התפלל בנשיאת ידיים נאמנות
”רצוני שהאנשים יתפללו בכל מקום בנשיאת ידיים טהורות [”נאמנות”, ע״ח], בלא כעס ובלא מחלוקת” (טימותיאוס א׳. ב׳:8).
1, 2. (א) כיצד חל הכתוב בטימותיאוס א׳. ב׳:8 על תפילותיהם של משרתי יהוה? (ב) במה נדון כעת?
יהוה חפץ שמשרתיו יהיו נאמנים לו ונאמנים איש לרעהו. השליח פאולוס הצביע על הקשר בין הנאמנות לתפילה. הוא כתב: ”רצוני שהאנשים יתפללו בכל מקום בנשיאת ידיים טהורות [”נאמנות”, ע״ח], בלא כעס ובלא מחלוקת” (טימותיאוס א׳. ב׳:8). פאולוס דיבר כנראה על תפילה בציבור ”בכל מקום” שבו התכנסו המשיחיים. מי הורשה לייצג את משרתי אלוהים בתפילה באסיפות הקהילה? אך ורק אנשים קדושים, צדיקים ויראי אלוהים, אשר הקפידו לקיים את כל חובותיהם המקראיות כלפי אלוהים (קהלת י״ב:13, 14). היה עליהם לשמור על טוהר רוחני ומוסרי ולהיות מסורים בלעדית ליהוה אלוהים.
2 זקני־הקהילה חייבים במיוחד ’להתפלל בנשיאת ידיים נאמנות’. תפילותיהם הכנות בשם ישוע המשיח מעידות על נאמנותם לאלוהים ומסייעות להם להימנע ממחלוקות ומהתפרצויות כעס. לאמיתו של דבר, איש חימה אכול שנאה שאינו נאמן ליהוה ולארגונו אינו ראוי לייצג את הקהילה המשיחית בתפילה (יעקב א׳:19, 20). אילו קווים מנחים נוספים מתווה המקרא עבור מי שזכאים לייצג אחרים בתפילה בציבור? ואילו עקרונות מקראיים עלינו ליישם בתפילותינו ביחידות ובתפילות שבמסגרת המשפחה?
תפילה במחשבה תחילה
3, 4. (א) מדוע כדאי להקדיש לתפילה בציבור מחשבה תחילה? (ב) מה מלמדים כתבי־הקודש בדבר אורך התפילות?
3 אם נתבקש להתפלל בציבור, סביר להניח שיהיה לנו הזמן להקדיש לתפילה מחשבה תחילה. אם נעשה כן יעלה בידנו לציין בתפילה נושאים חשובים ומתאימים, בלי שתפילתנו תהא ארוכה מדי ומבולבלת. כמובן, את תפילותינו האישיות יכולים אנו לשאת בקול וללא הגבלת זמן. ישוע התפלל לילה שלם לפני שבחר את 12 שליחיו. אך כשכונן את ערב הזיכרון למותו היו תפילותיו על הלחם והיין די קצרות (מרקוס י״ד:22–24; לוקס ו׳:12–16). ואולם, גם תפילותיו הקצרות של ישוע נשאו חן בעיני אלוהים.
4 נניח שנתבקש לייצג משפחה בתפילה לפני ארוחה. ניתן לשאת תפילה קצרה יחסית — אך בכל מקרה יש גם להודות על המזון. בתפילות בציבור בתחילת אסיפות הקהילה ואחריהן אין צורך להכביר במילים ולציין נקודות רבות. ישוע מתח ביקורת על הסופרים אשר ’האריכו להתפלל למראית עין’ (לוקס כ׳:46, 47). אל לאדם ירא אלוהים להתנהג כמותם. עם זאת, לעתים ראוי לשאת בציבור תפילה ארוכה יותר. למשל, זקן־קהילה שיתבקש לשאת את תפילת הסיום בכינוס ראוי שיקדיש לכך מחשבה תחילה, וייתכן כי יראה לנכון לציין מספר נקודות. למרות זאת, אפילו תפילה זו לא יאה שתהא ארוכה מדי.
פנה אל יהוה ביראת כבוד
5. (א) מה אל לנו לשכוח בתפילה בציבור? (ב) מדוע יש להתפלל בכבוד וביראה?
5 בתפילה בציבור בל נשכח שאין אנו פונים אל בני אדם. אנו חוטאים השוטחים תחינתנו לפני אדני יהוה (תהלים ח׳:4–6, 10; ע״ג:28). על כן, תהא תפילתנו מלוּוה ביראת כבוד לבל נכעיס את אלוהים במוצא פינו ובאופן הבעת הדברים (משלי א׳:7). דוד המשורר כתב: ”ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך” (תהלים ה׳:8). כיצד תבוא גישה זו לידי ביטוי בתפילותינו בציבור במסגרת האסיפות? אילו פנינו אל מלך בשר ודם היינו מדברים בכבוד וביראה. האין זה מן הראוי אפוא, שתפילותינו אל יהוה, ”מלך העולמים”, תהיינה מכובדות וחדורות יראה במידה רבה יותר? (ההתגלות ט״ו:3, ע״ח) משום כך, לא יאה לומר ליהוה בתפילה, ”בוקר טוב, יהוה” או ”שיהיה לך יום נעים”. מכתבי־הקודש עולה, שישוע המשיח, בנו יחידו של אלוהים, מעולם לא פנה כך אל אביו שבשמים.
6. מה עלינו לזכור כשאנו ’קרבים אל כס החסד’?
6 פאולוס ציין: ”נִקְרְבָה בביטחון [”בחופש דיבור”, ע״ח] אל כס החסד” (עברים ד׳:16). אנו יכולים לקרוב אל יהוה ”בחופש דיבור” חרף אי־שלימותנו, כי אנו מאמינים בקורבן הכופר של ישוע המשיח (מעשי־השליחים י׳:42, 43; כ׳:20, 21). ואולם, אין להסיק מ”חופש דיבור” זה שניתן לנהל שיחה קלה עם אלוהים או לומר לו דברים לא־מכובדים. כדי שתפילותינו בציבור ינעמו לאוזני יהוה, יש להתפלל אליו בכבוד וביראה, ולא יאה לנצל את התפילות למסירת הודעות לקהל, למתן עצות ליחידים ולהטפת מוסר.
התפלל בענווה
7. כיצד הורגשה הענווה בתפילתו של שלמה בחנוכת בית המקדש של יהוה?
7 על תפילותינו בציבור וביחידות חל עיקרון מקראי חשוב והוא שיש לפנות אל יהוה בענווה (דברי־הימים ב׳. ז׳:13, 14). בחנוכת בית המקדש של יהוה בירושלים הורגשה הענווה בתפילתו של שלמה המלך בציבור. שלמה השלים את אחד המבנים המפוארים ביותר שנבנו עלי אדמות. למרות זאת, התפלל בענווה: ”האומנם יֵשֵב אלוהים על הארץ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך; אף כי הבית הזה אשר בניתי!” (מלכים א׳. ח׳:27).
8. באילו דרכים תתבטא הענווה בתפילה בציבור?
8 גם אנחנו, כמו שלמה, חייבים לייצג אחרים בענווה בתפילתנו בציבור. אומנם יש להימנע מנימה מתחסדת, אך ראוי לתת ביטוי לענווה גם בטון הדיבור. תפילות מלב עניו אינן מפוצצות או תיאטראליות. אין הן מסבות את תשומת הלב למתפלל, אלא לאלוהים (מתי ו׳:5). הענווה תתבטא גם בתוכן התפילה. אדם המתפלל בענווה לא יישמע כמי שתובע מאלוהים לפעול בדרכו, אלא כמי שמבקש מיהוה לנהוג בהתאם לרצונו הקדוש. מחבר התהלים התפלל בגישה הנכונה: ”אנא יהוה, הושיעה נא! אנא יהוה, הצליחה נא!” (תהלים קי״ח:25; לוקס י״ח:9–14).
התפלל מעומק לבך
9. איזו עצה טובה מפי ישוע כתובה במתי ו׳:7, וכיצד ניתן ליישמה?
9 תפילות שהן לרצון יהוה, בציבור או ביחידות, חייבות לצאת מן הלב. לפיכך, לא נחזור שוב ושוב על נוסח תפילה קבוע מבלי לחשוב על מוצא פינו. בדרשת ההר יעץ ישוע: ”כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מילים [”מלחזור על אותן מילים”, ע״ח] כגויים, החושבים שברוב דיבורם יישמעו” (מתי ו׳:7).
10. מדוע יאה להתפלל על נושא מסוים יותר מפעם אחת?
10 כמובן, לפעמים צריך להתפלל יותר מפעם אחת על נושא מסוים. אין בזה פסול כי ישוע אמר: ”המשיכו לבקש ויינתן לכם. המשיכו לחפש ותמצאו. המשיכו לדפוק וייפתח לכם” (מתי ז׳:7, ע״ח). אולי יהוה מברך את פעילות ההטפה המקומית ויש צורך באולם־מלכות חדש (ישעיהו ס׳:22). יאה לציין צורך זה בתפילות ביחידות או בתפילות בציבור באסיפות של משרתי יהוה. לא תהא זו חזרה ריקה מתוכן על אותן מילים.
אל תשכח להודות ולהלל
11. כיצד הכתוב בפיליפים ד׳:6, 7 חל על תפילה ביחידות ובציבור?
11 רבים מתפללים רק כדי לבקש בקשות, אבל האוהב את יהוה אלוהים יודה לו ויהללוֹ ביחידות ובציבור. ”אל תדאגו לשום דבר”, כתב פאולוס, ”כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). מלבד משאלות ותחנונים, יש להודות ליהוה עבור ברכותיו הרוחניות והחומריות (משלי י׳:22). מחבר התהלים שר: ”זְבח לאלוהים תודה, ושלם לעליון נדריך” (תהלים נ׳:14). באחד ממזמורי התפילה של דוד כתובות המילים המרגשות: ”אהללה שם אלוהים בשיר, ואגדלנו בתודה” (תהלים ס״ט:31). האין עלינו לנהוג כמו דוד בתפילותינו ביחידות ובציבור?
12. כיצד הכתוב בתהלים ק׳:4, 5 מתגשם בימינו, וכיצד נוכל להודות לאלוהים ולהללו?
12 על אודות אלוהים שר מחבר התהלים: ”בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה. הודו לו, ברכו שמו. כי טוב יהוה, לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו” (תהלים ק׳:4, 5). אנשים מבני כל העמים נכנסים כיום לחצרות היכלו של יהוה, ועל כך ניתן להללו ולהודות לו. האם אתה מודה לאלוהים על אולם־המלכות המקומי ומתאסף בו בקביעות עם אוהבי אלוהים כביטוי להערכתך? האם אתה שר באסיפות מכל הלב שירי הלל והודיה לאביך האוהב שבשמים?
אל תתבייש להתפלל
13. איזו דוגמה מקראית מלמדת שעלינו לפנות ליהוה גם אם אנו חשים, מתוך רגשי אשמה, שאיננו ראויים לעשות כן?
13 גם אם אנו חשים, מתוך רגשי אשמה, שאיננו ראויים להתפלל אל אלוהים, עלינו לפנות אליו מכל הלב. כשחטאו היהודים ולקחו להם נשים נוכריות, כרע עזרא על ברכיו, פרש כפיו אל אלוהים והתפלל בענווה: ”אלוהיי, בושתי ונכלמתי להרים, אלוהיי, פניי אליך, כי עוונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים. מימי אבותינו אנחנו באשמה גדולה עד היום הזה... ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדולה, כי אתה, אלוהינו, חשכת למטה מעווננו, ונתתה לנו פליטה כזאת. הנשוב להפר מצוותיך ולהתחתן בעמי התועבות האלה? הלוא תֶאֶנַף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה? יהוה אלוהי ישראל, צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה. הננו לפניך באשמתנו, כי אין לעמוד לפניך על זאת” (עזרא ט׳:1–15; דברים ז׳:3, 4).
14. מה עלינו לעשות כדי שאלוהים יסלח לנו, כפי שקרה בימי עזרא?
14 כדי שאלוהים יסלח לנו, עלינו להתוודות לפניו ולהתחרט חרטה עמוקה בליווי עשיית ”פרי ראוי לתשובה” (לוקס ג׳:8; איוב מ״ב:1–6; ישעיהו ס״ו:2). בימי עזרא התבטאה החרטה במאמצים לתקן את המעוות ולשלח את הנשים הנוכריות (עזרא י׳:44; השווה קורינתים ב׳. ז׳:8–13). אם אנו רוצים שאלוהים יסלח לנו על חטא חמור, נתפלל אליו בענווה ונתוודה על מעשינו ונעשה פרי ראוי לתשובה. חרטה ורצון עז לתקן את המעוות יניעונו לבקש את עזרת זקני־הקהילה המשיחיים (יעקב ה׳:13–15).
מצא נחמה בתפילות
15. כיצד פרשת חנה מלמדת שניתן למצוא נחמה בתפילות?
15 אם לבבנו דואב מכל סיבה שהיא, ניתן למצוא נחמה בתפילות (תהלים נ״א:19; משלי ט״ו:13). כך עשתה חנה הנאמנה. בתקופתה נהוג היה להקים משפחות גדולות בישראל, אבל לא היו לה ילדים. לבעלה אלקנה נולדו בנים ובנות מפנינה, אשתו השנייה, אשר לעגה לה על עקרותה. חנה התפללה מעומק לבה והבטיחה שאם תתברך בבן, ’תיתן אותו ליהוה כל ימי חייו’. תפילתה ודבריו של הכהן הגדול עלי ניחמוה ”ופניה לא היו לה עוד”, כלומר, חלפה העצבות מפניה. היא ילדה בן וקראה לו שמואל. לימים, מסרה אותו לשרת בבית יהוה (שמואל א׳. א׳:9–28). בלב מלא תודה על החסד שעשה עימה אלוהים, נשאה תפילת הודיה ובתפילה רוממה את יהוה כנעלה מאין כמוהו (שמואל א׳. ב׳:1–10). גם אנחנו יכולים, כמו חנה, למצוא נחמה בתפילה, בביטחון מלא שאלוהים ייעתר לכל בקשותינו כל עוד יהיו הן כרצונו. אם נשפוך לבבנו לפניו, פנינו לא יהיו עוד עצובים, כי הוא יסיר מעלינו את המעמסה או יסייע לנו לשאתה (תהלים נ״ה:23).
16. מדוע עלינו להתפלל כשאנו פוחדים או מודאגים, כפי שעשה יעקב?
16 אם מצב מסוים יעורר בנו פחדים, כאב לב או דאגה אל נהסס להתנחם בתפילה אל אלוהים (תהלים נ״ה:2–5). יעקב חשש מפני המפגש עם אחיו המנוכר עשיו. הוא התפלל: ”אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק, יהוה, האומר אלי ’שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך’. קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות. הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו, כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והיכני אֵם על בנים. ואתה אמרת, ’היטֵב איטִיב עימך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא ייספר מרוב’” (בראשית ל״ב:10–13). עשיו לא תקף את יעקב ופמלייתו. במקרה זה ’היטיב’ יהוה עם יעקב.
17. כיצד יכולה התפילה לנחמנו בשעת ניסיון קשה ככתוב בתהלים קי״ט:52?
17 ייתכן שבמהלך התפילות ניזכר בפסוקים מנחמים מדבר־אלוהים. את המזמור הארוך מכל — תפילה יפה ומולחנת — שר כנראה הנסיך חזקיהו: ”זכרתי משפטיך מעולם, יהוה, ואֶתְנֶחָם” (תהלים קי״ט:52). תפילות מלב עניו בעת ניסיון קשה עשויות להזכיר לנו עיקרון או חוק מקראיים, שיסייעו לנו לנקוט קו פעולה שיהיה לשביעות רצון אבינו השמימי — עובדה שתשמש לנו מקור נחמה.
חסידי יהוה מתמידים בתפילה
18. מדוע ניתן לומר ש’כל חסיד יתפלל אל אלוהים’?
18 כל חסידי יהוה אלוהים ’מתמידים בתפילה’ (רומים י״ב:12). במזמור ל״ב, שאותו כתב דוד כנראה אחרי חטאו עם בת־שבע, תיאר המשורר את הייסורים שאחזו בו על שלא ביקש סליחה ואת ההקלה שחווה תודות לחרטתו ולווידויו לפני אלוהים. אז שר דוד: ”על זאת [על כך שיהוה סולח למי שמתחרט מעומק לבו] יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא” (תהלים ל״ב:6).
19. מדוע עלינו להתפלל בנשיאת ידיים נאמנות?
19 אם אנו מוקירים את הקשר שלנו עם יהוה אלוהים, לא נהסס לבקש את רחמיו בתפילה על בסיס קורבן הכופר של ישוע. נקרבה באמונה ובחופש דיבור אל כס החסד לקבל רחמים ולמצוא עזרה בעתה (עברים ד׳:16). יש סיבות למכביר להתפלל! אם כן, הבה ’נתמיד להתפלל’ — ונרבה בתהילה ובהודיה לאלוהים מעומק הלב (תסלוניקים א׳. ה׳:17). הבה נתפלל בנשיאת ידיים נאמנות יומם ולילה.
מהי תשובתך?
◻ מדוע כדאי להקדיש לתפילה בציבור מחשבה תחילה?
◻ מדוע עלינו להתפלל בכבוד וביראה?
◻ מה צריכה להיות גישתנו בתפילה?
◻ מדוע אל לנו לשכוח דברי הודיה ותהילה בתפילותינו?
◻ כיצד מלמד המקרא שניתן למצוא נחמה בתפילות?
[תמונה בעמוד 17]
שלמה המלך התפלל בציבור בענווה בחנוכת מקדש יהוה
[תמונות בעמוד 18]
גם אתה יכול, כמו חנה, למצוא נחמה בתפילות