מה עליך לדעת על כשפים

קשה להגדיר את עולם הכשפים של ימינו.‏ הסיבה לכך היא שקיים מגוון רחב של אנשים העוסקים בתחום.‏ אין הם מכירים בסמכות מרכזית כלשהי או בתורה ובספרי קודש המכתיבים עיקרי אמונה משותפים.‏ הם שונים זה מזה במסורות,‏ בצורת הארגון,‏ בטקסים ובסוגי האלים שצריך לדעתם לכבד.‏ סופרת אחת ציינה:‏ ”‏עולם הכשפים מציע לפרט ’‏שוק חופשי’‏ של רעיונות”‏.‏ סופרת אחרת אמרה:‏ ”‏רוב הניאו־פגאנים חלוקים כמעט על כל דבר”‏.‏

רבים אינם רואים בחילוקי הדעות כל בעיה.‏ ספר אחד ללימודי כשפים מציין:‏ ”‏כאשר אתה נתקל במידע סותר לכאורה,‏ בחן את המידע והחלט על דעת עצמך במה לבחור.‏ סמוך על תחושת הבטן שלך.‏ במילים אחרות,‏ אל תהסס לבחור בטקסים ובספרי טקסים שנראים לך,‏ וסנן את היתר”‏.‏

סתירות אלו מהוות בעיה לאדם שמבין את מהות האמת.‏ אמת היא עובדה,‏ דבר אמיתי.‏ שום דבר אינו הופך לאמיתי אך ורק אם אדם סבור,‏ מקווה או מאמין שהוא אמיתי.‏ לדוגמה,‏ בעבר האמינו הרופאים שיש בכוחם לרפא דלקת ריאות אם יבתרו תרנגולת חיה לשניים ויניחו את הבתרים על חזהו של החולה.‏ אין ספק שחולים רבים האמינו,‏ שהטיפול יביא מזור למחלתם.‏ אלא שאמונותיהם ותקוותיהם לא עלו בקנה אחד עם העובדה שטיפול זה אינו מרפא דלקת ריאות.‏ בני אדם אינם יוצרים אמיתות;‏ הם חותרים להבינן.‏

המקרא מציג את עצמו כספר הנושא בחובו את האמת על אודות נושאים רוחניים.‏ בהיותו עלי־אדמות אמר ישוע המשיח לאביו בתפילה:‏ ”‏דברך אמת”‏ (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​16‏)‏.‏ רבים מן העוסקים בכשפים אינם סבורים כך.‏ הם תרים אחר השראה והכוונה במיתוסים,‏ בדתות קדומות ואפילו במדע בדיוני.‏ אך האין זה מתקבל על הדעת לכל הפחות לבחון מה יש למקרא לומר בנידון?‏ הרי יש הסכמה כמעט מקיר לקיר שזהו ספר קדוש.‏ זהו גם אחד מספרי הדת העתיקים ביותר שנשתמרו עד ימינו.‏ המקרא נכתב לאורך תקופה של 600,‏1 שנה,‏ ולמרות זאת עיקרי האמונה שבו מתאפיינים בעקיבות.‏ הבה נשווה בין עיקרי האמונה המקראיים לבין כמה מהאמונות הרווחות בקרב תומכי הכשפים.‏

מי שוכנים בעולם הרוחני?‏

אחת השאלות הבסיסיות בחיפוש אחר הבנה רוחנית היא:‏ מי שוכנים בעולם הרוחני?‏ רוב המכשפות המודרניות הן חסידות של דתות טבע פוליתיאיסטיות.‏ חלקן עובדות אלת־אם גדולה המתגלמת בשלוש דמויות:‏ נערה,‏ אֵם וזקנה בלה — סמל לשלבי החיים הבסיסיים.‏ המאהב שלה הוא אל בעל קרניים.‏ מכשפות אחרות סוגדות לאל ולאלה גם יחד.‏ סופר אחד מציין:‏ ”‏האלה והאל מצטיירים כביטוי ליסודות הנקביים והזכריים שבטבע.‏ לכל אחד תכונות ייחודיות,‏ והשילוב ביניהם מוביל ליצירת חיים הרמונית”‏.‏ מומחית נוספת בתחום כותבת:‏ ”‏אחת ההחלטות המכריעות בכשפים היא ההחלטה עם אילו אלים (‏או אלות)‏ תעבוד.‏ .‏.‏.‏ הבחירה איזה אלוהים לכבד נתונה בידך”‏.‏

המקרא שולל תפיסות אלו מכל וכל.‏ ישוע המשיח הקדיש את כל שירותו כדי ללמד על יהוה,‏ ”‏אלוהי האמת לבדו”‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏ המקרא אומר:‏ ”‏גדול יהוה ומהולל מאוד,‏ ונורא הוא על כל אלוהים.‏ כי כל אלוהי העמים אלילים [‏אלים חסרי ערך]‏”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ ט״ז:‏​25,‏ 26‏)‏.‏

מה לגבי השטן?‏ מילון אחד מגדיר את הכשפים כ”‏תקשורת עם השטן”‏.‏ קשה למצוא מכשף או מכשפה שיסכימו עם הגדרה זו,‏ שכן רבים מהם שוללים את קיומו של השטן.‏ צעירה אחת,‏ המתוארת בעיתון אייריש טיימס,‏ כ”‏מכשפה רמת דרג ומנהיגת חֶבר מכשפות מן הבולטים באירלנד”‏,‏ אומרת:‏ ”‏אמונה בשטן משמעה קבלת הנצרות.‏ .‏.‏.‏ [‏השטן]‏ אינו יכול לשכון ביקום שאין בו אלוהים”‏.‏

המקרא,‏ לעומת זאת,‏ טוען כי השטן קיים,‏ ותולה בו את עיקר האשמה לסבל ולמהומה השוררים בעולם (‏ההתגלות י״ב:‏12‏)‏.‏ ישוע לא רק לימד שהשטן קיים,‏ אלא גם הראה שהאדם עלול שלא ביודעין לשחק לידיו.‏ למשל,‏ מנהיגי הדת הצדקנים במאה הראשונה האמינו שהם,‏ במובן מסוים,‏ בני אלוהים ושהם עושים את רצונו.‏ ישוע,‏ שראה את הטמון בלבם,‏ ידע שלא כך הדבר.‏ הוא אמר להם בלי כחל וסרק:‏ ”‏אתם מאביכם השטן ואת מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות”‏ (‏יוחנן ח׳:‏​44‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ ספר ההתגלות מציין שהשטן ”‏מתעה את כל תבל”‏ (‏ההתגלות י״ב:‏9‏)‏.‏

היש כשפים חיוביים?‏

מאז ומתמיד נכרכו הכשפים עם עולם הנסתר.‏a רבים,‏ בימי קדם ובימינו,‏ האמינו ומאמינים שהכשפים שביצעו המכשפות נועדו להזיק לאחרים.‏ הדעה הרווחת היא שיש למכשפות הכוח לגרום כאב רב ואפילו מוות.‏ נגד המכשפות תלויה רשימה כמעט בלתי סופית של אסונות,‏ ובהם חולי,‏ מוות ויבול דל.‏

המכשפות של היום דוחות האשמות אלו על הסף.‏ הן אומנם מודות שיש פה ושם מכשפות מרושעות המבקשות להרע,‏ אך רובן טוענות שהכשפים שהן מבצעות תכליתם להועיל ולא להזיק.‏ הן מלמדות שהשלכות הכישוף השלילי יחזרו אל המכשף כבומרנג בעוצמה חזקה פי שלושה,‏ וזהו לטענתן אחד מגורמי ההרתעה העיקריים מפני הטלת קללות.‏ הנה כמה דוגמאות של מעשי כישוף ”‏חיוביים”‏:‏ כשפים שנועדו להגן עליך,‏ לטהר את ביתך מאנרגיה שלילית שהותירו דיירים קודמים,‏ לגרום לאדם להתאהב בך,‏ לשפר את בריאותך,‏ להגביר את סיכוייך להחזיק במשרה ולהגדיל את הונך.‏ בהתחשב בכוחות הטמירים שמיוחסים לכשפים,‏ אין פלא שהתופעה נעשתה כה פופולרית.‏

בניגוד לכך,‏ אין במקרא הבחנה בין כשפים טובים לכשפים רעים.‏ בתורה שניתנה למשה הבהיר אלוהים את עמדתו.‏ הוא ציווה:‏ ”‏לא תעוננו”‏ (‏ויקרא י״ט:‏26‏)‏.‏ מעונֵן משמעו עושה כשפים או קסמים.‏ עוד כתוב:‏ ”‏לא יימצא בך.‏.‏.‏ מעונן ומנחש ומכשף.‏ וחובר חבר ושואל אוב”‏ (‏דברים י״ח:‏​10,‏ 11‏)‏.‏

מדוע אמר זאת אלוהים?‏ אין הוא חפץ למנוע מאיתנו דבר טוב.‏ יהוה נתן את החוקים האלו לעמו,‏ משום שהוא אהב אותם ולא רצה שישתעבדו לפחד ולאמונות תפלות.‏ הוא מזמין את משרתיו לפנות אליו ולבקש ממנו את כל צורכם.‏ ”‏כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה”‏ יורדת ממנו (‏יעקב א׳:‏​17‏)‏.‏ השליח יוחנן הבטיח לאחיו לאמונה:‏ ”‏כל אשר נבקש נקבל ממנו [‏מאלוהים]‏,‏ מפני ששומרים אנו את מצוותיו ועושים את הטוב בעיניו”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏​22‏)‏.‏

מה באשר לרוחות רעות?‏

מכשפים ומכשפות רבים תמימי דעים עם המקרא בנקודה זו:‏ קיימות רוחות רעות.‏ במאמר אחד מזהיר אחד מחסידי הכשפים:‏ ”‏יש שם בחוץ רוחות רפאים:‏ הן קיימות בעולם הסמוי המקביל לעולמנו.‏ הן יצורים חיים.‏ .‏.‏.‏ המונחים ’‏שדון’‏,‏ ’‏רוח רעה’‏ ו’‏שד’‏ די מדויקים.‏ הרוחות חזקות מאוד.‏ .‏.‏.‏ החכמות יותר.‏.‏.‏ מסוגלות (‏אם מישהו יפתח להם פתח)‏ לחדור לעולמנו.‏ .‏.‏.‏ הן יכולות להיכנס לגופך.‏.‏.‏ ולשלוט בך במידה מסוימת.‏ כן,‏ זה בדיוק כמו בסיפורים הישנים על אנשים אחוזי שדים”‏.‏

בימי המקרא הזיקו השדים בדרכים שונות.‏ חלק מאחוזי השדים איבדו את כושר הדיבור,‏ חלקם התעוורו,‏ יש שהשתבשה דעתם וחלקם קיבלו כוח על־אנושי (‏מתי ט׳:‏​32;‏ י״ב:‏22;‏ י״ז:‏​15,‏ 18;‏ מרקוס ה׳:‏​2–5;‏ לוקס ח׳:‏​29;‏ ט׳:‏​42;‏ י״א:‏14;‏ מעשי השליחים י״ט:‏16‏)‏.‏ במקרים מסוימים התייסר אדם מגורמים שונים,‏ שכן שדים רבים אחזו בו בו־זמנית (‏לוקס ח׳:‏​2,‏ 30‏)‏.‏ ברור אפוא מדוע מורה יהוה למשרתיו להתרחק ממעשי כישוף וממעשים אחרים הקשורים לעולם הנסתר.‏

דת שהאמת ביסודה

רבים נמשכים לעולם הכשפים,‏ משום שהוא מצטייר כדת טבע תמימה ובלתי מזיקה.‏ בתרבויות מסוימות נעשתה התופעה מקובלת.‏ לא מפחדים ממנה,‏ ולא פעם מתייחסים אליה כאל דבר של מה בכך.‏ באווירה שבה הסובלנות הדתית מובילה רבים לאמץ לעצמם את המוזר,‏ זוכים הכשפים לדימוי די מכובד.‏

עולם הדתות הפך לשוק,‏ שבו חופשי האדם לבחור לעצמו את הדת העונה על צרכיו,‏ כאילו הוא קונה לעצמו זוג נעליים.‏ לעומת זאת,‏ ישוע דיבר על שתי אפשרויות בלבד.‏ הוא אמר:‏ ”‏היכנסו דרך הפתח הצר,‏ כי רחב הפתח ומרוּוחת הדרך המוליכה לאבדון ורבים ההולכים בה.‏ אך צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים ומעטים המוצאים אותה”‏ (‏מתי ז׳:‏​13,‏ 14‏)‏.‏ אנו חופשיים לבחור באיזו דרך ללכת.‏ אך הואיל וטובתנו הנצחית מונחת על הכף,‏ אין זה עניין של מה בכך.‏ כדי להשיג הארה רוחנית עלינו לבחור בדרך האמת — הדרך המצויה אך ורק בדבר־אלוהים,‏ הלא הוא המקרא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

רבים רואים היום בכשפים דת טבע בלתי מזיקה

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

מאז ומתמיד נכרכו הכשפים עם עולם הנסתר

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

הייתכן שהמעורבים בכשפים עושים שלא ביודעין את רצון השטן?‏

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

המקרא מגלה את דרך האמת