קורבן־הכופר של המשיח הוא אמצעי הישועה שנתן אלוהים
”כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
1, 2. תאר את המצב הקשה שהתפתח במין האנושי.
תאר לך שאתה חולה במחלה קטלנית המחייבת ניתוח. איך תרגיש אם אין באפשרותך לממן את הניתוח? ואיך תרגיש אם עלותו כה גבוהה, שכל המשאבים של בני משפחתך ושל ידידיך גם יחד לא יספיקו כדי לממנו? זו שאלה של חיים ומוות, והיא בהחלט מתסכלת.
2 דוגמה זו ממחישה את המצב שהתפתח במין האנושי. אדם וחוה, הורינו הראשונים, נבראו מושלמים (דברים ל״ב:4). תוחלתם היתה לחיות לנצח ולמלא את מטרת אלוהים ’לפרות ולרבות, למלא את הארץ ולכובשה’ (בראשית א׳:28). אלא שאדם וחוה מרדו בבוראם (בראשית ג׳:1–6). האי ציות שלהם המיט חטא גם עליהם וגם על צאצאיהם שטרם נולדו. כעבור שנים אמר איוב הנאמן: ”מי יתן טהור מטמא? לא אחד” (איוב י״ד:4).
3. כיצד עבר המוות לכל בני האדם?
3 החטא דומה אפוא למחלה שדבקה בכולנו, שכן נאמר במקרא ”כי הכל חטאו”. בכנפי החטא מוות, כי ”שכר החטא הוא מוות” (רומים ג׳:23; ו׳:23). איש אינו יכול להיחלץ ממצב זה. כל בני האדם חוטאים ולכן כולם מתים. נולדנו לתוך מצב זה בהיותנו מזרע אדם (תהלים נ״א:7). פאולוס כתב: ”כשם שעל־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12). אך אין להקיש מכך שאין תקווה לישועה.
ביטול החטא והמוות
4. מדוע אין בכוחם של בני האדם לבטל את החולי והמוות?
4 מה יבטל את החטא ואת המוות הנובע ממנו? מדובר בדבר הנמצא מחוץ להישג ידו של האדם. מחבר התהלים אמר בעצב: ”ויקר פדיון נפשם [של בני האדם] וחדל לעולם ויחי עוד לנצח, לא יראה השחת” (תהלים מ״ט:9, 10). נכון שאפשר להאריך את החיים בכמה שנים באמצעות תזונה בריאה וטיפול רפואי, אך איש אינו מסוגל להירפא בעצמו מן החטא התורשתי שדבק בו או לבטל את הזדקנות גופו והיחלשותו ולשקם אותו לכלל השלימות שיעד לנו אלוהים מלכתחילה. פאולוס לא הגזים כשכתב שהבריאה האנושית ”הוכנעה להבל” או כדברי תרגום המקרא הירושלמי ”אינה מסוגלת למלא את ייעודה” מפאת חטאו של אדם (רומים ח׳:20). לשמחתנו, הבורא לא עזב אותנו לאנחות. הוא הכין מוצא, שדרכו יבוטלו החטא והמוות אחת ולתמיד. כיצד?
5. כיצד שיקפה תורת ישראל שאיפה כנה לצדק?
5 יהוה ”אוהב צדקה ומשפט” (תהלים ל״ג:5). קובץ החוקים שנתן לישראל משקף שאיפה כנה לאיזון ולצדק חסר־פניות. אחד החוקים מציין, למשל, שיש ’לתת חיים תחת חיים’. כלומר, אם אחד מבני ישראל ירצח, יקופדו חייו בעבור החיים שקיפד (שמות כ״א:23; במדבר ל״ה:21). כך יאוזנו מאזני הצדק של אלוהים. (השווה שמות כ״א:30.)
6. (א) באיזה מובן ניתן לקרוא לאדם הראשון רוצח? (ב) אילו מין חיים איבד אדם, ואיזה מין קורבן היה דרוש כדי לאזן את מאזני הצדק?
6 כאשר חטא, הפך אדם לרוצח. לְמה הכוונה? הוא העביר את החטא שדבק בו, ועימו את המוות, לכל צאצאיו. ממש ברגע זה מזקין גופנו ומתקרב לְשַחַת בגין האי ציות של אדם (תהלים צ׳:10). לחטאו של אדם השלכה חמורה אף יותר. כזכור, אדם לא איבד לו ולצאצאיו חיים רגילים בני 70, 80 שנה, אלא איבד חיים מושלמים, כלומר חיי־נצח. אם יש ’לתת חיים תחת חיים’, אילו חיים נדרשים לאיזון מאזני הצדק במקרה זה? ההיגיון מחייב שיהיו אלה חיי אדם מושלם כחיי האדם הראשון, חיים שטמון בהם הפוטנציאל להביא לעולם צאצאים מושלמים. הקרבת חיי אדם מושלם תאזן את מאזני הצדק ואף תאפשר לבטל אחת ולתמיד את החטא ואת המוות הנובע ממנו.
תשלום מחיר החטא
7. הסבר את משמעות המילה ”כופר”.
7 מחיר הפדות מן החטא נקרא במקרא ’כופר’ (תהלים מ״ט:8). מונח זה בעברית של ימינו מתייחס בין היתר לתשלום הנדרש לשחרורו של חטוף. מובן שהכופר שמאת יהוה אינו כרוך בחטיפה, אך הרעיון עומד בעינו — מדובר בתשלום. הוראת תואר הפועל ”לכפר” היא ביסודה ”לכסות”. כדי לכפר על חטא צריכה הכפרה לכסות עליו לחלוטין — לשלם על חייו המושלמים של האדם הראשון.
8. (א) הסבר את עקרון הפדיון. (ב) כיצד קשור עקרון הפדיון אלינו, האנשים החוטאים?
8 הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון שבתורת משה, עקרון הפדיון. אם אחד מבני ישראל התרושש ומכר עצמו לעבד לאיש נוכרי, יכול היה אחד מקרובי משפחתו לגאול אותו (כלומר לפדותו) אם היה משלם את מחירו כעבד (ויקרא כ״ה:47–49). המקרא מציין כי בהיותנו אנשים לא־מושלמים אנו ”עבדים לחטא” (רומים ו׳:6; ז׳:14, 25). מה יפדה אותנו? על אובדן של חיי אדם מושלמים ניתן לשלם, כאמור, אך ורק בחיי אדם מושלמים — לא פחות ולא יותר.
9. איזה מוצא הכין לנו יהוה מן החטא?
9 אנו בני האדם נולדים לא־מושלמים. איש מאיתנו אינו שווה לאדם הראשון, לכן אין בידי איש לשלם את הכופר שהצדק מחייב. דומה הדבר למחלה הקטלנית שהוזכרה קודם לכן. מחלה זו מחייבת ניתוח שאין באפשרותנו לממן, ושבלעדיו לא נוכל להירפא ממנה. במצב כזה, אין ספק שהיינו אסירי תודה אם מישהו היה משתדל למעננו ומשלם את המחיר. וכך בדיוק עשה יהוה! הוא הכין לנו מוצא מן החטא, השיג פדות עולמים. הוא מוכן לספק לנו דבר שנבצר מאיתנו להשיגו. במה מדובר? ”מתנתו של אלוהים”, כתב פאולוס, ”היא חיי עולם במשיח ישוע אדוננו” (רומים ו׳:23). יוחנן תיאר את ישוע כ”שה האלוהים הנושא חטאת העולם” (יוחנן א׳:29). הבה נראה כיצד דאג יהוה שבנו אהובו ישלם את ’דמי הכופר’.
”כופר”
10. כיצד התמקדו נבואות ה’זרע’ ביוסף ובמרים?
10 מייד לאחר המרד בגן־עדן הכריז יהוה על מטרתו להביא ’זרע’ או בן שיפדה את האנושות מן החטא (בראשית ג׳:15). יהוה זיהה את המשפחה שמקרבה יקום הזרע בסדרה של התגלויות. ברבות הימים, התמקדו התגלויות אלה ביוסף ובמרים, זוג מאורס שחי בארץ ישראל. נאמר ליוסף בחלום כי מרים הרה מרוח־הקודש. המלאך אמר: ”היא יולדת בן ואתה תקרא שמו ישוע, כי הוא יושיע את עמו מחטאותיהם” (מתי א׳:20, 21).
11. (א) כיצד דאג יהוה שבנו ייוולד מושלם? (ב) מדוע יכול היה ישוע לספק ”כופר”?
11 ודאי שלא היה מדובר בהיריון רגיל, שכן ישוע היה קיים בשמים טרם בואו אל הארץ (משלי ח׳:22–31; קולוסים א׳:15). חייו הועברו בכוחו הפלאי של יהוה לרחמה של מרים, וכך נולד בנו אהובו של אלוהים כאדם (יוחנן א׳:1–3, 14; פיליפים ב׳:6, 7). יהוה כיוון את הדברים שישוע לא ייטמא בחטאו של אדם וייוולד מושלם. חייו היו מושלמים כחיים שאיבד האדם הראשון, וסוף סוף היה מישהו שביכולתו לכפר על החטא. וכך אכן עשה ישוע בי”ד בניסן 33 לספירה. ביום היסטורי זה הניח ישוע לאויביו להורגו, וכך סיפק את ה”כופר” (טימותיאוס א׳. ב׳:6).
ערכם של חיי אדם מושלמים
12. (א) מהו ההבדל המהותי בין מות ישוע ובין מות האדם הראשון? (ב) כיצד היה ישוע ל”אביעד” לעושי רצון אלוהים?
12 מות ישוע אינו כמוֹת האדם הראשון, וההבדל ביניהם מבליט את ערך קורבנו של ישוע. ראוי היה לאדם למות, כיוון שהמרה את פי בוראו בזדון (בראשית ב׳:16, 17). לישוע, לעומתו, כלל לא היה ראוי למיתה, הואיל ו”חטא לא עשה” (פטרוס א׳. ב׳:22). יוצא מכך שבמות ישוע היתה לו הזכות לחיי אדם מושלמים, זכות יקרה מפז, מה שלא היה לאדם החוטא במותו. למות ישוע היה אפוא ערך של קורבן, והוא עלה השמיימה כישות רוחנית והגיש את ערך קורבנו ליהוה (עברים ט׳:24). במחיר זה קנה ישוע את בני האדם החוטאים והיה לאביהם החדש במקום האדם הראשון (קורינתים א׳. ט״ו:45). לא לחינם מכונה אפוא ישוע ”אביעד” (ישעיהו ט׳:5). חשוב על משמעות הדבר: אדם, אבינו החוטא, הנחיל מוות לצאצאיו, ואילו ישוע, האב המושלם, ינחיל לעושי רצון אלוהים חיי עולם בזכות ערך קורבנו.
13. (א) כיצד ביטל ישוע את החוב של האדם הראשון? תן דוגמה. (ב) מדוע אין קורבן־הכופר של ישוע מכפר על חטא הורינו הראשונים?
13 אך כיצד יוכל מותו של איש אחד לכפר על חטאי רבים? (מתי כ׳:28) לפני שנים אחדות נתפרסמה באחד המאמרים דוגמה בעניין הכופר: ”דמיין לעצמך מפעל בו מועסקים מאות עובדים. מנהל המפעל, אדם לא־ישר, גורם לפשיטת־רגל; המפעל נאלץ לסגור את שעריו. כתוצאה מכך, מאות מובטלים, ואינם מסוגלים לשלם את חשבונותיהם. נשותיהם, ילדיהם, וכן אף נושיהם, כולם סובלים בגלל שחיתותו של אדם אחד! אזי, מופיע מיטיב עשיר המשלם את כל חובות החברה ופותח מחדש את שערי המפעל. ביטול אותו חוב מביא הקלה מלאה לעובדים רבים, למשפחותיהם ולנושיהם. אך, האם זוכה המנהל הראשוני ליהנות מהשגשוג החדש? מובן שלא! הוא יושב בבית־הסוהר ואיבד לחלוטין את עבודתו! בדומה לכך, ביטול חובו האחד של האדם הראשון מעניק תועלת למיליוני צאצאיו — אך לא לאדם הראשון”.
14, 15. מדוע ניתן לכנות את אדם וחוה חוטאים בזדון, ובמה מצבנו שונה ממצבם?
14 אין זה אלא הוגן. כזכור, אדם וחוה חטאו בזדון, הם בחרו להמרות את פי אלוהים. להבדיל מהם, אנו נולדנו בחטא. אין לנו בחירה בנידון. לא משנה כמה נשתדל, לא נוכל שלא לחטוא כלל (יוחנן א׳. א׳:8). לפעמים אנו שותפים להרגשה של פאולוס: ”רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפני. באדם הפנימי שבי אני שמח בתורת אלוהים, אך באיבריי אני רואה חוק אחר, והוא נלחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השורר באיבריי. אוי לי, אדם אומלל שכמותי” (רומים ז׳:21–24).
15 אלא שהקורבן נתן לנו תקווה. ישוע הוא הזרע שלפי הבטחת אלוהים ’יתברכו בו כל גויי הארץ’ (בראשית כ״ב:18; רומים ח׳:20). קורבן ישוע פותח אפשרויות נפלאות לכל המאמין בו. הבה נבחן כמה מאפשרויות אלה.
הפקת תועלת מקורבן־הכופר של המשיח
16. כיצד יוכל קורבן־הכופר של ישוע להועיל לנו חרף היותנו חוטאים?
16 יעקב, אחד ממחברי המקרא, הודה ש”כולנו מרבים להיכשל” (יעקב ג׳:2). אלא שבזכות קורבן־הכופר של המשיח, עשויים חטאינו להיסלח. יוחנן כותב: ”אם יחטא איש יש לנו מליץ לפני האב — ישוע המשיח, הצדיק. והוא כפרה על חטאינו” (יוחנן א׳. ב׳:1, 2). מובן שאל לנו להתייחס בקלילות לחטא (יהודה 4; השווה קורינתים א׳. ט׳:27). אך אם חטאנו נוכל לשפוך לבנו לפני יהוה בביטחון שהוא מוכן לסלוח, שהוא אל ”סַלָּח” (תהלים פ״ו:5; ק״ל:3, 4; ישעיהו א׳:18; נ״ה:7; מעשי־השליחים ג׳:19). הכופר מאפשר לנו אפוא לשרת את אלוהים במצפון נקי ולהתפלל אליו בשם ישוע המשיח (יוחנן י״ד:13, 14; עברים ט׳:14).
17. אילו ברכות עתידיות יתאפשרו בזכות קורבן־הכופר?
17 קורבן־הכופר של המשיח מאפשר למטרת אלוהים, שכל בני האדם המצייתים לו יחיו לנצח בגן־עדן עלי אדמות, להתגשם (תהלים ל״ז:29). פאולוס כתב: ”כי כל הבטחות אלוהים ’כן’ הן בו [בישוע]” (קורינתים ב׳. א׳:20). המוות אומנם ’מולך’ (רומים ה׳:17). אך הכופר מקנה לאלוהים יסוד למחות את ”האויב האחרון”, המוות (קורינתים א׳. ט״ו:26; ההתגלות כ״א:4). גם למתים יוכל קורבן־הכופר של ישוע להועיל. ”תבוא שעה”, אמר ישוע, ”שכל שוכני קבר ישמעו את קולו [של ישוע], ויצאו” (יוחנן ה׳:28, 29; קורינתים א׳. ט״ו:20–22).
18. איזה מצב טרגי הביא החטא על האנושות, וכיצד זה ישתנה בעולמו החדש של אלוהים?
18 חשוב מה נפלא יהיה לחיות, כמו שנועדנו לחיות, ללא הדאגות המעיקות עלינו כיום. החטא השחית לא רק את הקשר עם אלוהים אלא גם את שכלנו, לבנו וגופנו. אך המקרא מבטיח שבעולם החדש של אלוהים ”בל יאמר שכן: ’חליתי’”. החולי הגופני והרגשי לא יתקוף עוד את האנושות. מדוע? ישעיהו משיב: ”העם היושב בה נשוא עוון”, כלומר נסלחו לו חטאיו (ישעיהו ל״ג:24).
הכופר הוא ביטוי של אהבה
19. כיצד על כל אחד מאיתנו להגיב לקורבן־הכופר של המשיח?
19 מתוך אהבה שלח יהוה את בנו אהובו (רומים ה׳:8; יוחנן א׳. ד׳:9). מתוך אהבה היה ישוע מוכן ’לטעום מוות בעד הכל’ (עברים ב׳:9; יוחנן ט״ו:13). לכן היתה לפאולוס סיבה מוצדקת לכתוב ש”אהבת המשיח דוחקת בנו... ובעד הכל הוא מת, כדי שאלה החיים לא יחיו עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת וקם בעדם” (קורינתים ב׳. ה׳:14, 15). אם אנו מעריכים את מה שעשה ישוע למעננו, נפעל בנידון, כי בזכות הכופר שסיפק יוכל כל אחד מאיתנו להינצל מן המוות. ודאי שלא נרצה לרמוז בהתנהגותנו שאנו מקלים ראש בערך קורבנו של ישוע (עברים י׳:29).
20. באילו דרכים נוכל לשמור את ’דברו’ של ישוע?
20 כיצד נוכיח שאנו מעריכים את קורבן־הכופר מעומק לב? ישוע ציין זמן קצר לפני שנאסר: ”מי שאוהב אותי ישמור את דברי” (יוחנן י״ד:23). ’דברו’ של ישוע מצווה שנמלא בהתלהבות את הצו ’ללכת ולעשות תלמידים מאנשי כל העמים, ולהטביל אותם’ (מתי כ״ח:19, ע״ח). כדי לציית לישוע אנו נדרשים גם לאהוב את אחינו לאמונה (יוחנן י״ג:34, 35).
21. מדוע עלינו לנכוח בערב־הזיכרון שייערך ב־1 באפריל?
21 אחת הדרכים הטובות ביותר להוכיח שאנו מעריכים את קורבן־הכופר היא נוכחותנו בערב־הזיכרון למות המשיח, שייערך השנה ב־1 באפריל.a ערב־הזיכרון גם הוא חלק מ’דברו’ של ישוע, שכן כאשר כונן אותו ציווה על תלמידיו: ”זאת עשו לזכרי” (לוקס כ״ב:19). אם ננכח במאורע זה, שהנו חשוב ביותר, ונשים לבנו לכל מצווֹת המשיח, נוכיח שאנו משוכנעים כי קורבן־הכופר של ישוע הוא אמצעי הישועה שנתן אלוהים. אין ספק ש”אין הישועה באחר” (מעשי־השליחים ד׳:12, דל׳).
[הערת שוליים]
a השנה חל הי”ד בניסן, יום מותו של ישוע ב־33 לספירה, ב־1 באפריל. ברר עם עדי־יהוה באזור מגוריך באיזו שעה והיכן ייערך ערב־הזיכרון.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע אין בכוחם של בני האדם לכפר על חטאיהם?
◻ באיזה מובן משמש ישוע כ”כופר”?
◻ כיצד מימש ישוע את זכותו לחיים מושלמים למעננו?
◻ אילו ברכות יבואו על האנושות בזכות קורבן־הכופר של המשיח?
[תמונה בעמוד 15]
רק אדם מושלם, שווה ערך לאדם הראשון, יכול היה לאזן את מאזני הצדק
[תמונה בעמוד 16]
מאחר שלישוע היתה במותו הזכות לחיים מושלמים, יש למותו ערך של קורבן