מצא נחמה בגבורת יהוה
”ברוב שׂרעפיי בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי” (תהלים צ״ד:19).
במקרא יש דברי נחמה לכל דורש. אין פלא אפוא, שהאנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מציינת כי ”אינספור אנשים מוצאים במקרא נחמה, תקווה והכוונה בעתות מצוקה ואי־וודאות”. מדוע?
משום שהמקרא נכתב בהשראת הבורא האוהב, ”אלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו” (קורינתים ב׳. א׳:3, 4). הוא ’אלוהי הנחמה’ (רומים ט״ו:5). יהוה הציב דוגמה ונתן לכולנו אמצעי נחמה. הוא שלח את בנו יחידו, המשיח ישוע, אל העולם כדי לתת לנו תקווה ונחמה. ישוע אמר: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16). המקרא מתאר את יהוה כאחד אשר ”יום יום יעמוס לנו [נושא את מעמסנו], האל ישועתנו” (תהלים ס״ח:20). יראי אלוהים יכולים לומר בביטחון מלא: ”שיוויתי יהוה לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט” (תהלים ט״ז:8).
פסוקים מקראיים אלו הם עדות לאהבתו העמוקה של יהוה אלוהים כלפי בני האדם. המסקנה המתבקשת והברורה היא שיש לו רצון עז — וגם היכולת — להעניק לנו נחמה למכביר כדי להקל את צערנו בעתות מצוקה. הוא ”נותן ליעף כוח; ולאין אונים עוצמה ירבה” (ישעיהו מ׳:29). כיצד ניתן למצוא נחמה בגבורת יהוה?
דאגתו המרגיעה של יהוה
מחבר התהלים כתב: ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך. לא יתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23). יהוה דואג למשפחה האנושית. השליח פטרוס אמר למשיחיים במאה הראשונה: ”הוא [אלוהים] דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:7). את ערכם הרב של בני האדם בעיני אלוהים הדגיש ישוע באומרו: ”האם לא נמכרות חמש ציפורים בשני איסרים? גם אחת מהן אינה נשכחת מלפני אלוהים. ואולם אפילו שערות ראשכם נמנו כולן. אל תפחדו; יקרים אתם מציפורים רבות” (לוקס י״ב:6, 7). כה יקרים אנו לאלוהים עד כדי כך שהוא שם לב גם לפרטים הקטנים ביותר בנו. הוא יודע עלינו דברים שאפילו אינם ידועים לנו, מפני שכל אחד ואחד מאיתנו יקר ללבו.
התעניינותו האישית של יהוה ניחמה את סבטלנה, הצעירה שהוזכרה במאמר הקודם, אשר הידרדרה לזנות. בשעה שתכננה לשלוח יד בנפשה, באה במגע עם עדי־יהוה. היא הסכימה ללמוד את המקרא, ושיעורי המקרא עזרו לה להכיר את יהוה כדמות ממשית הרוצה בטובתה. שיעורי המקרא נגעו ללבה והניעו אותה לשנות את אורח חייה ולהקדיש את עצמה לאלוהים. הם גם נטעו בה הערכה עצמית שהיתה דרושה לה כדי להתמיד במאמציה חרף הבעיות ולאמץ השקפת חיים חיובית. ”אני משוכנעת”, היא אומרת היום, ”שיהוה לעולם לא יעזוב אותי. נוכחתי באמיתות הפסוק שבפטרוס א׳. ה׳:7. שם כתוב: ’השליכו עליו [על יהוה] כל יהבכם, כי הוא דואג לכם’”.
הנחמה שבתקווה המקראית
אחת הדרכים שבהן מנחם אותנו אלוהים היא בדברו הכתוב. יש בו תקווה נפלאה לעתיד. השליח פאולוס כתב: ”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו, כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים” (רומים ט״ו:4). את הקשר בין התקווה האמיתית לנחמה הבהיר פאולוס בכותבו: ”ואלוהים אבינו, אשר אהב אותנו ובחסדו נתן לנו נחמת עולם ותקווה טובה, הוא ינחם את לבבכם ויכונן אתכם בכל דיבור או מעשה טוב” (תסלוניקים ב׳. ב׳:16, 17). ”תקווה טובה” זו טומנת בחובה את האפשרות לחיות לנצח בשלימות ובאושר בגן־עדן עלי־אדמות (פטרוס ב׳. ג׳:13).
תקווה ודאית וברורה זו עודדה את לימניס, האלכוהוליסט המשותק שהוזכר במאמר הקודם. הוא החל לקרוא ספרות מקראית שפירסמו עדי־יהוה, ושמח ללמוד על העולם החדש שתכונן מלכות אלוהים, ובו יזכה לרפואה שלימה. להלן ההבטחה הנפלאה לריפוי פלאי אשר קרא במקרא: ”אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח ותרון לשון אילם” (ישעיהו ל״ה:5, 6). כדי שיוכל לחיות בגן־עדן, חולל לימניס שינויים רבים. הוא הפסיק לשתות. שכניו ומכריו הבחינו בשינויים שחלו בו. כיום הוא מנהל מספר שיעורי־מקרא ומשתף את הזולת בנחמה שבתקווה המקראית.
תפקידה של התפילה
כשלבנו מתייסר מסיבה כלשהי, נוכל למצוא נחמה בתפילות ליהוה. התפילות יקלו עלינו. בעודנו מתפללים עשויים לעלות בזיכרוננו פסוקים מסוימים מדבר־אלוהים. המזמור הארוך ביותר במקרא הוא בעצם תפילה יפה. מחברו שר: ”זכרתי משפטיך מעולם, יהוה, ואֶתְנֶחָם” (תהלים קי״ט:52). במצבים קשים מאוד, בייחוד במצבי חולי, אין בדרך כלל תשובה כוללת אחת ויחידה. ייתכן שאין אנו יודעים לאן לפנות. לאחר שעשו את מיטב מאמציהם, פנו רבים לאלוהים בתפילה ומצאו נחמה רבה, ולעתים גם פתרונות בלתי צפויים (קורינתים א׳. י׳:13).
פט, שהוחשה לחדר מיון, חשה בכוחה המנחם של התפילה. אחרי שהחלימה, אמרה: ”התפללתי ליהוה ולמדתי שעלי להפקיד את חיי בידיו ולבטוח בו שיעשה בי כרצונו. בכל אותה תקופה הייתי רגועה; חשתי ב’שלום אלוהים’ המוזכר בפיליפים ד׳:6, 7”. פסוקים אלו הם מקור נחמה לכולנו. בהם מפציר בנו פאולוס: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”.
רוח הקודש כמקור נחמה
בערב שלפני מותו, הבהיר ישוע לשליחיו שבקרוב הוא עומד לעזוב אותם. ידיעה זו הטרידה את שלוותם וציערה אותם (יוחנן י״ג:33, 36; י״ד:27–31). ישוע ידע כי הם זקוקים לנחמה ממושכת והבטיח: ”אני אבקש מהאב ויתן לכם מנחם אחר שיהיה עימכם לעולם” (יוחנן י״ד:16). הוא התייחס כאן לרוח קודשו של אלוהים. רוח אלוהים ניחמה את השליחים בעת שעברו ניסיונות שעברו וכן במצבים אחרים, וחיזקה אותם להמשיך לעשות את רצון אלוהים (מעשי השליחים ד׳:31).
אנג׳י, שבעלה היה כפסע מן המוות אחרי תאונה קשה, התמודדה בהצלחה עם הכאב והסבל. מה עזר לה? היא מספרת: ללא תמיכתה של רוח קודשו של יהוה, לא היינו יכולים לעבור את התקופה הזו בלי להתמוטט. חולשתנו נתנה ביטוי לגבורת יהוה, והוא היה לנו למעוז בעת מצוקה”.
אגודת אחים מנחמת
כל אדם, יהיה מצבו אשר יהיה וללא קשר לנסיבות הכואבות שעלולות לפקוד אותו, יכול לשאוב נחמה מן אגודת האחים שבארגון יהוה. אגודה זו מקנה תמיכה וסיוע רוחניים לכל החברים בה. זו קבוצה של ידידים אוהבים, דואגים ומנחמים המוכנים בנפש חפצה להושיט עזרה ונחמה לאחרים בעת מצוקה (קורינתים ב׳. ז׳:5–7).
חברי הקהילה המשיחית לומדים ’לגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתם’ (גלטים ו׳:10). ההדרכה המקראית שממנה הם ניזונים מניעה אותם לנהוג באהבה ובחמימות איש עם רעהו (רומים י״ב:10; פטרוס א׳. ג׳:8). אחים ואחיות רוחניים בקהילה הם טובי לב, מנחמים ורחמנים (אפסים ד׳:3).
ג׳ו ורבקה, ששכלו את בנם, זכו לתמיכה מנחמת מצד חברי הקהילה המשיחית. הם מספרים: ”יהוה וארגונו האוהב עזרו לנו בשעתנו הקשה. קיבלנו מאות גלויות, מכתבים ושיחות טלפון. למדנו להעריך את אגודת האחים שלנו. כשעוד היינו המומים מגודל האסון, באו אחים רבים מן הקהילות המקומיות לעזרתנו. הם בישלו עבורנו וניקו לנו את הבית”.
התנחם!
כשרוחות המצוקה נושבות בעוצמה, והצרות ניחתות עלינו ללא רחם כמו גשם וברד בלתי פוסקים, מציע לנו אלוהים הגנה ונחמה. מחבר התהלים תיאר את ההגנה והנחמה שמאת אלוהים בזה הלשון: ”באברתו יָסֶךְ לךְ, ותחת כנפיו תֶּחְסֶה” (תהלים צ״א:4). זהו כנראה ציור מחיי הנשר החש בסכנה וסוכך בכנפיו על גוזליו. באותו אופן, יהוה הוא מגינם של כל החוסים בו (תהלים ז׳:2).
אם ברצונך ללמוד עוד על אלוהים, על אישיותו, על מטרותיו ועל יכולתו לנחם, הנך מוזמן ללמוד את דברו. עדי־יהוה ישמחו לעזור לך בנידון. גם אתה יכול למצוא נחמה בגבורת יהוה!
[תמונות בעמוד 7]
התקווה המקראית היא מקור נחמה