ה”מקדש” ו”הנשיא” בני זמננו
”והנשיא בתוכם, בבואם יבוא, ובצאתם יֵצֵא” (יחזקאל מ״ו:10).
1, 2. איזו אמת בסיסית עוזרת לנו להבין חלק ניכר ממשמעותו של חזון המקדש שנגלה ליחזקאל?
ספר יחזקאל לא כל כך מצא חן בעיני רבנים קדומים. התלמוד מוסר שהיו ששקלו להוציא את הספר מהתנ״ך. הם במיוחד התקשו להבין את חזון המקדש ופסקו שהוא נשגב מבינת האדם. חזון מקדש יהוה שנגלה ליחזקאל הקשה גם על חוקרי מקרא אחרים. ומה לגבינו?
2 מאז שיקום עבודת אלוהים הטהורה, בירך יהוה את עמו בהארות רוחניות רבות. הוא הבהיר, בין היתר, מהו מקדשו הרוחני — המסגרת הרוחנית דמויית ההיכל לעבודת יהוה הטהורה.a אמת בסיסית זו עוזרת לנו להבין חלק ניכר ממשמעותו של חזון המקדש שנגלה ליחזקאל. הבה נתעמק בארבעת מרכיבי החזון — המקדש, הכהונה, הנשיא והארץ. מה הם מסמלים כיום?
המקדש ואתה
3. מה אנו למדים מגובה התקרה ומן העיטורים על הקירות במבואות המקדש?
3 נדמיין לעצמנו שאנחנו יוצאים לסיור במקדש שבחזון. אנו מטפסים בשבע המדרגות המובילות אל אחד השערים הענקיים, נכנסים אל מבוא הבית ומביטים סביב פעורי פה. גובה התקרה יותר מ־30 מטר, להזכירנו שכדי להיכנס למסגרת של עבודת יהוה יש לשמור על ערכי מוסר גבוהים. אלומות אור החודרות מבעד לחלונות נופלות על הקירות המעוטרים בעצי תמר, סמל מקראי ליושר (תהלים צ״ב:13; יחזקאל מ׳:14, 16, 22). מקום קדוש זה מיועד לאנשים ישרים מבחינה מוסרית ורוחנית. גם אנו רוצים להיות ישרים, כדי שעבודת הקודש שלנו תהא לרצון יהוה (תהלים י״א:7).
4. למי אסור להיכנס אל המקדש, ומה אנו למדים מכך?
4 בשני צדי המעבר יש תאי שומרים, שלושה בכל צד. האם ירשו לנו השומרים להיכנס למקדש? יהוה אומר ליחזקאל שכל בן נכר ”ערל לב” לא יורשה להיכנס (יחזקאל מ׳:10; מ״ד:9). מה הכוונה? אלוהים מקבל אך ורק את מי שאוהבים את חוקיו וחיים על־פיהם (ירמיהו ד׳:4; רומים ב׳:29). הוא מקבל אותם בברכה באוהלו הרוחני, במרכז עבודתו (תהלים ט״ו:1–5). מאז שוקמה עבודת אלוהים הטהורה ב־1919, הבהיר בהדרגה ארגונו הארצי של יהוה את תורת המוסר של אלוהים וחי לאורה. מי שחדלים בכוונה תחילה לקיימה אינם רצויים עוד בקרב עמו. הצעד המקראי לנדות חוטאים חסרי חרטה מסייע לנו לשמור על טוהרה של עבודת אלוהים בימינו (קורינתים א׳. ה׳:13).
5. (א) מה מקביל בין חזון יחזקאל לחזון יוחנן המתועד בספר ההתגלות ז׳:9–15? (ב) את מי מסמלים בחזון יחזקאל 12 השבטים העובדים את אלוהים בחצר החיצונית?
5 המעבר מוביל לחצר החיצונה, שם עובד העם את יהוה ומהללו. זה מעלה בזיכרוננו את החזון שראה השליח יוחנן על ”המון רב” העובדים את יהוה ”יומם ולילה בהיכלו”. בשני החזונות מוזכרים עצי התמר. בחזון יחזקאל מעטרים עצי התמר את קירות מבוא הבית. ובחזון יוחנן נושאים עובדי אלוהים כפות תמרים בידיהם, סמל לשמחה שהם חשים בשעה שהם מהללים את יהוה ומקבלים את פני ישוע, מלכם (ההתגלות ז׳:9–15). לפי הֶקְשֵר הדברים בחזון יחזקאל מסמלים 12 שבטי ישראל את ’הצאן האחרות’ (יוחנן י׳:16; השווה לוקס כ״ב:28–30). האם גם אתה נמנה עם מי ששמחים להלל את יהוה ולהכריז על מלכותו?
6. לְמה שימשו הלשכות שבחצר החיצונה, ואיזה זכות מזכיר הדבר לצאן האחרות?
6 אנו ממשיכים בסיורנו בחצר החיצונה ורואים את 30 הלשכות (חדרי האוכל), שבהן סועדים האנשים מקורבנות נדבותיהם (יחזקאל מ׳:17). חברי הצאן האחרות אינם מקריבים כיום קורבנות בעלי־חיים, אך אין הם באים אל המקדש הרוחני בידיים ריקות. (השווה שמות כ״ג:15.) השליח פאולוס כתב: ”בכל עת נקריבה באמצעותו [באמצעות ישוע] זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודיעות את שמו ברבים. ואל תשכחו לגמול חסד ולשתף את הזולת באשר לכם, כי זבחים כאלה יערבו לאלוהים” (עברים י״ג:15, 16, ע״ח; הושע י״ד:3). זכות גדולה היא להקריב ליהוה זבחים כאלה (משלי ג׳:9, 27).
7. במה אנו סמוכים ובטוחים לאור מדידת המקדש?
7 יחזקאל מתבונן במלאך המודד את המקדש שבחזון (יחזקאל מ׳:3). בדומה לכך, נאמר לשליח יוחנן: ”קום ומדוד את היכל אלוהים ואת המזבח ואת המשתחווים בו” (ההתגלות י״א:1). מה מסמלת המדידה? נראה שבשני המקרים המדידה משמשת ערובה ואות ששום דבר לא יעצור את יהוה מלהגשים את מטרותיו בעניין עבודתו הטהורה. גם כיום אנו סמוכים ובטוחים ששום דבר — גם לא התנגדות עזה מצד ממשלות חזקות — לא יפסיק את שיקום עבודת אלוהים הטהורה.
8. מי נכנסים אל החצר הפנימית מבעד לשערים, ומה מזכירים לנו השערים?
8 בלכתנו בחצר החיצונה נגלים לעינינו שלושה שערים המובילים אל החצר הפנימית; השערים הפנימיים מקבילים לשערים החיצוניים ושווים להם בגודלם (יחזקאל מ׳:6, 20, 23, 24, 27). רק לכוהנים מותר להיכנס לחצר הפנימית. השערים הפנימיים מזכירים לנו שדרישותיו וחוקיו של אלוהים החלים על המשוחים חלים על כל המשיחיים האמיתיים. אך מהי מלאכת הכוהנים, ומה משמעותה כיום?
כוהנים נאמנים
9, 10. כיצד ’ממלכת הכוהנים’, המסומלת על־ידי כיתת הכהונה בחזון יחזקאל, נותנת הדרכה רוחנית?
9 בתקופה הטרום משיחית עבדו הכוהנים קשה במקדש. זו היתה עבודה פיסית לא קלה לשחוט את בעלי־החיים, להעלותם על המזבח ולשרת את עמיתיהם לכהונה ואת העם. אך היתה להם עבודה חשובה נוספת. יהוה ציווה עליהם: ”את עמי יורו בין קודש לחול; ובין טמא לטהור יודיעום” (יחזקאל מ״ד:23; מלאכי ב׳:7).
10 האם אתה מעריך את העבודה הקשה והשירות שמבצעים בענווה המשוחים, ’ממלכת הכוהנים’, לקידום עבודת אלוהים הטהורה? (פטרוס א׳. ב׳:9) כדוגמת הכוהנים משבט לוי הם מהווים חוד החנית במתן הדרכה רוחנית ובהושטת עזרה לזולת למען יבינו מה טהור ורצוי בעיני אלוהים ומה אינו רצוי בעיניו (מתי כ״ד:45). הדרכה זו, הניתנת באמצעות פרסומים מקראיים, אסיפות וכינוסים משיחיים, עוזרת למיליונים להתרצות לאלוהים (קורינתים ב׳. ה׳:20).
11. (א) כיצד הדגיש חזון יחזקאל שהכוהנים חייבים להיות טהורים? (ב) כיצד טוהרו המשוחים מבחינה רוחנית באחרית הימים?
11 הכוהנים מלמדים את הזולת לשמור על טוהרם, אבל לא די בכך; חובה עליהם להישמר טהורים בעצמם. לפיכך, יחזקאל ניבא על תהליך טיהור שיעברו כוהני ישראל (יחזקאל מ״ד:10–16). במקביל לכך, ההיסטוריה מלמדת שב־1918 ישב יהוה כ”מְצָרֵף” במקדשו הרוחני ובחן את כיתת הכהונה המשוחה (מלאכי ג׳:1–5). מי שנמצאו טהורים מבחינה רוחנית ומי שהתחרטו על מעורבותם הקודמת בעבודת אלילים הורשו להמשיך לשרת במקדשו הרוחני. עם זאת, גם במשוחים, כמו בכל אחד אחר, עלולה לדבוק טומאה רוחנית או מוסרית (יחזקאל מ״ד:22, 25–27). עליהם להתאמץ כדי להישמר ’נקיים מטומאת העולם’ (יעקב א׳:27; השווה מרקוס ז׳:20–23).
12. מדוע עלינו להוקיר את עבודתם של המשוחים?
12 מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ’האם אני מוקיר את הדוגמה שמציבים המשוחים במשך כל שנות שירותם הנאמן? האם אני הולך בעקבות אמונתם?’ טוב יעשו חברי ההמון הרב אם יזכרו שלא לנצח יישארו איתם המשוחים על הארץ. על אודות הכוהנים שבחזון יחזקאל אמר יהוה: ”אחוזה לא תתנו להם בישראל: אני אחוזתם” (יחזקאל מ״ד:28). בדומה לכך, אין למשוחים אחוזת נצח עלי אדמות. נחלתם שמימית, וחברי ההמון הרב רואים לעצמם זכות לתמוך בהם ולעודדם כל עוד הם כאן על הארץ (מתי כ״ה:34–40; פטרוס א׳. א׳:3, 4).
מיהו הנשיא?
13, 14. (א) מניין לנו שהנשיא הוא מהצאן האחרות? (ב) את מי מסמל הנשיא?
13 כעת מתעוררת שאלה מעניינת. את מי מסמל הנשיא? מאחר שהוא מופיע ביחיד וברבים ניתן להסיק שהוא מסמל כיתת אנשים (יחזקאל מ״ד:3; מ״ה:8, 9). איזו כיתה? ודאי שלא את המשוחים. הנשיא בחזון פועל בשיתוף עם הכהונה, אך אינו שייך לה. להבדיל מכיתת הכהונה ניתנת לו נחלה בארץ ומכאן שעתידו ארצי ולא שמימי (יחזקאל מ״ח:21). כמו כן, ביחזקאל מ״ו:10 כתוב: ”הנשיא בתוכם, בבואם [בבוא השבטים שאינם משבטי הכהונה אל החצר החיצונית של המקדש] יבוא, ובצאתם יֵצֵא”.b אין הוא נכנס אל החצר הפנימית, אלא עובד את אלוהים בחצר החיצונה ונכנס אל המקדש ויוצא ממנו עם העם. מטעמים אלו ניתן לקבוע בוודאות שהנשיא נמנה עם ההמון הרב של הצאן האחרות.
14 ברור שלנשיא יש אחריות מסוימת בקרב עם אלוהים. הוא יושב באולם שער הקדים שבחצר החיצונית (יחזקאל מ״ד:2, 3). מקומו מלמד על מעמד של השגחה, כמו זקני ישראל שישבו בשער העיר ושפטו (רות ד׳:1–12; משלי כ״ב:22). מי מקרב הצאן האחרות מחזיקים כיום בתפקידי השגחה? אלו הם זקני־הקהילה בעלי התקווה הארצית שהתמנו על־ידי רוח הקודש (מעשי־השליחים כ׳:28). אם כן, כיתת הנשיא נמצאת כעת בתהליך הכשרה לקראת מילוי תפקידי השגחה בעולם החדש.
15. (א) מה טיב היחסים לפי חזון יחזקאל בין הזקנים שמקרב ההמון הרב לבין כיתת הכהונה המשוחה? (ב) אילו תפקידי הנהגה ממלאים זקני־הקהילה המשוחים בארגונו הארצי של אלוהים?
15 מה טיב היחסים בין כיתת הכהונה המשוחה לבין הזקנים מן ההמון הרב, המשרתים כעת בתפקידי השגחה? מחזון יחזקאל עולה שהזקנים שמתוך ההמון הרב הם כוח עזר משני, ואילו ההנהגה הרוחנית מופקדת בידי המשוחים. מניין לנו? זכור שלכוהנים בחזון ניתנה האחריות להדריך את העם מבחינה רוחנית. הוטל עליהם גם לשמש כשופטים. בנוסף לכך, הלויים הופקדו על ”פקודות”, כלומר, עמדות השגחה בשערי המקדש (יחזקאל מ״ד:11, 23, 24). מכאן שהנשיא נדרש לשתף פעולה עם שירותיהם הרוחניים של הכוהנים ולהישמע להם. מן הראוי אפוא, שגם בימינו ישמשו המשוחים חוד החנית בעבודת אלוהים הטהורה. לדוגמה, מקרבם נבחרו חברי הגוף המנהל של עדי־יהוה. זקני קהילה משוחים נאמנים אלה מכשירים זה עשרות שנים את כיתת הנשיא המתפתחת ומכינים את חברי כיתה זו ליום שבו יקבלו את מלוא הסמכות בעולם החדש שיכונן אלוהים.
16. כיצד על הזקנים לפעול לפי ישעיהו ל״ב:1, 2?
16 מה מאפיין משגיחים אלה, שנכונים להם תפקידים נוספים בתור חברי כיתת הנשיא? הנבואה שבישעיהו ל״ב:1, 2 מוסרת: ”הן לצדק ימלוך מלך, ולשׂרים למשפט ישׂורו. והיה איש כמחבא־רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה”. נבואה זו מתגשמת כיום בזקני־הקהילה המשיחיים — מהמשוחים ומהצאן האחרות — אשר מגינים על העדר מ’זרמים’, כלומר מגשמי הזלעפות בדמות רדיפות ורפיון ידיים.
17. כיצד צריכים הרועים המשיחיים להתייחס אל תפקידם, וכיצד העדר צריך להתייחס אליהם?
17 המילים ”שר” ו”נשיא”, שמשמעותן בעברית הקדומה היתה דומה, אינן מופיעות במקרא כתוארי כבוד. הן מצביעות על האחריות הכרוכה בהשגחה על עדר אלוהים. יהוה דרש בתקיפות: ”רב לכם, נשיאי ישראל! חמס ושוד הסירו, ומשפט וצדקה עשו” (יחזקאל מ״ה:9). כל הזקנים כיום ייטיבו לעשות אם ישיתו לבם לעצה זו (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). העדר מכיר בכך שישוע נתן את הרועים כ”מתנות באדם” (אפסים ד׳:8, ע״ח). כישוריהם מוגדרים בדבר־אלוהים שנכתב בהשראת הרוח (טימותיאוס א׳. ג׳:1–7; טיטוס א׳:5–9). על כן, המשיחיים נכנעים לזקני־הקהילה (עברים י״ג:7).
18. מה הם חלק מן התפקידים שממלאת כיום כיתת הנשיא, ומה תהא אחריותה בעתיד?
18 לא לכל הנשיאים בימי המקרא היתה אותה סמכות. זקני־הקהילה מההמון הרב ממלאים כיום קשת רחבה של תפקידים. חלקם משרתים בקהילה אחת; אחרים משרתים קהילות רבות כמשגיחים נודדים; יש המשרתים ארצות שלימות כחברים בוועד סניף; אחרים מסייעים ישירות לוועדות השונות של הגוף המנהל. בעולם החדש ימנה ישוע ”שרים בכל הארץ”, שינהיגו את עובדי יהוה עלי אדמות (תהלים מ״ה:17). אין ספק שישוע יבחר רבים מהם מקרב זקני־הקהילה הנאמנים של היום. מאחר שהם מוכיחים את עצמם, הוא יפקיד בידי רבים מהם אחריות כבדה אף יותר בעתיד כשיחשוף את תפקידה של כיתת הנשיא בעולם החדש.
ארצם של עם אלוהים כיום
19. מה מסמלת הארץ בחזון יחזקאל?
19 חזון יחזקאל מתאר גם את ארץ ישראל המשוקמת. מה היא מסמלת? נבואות שיקום אחרות ניבאו שארץ ישראל תהא כגן־עדן (יחזקאל ל״ו:34, 35). אנו נהנים כיום מ”ארץ” משוקמת, וגם היא במובן מסוים כגן־עדן. כמו כן, אנו מדברים לא פעם על גן־העדן הרוחני שלנו. המצפה מגדיר את ה”ארץ” כ”תחום פעילותו” של עמו הנבחר של אלוהים.c כל משרת יהוה נמצא בארץ המשוקמת כל עוד הוא משתדל לדבוק בעבודת אלוהים האמיתית וללכת בעקבות ישוע המשיח (פטרוס א׳. ב׳:21).
20. איזה עיקרון ניתן ללמוד מ”תרומת הקודש” בחזון יחזקאל, וכיצד ניתן ליישמו?
20 מה לגבי השטח הקרוי ”תרומת הקודש”? זו היתה התרומה שתרמו העם למען הכהונה והעיר. כמו כן, נדרשו ”כל עם הארץ” לתרום חלקת אדמה לנשיא. מה כוונת הדבר בימינו? לא שעל משרתי אלוהים לשלם משכורות לאנשי כמורה (תסלוניקים ב׳. ג׳:8). התמיכה בזקנים היא בעיקר במישור הרוחני. כרוכים בה הושטת יד לזקנים בפעילות בת זמננו וגילוי רוח של צייתנות ושיתוף פעולה. עם זאת, כבימי יחזקאל התרומה היא ”ליהוה” ולא לאדם מסוים (יחזקאל מ״ה:1, 7, 16).
21. מה אפשר ללמוד מחלוקת הארץ בחזון יחזקאל?
21 לא רק לנשיא ולכהונה מוקצה שטח אדמה בארץ המשוקמת. לפי חלוקת הארץ מובטחת נחלה לכל אחד מ־12 השבטים (יחזקאל מ״ז:13, 22, 23). אם כן, לחברי ההמון הרב יש מקום לא רק בגן־העדן הרוחני כיום. הם גם יקבלו חלקת אדמה כשיירשו מקום בתחומה הארצי של מלכות אלוהים.
22. (א) מה מסמלת העיר בחזון יחזקאל? (ב) מה ממחישה העובדה שהעיר מוקפת בשערים?
22 ומה מסמלת העיר שבחזון? אין זו עיר שמימית כי היא שוכנת בארץ ”חול”, כלומר בארץ חסרת קדושה (יחזקאל מ״ח:15–17). אם כן, זה חייב להיות דבר ארצי. ובכן, מהי עיר? האין מושג זה מרמז על אנשים החוברים יחדיו ויוצרים דבר מסודר ומאורגן? כן. לפיכך, נראה שהעיר מסמלת את ההנהגה הארצית אשר מועילה לכל מי שיהיו חלק מהחברה הארצית שוחרת הצדק. תפקודה יהיה מלא ושלם ב’ארץ החדשה’ הממשמשת ובאה (פטרוס ב׳. ג׳:13). העובדה שהעיר מוקפת בשערים, שער לכל שבט, ממחישה שהיא פתוחה בפני כל דורש. עַם אלוהים אינו כפוף להנהגה חשאית ועטויית סוד. האחים האחראים צריכים להיות אנשים שנוח לגשת אליהם ולדבר איתם; העקרונות המנחים אותם ידועים לכל. העובדה שאנשים בני כל השבטים מעבדים את האדמה שעליה יושבת העיר מזכירה לנו שחברי הצאן האחרות תומכים, גם באופן חומרי, בסידורים ההנהגתיים לתועלת עַם אלוהים ברחבי העולם כולו (יחזקאל מ״ח:19, 30–34).
23. במה יעסוק המאמר הבא?
23 מהו הנהר הזורם מן ההיכל? מה הוא מסמל בימינו ומה יסמל בעתיד? בזאת יעסוק המאמר השלישי והאחרון בסדרה.
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־1 בפברואר 1990 עמוד 31 סעיף 22.
b אף שבנוסח המסורה נכתב ”יצאו”, לפי תרגום השבעים הקרי של מילה זו הוא ”יֵצֵא”.
c ראה המצפה מ־1 ביולי 1995 עמוד 28.
שאלות חזרה
◻ מה מסמל המקדש שבחזון יחזקאל?
◻ את מי משרתים הכוהנים במקדש שבחזון?
◻ מהי כיתת הנשיא, ומה הם חלק מתפקידיה?
◻ מהי הארץ בחזון יחזקאל, ובאיזה מובן מחולקת הארץ בין 12 השבטים?
◻ מה מסמלת העיר?
[שרטוט/מפה בעמוד 15]
חלוקת הארץ לפי חזון יחזקאל
שנים־עשר השבטים
הים הגדול
הכנרת
נהר הירדן
ים המלח
דן
אשר
נפתלי
מנשה
אפרים
ראובן
יהודה
הנשיא
בנימין
שמעון
יששכר
זבולון
גד
[שרטוט]
תרומת הקודש בהגדלה
א. יהוה שמה; ב. אדמת העיר
הלוויים
היכל יהוה
הכוהנים
ב א ב