”על הקורא להבין”
”כאשר תראו את השיקוץ המשומם... עומד במקום קדוש... אזי הנמצאים ביהודה, שינוסו אל ההרים” (מתי כ״ד:15, 16).
1. מה אירע תודות לאזהרה שנתן ישוע בלוקס י״ט:43, 44?
עירנות לקראת אסון עשויה להציל את חייך (משלי כ״ב:3). אז תאר לעצמך באיזה מצב היו המשיחיים בירושלים אחרי שתקפו הרומאים ב־66 לספירה. ישוע הזהיר שהעיר תכותר ותיחרב (לוקס י״ט:43, 44). רוב היהודים התעלמו מדבריו. תלמידיו, לעומת זאת, שעו לאזהרתו ותודות לכך ניצלו מן האסון של שנת 70 לספירה.
2, 3. מדוע כדאי לנו להתעניין בנבואת ישוע שבמתי כ״ד:15–21?
2 בנבואה הנוגעת לימינו הגדיר ישוע אות מורכב ובו מלחמות, רעב, רעידות אדמה, מגפות ורדיפות כנגד המשיחיים שיבשרו על מלכות אלוהים (מתי כ״ד:4–14; לוקס כ״א:10–19). הוא נתן לתלמידיו סימן שבעזרתו יֵדעו כי הקץ קרוב — ’שיקוץ משומם עומד במקום קדוש’ (מתי כ״ד:15). הבה נבחן מחדש את המילים החשובות האלו ונראה מה להן ולחיינו היום ובעתיד.
3 אחרי שתיאר את האות, אמר ישוע: ”כאשר תראו את השיקוץ המשומם, כנאמר בפי דניאל הנביא, עומד במקום קדוש — על הקורא להבין — אזי הנמצאים ביהודה, שינוסו אל ההרים; מי שעל הגג אל ירד לקחת חפצים מביתו, ומי שבשדה אל יחזור לקחת את בגדו. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם. ברם התפללו שלא תהיה מנוסתכם בחורף אף לא בשבת, כי אז תהיה צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה” (מתי כ״ד:15–21).
4. מניין לנו שלנבואה במתי כ״ד:15 היתה התגשמות במאה הראשונה?
4 בספרי הבשורה של מתי ולוקס מובאים פרטים נוספים. במתי כתוב: ”עומד במקום קדוש”, ואילו במרקוס י״ג:14 כתוב: ”עומד במקום שאינו מקומו”. לוקס כ״א:20 מציין עוד פרטים מדברי ישוע: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה”. מכאן אנחנו למדים, שההתגשמות הראשונה קשורה למתקפת הרומאים ב־66 לספירה על ירושלים ומקדשה, מקומות שהיו קדושים ליהודים אבל לא עוד ליהוה. ב־70 לספירה הוחרבו העיר והמקדש כליל בידי הרומאים. מה היה ”השיקוץ” באותם ימים? וכיצד ’עמד במקום קדוש’? התשובות לשאלות אלו יעזרו לנו לשפוך אור על ההתגשמות בת זמננו.
5, 6. (א) מה על הקורא את דניאל פרק ט׳ להשתדל להבין? (ב) כיצד התגשמה נבואת ישוע על ”השיקוץ”?
5 ישוע האיץ בקוראים להשתדל להבין את הנקרא. באיזה חומר קריאה מדובר? סביר להניח שמדובר בדניאל פרק ט׳. שם יש נבואה על מועד ביאת המשיח, ולפיה ”ייכרת” המשיח אחרי שלוש שנים וחצי. בנבואה נמסר: ”על כנף שיקוצים משומם ועד כלה ונחרצה תיתך על שומם” (דניאל ט׳:26, 27; ראה גם דניאל י״א:31; י״ב:11).
6 היהודים האמינו, שנבואה זו עניינה בחילול המקדש בידי אנטיוכוס ה־4 כ־200 שנה קודם לכן. אולם ישוע הראה שלא כך הדבר והאיץ בקורא להשתדל להבין, ש”השיקוץ” יופיע בעתיד ואז יעמוד ב”מקום קדוש”. ברור אפוא, שישוע דיבר על צבא רומא, שיבוא ב־66 לספירה עם דגלים מיוחדים במינם. דגלים אלו, שהיו בשימוש כבר זמן רב, נחשבו בעצם לאלילים והיו לשיקוץ בעיני היהודים.a מתי ’עמדו במקום קדוש’? זה קרה כאשר הסתער צבא רומא עם דגליו על ירושלים ומקדשה, שהיו קדושים ליהודים. הרומאים אף חתרו תחת חומת המקדש. דבר משוקץ, שהיה קיים כבר זמן רב, עמד כעת במקום קדוש! (ישעיהו נ״ב:1; מתי ד׳:5; כ״ז:53; מעשי השליחים ו׳:13).
”שיקוץ” בן זמננו
7. איזו נבואה מנבואות ישוע מתגשמת בימינו?
7 מאז מלחמת העולם הראשונה אנו עדים להתגשמותו הגדולה יותר של האות שנתן ישוע במתי פרק כ״ד. זכור כי ישוע אמר: ”כאשר תראו את השיקוץ המשומם... עומד במקום קדוש... אזי הנמצאים ביהודה, שינוסו אל ההרים” (מתי כ״ד:15, 16). מרכיב זה בנבואה חייב להתגשם גם בימינו.
8. את מי מזהים עדי־יהוה זה עשרות שנים כ”שיקוץ” בן זמננו?
8 כביטוי לביטחונם של משרתי יהוה שנבואה זו תתגשם במלואה, דנה בה חוברת המצפה מ־1 בינואר 1921 על רקע התפתחויות שחלו במזרח התיכון. אחר כך, בהוצאת ה־15 בדצמבר 1929, בעמוד 374, נאמר בחוברת המצפה מפורשות: ”הנטייה הכללית של חבר הלאומים היא להרחיק את האדם מאלוהים ומהמשיח, ועל כן זהו גוף משומם, מעשה ידי השטן ודבר משוקץ בעיני אלוהים”. אם כן, ב־1919 הופיע ”השיקוץ”. עם הזמן תפס ארגון האומות המאוחדות את מקומו של חבר הלאומים. זה מכבר מצביעים עדי־יהוה על ארגונים אלו, שהקים האדם להשכנת שלום, כעל דבר משוקץ בעיני אלוהים.
9, 10. כיצד השפיעה ההבנה הקודמת שלנו בדבר ’הצרה הגדולה’ על קביעת המועד שבו ”השיקוץ” יעמוד במקום קדוש?
9 המאמר הקודם סיכם והבהיר חלק ניכר מפרקים כ״ד וכ״ה שבספר מתי. היש צורך בהבהרה מסוימת בנושא ’השיקוץ העומד במקום קדוש’? נראה שכן. בנבואת ישוע קיים קשר הדוק בין ’העמידה במקום קדוש’ לבין פרוץ ה”צרה” המנובאת. מכאן, שאף כי ”השיקוץ” קיים זמן רב, אין להתעלם מן הקשר בין ’עמידתו במקום קדוש’ לבין הצרה הגדולה. מה משמעות הדבר?
10 משרתי אלוהים סברו בעבר, שהשלב הראשון של הצרה הגדולה החל ב־1914 והשלב האחרון יחול בפרוץ מלחמת הר מגידון (ההתגלות ט״ז:14, 16; השווה המצפה מ־1 באפריל 1939, עמוד 110 [אנג׳]). מתוך כך, אפשר להבין מדוע חשבו ש”השיקוץ” בן זמננו נעמד במקום קדוש מייד אחרי מלחמת העולם הראשונה.
11, 12. איזה הסבר מתוקן בנושא הצרה הגדולה הובא ב־1969?
11 אך עם השנים התחדדה הבנתנו. ביום חמישי, ה־10 ביוני 1969, בכינוס הבינלאומי ”שלום עלי־אדמות” שהתקיים בניו־יורק סיטי, נשא פ. וו. פראנץ, סגן הנשיא דאז של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים, נאום בלתי נשכח. בעניין ההסבר הקודם של נבואת ישוע אמר אח פראנץ: ”ההסבר היה ש’הצרה הגדולה’ החלה ב־1914 ולא תמה, כי אלוהים הביא להפסקת מלחמת העולם הראשונה בנובמבר 1918. מאז ואילך נתן אלוהים מרווח זמן, שבמהלכו תפעל השארית המשוחה של בחיריו המשיחיים, ובסופו תיכנס ’הצרה הגדולה’ לשלב האחרון במלחמת הר מגידון”.
12 ואז הובא הסבר מתוקן: ”בהתחשב באירועים שהתרחשו במאה הראשונה... לא החלה ’הצרה הגדולה’ ב־1914. מה שקרה לירושלים הסמלית בת זמננו בין 1914 ל־1918 היה רק ’ראשית הצרות’. ... ’הצרה הגדולה’, אשר לא תהיה כמוה, תתחולל בעתיד, מפני שמשמעה השמדת המעצמה העולמית של דתות הכזב (כולל הנצרות), ואחריה תפרוץ ’מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות’ בהר מגידון”. יוצא מכך שהצרה הגדולה, על כל שלביה, תפרוץ בעתיד.
13. מדוע הגיוני לומר ש”השיקוץ המשומם” טרם ’נעמד במקום קדוש’?
13 עובדה זו נוגעת למועד שבו יעמוד ”השיקוץ” במקום קדוש. היזכר במה שקרה במאה הראשונה. הרומאים תקפו את ירושלים ב־66 לספירה ופתאום נסוגו — מהלך שאיפשר ל”בשר”, כלומר למשיחיים, להינצל (מתי כ״ד:22). בהתאם לכך, אנו מצפים שהצרה הגדולה תפרוץ בקרוב, ותקוצר למען בחירי אלוהים. שים לב לנקודת המפתח: במאה הראשונה היה קשר בין ’עמידת השיקוץ במקום קדוש’ לבין התקפת הרומאים בפיקודו של המצביא גלוס ב־66 לספירה. ההתקפה בת זמננו — תחילת הצרה הגדולה — טמונה בחיק העתיד. אם כן, ”השיקוץ המשומם”, הקיים מאז 1919, כפי הנראה טרם נעמד במקום קדוש.b אך באיזה מובן יעמוד הוא במקום קדוש? וכיצד עשוי הדבר להשפיע עלינו?
התקפה עתידית
14, 15. על אילו אירועים שיובילו להר מגידון מצביע ספר ההתגלות בפרק י״ז?
14 ספר ההתגלות מנבא על התקפה הרסנית על דתות הכזב. פרק י״ז עוסק במשפט אלוהים על ”בבל הגדולה, אם לזונות” — המעצמה העולמית של דתות הכזב. הנצרות מהווה מרכיב מרכזי במעצמה זו, ויש לה, לטענתה, יחסי ברית עם אלוהים. (השווה ירמיהו ז׳:4.) מימים ימימה קיימים מגעים פסולים בין דתות הכזב, כולל הנצרות, לבין ”מלכי הארץ”, אך זה ייפסק כאשר תינתנה הדתות לשממה (ההתגלות י״ז:2, 5). בידי מי?
15 ספר ההתגלות מדבר על ”חיה אדומה כשני” הקיימת לזמן מה, נעלמת וחוזרת (ההתגלות י״ז:3, 8). מנהיגי העולם תומכים בה. מפרטי הנבואה מתברר שחיה סמלית זו היא הארגון להשכנת שלום שהוקם ב־1919, חבר הלאומים (”שיקוץ”), וכיום זהו ארגון האומות המאוחדות. הכתוב בספר ההתגלות י״ז:16, 17 מראה שאלוהים יתן בלבם של מנהיגי אנוש מסוימים, בעלי מעמד מרכזי ב”חיה”, לעשות את המעצמה העולמית של דתות הכזב שוממה. התקפה זו תציין את פרוץ הצרה הגדולה.
16. אילו התפתחויות חשובות מתחוללות בעניין הדתות?
16 הואיל והצרה הגדולה תפרוץ בעתיד, האם טרם ’עמד השיקוץ במקום קדוש’? נראה שכן. ”השיקוץ” אומנם הופיע בתחילת המאה וקיים עשרות שנים, אך בעתיד הקרוב יעמוד הוא, במובן מיוחד במינו, ”במקום קדוש”. אין ספק שתלמידי המשיח במאה הראשונה השתוקקו לדעת מה משמעות ’עמידתו במקום קדוש’, והוא הדין לגבי המשיחיים בני זמננו. רק כאשר יתגשמו הדברים נדע את כל הפרטים. עם זאת, ראוי לציין שבכמה ארצות מסתמנת סלידה הולכת וגוברת מן הדת. גורמים פוליטיים, בעצה אחת עם משיחיים לשעבר שסטו מן האמונה האמיתית, מלבים את העוינות כלפי הדתות ככלל וכלפי המשיחיים האמיתיים בפרט (תהלים צ״ד:20, 21; טימותיאוס א׳. ו׳:20, 21). כתוצאה מכך, כוחות פוליטיים ’נלחמים בשה’ כבר עתה, ומלחמה זו, לפי הכתוב בספר ההתגלות י״ז:14, תסלים. אף שאין בכוחם לפגוע בשה האלוהים — ישוע המשיח במעמדו הנעלה והמכובד — הם יוסיפו לפעול נגד עובדי אלוהים האמיתיים, ובמיוחד נגד ’קדושיו’ (דניאל ז׳:25; השווה רומים ח׳:27; קולוסים א׳:2; ההתגלות י״ב:17). אולם אלוהים מבטיח לנו שהשה ובני לווייתו ינצחו (ההתגלות י״ט:11–21).
17. מה נוכל לומר, בלי לקבוע מסמרות, על האופן שבו יעמוד ”השיקוץ” במקום קדוש?
17 שממה צפויה לדתות הכזב. בבל הגדולה ”שיכורה מדם הקדושים” ומתנהגת כמלכה, אבל אין מנוס מהשמדתה. השפעתה הטמאה על מלכי הארץ תתפוגג במפתיע, כשישתנו היחסים ו’עשר הקרניים של החיה’ ישנאו אותה ויתקפוה (ההתגלות י״ז:6, 16; י״ח:7, 8). כאשר תתקוף ’החיה האדומה כשני’ את הזונה הדתית, יעמוד ”השיקוץ” באופן מזרה אימה במקום ה”קדוש” לנצרות.c השממה תחל אפוא בנצרות חסרת האמונה המתעטפת באיצטלה של קדושה.
מהי ’המנוסה’?
18, 19. מדוע ’המנוסה אל ההרים’ אין משמעה שינוי דת?
18 לאחר שניבא ש’השיקוץ המשומם יעמוד במקום קדוש’, אמר ישוע שאל למבינים לשבת בחיבוק ידיים. האם התכוון שבשלב מאוחר זה — כשיעמוד ”השיקוץ” ב”מקום קדוש” — יימלטו רבים מדתות הכזב ויצטרפו לדת האמת? לא. תן דעתך להתגשמות הראשונה. ישוע אמר: ”הנמצאים ביהודה, שינוסו אל ההרים; מי שעל הגג אל ירד ואל ייכנס לקחת דבר מביתו; ומי שבשדה אל יחזור לקחת את בגדו. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם! התפללו שלא יהיה זה בחורף” (מרקוס י״ג:14–18).
19 ישוע לא אמר שרק מי שבירושלים חייבים לנוס, כאילו התכוון שעליהם לצאת ממרכז הפולחן היהודי; ואזהרתו אין עניינה בשינוי דת — לנוס מדת הכזב ולחבור לדת האמת. לא היה צורך להורות לתלמידי ישוע להימלט מדת אחת אל אחרת; הם כבר נעשו למשיחיים. כמו כן, ההתקפה ב־66 לספירה לא הניעה את חסידי היהדות בירושלים וביהודה לעזוב את דתם ולחבוק את המשיחיוּת. על אודות הלוחמים שרדפו אחר הרומאים הנמלטים, מוסר פרופסור צבי גראץ: ”בשמחה ושירים, במצהלות מנצחים ומנגינות תשועה שבו הקנאים ירושלימה ושמחת עולם על ראשם (ביום ח׳ מרחשון) על הגאֻלה ועל התשועה. ... האם לא הֶרְאָם יְיָ [אלוהים] נפלאות עתה כנפלאות אשר עשה לישראל בימים מקדם?” הקנאים לא פחדו מפני העתיד.
20. מה עשו התלמידים הקדומים בהתאם לעצת ישוע לנוס אל ההרים?
20 מה עשו הבחירים, שהיו מעטים יחסית, בהתאם לעצת ישוע? הם נסו מיהודה ונמלטו אל ההרים שמעבר לירדן, ובזאת הראו שאין להם חלק, לא פוליטי ולא דתי, בַּסדר היהודי. הם עזבו שדות ובתים ואף לא התעכבו לאסוף את רכושם. בביטחון מלא שיהוה יגן עליהם ויכלכלם, עמדה עבודתו בראש סולם עדיפויותיהם (מרקוס י׳:29, 30; לוקס ט׳:57–62).
21. לְמה אין לצפות כשיתקוף ”השיקוץ”?
21 חשוב כעת על ההתגשמות הגדולה יותר. עדי־יהוה מאיצים באנשים כבר עשרות שנים לצאת מדתות הכזב ולהצטרף לדת האמת (ההתגלות י״ח:4, 5). מיליונים עשו כן. נבואת ישוע אינה מציינת שעם פרוץ הצרה הגדולה, ייכנסו המונים אל דת האמת; לא היתה נהירה של יהודים אל הקהילה המשיחית ב־66 לספירה. אך למשיחיים האמיתיים יהיה תמריץ גדול לשעות לאזהרת ישוע ולהימלט.
22. במה תתבטא אולי מנוסתנו אל ההרים כציות לדברי ישוע?
22 אין באפשרותנו לדעת כיום את כל הפרטים על הצרה הגדולה, אבל המסקנה המתקבלת על הדעת היא שהמנוסה שעליה דיבר ישוע לא תהיה למקום גיאוגרפי. משרתי אלוהים פזורים בכל קצוות תבל. דבר אחד בטוח: כשיהיה צורך במנוסה, יהיה על המשיחיים להמשיך להיבדל בבירור מארגוני דתות הכזב. יש משמעות גם לעובדה שישוע אמר שאין לחזור הביתה ולקחת בגד או חפצים אחרים (מתי כ״ד:17, 18). ייתכן שיהיו מצבים שיעמידו במבחן את גישתנו לדברים חומריים; האם הם חשובים ביותר או שהישועה שתהיה נחלת מצדדי אלוהים חשובה יותר? ייתכן שהמנוסה שלנו תתבטא בקשיים ובמחסור. יהיה עלינו להיות מוכנים לעשות כל שיידרש, כפי שעשו אחינו לאמונה במאה הראשונה, אשר נסו מיהודה אל פֶּרֵאָה שמעבר לירדן.
23, 24. (א) היכן נמצא הגנה? (ב) כיצד צריכה האזהרה בדבר ’השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’ להשפיע עלינו?
23 עלינו לוודא שאנו עדיין שמים מבטחנו ביהוה ובארגונו המשול להר (שמואל ב׳. כ״ב:2, 3; תהלים י״ח: 3; דניאל ב׳:35, 44). שם נמצא הגנה. לא ננהג כדוגמת המוני האנשים שינוסו אל ה”מערות ויסתתרו ב”סלעי ההרים”, סמל לארגונים ולמוסדות שיעמדו עוד זמן קצר אחרי השמדת בבל הגדולה (ההתגלות ו׳:15; י״ח:9–11). אמת, הזמנים יהיו אולי קשים יותר — כפי שהיו ב־66 לספירה לנשים ההרות שנסו מיהודה ולכל מי שהלך בקור ובגשם. אך אין לנו ספק שאלוהים יפתח לנו פתח לישועה. נחזק נא את ביטחוננו כבר עתה ביהוה ובבנו המולך במלכותו.
24 אין לנו סיבה לפחד מן הבאות. ישוע לא רצה להפחיד את תלמידיו, ואין הוא רוצה שנפחד היום או בעתיד. הוא הזהיר אותנו, כדי שנכין את לבנו ושכלנו. הרי המשיחיים שיעשו את רצון אלוהים לא ייענשו כשיושמדו דתות הכזב ויתר העולם המרושע הזה. הם יבינו וישעו לאזהרה בעניין ’השיקוץ המשומם העומד במקום קדוש’. הם יפעלו בנחישות מתוך אמונה איתנה כסלע. מי יתן ולעולם לא נשכח את הבטחת ישוע: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מרקוס י״ג:13).
[הערות שוליים]
a ”במקדשי רומא נהגו הרומאים בדגליהם בחרדת קודש; הכבוד שרחש עם זה לדגליו עמד ביחס ישר לעליונותו על העמים האחרים... [החיילים ראו בו] הדבר הקדוש ביותר עלי־אדמות. והחייל הרומי הושבע בדגלו” (אנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת־עשרה).
b יש לציין שגם אם התגשמות דבריו של ישוע בין 66 ל־70 לספירה יכולה לעזור לנו להבין כיצד יתגשמו בצרה הגדולה, לא ניתן להשוות במדויק את שתי ההתגשמויות, משום שלכל אחת רקע אחר.
c ראה המצפה מ־15 בדצמבר 1975, עמודים 741–744 [אנג׳].
האם אתה זוכר?
◻ מי היה ”השיקוץ המשומם” במאה הראשונה?
◻ מדוע מן ההיגיון לומר ש”השיקוץ” בן זמננו טרם עמד במקום קדוש?
◻ איזו התקפה מצד ”השיקוץ” נובאה בספר ההתגלות?
◻ איזו ’מנוסה’ אולי תידרש מאיתנו?
[תמונה בעמוד 16]
בבל הגדולה מכונה ”אם כל הזונות”
[תמונה בעמוד 17]
החיה האדומה כשני מן ההתגלות פרק י״ז היא ”השיקוץ” שעליו דיבר ישוע
[תמונה בעמוד 18]
החיה האדומה כשני תצא למתקפת חורמה נגד הדתות