הכר את ”רוח המשיח”
”’מי־תיכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו?’, אך אנחנו יש לנו רוח המשיח” (קורינתים א׳. ב׳:16).
1, 2. מה ראה יהוה לנכון לגלות בדברו על ישוע?
כיצד נראה ישוע? מה היה צבע שערו? עורו? עיניו? מה היה גובהו? מה היה משקלו? לאורך הדורות הקנו לו האומנים שלל דמויות, חלקן סבירות וחלקן בלתי מציאותיות. היו שתיארוהו כטיפוס גברי ומלא חיים, והיו שציירו אותו חיוור ושברירי.
2 המקרא אינו מתמקד במראה החיצוני של ישוע. יהוה ראה לנכון להבליט דבר חשוב בהרבה: את האישיות של ישוע. הכתוב בספרי הבשורה אינו מדווח רק את מה שאמר ועשה ישוע, אלא גם את עומק הרגשות ואורח החשיבה שעמדו מאחורי דבריו ומעשיו. ארבעה ספרים אלו, שנכתבו בהשראת אלוהים, מאפשרים לנו לבחון לעומק את מה שתואר בפי השליח פאולוס כ”רוח המשיח” (קורינתים א׳. ב׳:16). חשוב שנכיר את המחשבות, הרגשות והאישיות של ישוע. מדוע? משתי סיבות לפחות.
3. איזו הבנה מקנה לנו הכרת רוח המשיח?
3 ראשית, רוח המשיח היא ראי של רוח יהוה אלוהים. כה קרוב היה ישוע אל אביו עד כי יכול היה לומר: ”אין איש יודע... מי הוא האב, זולתי הבן וכל מי שהבן רוצה לגלות לו” (לוקס י׳:22). בעצם ישוע אמר: ’אם אתם רוצים להכיר את יהוה, הביטו בי’ (יוחנן י״ד:9). לכן, כשאנו לומדים מספרי הבשורה על המחשבות והרגשות של ישוע, אנו בעצם לומדים על מחשבותיו ורגשותיו של יהוה, וידע זה מקרב אותנו אל אלוהים (יעקב ד׳:8).
4. מה עלינו ללמוד תחילה, ומדוע, אם ברצוננו להתנהג כמו המשיח?
4 שנית, ידיעת רוח המשיח מסייעת לנו ’ללכת בעקבותיו’ (פטרוס א׳. ב׳:21). כדי לעשות כן אין די לחזור על דבריו ולחקות את מעשיו. מאחר שמילים ומעשים מושפעים ממחשבות ורגשות, עלינו לפתח את ’הֲלָך הרוח’ שהיה במשיח כדי ללכת בעקבותיו (פיליפים ב׳:5). במילים אחרות, כדי להתנהג כמו המשיח, צריך ללמוד תחילה לחשוב ולהרגיש כמוהו, כמובן, במסגרת יכולתנו כבני־אדם לא־מושלמים. אם כן, הבה נבחן לעומק את רוח המשיח בעזרת ספרי הבשורה. תחילה נדון בגורמים שהשפיעו על מחשבותיו ורגשותיו של ישוע.
קיומו הקדם־אנושי
5, 6. (א) איזו השפעה יכולה להיות לידידינו עלינו? (ב) עם מי התרועע בנו בכורו של אלוהים בשמים לפני שנשלח ארצה, וכיצד השפיע עליו הדבר?
5 ידידינו הקרובים עשויים להשפיע על מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו, לטוב או לרעa (משלי י״ג:20). עם מי התרועע ישוע בשמים לפני שנשלח ארצה? ספר הבשורה על־פי יוחנן מציין שישוע, בקיומו הקדם־אנושי, היה ”הדבר”, או הדובר, של אלוהים. יוחנן כתב: ”בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. הוא היה בראשית עם האלוהים” (יוחנן א׳:1, 2). באומרו שהדבר היה ”בראשית” עם האלוהים התכוון יוחנן לראשית מלאכת הבריאה, שכן ליהוה לא היתה ראשית (תהלים צ׳:2). ישוע הוא ”בכור כל בריאה”. הוא היה קיים אפוא לפני שנבראו יתר היצורים הרוחניים והיקום הגשמי (קולוסים א׳:15; ההתגלות ג׳:14).
6 על־פי חישובים מדעיים קיים היקום לפחות 12 מיליארד שנה. יוצא מכך שאם אומדנים אלו פחות או יותר מדויקים, בילה בנו בכורו של אלוהים בחברת אביו עידני עידנים לפני בריאת אדם. (השווה מיכה ה׳:1.) נרקם ביניהם קשר עמוק ולבבי. בן בכור זה, בקיומו הקדם־אנושי, מתואר כחוכמה האומרת בהתגלמותה: ”ואהיה [אצל יהוה] שעשועים [דמות חביבה עליו במיוחד] יום יום, משחקת [שמחה] לפניו בכל עת” (משלי ח׳:30). אין ספק שדורות רבים מספור בקרבת מקור האהבה הטביעו חותם בל יימחה בבן אלוהים! (יוחנן א׳. ד׳:8) אף אחד אינו מכיר ומשקף כמו הבן את מחשבותיו, רגשותיו ודרכיו של האב (מתי י״א:27).
חייו הארציים וההשפעות שנחשף אליהן
7. מהי אחת הסיבות שבגללה היה על בנו בכורו של אלוהים לבוא ארצה?
7 בן אלוהים היה צריך ללמוד עוד, משום שמטרת יהוה היתה להכשיר את בנו להיות כהן גדול רחום וחנון שיוכל ”לחוש עימנו את חולשותינו” (עברים ד׳:15). זו אחת הסיבות שבגללן נשלח הבן ארצה כאחד האדם — למען יעמוד בדרישות התפקיד. כאן, כאדם בשר ודם, נחשף ישוע לנסיבות ולהשפעות שקודם לכן יכול היה אך ורק לצפות בהן מן השמים. כעת, עלה בידו להתנסות בעצמו בתחושות וברגשות אנושיים. לעתים חש עייף, צמא ורעב (מתי ד׳:2; יוחנן ד׳:6, 7). הוא גם עמד בכל מיני קשיים וסבל. כך ”למד לציית” והושלם לתפקיד הכהן הגדול (עברים ה׳:8–10).
8. מה אנו יודעים על תחילת חייו הארציים של ישוע?
8 מה באשר לחוויות שעבר ישוע בתחילת חייו הארציים? אין פרטים רבים על ילדותו. למעשה, רק מתי ולוקס מספרים על האירועים שהתרחשו בעת לידתו. כותבי ספרי הבשורה ידעו שישוע חי בשמים לפני שירד לכדור־הארץ. קיומו הקדם־אנושי מסביר, יותר מכל דבר אחר, את מהות אישיותו כאדם. למרות זאת, ישוע היה אדם במלוא מובן המילה. חרף היותו מושלם, הגיע לבגרות רק אחרי שעבר את שלב הינקוּת, הילדוּת והנערוּת, שלבים שבמהלכם העשיר את ידיעותיו (לוקס ב׳:51, 52). המקרא מספר על כמה דברים שהתרחשו בצעירותו אשר ודאי השפיעו על ישוע.
9. (א) מניין לנו שישוע נולד למשפחה ענייה? (ב) באילו תנאים גדל כנראה ישוע?
9 ישוע נולד כנראה למשפחה ענייה. מסקנה זו עולה מן הקורבן שהביאו יוסף ומרים אל בית המקדש כ־40 יום אחרי הולדתו. הם לא הביאו כבש בן שנתו ובן יונה או תור כקורבן חטאת. תחת זאת, הביאו ”שתי תורים או שני בני יונה” (לוקס ב׳:24). זה הקורבן שעל־פי תורת משה הקריבו עניי העם (ויקרא י״ב:6–8). ברבות הימים התרחבה משפחה צנועה זו. יוסף ומרים הביאו לעולם בדרך הטבע לפחות עוד שישה ילדים אחרי לידתו הפלאית של ישוע (מתי י״ג:55, 56). ישוע גדל אפוא במשפחה מרובת ילדים שחיה, קרוב לוודאי, בצמצום.
10. מניין לנו שמרים ויוסף היו אנשים יראי אלוהים?
10 הוריו של ישוע היו יראי אלוהים שדאגו לו. אמו, מרים, היתה אשה יוצאת מן הכלל. המלאך גבריאל בירך אותה במילים: ”שימחי, ברוכת החסד. יהוה עימך” (לוקס א׳:28). גם יוסף היה אדם נאמן. שנה בשנה יצא למסע של 150 קילומטר אל ירושלים כדי לחוג את הפסח. גם מרים הצטרפה אליו, אף־על־פי שרק הזכרים נדרשו לעשות כן (שמות כ״ג:17; לוקס ב׳:41). באחת הפעמים חיפשו יוסף ומרים את ישוע ומצאוהו במקדש יושב בין המורים. ישוע אמר להוריו המודאגים: ”האם לא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי?” (לוקס ב׳:49) ”אבי” — המילה עוררה ודאי מחשבות חיוביות ומחממות לב בישוע הצעיר. סביר להניח שסיפרו לו שיהוה הוא אביו האמיתי. בנוסף לכך, יוסף היה ודאי אב מאמץ טוב. הרי יהוה לא היה בוחר באדם קשה ואכזרי שיגדל את בנו יקירו!
11. איזה מקצוע למד ישוע, מה היה כרוך בעבודה זו בימי המקרא?
11 בשנים שעשה בנצרת למד ישוע את מקצוע הנגרות מיוסף, אביו המאמץ. ישוע קנה שליטה מעולה בתחום עד כי הוא עצמו כונה ”הנגר” (מרקוס ו׳:3). בימי המקרא עבדו הנגרים בבניית בתים, בעשיית רהיטים (שולחנות, שרפרפים וספסלים) וביצירת כלי חקלאות. בחיבורו השיחה עם טריפוֹן היהודי כתב יוּסטינוּס העד במאה השנייה לספירה על ישוע: ”במחיצת בני האדם נהג הוא לעבוד כנגר ועשה מחרשות ועֻלים”. זו לא היתה עבודה קלה, מפני שנגר בימי קדם לא יכול היה כנראה לקנות את העץ. סביר להניח שהיה עליו לצאת ולבחור עץ, לכרות אותו ולשאת אותו לביתו. לכן, ישוע כנראה הבין מה הם הקשיים הכרוכים בפרנסה, בטיפול בלקוחות ובניהול תקציב הבית.
12. מניין לנו שיוסף מת כנראה לפני ישוע, ומה נאלץ ישוע לעשות בעקבות זאת?
12 יש להניח שבתור הבן הבכור עזר ישוע בפרנסת המשפחה, במיוחד משום שדומה כי יוסף מת לפניו.b בחוברת המצפה של ציון מ־1 בינואר 1900 נאמר: ”לפי המסורת נפטר יוסף כשישוע עוד היה צעיר, ומאז עבד ישוע כנגר והפך למפרנס המשפחה. דעה זו מוצאת תימוכין בפסוק שבו ישוע מכונה הנגר, ואמו ואחיו מוזכרים בלי להזכיר את יוסף (מרקוס ו׳:3). ... קרוב לוודאי שבתקופה ארוכה זו של שמונה עשרה שנה מחיי אדוננו — מאז אותו אירוע [המתועד בלוקס ב׳:41–49] ועד טבילתו — עסק ישוע במילוי התחייבויות החיים השגרתיות”. מרים וילדיה, וגם ישוע, טעמו כנראה את הכאב הנגרם ממותו של בעל ואב אהוב.
13. מדוע ניתן לומר שכאשר החל ישוע בשירותו היו לו ידע, תובנה ורגשות עמוקים שלא היו לאיש?
13 ישוע לא נולד עם כפית זהב בפה. הוא חי כמו פשוטי העם. ב־29 לספירה הגיע המועד לביצוע המשימה שהטיל עליו אלוהים. בסתיו של אותה שנה נטבל במים ונולד כבן רוחני של אלוהים. ’השמים נפתחו’ לפניו, כנראה במובן הזה ששבו אליו זיכרונות חייו הקדם־אנושיים בשמים כולל המחשבות והרגשות שהיו לו אז (לוקס ג׳:21, 22). אם כן, כשהחל ישוע בשירותו היו לו ידע, תובנה ורגשות עמוקים שלא היו לאיש. לא לחינם מתמקדים כותבי ספרי הבשורה בעיקר באירועים שקרו במסגרת שירותו של ישוע. הם לא יכלו לתעד כל דבר שאמר ועשה (יוחנן כ״א:25). אבל מה שכתבו בהשראה מאפשר לנו לבחון לעומק את רוחו של האיש הגדול ביותר שחי אי פעם.
אישיותו של ישוע
14. מדוע ניתן לומר שישוע מתגלה בספרי הבשורה כאדם חם, לבבי ורגיש?
14 בספרי הבשורה מתגלה ישוע כאדם חם, לבבי ורגיש. תגובותיו התאפיינו במגוון רגשות: רחמים על מצורע (מרקוס א׳:40, 41); צער על עם כבד לב (לוקס י״ט:41, 42); זעם מוצדק על מחליפי כספים חמדנים (יוחנן ב׳:13–17). ישוע גילה אמפתיה לסבלם של אחרים, ולעתים התרגש עד דמעות. הוא לא הסתיר את רגשותיו. במות ידידו היקר אלעזר, ראה ישוע את מרים, אחותו של אלעזר, בוכייה. הוא התרגש עד עמקי נשמתו ובכה לעיני אחרים (יוחנן י״א:32–36).
15. כיצד באו לידי ביטוי רגשותיו הלבביים של ישוע באופן שבו נהג באחרים?
15 רגשותיו הלבביים באו במיוחד לידי ביטוי באופן שבו נהג באחרים. הוא הושיט יד לעניים ולנדכאים ועזר להם ’למצוא מרגוע לנפשותיהם’ (מתי י״א:4, 5, 28–30). הוא לא היה עסוק מכדי להגיב לצורכי המסכנים. הוא עזר, למשל, לאשה זבת דם שנגעה בכנף בגדו ולקבצן עיוור שקרא לו אף שניסו להשתיקו (מתי ט׳:20–22; מרקוס י׳:46–52). ישוע חיפש את הטוב באחרים ושיבח אותם; עם זאת, לא חסך את שבט תוכחתו במקרה הצורך (מתי ט״ז:23; יוחנן א׳:47; ח׳:44). בתקופה שבה נהנו הנשים מזכויות מעטות העניק להן ישוע מידה מאוזנת של הוקרה וכבוד (יוחנן ד׳:9, 27). לא פלא שנשים רבות כלכלו אותו מנכסיהן (לוקס ח׳:3).
16. במה התבטאה השקפתו המאוזנת של ישוע כלפי החיים וכלפי דברים חומריים?
16 ישוע החזיק בהשקפת חיים מאוזנת. דברים חומריים לא עמדו בראש סולם עדיפויותיו. נראה כי היה לו מעט מאוד מבחינה חומרית. הוא אמר שאין לו ”מקום להניח את ראשו” (מתי ח׳:20). עם זאת, ישוע תרם לשמחת הזולת. כשנכח בחתונה — אירוע המתאפיין במוסיקה, שירה ושמחה — לא חיפש להעכיר את האווירה. ישוע חולל שם את הנס הראשון שלו. כשאזל היין, הפך מים ליין משובח, וזהו משקה ’המשמח לבב אנוש’ (תהלים ק״ד:15; יוחנן ב׳:1–11). בזכותו נמשכו החגיגות, והחתן והכלה לא עמדו במבוכה. התנהגותו המאוזנת משתקפת גם בעובדה שהכתובים מתמקדים בעיקר בזמן ובמאמצים שהקדיש לביצוע שירותו (יוחנן ד׳:34).
17. מדוע אין זה מפתיע שישוע היה מורה טוב מאין כמוהו, ולמה התייחס בתורתו?
17 ישוע היה מורה טוב מאין כמוהו. בחלק ניכר מתורתו התייחס לדברים מציאותיים מחיי היומיום שהיו מוכרים לו היטב (מתי י״ג:33; לוקס ט״ו:8). לא היה אח ורע לאופן שבו לימד — ברור, פשוט ומעשי. חשוב מכך היה תוכן הדברים שלימד. תורתו שיקפה את כמיהתו לגלות למאזיניו את מחשבותיו, רגשותיו ודרכיו של יהוה (יוחנן י״ז:6–8).
18, 19. (א) באילו תיאורים חיים תיאר ישוע את אביו? (ב) במה ידון המאמר הבא?
18 ישוע הִרבָּה לספר משלים והציג את אביו בתיאורים חיים בלתי נשכחים. אפשר לדבר במונחים כלליים על רחמי אלוהים, אבל אין זה כמו לדמות את יהוה לאב סלחן המתרגש עמוקות בראותו את בנו שב הביתה, ו’רץ אליו ונופל על צוואריו ונושק לו’ (לוקס ט״ו:11–24). ישוע דחה את התרבות הנוקשה שבגינה זלזלו מנהיגי הדת בפשוטי העם, והסביר שאביו הוא אל שנוח לפנות אליו, ושאוזניו כרויות לתחינתו של מוכס עניו מאשר לתפילתו הראוותנית של פרוש רברבן (לוקס י״ח:9–14). הוא תיאר את יהוה כאל איכפתי שיודע מתי ציפור דרור קטנה נופלת ארצה. ”אל תפחדו”, הרגיע ישוע את תלמידיו, ”יקרים אתם מציפורים רבות” (מתי י׳:29, 31). קל להבין מדוע השתוממו ההמונים על ’תורת’ ישוע וביקשו את חברתו (מתי ז׳:28, 29). אפילו מסופר שפעם אחת נותרו עימו ”עם רב” במשך שלושה ימים בלי שיהיה להם מה לאכול! (מרקוס ח׳:1, 2).
19 אנו אסירי תודה על כך שיהוה חשף בדברו את רוח המשיח! כיצד נוכל לפתח ולגלות את רוח המשיח במגעינו עם הזולת? בנושא זה ידון המאמר הבא.
[הערות שוליים]
a העובדה שיצורים רוחניים עשויים להיות מושפעים מיצורים רוחניים אחרים מודגשת בההתגלות י״ב:3, 4. השטן מתואר בפסוקים אלה כ”תנין” שהשפיע על ’כוכבים’ אחרים, כלומר בנים רוחניים, לחבור אליו למרד. (השווה איוב ל״ח:7.)
b יוסף מוזכר ישירות בפעם האחרונה כשהיה ישוע בן 12 ומצאוהו בבית המקדש. לא כתוב שיוסף נכח בחתונה בקנה בתחילת שירותו של ישוע (יוחנן ב׳:1–3). ב־33 לספירה הפקיד ישוע המוקע את מרים להשגחתו של השליח האהוב יוחנן. סביר להניח שישוע לא היה עושה כן אילו היה יוסף בחיים (יוחנן י״ט:26, 27).
האם אתה זוכר?
• מדוע חשוב להכיר את ”רוח המשיח”?
• עם מי התרועע ישוע בקיומו הקדם־אנושי?
• לאילו תנאים והשפעות נחשף ישוע בחייו הארציים?
• מה מלמדים ספרי הבשורה על האישיות של ישוע?
[תמונה בעמוד 10]
ישוע גדל במשפחה מרובת ילדים בתנאי מחיה מצומצמים
[תמונות בעמוד 12]
המורים נדהמו מהבנתו ומתשובותיו של ישוע בן ה־12