הילחם בשחיתות בעזרת חרב הרוח
’ליבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת’ (אפסים ד׳:24).
בשיא תפארתה היתה האימפריה הרומית המעצמה הגדולה ביותר שראה העולם עד ימיה. החוקים הרומיים היו יעילים מאוד, והם עדיין מונחים ביסודם של חוקי ארצות רבות. אך חרף הישגיה של רומא, לא עלה בידי צבאה לגבור על אויב ערמומי אחד: השחיתות. בסופו של דבר, השחיתות האיצה את נפילתה של רומא.
השליח פאולוס היה מבין אלו שסבלו משחיתותם של פקידי הממשל הרומיים. פליקס, המושל הרומי שחקר אותו, הכיר כנראה בחפותו של פאולוס. אלא שבתור אחד המושלים המושחתים ביותר בזמנו, דחה את משפטו של פאולוס בתקווה שפאולוס יתן לו כסף בתמורה לשחרורו (מעשי השליחים כ״ד:22–26).
פאולוס לא שיחד את פליקס, אלא דיבר איתו גלויות על ”הצדק ועל כיבוש היצר”. פליקס לא שנה ממנהגו, ופאולוס נותר במאסר ולא ניסה לחמוק מן המשפט על־ידי מתן שוחד. הוא בישר בשורה של אמת ויושר, וחי על־פיה. ”בטוחים אנו כי שלם מצפוננו”, כתב אל המשיחיים ממוצא יהודי. ”רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18).
גישה זו עמדה בניגוד גמור למוסר של אותם ימים. פַּלַס, אחיו של פליקס, היה מגדולי העשירים בעולם הקדום, וכמעט את כל עושרו — שנאמד ב־45 מיליון דולר — צבר בדרכי שוחד וסחיטה. עושרו הוא כאין וכאפס לעומת מיליארדי הדולרים ששליטים מושחתים במאה ה־20 העלימו בחשבונות בנק סודיים. רק פתי יאמין שממשלות העולם ניצחו במאבקם בשחיתות.
מאחר שהשחיתות מושרשת בחברה האנושית זה זמן רב, כלום המסקנה המתבקשת היא שתופעה זו היא פשוט חלק מטבע האדם? או האם יש מה לעשות לריסון התופעה?
כיצד ניתן לרסן את השחיתות?
הצעד הראשון והמתבקש מאליו לריסון התופעה הוא להכיר בעובדה שהשחיתות הרסנית ושלילית, משום שהיא משרתת את האינטרסים של אנשים חסרי מצפון ופוגעת באחרים. אין ספק שבעניין זה חלה התקדמות. ג׳יימס פולי, סגן מזכירת המדינה של ארה״ב, אמר: ”כולנו יודעים שמחיר השוחד הוא גבוה. מעשי שוחד פוגעים במנהל תקין, מזיקים ליעילות הכלכלה ולהתפתחותה, מעוותים את המסחר ועושים עוול לאזרחי העולם”. אין רבים שיחלקו על דבריו. ב־17 בדצמבר 1997 חתמו 34 מדינות גדולות על ”אמנת שוחד” שתכליתה ”לתרום תרומה משמעותית למלחמה הכלל־עולמית בשחיתות”. על־פי האמנה, ”כל המציע, מבטיח או נותן שוחד לפקיד ממשל מארץ זרה, כדי לכונן עסקאות בינלאומיות או כדי לשמור עליהן, עובר עבירה פלילית”.
ואולם, מתן שוחד לזכייה בחוזים עסקיים עם ארצות אחרות אינו אלא אפס קצהו של קרחון השחיתות. כדי למגר כליל את השחיתות יש צורך בצעד שני קשה בהרבה: שינוי גישה. בכל מקום חייב אדם ללמוד לשנוא את מעשי השוחד והשחיתות. רק אז תיעלם השחיתות. לשם כך, ציין כתב העת ניוזוויק, יש אומרים שהממשלות צריכות ”להטיף למוסר אזרחי כולל”. ארגון השקיפות הבינלאומי, שדולה הנלחמת בשחיתות, ממליץ שתומכיו ”יזרעו ’זרע של יושרה’” במקומות העבודה.
המאבק בשחיתות הוא מאבק מוסרי שלא ניתן לנצח בו בחוקים או ב”חרב”, כלומר, בענישה (רומים י״ג:4, 5). את זרעי המוסר והיושרה צריך לזרוע בלבבות האנשים. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא בעזרת מה שכונה בפי השליח פאולוס ”חרב הרוח”, דבר־אלוהים (אפסים ו׳:17).
המקרא מגנה את השחיתות
מדוע מיאן פאולוס לתת יד למעשה שחיתות? מפני שהוא רצה לעשות את רצון אלוהים, ”אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד” (דברים י׳:17). יתרה מזו, פאולוס ודאי נזכר במצווה שבתורת משה האומרת: ”לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים” (דברים ט״ז:19). גם דוד המלך הבין שיהוה שונא שחיתות, ובתפילתו ביקש מאלוהים שלא יראה בו כאחד החוטאים, אשר ”ימינם מָלאה שוחד” (תהלים כ״ו:10).
לכל העובדים את אלוהים באמת ובתמים יש סיבות נוספות למאוס בשחיתות. ”מלך בְּמשפט [בצדק] יעמיד ארץ”, כתב שלמה, ”ואיש תרומות [כספי שוחד] יהרסנה” (משלי כ״ט:4). צדק — מראש הממשלה ועד פשוטי העם — מעמיד ארץ, כלומר, מקנה לה יציבות. ואילו השחיתות מרוקנת אותה מכל משאביה. בכתב העת ניוזוויק נכתב: ”במערכת שבה כל אחד רוצה נתח מעוגת השחיתות, ויודע כיצד להשיגו, עלולה הכלכלה להתמוטט”.
גם אם הכלכלה אינה קורסת כליל, אוהבי הצדק מתוסכלים למראה פריחתה הבלתי מרוסנת של השחיתות (תהלים ע״ג:3, 13). אפילו הבורא, שטבע בנו את חוש הצדק, מקבל יחס לא־הוגן. בעבר התערב יהוה כדי לשים קץ למעשי שחיתות משוועים. למשל, אל תושבי ירושלים הודיע גלויות מדוע לא יצילם מידי אויביהם.
ביד נביאו מיכה אמר אלוהים: ”שימעו נא זאת, ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט ואת כל היְשָרָה יעקֵשו. ראשיה בשוחד ישפוטו, וכוהניה במחיר יורו, ונביאיה בכסף יקסומו... לכן בגללכם ציון שדה תיחרש, וירושלים עִיִין תהיה” (מיכה ג׳:9, 11, 12). השחיתות הרסה את החברה בישראל, כפי שמוטטה את רומא מאות שנים אחרי כן. אזהרת אלוהים התאמתה, וקרוב למאה שנה אחרי שכתב מיכה את נבואתו, נחרבה ירושלים וננטשה (מיכה ג׳:9, 11, 12).
שום אדם ושום אומה אינם חייבים להיות מושחתים. אלוהים קורא לרשעים לעזוב את דרכם ולשנות את אורח חשיבתם (ישעיהו נ״ה:7). הוא חפץ שכל אחד יבחר באי־אנוכיות על־פני חמדנות ובצדקה על־פני שחיתות. ”עושק דל חֵרֵף עושהו, ומכבדו חונן אביון”, מזכיר לנו יהוה (משלי י״ד:31).
ניצחון על השחיתות בעזרת האמת המקראית
מה יכול להניע את הפרט לחולל שינוי זה? זהו הכוח שהניע את פאולוס להתכחש לחייו כפרושי ולהפוך לתלמידו הנאמן של ישוע המשיח. ”דבר האלוהים חי ופועל”, כתב פאולוס (עברים ד׳:12). יש באמת המקראית כדי לסייע לבני אדם להתנהג ביושר, גם אם הם שקועים עמוק בביצת השחיתות. הנה דוגמה.
זמן קצר לאחר תום שירותו הצבאי, הצטרף אלכסנדר, תושב מזרח אירופה, לכנופייה שעסקה בנוכלות, סחטנות ושוחד.a ”תפקידי היה לסחוט דמי חסות מאנשי עסקים עשירים”, הוא מספר. ”כאשר רכשתי את אמונו של איש עסקים, באו אליו יתר חברי הכנופייה ואיימו עליו שיפגעו בו. אז הייתי נכנס לתמונה ומציע לו שאטפל בבעיה — תמורת סכום נכבד. ה’לקוחות’ שלי הודו לי על שעזרתי להם לפתור את הבעיות שלהם, אבל הם לא ידעו שלמעשה אני זה שיצרתי אותן. עד כמה שזה נשמע מוזר, אהבתי את העבודה שלי.
”נהניתי גם מן הכסף שהרווחתי ומן הריגושים שיש בסגנון חיים זה. היתה לי מכונית יקרה, גרתי בדירת פאר והיה לי מספיק כסף לקנות כל דבר שרציתי. אנשים פחדו ממני, וזה נתן לי תחושת כוח. משום מה הרגשתי שאף אחד לא יכול לגעת בי ושאני מעל לחוק. כל בעיה שהיתה לי עם המשטרה פתרתי בעזרת עורך־דין ממולח, שידע לעקוף את המערכת המשפטית, או במתן שוחד לאדם הנכון.
”אבל, נדיר למצוא נאמנות בקרב אנשים שמנהלים חיים מושחתים. אחד מחברי הכנופייה לא חיבב אותי, ועם הזמן כבר לא הייתי כל כך פופולרי. איבדתי את המכונית, את הכסף, את החברה שתביעותיה הלכו וגדלו. אפילו חטפתי מכות רצח. מהפך זה גרם לי לחשוב ברצינות על תכלית חיי.
”מספר חודשים קודם לכן הצטרפה אמי לעדי־יהוה, והתחלתי לקרוא את הספרות שלהם. הפסוקים שבמשלי ד׳:14, 15 עוררו בי תהיות: ’באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר בדרך רעים. פרָעהו, אל תעבור בו; שְטֵה מעליו, ועבור’. פסוקים אלו ואחרים שכנעו אותי שמי שחי חיי פשע אין לו עתיד של ממש. התפללתי ליהוה וביקשתי ממנו שיעזור לי ללכת בדרך הישר. למדתי את המקרא עם עדי־יהוה, ולבסוף הקדשתי את חיי לאלוהים. מאז אני חי חיים הגונים.
”עכשיו, כשאני חי על־פי עקרונות היושר, יש לי פחות כסף. אבל אני מרגיש שיש לי עתיד ושחיי קיבלו משמעות אמיתית. ברור לי שאורח חיי בעבר, עם כל ההטבות שבצדו, היה פשוט בניין קלפים שצפוי היה להתמוטט בכל רגע. קודם לא הרגשתי שום נקיפות מצפון. היום, תודות ללימוד המקרא, המצפון מציק לי בכל פעם שאני מתפתה לעשות משהו לא־ישר — גם בעניינים שוליים. אני משתדל לחיות על־פי הכתוב בתהלים ל״ז:3: ’בטח ביהוה ועשה טוב, שכָן ארץ ורעה אמונה’”.
”שונא מתנות יחיה”
האמת המקראית, כפי שלמד אלכסנדר, יכולה לעזור לאדם להתגבר על השחיתות. אלכסנדר חולל שינויים העולים בקנה אחד עם מה שכתב השליח פאולוס באיגרתו אל האפסים: ”עליכם לפשוט את האדם הישן אשר התנהגותכם הראשונה כרוכה עימו והוא נשחת בתאוות מתעות, ולהתחדש התחדשות רוחנית בשכלכם, וללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת. על כן הסירו את השקר ודברו אמת איש לרעהו, כי איברים אנחנו איש לרעהו. הגונב אל יוסיף לגנוב, כי אם יעמול ובידיו יעשה את הטוב כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור” (אפסים ד׳:22–25, 28). עתיד האנושות תלוי בשינויים אלו.
חמדנות ושחיתות, אם לא ירוסנו, עלולות להביא להרס כדור־הארץ, כפי שהביאו להתמוטטותה של האימפריה הרומית. אך, לשמחתנו, אין בורא האדם מתכוון להשאיר זאת ליד המקרה. הוא נחוש בדעתו ”להשחית את משחיתי הארץ” (ההתגלות י״א:18). יהוה מבטיח לכל הכמהים לעולם נקי משחיתות, שבקרוב יהיו ’שמים חדשים וארץ חדשה... אשר צדק ישכון בם’ (פטרוס ב׳. ג׳:13).
אמת, אין זה קל היום להיות ישרים. אך יהוה אומר שלטווח ארוך ”עוכר ביתו בּוצֵעַ בָּצַע, ושונא מתנות [שוחד] יחיה”b (משלי ט״ו:27). אם אין אנו שותפים למעשי שחיתות, מעיד הדבר שאנו כנים בתפילתנו לאלוהים: ”תבוא מלכותך, יעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:10).
בעודנו מחכים שמלכות אלוהים תפעל, כל אחד מאיתנו יכול ’לזרוע לצדקה’ ולא לתמוך במעשי שחיתות או לעשותם (הושע י׳:12). בדרך זו, חיינו יעידו אף הם על כוחו של דבר־אלוהים. חרב הרוח יכולה לגבור על השחיתות.
[הערות שוליים]
a שם בדוי.
b יש הבדל, כמובן, בין שוחד לתשר. השוחד ניתן לעיוות הצדק או למטרות לא־כשרות אחרות, ואילו התשר הוא אות תודה על שירות שניתן. סוגיה זו מוסברת במאמר ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־1 באוקטובר 1986 (אנג׳).
[תמונה בעמוד 7]
בעזרת המקרא נוכל ללבוש את ”האדם החדש” ולהימנע ממעשי שחיתות