הייה עירני וחרוץ!‏

‏”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏ (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏

1.‏ לְמה ציפה השליח יוחנן?‏

בדו־שיח האחרון שבמקרא הבטיח ישוע:‏ ”‏אני בא מהר”‏.‏ והשליח יוחנן אמר:‏ ”‏אמן.‏ בוא נא האדון ישוע”‏.‏ יוחנן האמין באמונה שלימה שישוע יבוא.‏ הוא היה אחד השליחים ששאלו את ישוע:‏ ”‏מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות נוכחותך [‏פארוסיה ביוונית]‏ וקץ העולם?‏”‏ בביטחון מוחלט ציפה יוחנן לנוכחותו של ישוע (‏ההתגלות כ״ב:‏20;‏ מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

2.‏ כיצד מתייחסים חברי הכנסיות לנוכחותו של ישוע?‏

² ביטחון זה אינו נחלת הכלל.‏ כנסיות רבות מאמינות רשמית ב’‏ביאת’‏ ישוע,‏ אך מעטים מחבריהן ממש מצפים לזה,‏ דבר המתבטא באורח חייהם.‏ הספר הפארוסיה בברית החדשה (‏The Parousia in the New Testament)‏ מציין:‏ ”‏קיימת אינטגרציה משמעותית מעטה בין תקוות הפארוסיה לבין התנהגותה,‏ דפוסי חשיבתה ופועלה של הכנסייה.‏ .‏.‏.‏ הדחיפות שבה אמורים חברי הכנסייה לחזור בתשובה ולבשר את הבשורה הטובה,‏ נחלשה או אבדה לחלוטין”‏.‏ אך לא הכל איבדו זאת.‏

3.‏ (‏א)‏ מהי גישתם של המשיחיים האמיתיים לפארוסיה?‏ (‏ב)‏ במה נדון עכשיו?‏

³ תלמידיו האמיתיים של ישוע מצפים בכיליון עיניים לקץ עולם מרושע זה.‏ לצד הציפייה עלינו להביט נכונה על כל הכרוך בנוכחותו של ישוע ולפעול בהתאם.‏ ראייה זו תאפשר לנו ’‏להחזיק מעמד עד קץ ולהיוושע’‏ (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏.‏ כשניבא את הנבואה שבמתי פרקים כ״ד וכ״ה‏,‏ יעץ ישוע עצות חכמות שכולנו יכולים ליישמן לטובתנו הנצחית.‏ בפרק כ״ה יש משלים שאתה ודאי מכיר,‏ כמו משל עשר העלמות (‏הנבונות והכסילות)‏ ומשל כיכרי הכסף (‏מתי כ״ה:‏1–30‏)‏.‏ מה התועלת שניתן להפיק ממשלים אלו?‏

הייה עירני כמו חמש העלמות!‏

4.‏ מהו העיקר במשל העלמות?‏

⁴ אולי כדאי שתקרא שוב את משל העלמות שבמתי כ״ה:‏1–13‏.‏ ברקע חתונה גדולה,‏ שבמהלכה הולך החתן אל בית אבי הכלה כדי לקחתה לביתו (‏או לבית אביו)‏.‏ אל החתן מתלווים מן הסתם נגנים וזמרים,‏ ואין לדעת מתי בדיוק הוא יגיע.‏ עשר העלמות חיכו אל תוך הלילה לבואו של החתן.‏ חמש נהגו בכסילוּת ולא לקחו עימן מספיק שמן למנורותיהן,‏ ולכן נאלצו ללכת ולקנות עוד.‏ חמש האחרות נהגו בתבונה והביאו עימן שמן נוסף בכליהן,‏ כדי שבמקרה הצורך יוכלו למלא את מנורותיהן בעודן ממתינות.‏ רק הן היו מוכנות בבוא החתן,‏ ורק הן הורשו להיכנס אל החתונה.‏ חמש העלמות הכסילות שבו מאוחר מדי ולא הורשו להיכנס.‏

5.‏ אילו פסוקים שופכים אור על המשמעות הסמלית של משל העלמות?‏

⁵ היבטים רבים של המשל נושאים משמעות סמלית.‏ למשל,‏ כתבי־הקודש מציגים את ישוע כחתן (‏יוחנן ג׳:‏28–30‏)‏.‏ ישוע דימה את עצמו לבן מלך,‏ שלכבודו נעשתה מסיבת חתונה (‏מתי כ״ב:‏1–14‏)‏.‏ המקרא ממשיל את המשיח לבעל (‏אפסים ה׳:‏23‏)‏.‏ המשיחיים המשוחים מתוארים בכתבי־הקודש כ”‏כלה”‏ של המשיח (‏יוחנן ג׳:‏29;‏ ההתגלות י״ט:‏7;‏ כ״א:‏2,‏ 9‏)‏.‏ המשל אינו מזכיר את הכלה,‏ אבל הוא כן מדבר על עשר עלמות,‏ והמשוחים מתוארים בפסוקים אחרים כבתולה (‏עלמה)‏ המאורשת למשיח (‏קורינתים ב׳.‏ י״א:‏2‏)‏.‏a

6.‏ באילו דברי אזהרה חתם ישוע את משל העלמות?‏

⁶ מלבד פרטים אלו ומשמעויות נבואיות כלשהן,‏ ניתן ללמוד מן המשל כמה דברים חשובים.‏ לדוגמה,‏ שים לב שישוע חתם את המשל במילים:‏ ”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏.‏ אם כן,‏ מטרת המשל היא להדגיש שכל אחד מאיתנו חייב להיות עירני לקראת קץ עולם מרושע זה.‏ אף שאין אנו יודעים את התאריך המדויק,‏ הקץ בוא יבוא.‏ שים לב איך התייחסו לכך שתי הקבוצות.‏

7.‏ במה התבטאה כסילותן של חמש העלמות?‏

⁷ ישוע אמר:‏ ”‏חמש מהן היו כסילות”‏.‏ האם הן לא האמינו שהחתן יבוא?‏ האם הן רדפו תענוגות?‏ האם הוליכו אותן שולל?‏ לא ולא.‏ ישוע אמר שחמש עלמות אלו ”‏יצאו לקראת החתן”‏.‏ הן ידעו שהוא בדרכו אליהן ורצו לתרום את חלקן ולהצטרף ל”‏חתונה”‏.‏ אך האם התכוננו היטב?‏ הן חיכו לו זמן מה עד ”‏חצות הלילה”‏,‏ אך הן לא היו ערוכות לבואו כל הזמן —‏ גם אם יבוא מוקדם יותר או מאוחר יותר ממה שציפו.‏

8.‏ במה התבטאה תבונתן של חמש העלמות?‏

⁸ חמש האחרות — שכונו בפי ישוע נבונות — יצאו אף הן עם מנורות דולקות וציפו לבוא החתן.‏ גם הן חיכו,‏ אבל הן היו ”‏נבונות”‏.‏ המילה היוונית שתורגמה ל”‏נבונות”‏ מצביעה גם על ”‏פיקחות,‏ חדות הבחנה ותושייה”‏.‏ תבונתן באה לידי ביטוי בזה שהביאו שמן נוסף בכלים,‏ כדי למלא את המנורות בעת הצורך.‏ הן היו כל כך נחושות בדעתן להיות מוכנות לבוא החתן,‏ שלא נתנו מן השמן שלהן לאחרות.‏ עירנות זו היתה במקומה,‏ כי כשהגיע החתן הן היו בַּמקום,‏ מוכנות לגמרי.‏ ”‏העלמות המוכנות נכנסו איתו לחתונה והדלת נסגרה”‏.‏

9,‏ 10.‏ מהו הלקח ממשל העלמות,‏ ואילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?‏

⁹ ישוע לא ניסה ללמד שיעור בגינוני חתונה ולא ניסה ליעץ כאן בנושא הנתינה לזולת.‏ הלקח שהדגיש הוא:‏ ”‏לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם אני באמת עומד על המשמר בכל הנוגע לנוכחות ישוע?‏’‏ אנו מאמינים שישוע מולך כעת בשמים,‏ אבל עד כמה ממוקדת תשומת לבנו בעובדה ש’‏בן־האדם יבוא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב’‏?‏ (‏מתי כ״ד:‏30‏)‏ ”‏בחצות הלילה”‏ היה בואו של החתן קרוב יותר משהיה כשיצאו העלמות לקראתו.‏ גם בואו של בן האדם להשמיד את הסדר המרושע הנוכחי קרוב יותר משהיה כשהתחלנו לצפות לו (‏רומים י״ג:‏11–14‏)‏.‏ האם אנו שומרים על עירנות ואף מגבירים אותה עם קרוב העת?‏

¹⁰ כדי למלא את הצו ”‏עימדו על המשמר”‏ יש צורך בעירנות מתמדת.‏ חמש עלמות הניחו לשמן לאזול ויצאו לקנות עוד.‏ גם כיום עלול המשיחי להניח לכל מיני דברים להסיח את דעתו עד כדי כך שאין הוא ערוך לגמרי לבואו הקרֵב של ישוע.‏ זה מה שקרה לכמה מהמשיחיים במאה הראשונה.‏ וזה עלול לקרות גם כיום.‏ אם כן,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם זה קורה לי?‏’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏6–8;‏ עברים ב׳:‏1;‏ ג׳:‏12;‏ י״ב:‏3;‏ ההתגלות ט״ז:‏15‏)‏.‏

הייה חרוץ — הקץ קרוב

11.‏ איזה משל סיפר ישוע אחר כך,‏ ולְמה הוא דומה?‏

¹¹ במשל הבא עודד ישוע את תלמידיו לא רק להיות עירנים.‏ אחרי שסיפר את משל העלמות הנבונות והכסילות סיפר את משל כיכרי הכסף.‏ (‏קרא מתי כ״ה:‏14–30‏.‏)‏ במובנים רבים דומה משל זה למשל המנים שאותו סיפר,‏ כדי לתקן רבים ש”‏חשבו כי מייד תיגלה מלכות האלוהים”‏ (‏לוקס י״ט:‏11–27‏)‏.‏

12.‏ מהו העיקר במשל כיכרי הכסף?‏

¹² במשל כיכרי הכסף סיפר ישוע על איש,‏ אשר לפני שיצא למסע קרא לשלושה עבדים.‏ לאחד נתן חמש כיכרי כסף,‏ לאחר שתיים ולאחר אחת — ”‏לכל איש לפי כישרונו”‏.‏ הכיכר היתה כמות כסף סטנדרטית,‏ שערכה באותם ימים היה שכר 14 שנות עבודה — סכום נכבד מאוד!‏ בשובו ביקש האדון מעבדיו דין וחשבון על מה שעשו כשנעדר ל”‏זמן רב”‏.‏ שני העבדים הראשונים הרוויחו כפליים ממה שהופקד בידם.‏ ”‏יפה”‏,‏ אמר להם.‏ הוא הבטיח להם אחריות גדולה יותר,‏ ולכל אחד אמר:‏ ”‏בוא אל שמחת אדונך”‏.‏ בטענה שהאדון תובעני מדי,‏ לא עשה העבד שקיבל כיכר אחת שום רווחים.‏ הוא החביא את הכסף ואפילו לא הפקיד אותו אצל הבנקאים להרוויח את הריבית.‏ האדון כינהו ”‏רע ועצל”‏,‏ כי פעל בניגוד לאינטרסים שלו.‏ כיכר הכסף נלקחה ממנו,‏ והוא הושלך החוצה אל ”‏היללה וחרוק השיניים”‏.‏

13.‏ באיזה מובן דומה ישוע לאדון במשל?‏

¹³ גם במשל הזה יש פרטים בעלי משמעות סמלית.‏ ישוע,‏ לדוגמה,‏ שאותו סימל האיש שיצא למסע,‏ עזב את תלמידיו,‏ עלה השמיימה וחיכה זמן רב עד שהוכתר למלךb (‏תהלים ק״י:‏1–4;‏ מעשי השליחים ב׳:‏34–36;‏ רומים ח׳:‏34;‏ עברים י׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ אך גם כאן טמון לקח עמוק יותר,‏ שעל כולנו ליישם בחיים.‏ מהו?‏

14.‏ מה מדגיש לנו משל כיכרי הכסף?‏

¹⁴ בין שתקוותנו לחיות חיי אלמוות בשמים או חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות,‏ מן המשל עולה שעלינו להיות עתירי פועל בפעילויות המשיחיות.‏ את מוסר ההשכל ניתן לסכם במילה אחת:‏ חריצות.‏ השליחים שימשו דוגמה בנידון מחג השבועות 33 לספירה.‏ במקרא כתוב:‏ ”‏במילים רבות אחרות העיד בהם [‏פטרוס]‏ והאיץ בהם באומרו:‏ ’‏הימלטו מן הדור הסורר הזה!‏’‏”‏ (‏מעשי השליחים ב׳:‏40–42‏)‏.‏ מאמציו נשאו פרי רב.‏ מי שהצטרפו אל השליחים בפעילות ההטפה,‏ בישרו בחריצות,‏ והבשורה ’‏שגשגה בכל העולם’‏ (‏קולוסים א׳:‏3–6,‏ 23;‏ קורינתים א׳.‏ ג׳:‏5–9‏)‏.‏

15.‏ כיצד עלינו ליישם את הלקח המרכזי של משל כיכרי הכסף?‏

¹⁵ זכור את הקשר המשל — נבואה על נוכחות ישוע.‏ יש לנו ראיות למכביר שהפארוסיה של ישוע בעיצומה ושבקרוב תגיע לשיאה.‏ זכור גם את הקשר בין ”‏הקץ”‏ לבין המלאכה המוטלת על המשיחיים:‏ ”‏בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ בהתחשב בכך,‏ לאיזה עבד אנו דומים?‏ שאל את עצמך:‏ ’‏הייתכן שאני דומה לעבד שהחביא את מה שהופקד בידיו ואולי דאג לענייניו האישיים?‏ או האם ברור לכל שאני דומה לעבדים הטובים והנאמנים?‏ האם אני מסור כל כולי לקידום ענייני האדון בכל הזדמנות?‏’‏

עירניים וחרוצים במהלך נוכחותו

16.‏ מה אומרים לך שני המשלים?‏

¹⁶ כן,‏ מלבד משמעותם הסמלית והנבואית של שני המשלים,‏ יש בהם דברי עידוד ברורים מפי ישוע עצמו.‏ המסר שלו הוא:‏ ’‏הייה עירני וחרוץ,‏ בייחוד בראותך את אות נוכחותו של המשיח’‏.‏ האות נראה עכשיו.‏ האם אנו באמת עירניים וחרוצים?‏

17,‏ 18.‏ מה יעץ התלמיד יעקב בנושא נוכחות ישוע?‏

¹⁷ יעקב,‏ אחיו למחצה של ישוע,‏ לא שמע את ישוע מנבא על הר הזיתים;‏ לימים,‏ הגיעה הנבואה לאוזניו והוא עמד על חשיבותה.‏ הוא כתב:‏ ”‏לכן,‏ אחיי,‏ התאזרו אורך רוח עד בוא [‏”‏נוכחות”‏,‏ ע״ח‏]‏ האדון.‏ הנה האיכר מחכה לפרי האדמה היקר ומייחל לו בסבלנות עד שיזכה ליורה ומלקוש.‏ גם אתם התאזרו אורך רוח,‏ כוננו את לבבכם,‏ כי קרבה ביאת [‏‏”‏נוכחות”‏,‏ ע״ח‏]‏ האדון”‏ (‏יעקב ה׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

¹⁸ לאחר שהבטיח כי אלוהים ישפוט לכף חובה את מי שמנצלים את עושרם לרעה,‏ הפציר יעקב במשיחיים להתאזר אורך רוח בעודם ממתינים להתערבותו של יהוה.‏ משיחי חסר סבלנות עלול להפוך לנקמני,‏ ולחשוב שמתפקידו לתקן את העוול.‏ אל לו לעשות כן,‏ משום שהמשפט בוא יבוא.‏ להמחשת דבריו הביא יעקב את דוגמת האיכר.‏

19.‏ איזה מין אורך רוח נאלץ איכר מבני ישראל לגלות?‏

¹⁹ איכר מבני ישראל שזרע זרעים,‏ היה חייב לחכות לנביטת הנבטים,‏ לצמיחתם ולקציר (‏לוקס ח׳:‏5–8;‏ יוחנן ד׳:‏35‏)‏.‏ בכל אותם חודשים היה לו זמן רב,‏ ואולי גם סיבות,‏ לדאגה.‏ האם יֵרד היורֶה בכמות מספקת?‏ מה באשר למלקוש?‏ האם יישמדו היבולים במכת חרקים או בסערה?‏ (‏השווה יואל א׳:‏4;‏ ב׳:‏23–25‏.‏)‏ למרות זאת,‏ אותו איכר יכול היה לבטוח ביהוה ובמחזורי הטבע שברא (‏דברים י״א:‏14;‏ ירמיהו ה׳:‏24‏)‏.‏ סבלנותו היתה בבחינת ציפייה בטוחה.‏ הוא ידע והאמין שציפייתו תישא פרי.‏ וכך היה.‏

20.‏ כיצד נוכל להתאזר אורך רוח בהתאם לעצת יעקב?‏

²⁰ האיכר ידע פחות או יותר מתי תבוא עונת הקציר,‏ אבל המשיחיים במאה הראשונה לא יכלו לחשב מתי תחול נוכחות ישוע.‏ בכל זאת,‏ לא היה להם ספק בדבר.‏ יעקב כתב:‏ ”‏קרבה נוכחות [‏פארוסיה ביוונית]‏ האדון”‏ (‏ע״ח‏)‏.‏ כשכתב מילים אלו,‏ לא נראָה אות נוכחות המשיח בקנה מידה גדול או בעולם כולו.‏ אבל היום הוא ברור כשמש!‏ מה עלינו לחוש בתקופה זו?‏ האות גלוי לעין.‏ אנו רואים אותו,‏ ויכולים לומר בביטחון מלא,‏ ’‏האות מתגשם לנגד עיניי’‏.‏ על כן,‏ בביטחון רב נֹאמר:‏ ’‏נוכחות האדון’‏ (‏ע״ח‏)‏ בעיצומה,‏ ובקרוב היא תגיע לשיאה.‏

21.‏ מה נחושים אנו בדעתנו לעשות?‏

²¹ הואיל וכך,‏ יש לנו סיבות טובות במיוחד לעכל וליישם את הלקחים הבסיסיים משני המשלים שעליהם דיברנו.‏ ישוע אמר:‏ ”‏עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏ (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏ זהו ללא ספק הזמן להיות נלהבים בעבודת אלוהים.‏ הבה נוכיח יום יום שהבנו את ישוע.‏ הבה נהייה עירנים וחרוצים!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מהו המסר המרכזי שמצאת במשל העלמות הנבונות והכסילות?‏

◻ איזו עצה בסיסית מייעץ לך ישוע במשל כיכרי הכסף?‏

◻ באיזה מובן אורך רוחך לגבי הפארוסיה דומה לאורך רוחו של איכר מבני ישראל?‏

◻ מדוע ניתן לומר שימינו מרגשים וקשים במיוחד?‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

אילו לקחים למדת ממשל העלמות וממשל כיכרי הכסף?‏