”עימדו על המשמר”
”על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42).
1. מה חושבים משרתי יהוה ותיקים על שנות שירותם הרבות? הבא דוגמה.
רבים מעובדי יהוה הוותיקים למדו את האמת בצעירותם. כמו הסוחר שמצא מרגלית יקרת ערך ומכר את כל אשר לו כדי לקנות אותה, התכחשו לעצמם אותם תלמידי מקרא נלהבים והקדישו את חייהם ליהוה (מתי י״ג:45, 46; מרקוס ח׳:34). כיצד הם מרגישים לנוכח העובדה שהם מחכים יותר משציפו כדי לחזות בהתגשמות מטרות אלוהים לגבי כדור־הארץ? אין הם מצטערים! הם מסכימים עם אח א. ה. מקמילן, שאחרי קרוב ל־60 שנות שירות נאמן לאלוהים אמר: ”היום יותר מאי פעם אני נחוש בדעתי לשמור על אמונה חזקה. האמונה הוסיפה טעם לחיי, והיא עדיין עוזרת לי לשאת עיניי אל העתיד ללא חשש”.
2. (א) איזו עצה במקומה נתן ישוע לתלמידיו? (ב) באילו שאלות ידון מאמר זה?
2 מה לגביך? יהא גילך אשר יהא, תן דעתך לדברי ישוע: ”על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42). משפט פשוט זה נושא בחובו אמת יסודית. אין אנו יודעים, ואיננו צריכים לדעת, באיזה יום יבוא אדוננו להוציא אל הפועל את גזר דינו של הסדר המרושע הנוכחי. עלינו לנהל אורח חיים שלא נתחרט עליו כאשר יבוא האדון. אילו דוגמאות מקראיות יעזרו לנו לעמוד על המשמר? כיצד המחיש ישוע את הצורך לעשות כן? ואילו ראיות מוכיחות שאנו חיים באחרית ימיו של עולם מרושע זה?
דוגמת אזהרה
3. במה רבים היום דומים לאנשים בימי נוח?
3 האנשים היום דומים במובנים רבים לגברים ולנשים שחיו בימי נוח. בעת ההיא מלאה הארץ אלימות, וכל יצר מחשבות לב האדם ”רק רע כל היום” (בראשית ו׳:5). הרוב היו שקועים בענייני היומיום. לפני שהביא את המבול נתן יהוה לאנשים הזדמנות לשוב מדרכם הרעה. הוא הטיל על נוח לבשר, ונוח שמע בקולו ושירת כ’מטיף צדק’ במשך 40 או 50 שנה ואפילו יותר (פטרוס ב׳. ב׳:5). הציבור התעלם מאזהרתו של נוח ולא עמד על המשמר. בסופו של דבר, ניצלו רק נוח ומשפחתו ממשפטו של יהוה (מתי כ״ד:37–39).
4. באיזה מובן היה שירותו של נוח מוצלח, ומדוע ניתן לומר זאת גם על פעילות ההטפה שלנו?
4 האם שירותו של נוח היה מוצלח? אל תשפוט על־פי המעטים שנענו לבשורה שבפיו. פעילותו של נוח מילאה את יעודה בלי קשר לתגובת הציבור. מדוע? מפני שהיא הקנתה לאנשים הזדמנות מספקת לבחור אם לשרת את יהוה אם לאו. מה באשר לשטח ההטפה שלך? גם אם ההיענות מועטה, השירות שלך מוצלח מאוד. מדוע? מפני שבהטיפך את הבשורה אתה משמיע את אזהרותיו של אלוהים, ובזאת ממלא את המשימה שהטיל ישוע על תלמידיו (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
התעלמות מנביאי אלוהים
5. (א) אילו תנאים שררו ביהודה בימי חבקוק, וכיצד הגיב העם למסר הנבואי שבפיו? (ב) כיצד הפגינו תושבי יהודה עוינות כלפי נביאי יהוה?
5 מאות שנים לאחר המבול שרר בממלכת יהודה מצב חמור. עבודת אלילים, עוול, דיכוי ואפילו מעשי רצח היו לדבר שבשגרה. יהוה הקים את חבקוק כדי שיזהיר את בני העם, שאם לא ישובו מדרכם הרעה יבוא עליהם אסון מידי הכשדים, כלומר, הבבלים (חבקוק א׳:5–7). אך העם אטמו אוזניהם משמוע. אולי חשבו בלבם, ’הרי לפני יותר ממאה שנה הושמעה אזהרה דומה מפי ישעיהו הנביא, ושום דבר לא קרה!’ (ישעיהו ל״ט:6, 7) רבים משרי יהודה גילו אדישות למסרים הנבואיים והפגינו עוינות כלפי הנביאים. הם ניסו להמית את ירמיהו הנביא, והיו מצליחים במזימתם אלמלא התערב אחיקם. המלך יהויקים זעם לשמע נבואתו של אוריהו הנביא והוציאו להורג (ירמיהו כ״ו:21–24).
6. כיצד חיזק יהוה את חבקוק?
6 המסר שנשא חבקוק היה קשה לא פחות. בני העם התעלמו מנבואתו כפי שהתעלמו מנבואת ירמיהו, אשר הצטווה מאת אלוהים לנבא שיהודה תהא שוממה 70 שנה (ירמיהו כ״ה:8–11). ניתן להבין אפוא את הצער שאחז בחבקוק כשזעק: ”עד אנה, יהוה, שיוועתי, ולא תשמע? אזעק אליך חמס, ולא תושיע?” (חבקוק א׳:2) ברוב טובו חיזק יהוה את אמונת חבקוק במילים שלהלן: ”עוד חזון למועד, ויָפֵחַ לקץ ולא יכזב. אם יתמהמה, חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר” (חבקוק ב׳:3). יהוה קבע ”מועד” שבו ישים קץ לעוול ולעושק. אם ייראה לחבקוק שההתגשמות מתמהמהת, אל לו להתייאש ולהאט את הקצב. עליו ’לחכות’ ולחיות יום יום בתחושה של דחיפות. יום יהוה לא יאחר!
7. מדוע נגזר על ירושלים להיחרב שנית במאה הראשונה לספירה?
7 כ־20 שנה לאחר שדיבר יהוה אל חבקוק, הוחרבה ירושלים בירת יהודה. לימים נבנתה מחדש, ורבות מן העוולות שהטרידו את חבקוק תוקנו. אלא שבמאה הראשונה לספירה שוב נגזר על העיר להיחרב בגלל חוסר נאמנותם של תושביה. ברוב רחמיו דאג יהוה שברי הלבב יינצלו. הפעם שלח את גדול הנביאים, ישוע המשיח, כדי להעביר את המסר. ב־33 לספירה אמר ישוע לתלמידיו: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים” (לוקס כ״א:20, 21).
8. (א) מה אירע כנראה לכמה משיחיים בחלוף השנים אחרי מות ישוע? (ב) כיצד התגשמו דבריו הנבואיים של ישוע על ירושלים?
8 השנים נקפו, והיו משיחיים שחיו בירושלים שוודאי תהו מתי כבר תתגשם נבואת ישוע. אחרי הכל, חשוב על ההקרבות שחלקם הקריבו. אולי דחו הצעות עבודה מפתות בשל נחישותם לעמוד על המשמר. האם התעייפו בחלוף הזמן? האם הגיעו למסקנה שהם מבזבזים את זמנם ושדברי ישוע יתגשמו בדור אחר ולא בדורם? ב־66 לספירה הקיפו מחנות רומא את ירושלים ונבואת ישוע החלה להתגשם. מי שעמדו על המשמר זיהו את האות, נסו מן העיר וניצלו מחורבנה.
המחשת הצורך לעמוד על המשמר
9, 10. (א) ספר בקצרה את המשל של ישוע על העבדים שחיכו לאדונם שישוב מחתונתו. (ב) מדוע היה קשה לעבדים לחכות לאדונם? (ג) מדוע היה כדאי לעבדים להתאזר בסבלנות?
9 כדי להמחיש את הצורך לעמוד על המשמר, השווה ישוע את תלמידיו לעבדים המחכים לאדונם שישוב מחתונתו. הם ידעו שהוא יחזור בלילה מסוים — אך באיזו שעה? באשמורת הראשונה? בשנייה? בשלישית? את זאת הם לא ידעו. ישוע אמר: ”אם יבוא [האדון] באשמורת השנייה או באשמורת השלישית וימצאם כך [עומדים על המשמר], אשרי העבדים ההם” (לוקס י״ב:35–38). תאר לך את גודל הציפייה מצד העבדים. כל רחש וכל צל מגבירים את ציפייתם: ’אולי זה האדון?’
10 ואם יבוא האדון באשמורת השנייה, בין תשע לשתים עשרה בלילה, האם כל העבדים, כולל מי שעבדו קשה משעות הבוקר המוקדמות, יהיו ערים לקבל את פניו, או שמא חלקם יהיו ישנים? ונניח שהאדון יבוא באשמורת השלישית, בין חצות לשלוש לפנות בוקר, האם יהיו עבדים שיתייאשו או יכעסו שהוא מאחר?a רק מי שיימצאו עומדים על המשמר בבוא האדון יהיו מאושרים. עליהם יחול הכתוב במשלי י״ג:12: ”תוחלת ממושכה מחלה־לב, ועץ חיים תאווה באה”.
11. כיצד עשויות התפילות לעזור לנו לעמוד על המשמר?
11 מה יעזור לתלמידי ישוע לעמוד על המשמר בתקופת האיחור המדומה? בגן גת שמנים זמן קצר לפני מעצרו, אמר ישוע לשלושה מן השליחים: ”הייו ערים והתפללו כדי שלא תבואו לידי ניסיון” (מתי כ״ו:41). שנים אחרי כן השיא פטרוס, שהיה אחד מן השליחים שהיו שם, עצה דומה לאחיו המשיחיים. הוא כתב: ”קץ הכל קרב. על כן הייו מפוכחים, והייו ערים להתפלל” (פטרוס א׳. ד׳:7). ברור אפוא, שתפילות מעומק הלב הן מרכיב חיוני בשגרתנו המשיחית. עלינו לבקש מיהוה שוב ושוב שיעזור לנו לעמוד על המשמר (רומים י״ב:12; תסלוניקים א׳. ה׳:17).
12. מה ההבדל בין ניחוש תאריכים לציפייה?
12 שים לב שפטרוס גם אמר: ”קץ הכל קרב”. עד כמה קרוב הוא? אין איש יודע את היום ואת השעה (מתי כ״ד:36). אך יש הבדל בין ניחוש תאריכים, דבר שהמקרא אינו מעודד, לבין ציפייה לקץ, דבר שהמקרא מעודד. (השווה טימותיאוס ב׳. ד׳:3, 4; טיטוס ג׳:9.) מהי אחת הדרכים שבהן נוכל לשמור על ציפייה לקץ? עלינו לשים לב לראיות שהקץ קרוב. הבה נבחן, אם כן, שישה קווי ראיות המוכיחים שאנו חיים באחרית הימים של עולם מרושע זה.
שישה קווי ראיות משכנעים
13. מדוע נבואת פאולוס בטימותיאוס ב׳. פרק ג׳ משכנעת אותך שאנו חיים ב”אחרית הימים”?
13 ראשית, נבואת השליח פאולוס על ”אחרית הימים” מתגשמת בבירור לנגד עינינו. פאולוס כתב: ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים, לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה. התרחק מאלה. אך אנשים רעים ומדיחים יגבירו רעתם, יתעו ויותעו” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, 13). האין אנו חוזים בהתגשמות הנבואה בימינו? רק מי שטומן ראשו בחול יוכל להתכחש לכך!b
14. כיצד מתגשם הכתוב בההתגלות י״ב:9 על השטן, ומה יקרה לו בקרוב?
14 שנית, אנו עדים להשלכות גירושם של השטן ושדיו מן השמים, כהתגשמות הנבואה בההתגלות י״ב:9. שם כתוב: ”אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו”. הדבר המיט ’אוי’ גדול על העולם. אין ספק שאוי גדול פקד את האנושות בייחוד מאז 1914. בנבואה בספר ההתגלות נמסר כי כאשר מושלך השטן ארצה, הוא יודע ”כי קצרה עתו” (ההתגלות י״ב:12). בזמן שנותר לו נלחם השטן עם תלמידיו המשוחים של המשיח (ההתגלות י״ב:17). אנו עדים לתוצאות התקפתו בימינו.c בקרוב ייכלא השטן בתהום כדי ש”לא יתעה עוד את הגויים” (ההתגלות כ׳:1–3).
15. אילו ראיות שאנו חיים בעת הקץ ניתן למצוא בההתגלות י״ז:9–11?
15 שלישית, אנו חיים בימי ה”מלך” השמיני והאחרון שמוזכר בנבואה שבההתגלות י״ז:9–11. השליח יוחנן מזכיר כאן שבעה מלכים, המסמלים שבע מעצמות עולם — מצרים, אשור, בבל, מדי ופרס, יוון, רומא והמעצמה האנגלו־אמריקאית. הוא רואה גם מלך ”שמיני” ש”מן השבעה הוא”. המלך השמיני — האחרון שרואה יוחנן — מסמל את ארגון האומות המאוחדות. יוחנן מציין שהמלך השמיני ’הולך לאבדון’, ואחרי כן לא מוזכרים עוד מלכים ארציים.d
16. מדוע ניתן לומר שהעובדות בהתגשמות חלומו של נבוכדנאצר על הצלם מצביעות על כך שאנו חיים באחרית הימים?
16 רביעית, אנו חיים בתקופה המסומלת על־ידי כפות רגליי הצלם בחלומו של נבוכדנאצר. דניאל הנביא פירש את החלום המסתורי הזה על צלם ענקי בדמות אדם (דניאל ב׳:36–43). ארבעת חלקי המתכת של הצלם מסמלים מעצמות עולם שונות, החל בראש (המעצמה הבבלית) ועד כפות רגליו ואצבעותיו של הצלם (הממשלות בנות זמננו). כל מעצמות העולם שבצלם כבר הופיעו. אנו חיים בתקופה המסומלת על־ידי כפות רגליו של הצלם. לא מוזכר שצפויות לקום מעצמות נוספות.e
17. באיזה מובן מהווה הכרזת בשורת המלכות ראיה נוספת שאנו חיים בעת הקץ?
17 חמישית, כיום מתבצעת פעילות הטפה כלל עולמית, וישוע ניבא שכך יהיה לפני קץ העולם הזה. הוא אמר: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14). נבואה זו מתגשמת כיום בקנה מידה חסר תקדים. אומנם יש מקומות שבהם עדיין לא שמעו את הבשורה, אך ייתכן שבשלב מסוים, על־פי לוח הזמנים של יהוה, ייפתח פתח רחב לפעילות גדולה יותר (קורינתים א׳. ט״ז:9). עם זאת, המקרא אינו מציין שיהוה יחכה עד אשר כל אדם עלי־אדמות ישמע את הבשורה באופן אישי. הבשורה תוכרז לשביעות רצונו של יהוה, ואז יבוא הקץ. (השווה מתי י׳:23.)
18. היכן יהיו כמה מן המשוחים כשתפרוץ הצרה הגדולה, ומדוע אנו מניחים כך?
18 שישית, מספר המשוחים האמיתיים מקרב תלמידי המשיח הולך ופוחת, אם כי ייתכן שחלקם עדיין יהיו עלי־אדמות בפרוץ הצרה הגדולה. רוב אנשי השארית די קשישים, ועם השנים הולך וקטן מספרם של המשוחים האמיתיים. למרות זאת, בהתייחסו לצרה הגדולה אמר ישוע: ”אילולא קוצרו הימים ההם לא היה ניצל כל בשר, אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם” (מתי כ״ד:21, 22). נראה אפוא, שחלק מ’בחירי’ המשיח יהיו עלי־אדמות בפרוץ הצרה הגדולה.f
מה צופן העתיד?
19, 20. מדוע חשוב היום יותר מאי פעם לשמור על עירנות ולעמוד על המשמר?
19 מה צופן לנו העתיד? צפויים לנו זמנים מרגשים. פאולוס הזהיר כי ”יום יהוה יבוא כגנב בלילה”. הוא התייחס גם לחכמי העולם הזה ואמר: ”כאשר יאמרו הבריות: ’שלום וביטחון!’, אז יבוא עליהם שבר פתאום”. פאולוס הפציר אפוא בקוראיו: ”אל נא נישן כאחרים, אלא נהיה ערים ומפוכחים” (תסלוניקים א׳. ה׳:2, 3, 6). כל התולים את תקוותם לשלום וביטחון בארגוני אנוש מתעלמים מן המציאות. הם בעצם שקועים בשינה עמוקה!
20 השמדת הסדר הנוכחי תבוא במפתיע. אם כן, אל תחדל לחכות ליום יהוה. אלוהים עצמו הבטיח לחבקוק: ”[היום] לא יאחר”! היום יותר מאי פעם חשוב לעמוד על המשמר.
[הערות שוליים]
a האדון לא קבע פגישה עם עבדיו. לכן, לא היה חייב להם דין וחשבון על בואו או צאתו, ולא היה צריך לתת שום הסבר לעבדיו על איחור מדומה.
b לדיון מפורט בנבואה ראה פרק י״א בספר דעת המובילה לחיי־נצח, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
c למידע נוסף, ראה עמודים 180–186 בספר ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
d ראה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! עמודים 251–254.
e ראה פרק 4 בספר שית לבך לנבואות דניאל!, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
f במשל הכבשים והעזים בא בן האדם בכבודו במהלך הצרה הגדולה ויושב על כס משפט. הוא שופט את בני האדם על בסיס תמיכתם או אי־תמיכתם באחיו המשוחים של המשיח. אמת־מידה זו תאבד את משמעותה אם המשפט יבוא בשעה שאחי המשיח אינם נמצאים עלי־אדמות כבר זמן רב (מתי כ״ה:31–46).
האם אתה זוכר?
• אילו דוגמאות מקראיות עוזרות לנו לעמוד על המשמר?
• כיצד המחיש ישוע את הצורך בעירנות?
• אילו שישה קווי ראיות מוכיחים שאנו חיים באחרית הימים?
[תמונות בעמוד 9]
א. ה. מקמילן שירת את יהוה בנאמנות קרוב לשישים שנה
[תמונה בעמוד 10]
ישוע המשיל את תלמידיו לעבדים העומדים על המשמר