הייה עירני וחרוץ!
”לכן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה” (מתי כ״ה:13).
1. לְמה ציפה השליח יוחנן?
בדו־שיח האחרון שבמקרא הבטיח ישוע: ”אני בא מהר”. והשליח יוחנן אמר: ”אמן. בוא נא האדון ישוע”. יוחנן האמין באמונה שלימה שישוע יבוא. הוא היה אחד השליחים ששאלו את ישוע: ”מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות נוכחותך [פארוסיה ביוונית] וקץ העולם?” בביטחון מוחלט ציפה יוחנן לנוכחותו של ישוע (ההתגלות כ״ב:20; מתי כ״ד:3, ע״ח).
2. כיצד מתייחסים חברי הכנסיות לנוכחותו של ישוע?
2 ביטחון זה אינו נחלת הכלל. כנסיות רבות מאמינות רשמית ב’ביאת’ ישוע, אך מעטים מחבריהן ממש מצפים לזה, דבר המתבטא באורח חייהם. הספר הפארוסיה בברית החדשה (The Parousia in the New Testament) מציין: ”קיימת אינטגרציה משמעותית מעטה בין תקוות הפארוסיה לבין התנהגותה, דפוסי חשיבתה ופועלה של הכנסייה. ... הדחיפות שבה אמורים חברי הכנסייה לחזור בתשובה ולבשר את הבשורה הטובה, נחלשה או אבדה לחלוטין”. אך לא הכל איבדו זאת.
3. (א) מהי גישתם של המשיחיים האמיתיים לפארוסיה? (ב) במה נדון עכשיו?
3 תלמידיו האמיתיים של ישוע מצפים בכיליון עיניים לקץ עולם מרושע זה. לצד הציפייה עלינו להביט נכונה על כל הכרוך בנוכחותו של ישוע ולפעול בהתאם. ראייה זו תאפשר לנו ’להחזיק מעמד עד קץ ולהיוושע’ (מתי כ״ד:13). כשניבא את הנבואה שבמתי פרקים כ״ד וכ״ה, יעץ ישוע עצות חכמות שכולנו יכולים ליישמן לטובתנו הנצחית. בפרק כ״ה יש משלים שאתה ודאי מכיר, כמו משל עשר העלמות (הנבונות והכסילות) ומשל כיכרי הכסף (מתי כ״ה:1–30). מה התועלת שניתן להפיק ממשלים אלו?
הייה עירני כמו חמש העלמות!
4. מהו העיקר במשל העלמות?
4 אולי כדאי שתקרא שוב את משל העלמות שבמתי כ״ה:1–13. ברקע חתונה גדולה, שבמהלכה הולך החתן אל בית אבי הכלה כדי לקחתה לביתו (או לבית אביו). אל החתן מתלווים מן הסתם נגנים וזמרים, ואין לדעת מתי בדיוק הוא יגיע. עשר העלמות חיכו אל תוך הלילה לבואו של החתן. חמש נהגו בכסילוּת ולא לקחו עימן מספיק שמן למנורותיהן, ולכן נאלצו ללכת ולקנות עוד. חמש האחרות נהגו בתבונה והביאו עימן שמן נוסף בכליהן, כדי שבמקרה הצורך יוכלו למלא את מנורותיהן בעודן ממתינות. רק הן היו מוכנות בבוא החתן, ורק הן הורשו להיכנס אל החתונה. חמש העלמות הכסילות שבו מאוחר מדי ולא הורשו להיכנס.
5. אילו פסוקים שופכים אור על המשמעות הסמלית של משל העלמות?
5 היבטים רבים של המשל נושאים משמעות סמלית. למשל, כתבי־הקודש מציגים את ישוע כחתן (יוחנן ג׳:28–30). ישוע דימה את עצמו לבן מלך, שלכבודו נעשתה מסיבת חתונה (מתי כ״ב:1–14). המקרא ממשיל את המשיח לבעל (אפסים ה׳:23). המשיחיים המשוחים מתוארים בכתבי־הקודש כ”כלה” של המשיח (יוחנן ג׳:29; ההתגלות י״ט:7; כ״א:2, 9). המשל אינו מזכיר את הכלה, אבל הוא כן מדבר על עשר עלמות, והמשוחים מתוארים בפסוקים אחרים כבתולה (עלמה) המאורשת למשיח (קורינתים ב׳. י״א:2).a
6. באילו דברי אזהרה חתם ישוע את משל העלמות?
6 מלבד פרטים אלו ומשמעויות נבואיות כלשהן, ניתן ללמוד מן המשל כמה דברים חשובים. לדוגמה, שים לב שישוע חתם את המשל במילים: ”לכן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”. אם כן, מטרת המשל היא להדגיש שכל אחד מאיתנו חייב להיות עירני לקראת קץ עולם מרושע זה. אף שאין אנו יודעים את התאריך המדויק, הקץ בוא יבוא. שים לב איך התייחסו לכך שתי הקבוצות.
7. במה התבטאה כסילותן של חמש העלמות?
7 ישוע אמר: ”חמש מהן היו כסילות”. האם הן לא האמינו שהחתן יבוא? האם הן רדפו תענוגות? האם הוליכו אותן שולל? לא ולא. ישוע אמר שחמש עלמות אלו ”יצאו לקראת החתן”. הן ידעו שהוא בדרכו אליהן ורצו לתרום את חלקן ולהצטרף ל”חתונה”. אך האם התכוננו היטב? הן חיכו לו זמן מה עד ”חצות הלילה”, אך הן לא היו ערוכות לבואו כל הזמן — גם אם יבוא מוקדם יותר או מאוחר יותר ממה שציפו.
8. במה התבטאה תבונתן של חמש העלמות?
8 חמש האחרות — שכונו בפי ישוע נבונות — יצאו אף הן עם מנורות דולקות וציפו לבוא החתן. גם הן חיכו, אבל הן היו ”נבונות”. המילה היוונית שתורגמה ל”נבונות” מצביעה גם על ”פיקחות, חדות הבחנה ותושייה”. תבונתן באה לידי ביטוי בזה שהביאו שמן נוסף בכלים, כדי למלא את המנורות בעת הצורך. הן היו כל כך נחושות בדעתן להיות מוכנות לבוא החתן, שלא נתנו מן השמן שלהן לאחרות. עירנות זו היתה במקומה, כי כשהגיע החתן הן היו בַּמקום, מוכנות לגמרי. ”העלמות המוכנות נכנסו איתו לחתונה והדלת נסגרה”.
9, 10. מהו הלקח ממשל העלמות, ואילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?
9 ישוע לא ניסה ללמד שיעור בגינוני חתונה ולא ניסה ליעץ כאן בנושא הנתינה לזולת. הלקח שהדגיש הוא: ”לכן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”. שאל את עצמך, ’האם אני באמת עומד על המשמר בכל הנוגע לנוכחות ישוע?’ אנו מאמינים שישוע מולך כעת בשמים, אבל עד כמה ממוקדת תשומת לבנו בעובדה ש’בן־האדם יבוא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב’? (מתי כ״ד:30) ”בחצות הלילה” היה בואו של החתן קרוב יותר משהיה כשיצאו העלמות לקראתו. גם בואו של בן האדם להשמיד את הסדר המרושע הנוכחי קרוב יותר משהיה כשהתחלנו לצפות לו (רומים י״ג:11–14). האם אנו שומרים על עירנות ואף מגבירים אותה עם קרוב העת?
10 כדי למלא את הצו ”עימדו על המשמר” יש צורך בעירנות מתמדת. חמש עלמות הניחו לשמן לאזול ויצאו לקנות עוד. גם כיום עלול המשיחי להניח לכל מיני דברים להסיח את דעתו עד כדי כך שאין הוא ערוך לגמרי לבואו הקרֵב של ישוע. זה מה שקרה לכמה מהמשיחיים במאה הראשונה. וזה עלול לקרות גם כיום. אם כן, שאל את עצמך, ’האם זה קורה לי?’ (תסלוניקים א׳. ה׳:6–8; עברים ב׳:1; ג׳:12; י״ב:3; ההתגלות ט״ז:15).
הייה חרוץ — הקץ קרוב
11. איזה משל סיפר ישוע אחר כך, ולְמה הוא דומה?
11 במשל הבא עודד ישוע את תלמידיו לא רק להיות עירנים. אחרי שסיפר את משל העלמות הנבונות והכסילות סיפר את משל כיכרי הכסף. (קרא מתי כ״ה:14–30.) במובנים רבים דומה משל זה למשל המנים שאותו סיפר, כדי לתקן רבים ש”חשבו כי מייד תיגלה מלכות האלוהים” (לוקס י״ט:11–27).
12. מהו העיקר במשל כיכרי הכסף?
12 במשל כיכרי הכסף סיפר ישוע על איש, אשר לפני שיצא למסע קרא לשלושה עבדים. לאחד נתן חמש כיכרי כסף, לאחר שתיים ולאחר אחת — ”לכל איש לפי כישרונו”. הכיכר היתה כמות כסף סטנדרטית, שערכה באותם ימים היה שכר 14 שנות עבודה — סכום נכבד מאוד! בשובו ביקש האדון מעבדיו דין וחשבון על מה שעשו כשנעדר ל”זמן רב”. שני העבדים הראשונים הרוויחו כפליים ממה שהופקד בידם. ”יפה”, אמר להם. הוא הבטיח להם אחריות גדולה יותר, ולכל אחד אמר: ”בוא אל שמחת אדונך”. בטענה שהאדון תובעני מדי, לא עשה העבד שקיבל כיכר אחת שום רווחים. הוא החביא את הכסף ואפילו לא הפקיד אותו אצל הבנקאים להרוויח את הריבית. האדון כינהו ”רע ועצל”, כי פעל בניגוד לאינטרסים שלו. כיכר הכסף נלקחה ממנו, והוא הושלך החוצה אל ”היללה וחרוק השיניים”.
13. באיזה מובן דומה ישוע לאדון במשל?
13 גם במשל הזה יש פרטים בעלי משמעות סמלית. ישוע, לדוגמה, שאותו סימל האיש שיצא למסע, עזב את תלמידיו, עלה השמיימה וחיכה זמן רב עד שהוכתר למלךb (תהלים ק״י:1–4; מעשי השליחים ב׳:34–36; רומים ח׳:34; עברים י׳:12, 13). אך גם כאן טמון לקח עמוק יותר, שעל כולנו ליישם בחיים. מהו?
14. מה מדגיש לנו משל כיכרי הכסף?
14 בין שתקוותנו לחיות חיי אלמוות בשמים או חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות, מן המשל עולה שעלינו להיות עתירי פועל בפעילויות המשיחיות. את מוסר ההשכל ניתן לסכם במילה אחת: חריצות. השליחים שימשו דוגמה בנידון מחג השבועות 33 לספירה. במקרא כתוב: ”במילים רבות אחרות העיד בהם [פטרוס] והאיץ בהם באומרו: ’הימלטו מן הדור הסורר הזה!’” (מעשי השליחים ב׳:40–42). מאמציו נשאו פרי רב. מי שהצטרפו אל השליחים בפעילות ההטפה, בישרו בחריצות, והבשורה ’שגשגה בכל העולם’ (קולוסים א׳:3–6, 23; קורינתים א׳. ג׳:5–9).
15. כיצד עלינו ליישם את הלקח המרכזי של משל כיכרי הכסף?
15 זכור את הקשר המשל — נבואה על נוכחות ישוע. יש לנו ראיות למכביר שהפארוסיה של ישוע בעיצומה ושבקרוב תגיע לשיאה. זכור גם את הקשר בין ”הקץ” לבין המלאכה המוטלת על המשיחיים: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14). בהתחשב בכך, לאיזה עבד אנו דומים? שאל את עצמך: ’הייתכן שאני דומה לעבד שהחביא את מה שהופקד בידיו ואולי דאג לענייניו האישיים? או האם ברור לכל שאני דומה לעבדים הטובים והנאמנים? האם אני מסור כל כולי לקידום ענייני האדון בכל הזדמנות?’
עירניים וחרוצים במהלך נוכחותו
16. מה אומרים לך שני המשלים?
16 כן, מלבד משמעותם הסמלית והנבואית של שני המשלים, יש בהם דברי עידוד ברורים מפי ישוע עצמו. המסר שלו הוא: ’הייה עירני וחרוץ, בייחוד בראותך את אות נוכחותו של המשיח’. האות נראה עכשיו. האם אנו באמת עירניים וחרוצים?
17, 18. מה יעץ התלמיד יעקב בנושא נוכחות ישוע?
17 יעקב, אחיו למחצה של ישוע, לא שמע את ישוע מנבא על הר הזיתים; לימים, הגיעה הנבואה לאוזניו והוא עמד על חשיבותה. הוא כתב: ”לכן, אחיי, התאזרו אורך רוח עד בוא [”נוכחות”, ע״ח] האדון. הנה האיכר מחכה לפרי האדמה היקר ומייחל לו בסבלנות עד שיזכה ליורה ומלקוש. גם אתם התאזרו אורך רוח, כוננו את לבבכם, כי קרבה ביאת [”נוכחות”, ע״ח] האדון” (יעקב ה׳:7, 8).
18 לאחר שהבטיח כי אלוהים ישפוט לכף חובה את מי שמנצלים את עושרם לרעה, הפציר יעקב במשיחיים להתאזר אורך רוח בעודם ממתינים להתערבותו של יהוה. משיחי חסר סבלנות עלול להפוך לנקמני, ולחשוב שמתפקידו לתקן את העוול. אל לו לעשות כן, משום שהמשפט בוא יבוא. להמחשת דבריו הביא יעקב את דוגמת האיכר.
19. איזה מין אורך רוח נאלץ איכר מבני ישראל לגלות?
19 איכר מבני ישראל שזרע זרעים, היה חייב לחכות לנביטת הנבטים, לצמיחתם ולקציר (לוקס ח׳:5–8; יוחנן ד׳:35). בכל אותם חודשים היה לו זמן רב, ואולי גם סיבות, לדאגה. האם יֵרד היורֶה בכמות מספקת? מה באשר למלקוש? האם יישמדו היבולים במכת חרקים או בסערה? (השווה יואל א׳:4; ב׳:23–25.) למרות זאת, אותו איכר יכול היה לבטוח ביהוה ובמחזורי הטבע שברא (דברים י״א:14; ירמיהו ה׳:24). סבלנותו היתה בבחינת ציפייה בטוחה. הוא ידע והאמין שציפייתו תישא פרי. וכך היה.
20. כיצד נוכל להתאזר אורך רוח בהתאם לעצת יעקב?
20 האיכר ידע פחות או יותר מתי תבוא עונת הקציר, אבל המשיחיים במאה הראשונה לא יכלו לחשב מתי תחול נוכחות ישוע. בכל זאת, לא היה להם ספק בדבר. יעקב כתב: ”קרבה נוכחות [פארוסיה ביוונית] האדון” (ע״ח). כשכתב מילים אלו, לא נראָה אות נוכחות המשיח בקנה מידה גדול או בעולם כולו. אבל היום הוא ברור כשמש! מה עלינו לחוש בתקופה זו? האות גלוי לעין. אנו רואים אותו, ויכולים לומר בביטחון מלא, ’האות מתגשם לנגד עיניי’. על כן, בביטחון רב נֹאמר: ’נוכחות האדון’ (ע״ח) בעיצומה, ובקרוב היא תגיע לשיאה.
21. מה נחושים אנו בדעתנו לעשות?
21 הואיל וכך, יש לנו סיבות טובות במיוחד לעכל וליישם את הלקחים הבסיסיים משני המשלים שעליהם דיברנו. ישוע אמר: ”עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה” (מתי כ״ה:13). זהו ללא ספק הזמן להיות נלהבים בעבודת אלוהים. הבה נוכיח יום יום שהבנו את ישוע. הבה נהייה עירנים וחרוצים!
[הערת שוליים]
a לניתוח הפרטים הסמליים של המשל, ראה הספר מלכות אלוהים בת אלף השנים קרבה ובאה, עמודים 169–211 (אנג׳). יצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc
b ראה מלכות אלוהים בת אלף השנים קרבה ובאה, עמודים 212–256 (אנג׳).
האם אתה זוכר?
◻ מהו המסר המרכזי שמצאת במשל העלמות הנבונות והכסילות?
◻ איזו עצה בסיסית מייעץ לך ישוע במשל כיכרי הכסף?
◻ באיזה מובן אורך רוחך לגבי הפארוסיה דומה לאורך רוחו של איכר מבני ישראל?
◻ מדוע ניתן לומר שימינו מרגשים וקשים במיוחד?
[תמונה בעמוד 23]
אילו לקחים למדת ממשל העלמות וממשל כיכרי הכסף?