”עת שלום” בקרוב!
”לַכֹּל זמן. ... עת מלחמה ועת שלום” (קהלת ג׳:1, 8).
1. איזה מצב אירוני קיים במאה ה־20 בנושא מלחמה ושלום?
רוב בני האדם מייחלים לשלום, ובצדק. במאה ה־20 נעדר השלום יותר מבכל מאה אחרת. אך למרבה האירוניה, מעולם לא הושקעו מאמצים כה רבים להשכנת שלום כמו במאה הנוכחית. ב־1920 הוקם חבר הלאומים. ב־1928 נחתמה אמנת קֶלוֹג־בְּרִיאַן, שהוגדרה בספר אחד ”המאמץ הכביר ביותר בסדרת המאמצים לעשיית שלום שנעשו אחרי מלחמת העולם הראשונה”. חתמו עליה ”כמעט כל אומות העולם... שהסכימו לגנות את המלחמה כאמצעי ליישוב מחלוקות”. ב־1945 הוקם ארגון האומות המאוחדות ותפס את מקומו של חבר הלאומים המשותק.
2. מהי מטרתו המוצהרת של ארגון האומות המאוחדות, ומה מידת הצלחתו?
2 בדומה לחבר הלאומים, מטרתו המוצהרת של האו״ם היא לקיים את השלום בעולם. אך הצלחותיו מוגבלות. נכון, לא מתחוללת בעולם מלחמה בקנה מידה של שתי מלחמות העולם. ואולם, קיימים עשרות סכסוכים קטנים יותר הגוזלים ממאות אלפי אנשים את שלוותם, את רכושם ובמקרים רבים את חייהם. הנוכל לקוות שארגון האומות המאוחדות יהפוך את המאה ה־21 ל”עת שלום”?
הבסיס לשלום אמת
3. מדוע לא ייתכן ששלום אמיתי ידור בכפיפה אחת עם שנאה?
3 לא די בסובלנות כדי לעשות שלום בין עמים ובין אומות. הניתן לחיות בשלום עם אדם ששונאים? לא לפי יוחנן א׳. ג׳:15: ”כל השונא את אחיו רוצח הוא”. ההיסטוריה המודרנית מעידה ששנאה תהומית מידרדרת בנקל למעשי אלימות.
4. מי יכול ליהנות משלום, ומדוע?
4 הואיל ויהוה הוא ”אלוהי השלום”, יכול האדם ליהנות משלום רק בתנאי שיאהב את אלוהים וירחש כבוד עמוק לעקרונותיו הצודקים. לא לכל אדם מעניק יהוה שלום. ”’אין שלום’, אמר אלוהַי, ’לרשעים’”. מדוע? משום שהרשעים אינם מוכנים לתת לרוח הקודש של אלוהים להנחותם, ושלום הוא אחד מפירותיה (רומים ט״ו:33; ישעיהו נ״ז:21; גלטים ה׳:22).
5. מה לא יעלה על דעתם של משיחיים אמיתיים?
5 משיחיים אמיתיים לא יעלו על דעתם להילחם בבני אדם — כפי שקורה, בייחוד במאה ה־20, בעולם הנוצרי המתיימר להיות משיחי (יעקב ד׳:1–4). משיחיים אמיתיים נלחמים בתורות המציגות את אלוהים באור מסולף, ומלחמה זו נועדה לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אדם שרודף אחרים בשל הבדלי דת או פוגע בהם פיזית מטעמים לאומניים פועל בניגוד גמור לדת המשיחית האמיתית. ”עד כמה שהדבר בידכם”, הורה פאולוס למשיחיים ברומא, ”חיו בשלום עם כל אדם” (רומים י״ב:17–19; טימותיאוס ב׳. ב׳:24, 25).
6. היכן בלבד קיים כיום שלום אמיתי?
6 שלום שמקורו באלוהים קיים כיום אך ורק בקרב עובדיו האמיתיים של יהוה אלוהים (תהלים קי״ט:165; ישעיהו מ״ח:18). הבדלים פוליטיים אינם מפרים את אחדותם מפני שהם ניטרלים מבחינה פוליטית בעולם כולו (יוחנן ט״ו:19; י״ז:14). הם ”מאוחדים לגמרי באותה מחשבה ובאותה דעה”, ועל כן חילוקי דעות דתיים אינם מאיימים על שלומם (קורינתים א׳. א׳:10). השלום של עדי־יהוה הוא בבחינת נס מודרני, נס שמחולל אלוהים כפי שהבטיח: ”ושמתי פקודתך שלום ונוגשייך צדקה” (ישעיהו ס׳:17; עברים ח׳:10).
מדוע ”עת מלחמה”
7, 8. (א) מה מבינים עדי־יהוה לגבי ימינו חרף השלום השורר בקרבם? (ב) מהו כלי המלחמה העיקרי במלחמה המשיחית?
7 חרף השלום השורר בקרבם, עדי־יהוה מבינים שימינו הם בעיקרם ”עת מלחמה”. לא מלחמה של ממש, שכן מי שכופה בכוח הזרוע את המסר המקראי על אחרים פועל בניגוד להזמנה שמושיט אלוהים, ולפיה ”החפץ יקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17). אין כאן מקום להמרת דת בכפייה! המלחמה של עדי־יהוה מלחמה רוחנית היא. פאולוס כתב: ”כלי מלחמתנו עוצמתם אינה מבשר ודם, אלא עוצמת אלוהים בהם להרוס מבצרים” (קורינתים ב׳. י׳:4; טימותיאוס א׳. א׳:18).
8 ’כלי המלחמה’ העיקרי הוא ”חרב הרוח, שהיא דבר האלוהים” (אפסים ו׳:17). זו חרב רבת־עוצמה. ”דבר האלוהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד׳:12). בעזרת החרב הזו יכולים המשיחיים למוטט ”תחבולות וכל דבר רם שמתנשא נגד דעת אלוהים” (קורינתים ב׳. י׳:5). הם חושפים באמצעותה תורות כזב, מנהגים מזיקים ופילוסופיות המשקפות את חוכמת האדם ולא את חוכמת אלוהים (קורינתים א׳. ב׳:6–8; אפסים ו׳:11–13).
9. מדוע אין מקום להפוגה במלחמה בנטיות שליליות?
9 מלחמה רוחנית מסוג אחר היא המאבק בבשר החוטא. המשיחיים נוהגים כדוגמת פאולוס שהודה: ”נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו, שמא לאחר שאטיף לאחרים, אני עצמי אימצא פסול” (קורינתים א׳. ט׳:27). המשיחיים בקולוסה נצטוו למותת ”את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קולוסים ג׳:5). יהודה, אחד מכותבי המקרא, האיץ במשיחיים ”להילחם למען האמונה שנמסרה אחת ולתמיד לקדושים” (יהודה 3). מדוע עלינו לעשות כן? פאולוס משיב: ”אם תחיו לפי הבשר, תמותו. אך אם על־ידי הרוח תמיתו את מעללי הגוף, תחיו” (רומים ח׳:13). לנוכח הצהרה ברורה זו, אין מקום להפוגה במלחמתנו בנטיות שליליות.
10. מה אירע ב־1914, ומה יקרה בעתיד בעקבות זאת?
10 סיבה נוספת שימינו הם עת מלחמה היא העובדה ש”יום נקם לאלוהינו” קרב ובא (ישעיהו ס״א:1, 2). ב־1914 הגיעה העת שקבע יהוה להקים את מלכות המשיח ולהסמיך אותה להילחם בעולמו של השטן. במועד ההוא תם פרק הזמן שהוקצב לבני אדם לנסות לשלוט על עצמם ללא התערבותו של אלוהים. במקום לקבל עליהם את המשיח, השליט שמינה אלוהים, המשיכו רוב בני האדם לדחות אותו כפי שהרוב דחוהו במאה הראשונה (מעשי השליחים כ״ח:27). בשל ההתנגדות למלכות, נאלץ המשיח ’לרדות בקרב אויביו’ (תהלים ק״י:2). למרבה השמחה, הכתוב בההתגלות ו׳:2 מבטיח שהוא ”ינצח”. את ניצחונו הוא ינחל ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות. ... [הנקראת] בעברית הר מגידון” (ההתגלות ט״ז:14, 16).
הגיעה ה”עת לדבר”
11. מדוע נהג יהוה בסבלנות רבה, אך מה יקרה בסופו של דבר?
11 מאז שנת 1914, שהיתה נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית, חלפו כבר 85 שנה. יהוה נהג עם בני האדם בסבלנות רבה. יחד עם זאת וידא שעדיו מבינים היטב את דחיפות המצב. חייהם של מיליוני בני אדם מוטלים על כף המאזניים. מן הראוי להזהיר את ההמונים הללו משום ש”יהוה... [אינו] רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). בקרוב, ”יתגלה האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עוזו”, וכל מי שדוחים במזיד את הבשורה על מלכות אלוהים יסבלו מן ה”נקם” שישיב ישוע ”לאלה שאינם יודעים את האלוהים ואלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע” (תסלוניקים ב׳. א׳:6–9).
12. (א) מדוע אין טעם לשער את מועד פרוץ הצרה הגדולה? (ב) מפני איזו סכנה בנושא הזהיר ישוע?
12 מתי תפקע סבלנותו של יהוה? אין טעם לשער את מועד פרוץ ’הצרה הגדולה’. ישוע אמר מפורשות: ”את היום ההוא והשעה אין איש יודע”. מצד שני הזהיר: ”עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם. ... הייו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן־האדם” (מתי כ״ד:21, 36, 42, 44). במילים פשוטות, עלינו לעקוב בדריכות יום יום אחר מאורעות העולם ולהביא בחשבון שהצרה הגדולה עומדת לפרוץ (תסלוניקים א׳. ה׳:1–5). עד כמה מסוכן לשקוט על שמרינו ולחשוב שנוכל לנהל חיים נורמליים לכאורה ולראות איך הדברים מתפתחים! ישוע אמר: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא” (לוקס כ״א:34, 35). על דבר אחד אין עוררין: לא לנצח יאחזו ’ארבעת המלאכים’ של יהוה את ”ארבע רוחות” ההשמדה (ההתגלות ז׳:1–3).
13. מה מבינים קרוב לשישה מיליון איש?
13 בהתחשב ביום הדין הממשמש ובא, נושאות המילים ”עת לדבר” שכתב שלמה משמעות מיוחדת (קהלת ג׳:7). קרוב לשישה מיליון עדי־יהוה מבינים שזו העת לדבר, ומדברים בהתלהבות על תפארת מלכותו של אלוהים ומזהירים מיום הנקם שלו. הם מתנדבים ביום חילו של המשיח (תהלים ק״י:3; קמ״ה:10–12).
אומרים ”’שלום!’ ואין שלום”
14. אילו נביאי שקר חיו במאה השביעית לפה״ס?
14 במאה השביעית לפה״ס הכריזו נביאי אלוהים ירמיהו ויחזקאל את הדין שגזר אלוהים על ירושלים עקב סטייתה מדרך הישר ומרדנותה באלוהים. שליחי אלוהים ניבאו חרף התנגדות מצד מנהיגי דת בולטים ורבי השפעה, וההשמדה שחזו התרחשה ב־607 לפה״ס. אותם מנהיגים היו ’נביאים נְבָלִים [כסילים]... [אשר] הטעו את עם אלוהים לאמור: ”שלום!” ואין שלום’ (יחזקאל י״ג:1–16; ירמיהו ו׳:14, 15; ח׳:8–12).
15. היש כיום נביאי שקר דומים? הסבר.
15 בדומה לאותם נביאים כסילים, רוב מנהיגי הדת כיום אינם מזהירים את ההמונים מיום הדין הקרוב של אלוהים. תחת זאת, הם מציירים תמונה ורודה לפיה קבוצות פוליטיות יצליחו בסופו של דבר להשיג שלום וביטחון. בלהיטותם לשאת חן בעיני בני אדם יותר מאשר בעיני אלוהים, הם אומרים לצאן מרעיתם את מה שהם רוצים לשמוע ולא מסבירים להם שמלכות אלוהים נוסדה ושהמלך המשיח עומד להשלים את ניצחונו (דניאל ב׳:44; טימותיאוס ב׳. ד׳:3, 4; ההתגלות ו׳:2). כנביאי שקר גם הם אומרים ”’שלום!’, ואין שלום”. אבל אמונתם תהפוך בקרוב לאימה פתאומית כשיבוא עליהם חרון אפו של האלוהים, אשר את דמותו סילפו ושעל שמו המיטו חרפה בל תתואר. מנהיגי המעצמה העולמית של דתות־הכזב, המתוארת בכתובים כאשה לא־מוסרית, יספגו מהלומה קשה בשעה שיכריזו את הכרזותיהם המתעות בנושא השלום (ההתגלות י״ח:7, 8).
16. (א) כיצד מציגים את עצמם עדי־יהוה ברבים? (ב) במה הם שונים מהאומרים ”’שלום!’, ואין שלום”?
16 העובדה שרוב המנהיגים הבולטים ורבי ההשפעה אינם חדלים בצביעותם להבטיח שיביאו שלום, אין בה כדי לערער את ביטחונם של אלה המאמינים בהבטחתו של אלוהים לכונן שלום אמת. כבר יותר ממאה שנים שעדי־יהוה מציגים את עצמם ברבים כמליצי יושרו הנאמנים של דבר־אלוהים, כמתנגדיהם האמיצים של דתות הכזב, וכתומכיה הנלהבים של מלכות אלוהים. אין הם מרדימים את ההמונים באמירות שחוקות ומשעשעות אוזניים על שלום, אלא עושים כל מאמץ כדי להעיר אותם למציאות שימינו הם עת מלחמה (ישעיהו נ״ו:10–12; רומים י״ג:11, 12; תסלוניקים א׳. ה׳:6).
יהוה יפר את שתיקתו
17. מה הכוונה שבקרוב יפר יהוה את שתיקתו?
17 עוד אמר שלמה: ”את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלוהים, כי עת לכל חפץ” (קהלת ג׳:17). יהוה קבע מועד שבו ימצה את הדין עם דתות הכזב ועם ’מלכי הארץ אשר נוסדו עליו ועל משיחו’ (תהלים ב׳:1–6; ההתגלות ט״ז:13–16). במועד ההוא יחדל יהוה ’לשקוט’ (תהלים פ״ג:2; ישעיהו ס״ב:1; ירמיהו מ״ז:6, 7). דרך המלך המשיח, ישוע, ’ידבר’ אלוהים בשפה היחידה שאויביו מבינים: ”יהוה כגיבור יֵצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה. יריע אף יצריח [יצרח], על אויביו יתגבר. ’החשיתי מעולם. אחריש, אתאפק כיולדה, אפעה, אשום ואשאף יחד. אחריב הרים וגבעות, וכל עשבם אוביש. ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש. והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו; בנתיבות לא ידעו אדריכם. אשים מַחשָך לפניהם לאור. ומעקשים למישור. אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים’” (ישעיהו מ״ב:13–16).
18. באיזה מובן ’יחשו’ בקרוב משרתי אלוהים?
18 כשידבר יהוה להגנת אלוהותו, לא יצטרכו עוד משרתיו לדבר להגנתם. תורם יהיה ”לחשות”. מילים אלו, שחלו על משרתי אלוהים בימי קדם, יחולו גם בעתיד: ”לא לכם להילחם בזאת. התייצבו, עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם” (דברי הימים ב׳. כ׳:17).
19. איזו זכות תיפול בחלקם של אחיו הרוחניים של המשיח?
19 איזו תבוסה מוחצת לשטן ולארגונו! אחיו המהוללים של המשיח ינחלו ניצחון מזהיר למען הצדקה כלשון ההבטחה: ”ואלוהי השלום יכריע במהרה את השטן תחת רגליכם” (רומים ט״ז:20). עת השלום שמייחלים לה זה עידן ועידנים קרובה סוף סוף.
20. אילו זמנים יהיו בקרוב?
20 מה מבורכים יהיו החיים עלי־אדמות לכל מי שיינצלו מנחת זרועו של יהוה! זמן קצר אחר כך יצטרפו אליהם גברים ונשים נאמנים שהגיע מועד הקמתם לתחייה. אלף שנות שלטון המשיח יהיו בהחלט ”עת לטעת ... עת לרפוא... עת לבנות... עת לשחוק... עת רקוד... עת לחבוק... עת לאהוב”. זו תהא ”עת שלום” שלא תחלוף לעולמי עולמים! (קהלת ג׳:1–8; תהלים כ״ט:11; ל״ז:11; ע״ב:7).
מה תשיב?
◻ מהו הבסיס לשלום נצחי?
◻ מדוע עדי־יהוה רואים בימינו ”עת מלחמה”?
◻ מתי על משרתי אלוהים ”לדבר” ומתי יהיה עליהם ”לחשות”?
◻ כיצד ומתי יפר יהוה את שתיקתו?
[תיבה/תמונה בעמוד 13]
יהוה קבע עת שבה
◻ ימשוך את גוג כדי שיתקוף את עם אלוהים (יחזקאל ל״ח:3, 4, 10–12);
◻ יתן בלבם של מנהיגי אנוש להשמיד את בבל הגדולה (ההתגלות י״ז:15–17; י״ט:2);
◻ יערוך את חתונת השה (ההתגלות י״ט:6, 7);
◻ יביא לפרוץ מלחמת הר מגידון (ההתגלות י״ט:11–16, 19–21);
◻ יכבול את השטן כדי שיחל שלטון אלף השנים של המשיח (ההתגלות כ׳:1–3).
אירועים אלו רשומים בסדר שהם מופיעים בכתבי־הקודש. אנו סמוכים ובטוחים שכל חמשת האירועים יתרחשו בסדר ובמועדים שקבע יהוה.
[תמונות בעמוד 15]
אלף שנות שלטון המשיח יהיו בהחלט עת...
לשחוק...
לחבוק...
לאהוב...
לטעת...
רקוד...
לבנות...