים, ולכן החליטו כי כ״ד בתשרי יהיה יום תענית. שוב קראו בתורת אלוהים, והעם התוודו על חטאותיהם. אחר כך גוללו הלוויים את מגעיו הרחמניים של אלוהים עם עמו הסורר, היללו את יהוה בדברי הלל יפים וכרתו ”אמנה” שעל החתום בה היו שריהם, לווייהם וכוהניהם (נחמיה ט׳:1–37; י׳:1).
11. איזו ”אמנה” התחייבו היהודים לקיים?
11 העם כולו נשבע לקיים את ה”אמנה” הכתובה. הם התחייבו ”ללכת בתורת האלוהים” והסכימו שלא לבוא בבריתות נישואין עם ”עמי הארץ” (נחמיה י׳:29–31). יתרה מזו, היהודים התחייבו לשמור שבת, להרים תרומה כספית שנה בשנה לצורכי עבודת אלוהים האמיתית, לספק עצים למזבח הקורבנות, להביא את בכורות הבקר והצאן כדי להעלותם לעולות ולמסור את ראשית תנובת אדמתם ללשכות [חדרי האוכל] של המקדש. הם גמרו אומר ש’לא לעזוב את בית אלוהיהם’ (נחמיה י׳:33–40).
12. מה יש לעשות כדי לא לעזוב את בית אלוהים?
12 עם יהוה חייבים כיום להישמר לבל יזנחו את הזכות שנפלה לידיהם ’לעבוד’ את יהוה בחצרות היכלו הרוחני הגדול (ההתגלות ז׳:15). לשם כך יש לשאת תמיד תפילות מעומק הלב בעד קידום עבודת יהוה. כדי לחיות בהתאם לתפילות אלו, חשוב להתכונן לאסיפות הקהילה ולהשתתף בהן. בנוסף לכך, יש ליטול חלק בתוכניות הטפת הבשורה ולסייע למעוניינים באמצעות ביקורים־חוזרים ואם אפשר בשיעורי־מקרא. רבים, שאינם רוצים להזניח את בית אלוהים, תורמים כספית לקידום פעילות ההטפה ולתחזוקת המקומות המיועדים לעבודת אלוהים האמיתית. ייתכן שיש באפשרותנו לתת כתף לבניית אולמי אסיפות, הנחוצים בדחיפות, ולשמור בהם על הסדר והניקיון. אחת הדרכים החשובות לתת ביטוי לאהבת היכלו הרוחני של אלוהים היא לתרום לשלום השורר בין אחינו לאמונה ולעזור לכל מי שזקוק לעזרה חומרית או רוחנית (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20; עברים י״ג:15, 16).
חנוכה משמחת
13. איזה עניין דחוף היה טעון טיפול לפני חנוכת חומת ירושלים, ואיזו דוגמה טובה הציבו רבים?
13 ה”אמנה” שנחתמה בימי נחמיה הכינה את עמו הקדום של אלוהים לחנוכת חומת ירושלים. אלא שעניין דחוף נוסף היה טעון טיפול. ירושלים, מוקפת בחומה גדולה בעלת 12 שערים, הזדקקה לתושבים נוספים. אומנם חיו בה כמה מבני ישראל, אך ’העיר היתה רחבת ידיים וגדולה, והעם מעט בתוכה’ (נחמיה ז׳:4). לפתרון הבעיה ”הפילו [העם] גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלים עיר הקודש”. בעקבות התגובה הנלהבת לתוכנית זו בירכו העם את ”כל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים” (נחמיה י״א:1, 2). איזו דוגמה טובה לכל עובדי האל האמיתיים כיום, שנסיבותיהם מאפשרות להם לעבור למקומות שבהם רב יותר הצורך בעזרה משיחית בוגרת!
14. מה אירע ביום חנוכת חומת ירושלים?
14 עד מהרה החלו ההכנות החשובות לקראת היום הגדול של חנוכת חומת ירושלים. נגנים ומשוררים נאספו מערי יהודה סביבות ירושלים. הם חולקו לשתי תודות גדולות [מקהלות של משוררים השרים שירי תודה והלל] ובעקבות כל אחת מהן צעדה תהלוכה (נחמיה י״ב:27–31, 36, 38). המקהלות והתהלוכות התייצבו על החומה בנקודה המרוחקת ביותר מן המקדש, ייתכן משער הגיא, וצעדו בכיוונים מנוגדים עד שנפגשו בבית אלוהים. ”ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלוהים שִמחם שמחה גדולה. וגם הנשים והילדים שמחו, ותישמע שמחת ירושלם מרחוק” (נחמיה י״ב:43).
15. מדוע לא הובילה חנוכת חומת ירושלים לשמחת עולם?
15 המקרא אינו נוקב בתאריך שבו חלה חגיגה זו. אין ספק שזה היה אחד מרגעי השיא, אם לא שיא השיאים, של שיקום ירושלים. כמובן, עדיין נותרה מלאכת בנייה רבה בתוך העיר. ברבות הימים איבדו תושבי ירושלים את מעמדם הרוחני הטוב. בביקורו השני בעיר מצא נחמיה את בית אלוהים עזוב, והיהודים שבו ונשאו נשים נוכריות (נחמיה י״ג:6–11, 15, 23). תנאים גרועים אלו מתאשרים בכתביו של הנביא מלאכי (מלאכי א׳:6–8; ב׳:11; ג׳:8). לפיכך, חנוכת חומת ירושלים לא הובילה לשמחת עולם.
סיבה לשמחת עולם
16. לאילו אירועים שיהוו נקודות שיא מייחלים עם אלוהים?
16 עם יהוה בימינו מייחלים ליום שבו יגבר אלוהים על כל אויביו. הדבר יחל בהשמדת ”בבל הגדולה” — עיר סמלית המכילה את כל דתות הכזב (ההתגלות י״ח:2, 8). חיסול דתות הכזב יציין את השלב הראשון של הצרה הגדולה הממשמשת ובאה (מתי כ״ד:21, 22). לפנינו מאורע רב חשיבות נוסף — חתונתו השמימית של האדון ישוע המשיח עם כלתו המורכבת מ־000,144 תושבי ”ירושלים החדשה” (ההתגלות י״ט:7; כ״א:2). אין באפשרותנו לציין במדויק מתי יושלם איחוד זה, שיהווה נקודת שיא, אך ניתן לומר בוודאות שיהיה זה מאורע מצהיל פנים. (ראה המצפה מ־15 באוגוסט 1990 עמודים 30, 31 [אנג׳].)
17. מה יודעים אנו על השלמת בנייתה של ירושלים החדשה?
17 יודעים אנו שהשלמת בנייתה של ירושלים החדשה קרובה מאוד (מתי כ״ד:3, 7–14; ההתגלות י״ב:12). שלא כמו ירושלים הארצית, זו לעולם לא תכזיב. הסיבה לכך היא שכל תושביה הם תלמידי ישוע המשיח משוחי רוח, בחונים וצרופים. הם ישמרו אמונים עד מוות ויוכיחו כל אחד ואחד שנאמנותם לריבון היקום, יהוה אלוהים, היא לעד. יש לדבר משמעות מכרעת ליתר בני האדם — החיים והמתים.
18. מדוע עלינו ’לשוש ולגיל עדי־עד’?
18 ראה מה יקרה כאשר תפקוֹד ירושלים החדשה את כל המאמינים בקורבן הכופר של ישוע. ”הנה”, כתב השליח יוחנן, ”משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:2–4). אלוהים ישתמש בעיר הסמלית לרומם את המין האנושי לכלל שלימות (ההתגלות כ״ב:1, 2). יש אפוא סיבות נהדרות ’לשוש ולגיל עדי־עד אשר אלוהים בורא’ (ישעיהו ס״ה:18).
19. מהו גן־העדן הרוחני שאליו נקהלים המשיחיים?
19 ואולם, מי שהתחרטו על מעשיהם, אינם חייבים לחכות עד אז כדי להסתייע באלוהים. ב־1919 החל אלוהים לאסוף את אחרוני החברים ב־000,144 אל תוך גן־עדן רוחני, שבו פירות רוח אלוהים — כגון אהבה, שמחה ושלום — מצויים בשפע (גלטים ה׳:22, 23). אחד המאפיינים הבולטים של גן־עדן רוחני זה היא האמונה של יושביו המשוחים, המהווים חוד החנית בהטפת הבשורה על מלכות אלוהים בכל תבל ומפיקים פרי רב (מתי כ״א:43; כ״ד:14). כתוצאה מפעילותם הותר לכשישה מיליון חברי ”צאן אחרות” שתקוותם ארצית להיכנס אל גן־העדן הרוחני ולעסוק בפעילות מועילה (יוחנן י׳:16). הרשות ניתנה להם, מפני שהקדישו את חייהם ליהוה אלוהים על בסיס אמונתם בקורבן הכופר של בנו, ישוע המשיח. התרועעותם עם חבריה לעתיד של ירושלים החדשה הוּכחה כברכה של ממש. יוצא מכך, שיהוה, במגעיו עם המשיחיים המשוחים, מניח יסוד איתן ל”ארץ חדשה” — חברת אנשים יראי אלוהים שיחיו בשטחה הארצי של המלכות השמימית (ישעיהו ס״ה:17; פטרוס ב׳. ג׳:13).
20. כיצד תהיה ירושלים החדשה נאמנה למשמעות שמה?
20 השלום שממנו נהנים כיום עם יהוה בגן־העדן הרוחני ישרור בקרוב בגן־עדן ממשי עלי־אדמות. כך יקרה כשתרד ירושלים החדשה מן השמים לברכת בני האדם. עם אלוהים ייהנה מן התנאים השלווים המובטחים בישעיהו ס״ה:21–25 בשני מובנים. על עובדי יהוה המאוחדים, הן המשוחים שנכון להם מקום בירושלים החדשה שבשמים והן ה’צאן האחרות’, שורה השלום שמקורו באלוהים. שלום זה יעטוף את גן־העדן הממשי, ו’רצון אלוהים ייעשה כבשמים כן בארץ’ (מתי ו׳:10). כן, העיר השמימית המפוארת של אלוהים תהיה נאמנה לשם ירושלים ותהווה ’יסוד מוצק של שלום כפול’. היא תעמוד לנצח נצחים לתהילת בוראה הנאדר, יהוה אלוהים, ולתהילת חתנה המלך, ישוע המשיח.
האם אתה זוכר?
◻ אילו הישגים קצרה אסיפת העם שכינס נחמיה בירושלים?
◻ מה היה על היהודים בימי קדם לעשות לבל יעזבו את בית אלוהים, ומה עלינו לעשות?
◻ מה תפקידה של ”ירושלים” בהשכנת שמחה ושלום נצחיים?
[מפה בעמוד 23]
שערי ירושלים
המספרים מייצגים את הגובה במטרים כפי שהוא כיום
שער הדגים
שער הישנה
שער אפרים
שער הפינה
החומה הרחבה
רחוב
שער הגיא
משנה
החומה הצפונית הקדומה
עיר דוד
שער האשפות
גיא הינום
הבירה
שער הצאן
שער המפקד
מתחם המקדש
שער המטרה
שער הסוסים
העופל
רחוב
שער המים
מעיין הגיחון
שער העין
גן המלך
עין רוגל
עמק טירופיון (המרכזי)
נחל קדרון
740
730
750
770
770
750
730
710
690
670
620
640
660
680
700
720
740
730
710
690
670
ההיקף המשוער של חומת ירושלים בימי חורבן העיר ובימי נחמיה, האיש אשר הנהיג את שיקום החומה