”עת השבת הכל לתיקונו” קרבה ובאה!
זמן קצר לפני שעלה ישוע השמיימה, שאלוהו כמה מתלמידיו הנאמנים: ”אדוננו, האם בזמן הזה תשיב את המלכות לישראל?” מתשובתו עולה כי נועד לחלוף פרק זמן מסוים לפני בוא המלכות. במשך תקופה זו יהיה על תלמידיו לבצע פעילות רבה. יהיה עליהם להיות עדיו של ישוע ”הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ” (מעשי השליחים א׳:6–8).
משימה זו לא יכלה להתבצע במספר ימים, שבועות או חודשים. התלמידים החלו לבשר ללא היסוס. אך הם לא איבדו עניין בנושא השבת הכל לתיקונו. השליח פטרוס נאם על כך בפני קהל גדול שהתכנס בירושלים. הוא אמר: ”התחרטו ושובו בתשובה כדי שיימחו חטאיכם, למען יבואו ימי רווחה מלפני אדני והוא ישלח את אשר יעד לכם מקדם, את המשיח ישוע, אשר צריך שיקבלו אותו השמים עד עת השבת הכל לתיקונו, דבר שאלוהים דיבר מעולם בפי נביאיו הקדושים” (מעשי השליחים ג׳:19–21).
”עת השבת הכל לתיקונו” נועדה להביא עימה ”ימי רווחה” מאת יהוה. השיקום המנובא יבוא בשני שלבים. השלב הראשון הוא שיקום רוחני, ואנו מצויים בעיצומו, והשלב השני הוא כינון גן־עדן ממשי עלי־אדמות.
תחילת עת השיקום
השליח פטרוס ציין באוזני הקהל בירושלים שהשמים ’מקבלים’ את ישוע. כך היה עד 1914, השנה שבה קיבל ישוע און מלכות והחל למלוך כמלך שמינה אלוהים. בעת ההיא, ניבא פטרוס, נועד יהוה ’לשלוח’ את בנו בכך שירשה לישוע למלא את תפקידו כדמות מרכזית במטרות אלוהים. המקרא מתאר זאת בשפה ציורית: ’[ארגונו השמימי של אלוהים] ילד בן זכר, [מלכות אלוהים בידי ישוע המשיח] אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל’ (ההתגלות י״ב:5).
אלא שלגויים לא היתה שום כוונה להיכנע לשלטון המשיח. הם יצאו חוצץ נגד נאמניו הארציים, הידועים כיום כעדי־יהוה. כמו קודמיהם השליחים, לא היססו העדים לשאת את ”עדות ישוע” (ההתגלות י״ב:17). במדינה אחר מדינה קמו מתנגדים לפעילותם של משיחיים כנים אלו. ב־1918 הועמדו לדין כמה מנהלים מן המשרדים הראשיים של חברת המצפה בברוקלין, ניו־יורק, בשל האשמות שווא, ונידונו לתקופות מאסר ארוכות. לזמן מה נראה היה שפעילות נשיאת העדות ”עד קצה הארץ” לא תצא אל הפועל (ההתגלות י״א:7–10).
ואולם, ב־1919 שוחררו חברי ההנהלה ומאוחר יותר זוכו מכל אשמה. הם לא ביטלו את זמנם אלא חידשו את מלאכת השיקום הרוחנית. מאז ואילך נהנים משרתי יהוה משגשוג רוחני חסר תקדים.
כיום מתנהל מבצע רחב היקף ללמד אנשים מבני כל העמים לשמור את מצוותיו של המשיח (מתי כ״ח:20). זו רווחה של ממש לראות אנשים, שבעבר התנהגו כמו חיות, משנים את גישתם! הם פשטו את האישיות הישנה, המלוּוה ב”כעס”, ב”גידוף” וב”ניבול הפה”, ’ולבשו את האישיות החדשה ההולכת ומתחדשת בדעת לפי צלם [אלוהים] בוראה’. דבריו של ישעיהו הנביא מתגשמים היום במובן הרוחני: ”וגר זאב [אדם שגילה בעבר תכונות של זאב] עם כבש [אדם המגלה ענווה], ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו” (קולוסים ג׳:8–10, ע״ח; ישעיהו י״א:6, 9).
שיקום נוסף בפתח!
בנוסף לשיקום שהוביל כיום לכינונו של גן־עדן רוחני, עוד מעט יהפוך כל כדור־הארץ לגן־עדן של ממש. חלקה קטנה מכדור־הארץ היתה גן־עדן, ובה הניח יהוה את הורינו הראשונים, אדם וחוה (בראשית א׳:29–31). זו הסיבה שניתן לדבר על גן־עדן כעל דבר אשר ישוקם. אך לפני כן יש להסיר מן העולם את דתות הכזב המכפישות את שם אלוהים. את זאת יעשו היסודות הפוליטיים שבעולם (ההתגלות י״ז:15–18). לאחר מכן יושמדו הגורמים הפוליטיים והמסחריים עם תומכיהם. לבסוף, אחרוני אויבי אלוהים — השטן ושדיו — ייכבלו לאלף שנה — פרק הזמן שבו יימשך פרויקט השיקום. במרוצת אלף השנים, ”ישושום מדבר וציה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת” (ישעיהו ל״ה:1). אז תשקוט כל הארץ (ישעיהו י״ד:7). מיליוני מתים יוקמו לתחייה עלי־אדמות. הכל ייהנו מברכות השיקום שיתאפשרו בזכות קורבן הכופר (ההתגלות כ׳:12–15; כ״ב:1, 2). לא יהיו עוד עיוורים, חירשים או פיסחים. ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24). לאחר תום אלף שנות שלטון המשיח, ישוחררו השטן ושדיו לזמן מעט ויראו כיצד התגשמה מטרתו של אלוהים כלפי כדור־הארץ, ובסופו של דבר יושמדו לנצח (ההתגלות כ׳:1–3).
כשיסתיימו אלף שנות השיקום, ”כל הנשמה תהלל” את יהוה לנצח נצחים (תהלים ק״נ:6). האם תהיה בין מהללי יהוה? אתה יכול להיות.