דרך האהבה לא תימוט לעולם
”השתוקקו למתנות החשובות יותר; עם זאת אראה לכם דרך נעלה ביותר” (קורינתים א׳. י״ב:31).
1–3. (א) מדוע ניתן לומר שכשם שאדם לומד שפה חדשה, כך הוא לומד לגלות אהבה? (ב) אילו גורמים מקשים על האדם ללמוד לגלות אהבה?
האם ניסית מימיך ללמוד שפה חדשה? זו משימה לא קלה, בלשון המעטה. פעוט יכול, כמובן, ללמוד שפה מִשמיעה בלבד. מוחו סופג את הצלילים ואת משמעות המילים, ועד מהרה הפעוט מפטפט, אולי אף ללא הפסקה. אך לא כך המבוגרים. אנו מעיינים שוב ושוב במילון לועזי כדי לשלוט ולו בכמה מונחים בסיסיים בשפה. אך עם חלוף הזמן כשאנו במגע יומיומי עם השפה החדשה, אנו מתחילים לחשוב ולדבר בה ביתר קלות.
2 כמו שאדם לומד שפה חדשה, כך הוא לומד לגלות אהבה. אומנם טבועה באדם מידה מסוימת של אהבה, שהיא תכונת אלוהים (בראשית א׳:27; השווה יוחנן א׳. ד׳:8), אך דרוש מאמץ עילאי, במיוחד בתקופתנו, כדי ללמוד לגלות אהבה. זאת משום שכמעט אין כיום חיבה טבעית בין בני האדם (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, ע״ח). לעתים זה המצב בחוג המשפחה. לרבים היתה ילדות קשה, שכן שמעו מילות אהבה מועטות ביותר, אם בכלל (אפסים ד׳:29–31; ו׳:4). אם כן, כיצד נלמד לגלות אהבה, גם אם כמעט לא זכינו לה?
3 המקרא עוזר לנו בכך. בקורינתים א׳. י״ג:4–8 מגדיר פאולוס את האהבה. אין הוא משתמש במילים יבשות, אלא מתאר בשפה חיה את פעלי האהבה מן הסוג הנעלה מכל. אם נבחן פסוקים אלה נבין מה טיבה של תכונת אלוהים זו, ונהיה כשירים יותר לגלותה. הבה נבחן כמה ממאפייני האהבה שתיאר פאולוס. ניתן לחלק אותם לשלוש קבוצות עיקריות: התנהגותנו ככלל; יחסינו עם הזולת כפרט; וסבלנותנו, כלומר כוח הסבל שלנו.
האהבה עוזרת לכבוש את הגאווה
4. מה מלמד המקרא בעניין הקנאה?
4 לאחר פֶּתח דבריו בנושא האהבה, כותב פאולוס לקורינתים: ”האהבה אינה מקנאת” (קורינתים א׳. י״ג:4). קנאה עלולה להתבטא בצרות־עין על הצלחות הזולת והישגיו. קנאה מעין זו היא הרסנית, גם גופנית, גם רגשית וגם רוחנית (משלי י״ד:30; רומים י״ג:13; יעקב ג׳:14–16).
5. כיצד תוכל האהבה לכבוש את הקנאה, כשנדמה לנו שפוסחים עלינו בעת מתן זכויות תיאוקרטיות?
5 אם כן, שאל את עצמך: ’האם אני מקנא כאשר נדמה שפוסחים עלי בעת מתן זכויות תיאוקרטיות?’ אם התשובה היא ’כן’, אל ייאוש. אחד ממחברי המקרא, יעקב שמו, מזכירנו שבכל בני האדם הלא־מושלמים מקננת ”הנטייה לקנא” (יעקב ד׳:5, ע״ח). האהבה לאחיך תעזור לך לגבש גישה מאוזנת. האהבה תעזור לך לשמוח בשמחת הזולת, ולא לראות זאת כפגיעה אישית אם מישהו אחר זוכה לברכה או לשבחים. (השווה שמואל א׳. י״ח:7–9.)
6. איזה מצב חמור התפתח בקהילת קורינתוס במאה הראשונה?
6 פאולוס גם אומר שהאהבה ”לא תתפאר ולא תתנשא” (קורינתים א׳. י״ג:4). אם ניחנּו בכישרון או ביכולת מסוימים, אין כל צורך שנתהדר בכך. אפשר שזו היתה החולשה של כמה גברים שאפתנים שהסתננו לקהילת קורינתוס הקדומה. ייתכן שהיה להם כושר ביטוי מעולה או שהיו יעילים מאחרים בביצוע דברים, אך בהסבת תשומת הלב לעצמם היה להם יד ביצירת פילוגים בקהילה (קורינתים א׳. ג׳:3, 4; קורינתים ב׳. י״ב:20). המצב כה החמיר שפאולוס נאלץ להוקיע באיגרתו את הקורינתים על שהם ”סובלים את האווילים”, אותם כינה בנימה ביקורתית ”שליחים מעולים” (קורינתים ב׳. י״א:5, 19, 20).
7, 8. הבא פסוקים המראים כיצד נוכל לנצל את כישורינו לקידום האחדות.
7 מצב דומה עלול להתפתח כיום. למשל, יש הנוטים להתהלל בהישגיהם בשירות־השדה או בזכויותיהם בארגון אלוהים. גם אם יש לנו כישרון מסוים שנעדר מאחינו בקהילה, האם זה מקנה לנו זכות להתנשא עליהם? עלינו לנצל את כישורינו כדי לעודד אחדוּת ולא כדי לפאר את עצמנו! (מתי כ״ג:12; פטרוס א׳. ה׳:6).
8 פאולוס כותב שאף שאיברים רבים בקהילה, ”אלוהים הרכיב את הגוף” (קורינתים א׳. י״ב:19–26). הוראת המילה היוונית שתורגמה ל”הרכיב” היא מזיגה אחידה כמו בתערובת של צבעים. מכאן שאל לאיש להתנשא עקב כישוריו ולנסות למשול באחרים בקהילה, שכן לגאווה ולשאפתנות אין מקום בארגון אלוהים (משלי ט״ז:19; קורינתים א׳. י״ד:12; פטרוס א׳. ה׳:2, 3).
9. אילו אנשים שביקשו את טובת עצמם מזכיר המקרא כדי להזהירנו?
9 האהבה ”לא תדרוש טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:5). אדם אוהב לא ינסה לתמרן את הזולת כדי להשיג את מטרתו. המקרא מזהירנו בהציגו לדוגמה את דלילה, איזבל ועתליה, שניסו לתמרן אחרים כדי להשיג את מטרותיהן האנוכיות (שופטים ט״ז:16; מלכים א׳. כ״א:25; דברי־הימים ב׳. כ״ב:10–12). מוזכר גם אבשלום, בנו של דוד המלך, שנהג לשוחח עם הבאים לירושלים למשפט ולרמוז להם בערמומיות שלא ימצאו אוזן קשבת לבעייתם בחצר המלך. ולא זו בלבד, אלא אף אמר שבית המשפט זקוק לשופט טוב לב כמוהו! (שמואל ב׳. ט״ו:2–4) אבשלום בוודאי לא ביקש בכך את טובת הנדכאים, אלא ביקש את טובת עצמו. הוא שם עצמו למלך, וסחף אחריו רבים. אך ברבות הימים נחל אבשלום מפלה ניצחת, ובמותו אף לא זכה לקבורה מכובדת (שמואל ב׳. י״ח:6–17).
10. כיצד נוכיח שאנו דואגים לענייני זולתנו?
10 זוהי אזהרה למשיחיים כיום. אפשר שניחנּו, גבר כאשה, בכושר שכנוע. ייתכן שקל לנו להשליט את רצוננו אם אנו משתלטים על השיחה או מערערים את דעתם של מי שאינם שותפים לדעתנו. אך אם יש בנו אהבה אמיתית, נדאג לענייני זולתנו (פיליפים ב׳:2–4). לא נישען על ניסיוננו העשיר או על תפקידנו בארגון אלוהים כדי לנצל את הזולת ולעודד רעיונות מפוקפקים, ולא ננסה להציג את דעותינו כאילו על פינו יישק כל דבר. להיפך, ניזכר במשל המקראי: ”לפני שבר גאון [גאווה], ולפני כישלון גֹבה רוח” (משלי ט״ז:18).
האהבה תורמת לשלום
11. (א) באיזה מובן תהיה אהבתנו נדיבה ולא תנהג בגסות? (ב) כיצד נוכיח שאיננו שמחים בעוולה?
11 פאולוס כותב גם שהאהבה ”נדיבה” ו”לא תנהג בגסות” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5). האהבה תמנע מן האדם לנהוג בגסות, בהמוניות ובחוסר כבוד. היא תתחשב ברגשות הזולת. אדם אוהב יימנע מדבר העלול להציק למצפון של רעהו. (השווה קורינתים א׳. ח׳:13.) ”האהבה לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה” (קורינתים א׳. י״ג:6). אם אנו אוהבים את חוקי יהוה לא נעלים עין מאי־מוסריות ולא נשתעשע מדברים השנואים עליו (תהלים קי״ט:97). האהבה תעזור לנו למצוא שמחה בדברים בונים ולא בדברים הרסניים (רומים ט״ו:2; קורינתים א׳. י׳:23, 24; י״ד:26).
12, 13. (א) כיצד נגיב כשמישהו פוגע בנו? (ב) הזכר דוגמאות מן המקרא הממחישות שגם כעס מוצדק עלול לגרום לנו לפעול בחוסר תבונה.
12 פאולוס כותב כי האהבה ”לא תרגז” (”אינה רגישה מדי”, תרגום פיליפס) (קורינתים א׳. י״ג:5). אין זה אלא טבעי, מפאת חוסר השלימות שלנו, שאנו מתרגזים או כועסים במידה מסוימת על מי שפגע בנו. אלא שפסול לנטור טינה או לרגוז ממושכות (תהלים ד׳:5; אפסים ד׳:26). גם כעס מוצדק, אם אינו מרוסן, עלול לגרום לנו לפעול בחוסר תבונה, ועל כך נהיה אשמים בפני יהוה (בראשית ל״ד:1–31; מ״ט:5–7; במדבר י״ב:3; כ׳:10–12; תהלים ק״ו:32, 33).
13 יש המחליטים שלא לנכוח באסיפות הקהילה ולא לבשר את הבשורה בגלל חולשות הזולת. בעבר רבים מהם נאבקו קשות למען האמת. הם עמדו בהתנגדות מצד בני־משפחה, בלעג החברים לעבודה או בלחצים דומים, משום שראו במכשולים אלה, מבחני אמונה, ובצדק. הם התגברו על מבחנים אלה, אך מה קורה כשאח משיחי אומר או עושה משהו המעיד על חוסר אהבה? האין גם זה מבחן אמונה? בהחלט, כי אם נרגז ולא נחדל, ’ניתן מקום לשטן’ (אפסים ד׳:27).
14, 15. (א) מה פירוש הדבר ’לחשוב רעה’? (ב) כיצד נחקה את סלחנותו של יהוה?
14 לא לשווא מוסיף פאולוס שהאהבה ”לא תחשוב רעה” (קורינתים א׳. י״ג:5). ביוונית משתמש פאולוס במונח מעולם החשבונאות ורומז כנראה על רישום הפגיעה בספרי החשבונות למען לא תישכח. האם יהא זה אוהב מצדך לרשום בזיכרונך כל מילה פוגעת שנאמרה לך או כל עוול שנעשה לך כדי שתוכל להזכירם ביום מן הימים? לשמחתנו, יהוה אינו נוהג בנו בחוסר רחמים כזה (תהלים ק״ל:3). כשאנו מתחרטים על חטאינו, הוא מוחה אותם (מעשי־השליחים ג׳:19).
15 נוכל לנהוג כדוגמת יהוה. כשנראה לנו שמישהו מנסה לזלזל בנו או להתעלם מאיתנו, אל נהיה רגישים מדי, משום שאם נמהר להיפגע, נזיק לעצמנו יותר מכל פוגע (קהלת ז׳:9, 22). אדרבה, נזכור שהאהבה ”תאמין בכל” (קורינתים א׳. י״ג:7). איש מאיתנו בוודאי אינו מעוניין להיות פתי, אך בל נחשוד שלא לצורך במניעים של אחינו. אם ניתן, תן לאחיך ליהנות מהספק (קולוסים ג׳:13).
האהבה עוזרת להחזיק מעמד
16. באילו נסיבות תעזור לנו האהבה להחזיק מעמד?
16 פאולוס עוד אומר כי ”האהבה סבלנית” (קורינתים א׳. י״ג:4). היא מאפשרת לנו לעמוד בצרות וניסיונות גם אם הם נמשכים זמן רב. משיחיים רבים חיים, למשל, בבית מפולג מבחינה דתית. אחרים רווקים בלית ברירה, משום שלא מצאו עדיין בן־זוג מתאים ”באדון” (קורינתים א׳. ז׳:39; קורינתים ב׳. ו׳:14). יש כאלה שמתמודדים עם בעיות בריאות המחלישות אותם (גלטים ד׳:13, 14; פיליפים ב׳:25–30). בסדר־דברים לא־מושלם זה אין איש היכול לומר שחייו כה נפלאים, שלא דרושים לו סבלנות וכוח סבל (מתי י׳:22; יעקב א׳:12).
17. מה יעזור לנו ’לסבול את הכל’?
17 פאולוס מבטיחנו שהאהבה ”תכסה על הכל, ... תקווה לכל ותסבול את הכל” (קורינתים א׳. י״ג:7). אהבה ליהוה מאפשרת לנו לסבול למען הצדקה (מתי ט״ז:24; קורינתים א׳. י׳:13). איננו מבקשים להיות קדושים מעונים. להיפך, אנו רוצים לחיות חיי שלום והשקט (רומים י״ב:18; תסלוניקים א׳. ד׳:11, 12). אך גם כשמתעוררים מבחני אמונה, אנו עומדים בהם בשמחה ביודענו שזה חלק מהמחיר שנדרשים תלמידי המשיח לשלם (לוקס י״ד:28–33). אנו משתדלים לשמור על גישה חיובית ולקוות שהצרות והניסיונות שאנו מתמודדים עימם יהיו, בסופו של דבר, לטובה.
18. מדוע דרושה לנו סבלנות או כוח סבל גם בימים כתיקונם?
18 סבלנות או כוח סבל אינם דרושים לנו רק בשעת צרה. לפעמים אנו נדרשים לסבלנות רק כדי להחזיק מעמד, כדי להמשיך בדרך הערוכה לפנינו ויהי מה. זו נדרשת גם כדי לשמור על שגרה רוחנית טובה. למשל, האם אתה מבשר את הבשורה כמיטב יכולתך בנסיבות הקיימות? האם אתה קורא בדבר־אלוהים ומהרהר בו? האם הנך מתפלל לאביך שבשמים? האם אתה נוכח באסיפות הקהילה דרך קבע, מעודד את אחיך לאמונה ומתעודד מהם? אם כן, הרי שתחזיק מעמד גם בימים כתיקונם וגם בזמנים קשים. אל ירפו ידיך, ”בבוא העת נקצור, אם לא נרפה” (גלטים ו׳:9).
האהבה היא ”דרך נעלה ביותר”
19. באיזה מובן האהבה היא ”דרך נעלה ביותר”?
19 פאולוס הדגיש עד כמה חשוב לגלות אהבה כשכינה תכונת אלוהים זו ”דרך נעלה ביותר” (קורינתים א׳. י״ב:31). באיזה מובן היא ”נעלה”? פאולוס זה עתה סיים למנות את מתנות הרוח שהיו נחלת המשיחיים במאה הראשונה — אלה זכו למתת הנבואה, אלה קיבלו כוח לרפא חולים, ורבים דיברו בלשונות. בהחלט מתנות מדהימות! אך אמר לקורינתים: ”אם בלשונות בני אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה, הריני כנחושת הומה או כמצלתיים רועשים. אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס” (קורינתים א׳. י״ג:1, 2). כלומר, גם מעשים שהם בדרך כלל בעלי ערך, הופכים ל”מעשים מתים” אם אינם נובעים מאהבה לאלוהים ולרֵע (עברים ו׳:1).
20. מדוע דרושים מאמצים ממושכים כדי לטפח אהבה?
20 ישוע מונה סיבה נוספת לטיפוח אהבה כדוגמת אלוהים. הוא אמר: ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). מילת התנאי ”אם” מראה שכל משיחי בוחר אם ברצונו ללמוד לגלות אהבה אם לאו. אדם שמתגורר בארץ זרה אינו חייב ללמוד את שפת המקום, כשם שהנוכחות באסיפות הקהילה הנערכות באולם המלכות או ההתרועעות עם משיחיים אינה מלמדת אותנו בהכרח לגלות אהבה. דרושים מאמצים ממושכים כדי ללמוד ”שפה” זו.
21, 22. (א) כיצד עלינו לנהוג אם ניכשל בהיבט מסוים של האהבה שתיאר פאולוס? (ב) באיזה מובן האהבה ”לא תימוט לעולם”?
21 לפעמים תיכשל בהיבט מסוים של האהבה שתיאר פאולוס, אך אל תתייאש. המשך להשתדל באורך רוח. התמד להיעזר במקרא וליישם את עקרונותיו במגעיך עם הזולת. אל תשכח את המופת שהציב לנו יהוה. פאולוס קרא לאֶפסים: ”הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח” (אפסים ד׳:32).
22 כמו שאדם לומד עם הזמן להתבטא בחופשיות בשפה חדשה, כך עם הזמן ייקל עליך כנראה לגלות אהבה. פאולוס מבטיחנו ש”האהבה לא תימוט לעולם” (קורינתים א׳. י״ג:8). שלא כמתנות הרוח הפלאיות, האהבה תתקיים לעולם. לכן לְמד לגלות תכונת אלוהים זו, שכן היא ”דרך נעלה ביותר” לדברי פאולוס.
התוכל להשיב?
◻ כיצד עוזרת לנו האהבה לכבוש את הגאווה?
◻ באילו דרכים יכולה האהבה לעודד את השלום בקהילה?
◻ כיצד תעזור לנו האהבה להחזיק מעמד?
◻ באיזה מובן האהבה היא ”דרך נעלה ביותר”?
[תמונה בעמוד 19]
האהבה תעזור לנו לא להתמקד בחולשות אחינו לאמונה
[תמונות בעמוד 23]
כדי לשמור על שגרה רוחנית טובה נדרשת סבלנות