מה היחס שלך למורשתנו היקרה?
”בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל” (מתי כ״ה:34).
1. מה יורשים בני אדם?
כל אדם יורש משהו. יש אשר יורשים נוחות חומרית, ויש אשר יורשים חיי עוני. היו דורות קודמים, שבשל מה שחוו או שמעו, הנחילו מורשת של שנאה עזה כלפי קבוצות אתניות אחרות. לכולנו יש משהו משותף. כולנו ירשנו מאדם הראשון את החטא, וירושה זו מובילה בסופו של דבר למוות (קהלת ט׳:2, 10; רומים ה׳:12).
2, 3. איזו מורשת הועיד יהוה לצאצאי אדם וחוה, ומדוע לא ירשו זאת?
2 יהוה, בתור אב שמימי אוהב, הציע לאדם מורשת שונה לגמרי — חיי־נצח מושלמים בגן־עדן. הורינו הראשונים, אדם וחוה, זכו להתחלה מושלמת ונטולת חטא. יהוה אלוהים נתן למין האנושי במתנה את כדור־הארץ (תהלים קט״ו:16). הוא נטע את גן־עדן כדי להראות בזעיר אנפין כיצד יכול כל כדור־הארץ להיראות, והפקיד בידי הורינו הראשונים משימה נפלאה ועתירת אתגרים. היה עליהם להביא ילדים, להשגיח על כדור־הארץ ועל עולם החי והצומח ולהפוך את כל העולם לגן־עדן (בראשית א׳:28; ב׳:8, 9, 15). צאצאיהם נועדו להשתתף בביצוע המלאכה. מה נפלאה המורשת שיכלו להנחיל לדורות הבאים!
3 אך כדי ליהנות מכל זה נדרשו אדם וחוה ויוצאי חלציהם לרקום קשר טוב עם אלוהים. הם חבו ליהוה אהבה וצייתנות. אלא שאדם וחוה לא העריכו את מה שנתן להם אלוהים והפרו את מצוותו. הם איבדו את מעונם הגן־עדני ואת העתיד הנפלא שהועיד להם אלוהים. לפיכך, הם לא יכלו להעביר זאת לצאצאיהם (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:1–24).
4. כיצד נוכל לרשת את המורשת שאיבד אדם?
4 ברוב רחמיו דאג יהוה שצאצאי אדם וחוה יוכלו לרשת את המורשת שאיבד אדם. כיצד? במועד שקבע אלוהים, נתן בנו יחידו, ישוע המשיח, את חיי האנוש המושלמים שלו למען צאצאי אדם. במחיר זה קנה המשיח את כולם. אולם, המורשת אינה עוברת אליהם באופן אוטומטי. הם זקוקים למעמד רצוי לפני אלוהים, וכדי לזכות בו עליהם להאמין בערכו המכפר של קורבן ישוע ולשמוע בקול אלוהים כביטוי לאמונתם (יוחנן ג׳:16, 36; טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6; עברים ב׳:9; ה׳:9). האם אורח חייך מעיד על הערכה לאמצעי זה?
מורשת שעברה דרך אברהם
5. כיצד גילה אברהם שהוא מוקיר את הקשר שלו עם יהוה?
5 לביצוע מטרתו כלפי כדור־הארץ נהג יהוה באברהם בדרך מיוחדת. הוא הורה לאיש נאמן זה לעזוב את ארצו וללכת לארץ אשר יראהו. אברהם עשה כן בנפש חפצה. בהגיעו לשם אמר יהוה שצאצאי אברהם, לא אברהם עצמו, ירשו את הארץ (בראשית י״ב:1, 2, 7). כיצד הגיב אברהם? הוא היה מוכן לשרת את יהוה בכל מקום ובכל דרך שאלוהים יורה לו, כדי שצאצאיו יקבלו את הירושה. אברהם שירת את יהוה בארץ לא לו במשך 100 שנה עד יום מותו (בראשית י״ב:4; כ״ה:8–10). האם היית נוהג כמותו? יהוה אמר שאברהם היה ’אוהבו’ (ישעיהו מ״א:8).
6. (א) מה הדגים אברהם בנכונותו להקריב את בנו? (ב) איזו מורשת יקרה הוריש אברהם לצאצאיו?
6 אברהם חיכה שנים רבות לבנו, יצחק, אותו אהב בכל נפשו. כשגדל הנער והיה לעלם, הורה יהוה לאברהם לקחת את בנו ולהעלותו לעולה. אברהם לא ידע שהוא עומד להדגים את מה שאלוהים עצמו יעשה כשיתן את בנו כקורבן כופר. למרות זאת, הוא ציית ועמד להקריב את יצחק כקורבן, ובדיוק באותו הרגע עצר אותו מלאך יהוה (בראשית כ״ב:9–14). עוד קודם לכן אמר יהוה לאברהם שהבטחותיו יקוימו ביצחק. לפיכך, אברהם ודאי האמין כי, במקרה הצורך, יוכל אלוהים להקים את יצחק מעם המתים, אף־על־פי שזה לא קרה מעולם (בראשית י״ז:15–18; עברים י״א:17–19). מאחר שאברהם לא חסך את בנו, אמר יהוה: ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ” (בראשית כ״ב:15–18). יוצא מכך שהזרע המוזכר בבראשית ג׳:15, המשיח הגואל, יבוא משושלת אברהם. מה יקרה המורשת שהוריש לצאצאיו!
7. כיצד גילו אברהם, יצחק ויעקב הערכה למורשתם?
7 אברהם לא הבין את משמעות המעשה שעשה יהוה. הוא הדין לגבי בנו יצחק ונכדו יעקב, אשר ”ירשו עימו את אותה ההבטחה”. אך כולם בטחו ביהוה. הם לא נקשרו לערי הממלכה בארץ, משום שנכספו לדבר טוב מהן — ”לעיר שיש לה יסודות, שאדריכלה ומקימה הוא האלוהים” (עברים י״א:8–10, 13–16). אבל לא כל צאצאי אברהם העריכו את המורשת שעברה דרכו.
דמויות שבזו למורשת
8. כיצד גילה עשיו שאין הוא מעריך את מורשתו?
8 עשיו, בנו בכורו של יצחק, לא העריך את הבכורה. הוא לא הוקיר דברים רוחניים. יום אחד כשהיה רעב מכר את הבכורה לאחיו, יעקב. תמורת מה? תמורת לחם ונזיד עדשים! (בראשית כ״ה:29–34; עברים י״ב:14–17) האומה שדרכה יקוימו ההבטחות שהבטיח יהוה לאברהם באה מצאצאי יעקב, אשר את שמו שינה אלוהים לישראל. אילו הזדמנויות נפתחו בפני צאצאיו בזכות מורשת מיוחדת זו?
9. ממה שוחררו צאצאי יעקב, כלומר בני ישראל, בזכות מורשתם הרוחנית?
9 כשהיה רָעָב ירדו יעקב ומשפחתו מצריימה. הם התרבו שם עד מאוד ונעשו עבדים. אף־על־פי־כן יהוה לא שכח את בריתו עם אברהם. במועד שקבע שחרר את בני ישראל מעבדות ואמר להם שהוא מתכוון להעלות אותם אל ”ארץ זבת חלב ודבש”, הארץ שאותה הבטיח לאברהם (שמות ג׳:7, 8; בראשית ט״ו:18–21).
10. אילו התפתחויות בלתי רגילות חלו למרגלות הר סיני בדבר המורשת של בני ישראל?
10 בדרכם אל הארץ המובטחת הקהיל יהוה את בני ישראל למרגלות הר סיני. במעמד ההוא אמר להם: ”אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש” (שמות י״ט:5, 6). לאחר שבני העם הסכימו פה אחד מרצונם החופשי לתנאי הברית, נתן להם יהוה את התורה — דבר שלא נתן לשום עם אחר (תהלים קמ״ז:19, 20).
11. מה הם כמה מן הדברים היקרים במורשת הרוחנית שירשו בני ישראל?
11 אומה חדשה זו זכתה במורשת רוחנית נפלאה. הם עבדו את אלוהי האמת היחיד. הם שוחררו באמצעותו ממצרים והיו עדי ראייה למאורעות מעוררי יראה במעמד הר סיני. מורשתם גדלה בזכות ”דברי אלוהים” נוספים שנתנו להם הנביאים (רומים ג׳:1, 2). יהוה קבע שהם יהיו עדיו (ישעיהו מ״ג:10–12). הזרע המובטח, המשיח, נועד לצמוח מקרבם. התורה הצביעה עליו. היא עזרה להם לזהות אותו ולהבין מדוע הם זקוקים לו (גלטים ג׳:19, 24). בנוסף לכך, ניתנה להם ההזדמנות לשרת יחד עם המשיח, הזרע המובטח, כממלכת כוהנים וכגוי קדוש (רומים ט׳:4, 5).
12. במה לא התנסו בני ישראל למרות שנכנסו לארץ המובטחת? מדוע?
12 יהוה עמד בהבטחתו והוביל את בני ישראל אל הארץ המובטחת. אך בשל חוסר אמונתם, כפי שהסביר השליח פאולוס, לא היתה הארץ ”מנוחה” של ממש. הם לא נכנסו כעם ל’מנוחת אלוהים’, מפני שהם לא הבינו את תכלית יום מנוחתו של אלוהים, אשר החל לאחר בריאת אדם וחוה, ולא פעלו בהתאם לתכלית זו (עברים ד׳:3–10).
13. מה איבדו בני ישראל כאומה בשל חוסר הערכה למורשתם הרוחנית?
13 מבני ישראל מלידה יכול היה לבוא המספר המלא של שותפי המשיח במלכות שמים כממלכת כוהנים וגוי קדוש. אולם, הם לא העריכו את מורשתם היקרה. רק שארית מקרב בני ישראל מלידה קיבלו את המשיח בבואו. משום כך, מתי מעט נכללו באותה ממלכת כוהנים מנובאת. המלכות נלקחה מעם ישראל מלידה ו’ניתנה לגוי אשר יפיק את פריה’ (מתי כ״א:43). מיהו אותו גוי?
נחלה בשמים
14, 15. (א) כיצד החלו הגויים להתברך ב’זרע’ אברהם אחרי מות ישוע? (ב) איזו נחלה יורשים חברי ”ישראל השייכים לאלוהים”?
14 הגוי שלו ניתנה המלכות הוא ”ישראל השייכים לאלוהים”, עם ישראל הרוחני, המורכב מ־000,144 תלמידיו ילודי הרוח של ישוע המשיח (גלטים ו׳:16; ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1–3). חלקם היו יהודים בבשר, אך רובם באו מעמי הגויים. כך החלה להתממש ההבטחה שנתן יהוה לאברהם שב’זרעו’ יתברכו כל גויי הארץ (מעשי השליחים ג׳:25, 26; גלטים ג׳:8, 9). בהתגשמות ראשונה זו נמשחו אנשים מקרב הגויים ברוח הקודש ובזאת אימץ אותם יהוה אלוהים כבניו הרוחניים, אחיו של ישוע המשיח. בדרך זו נעשו הם חלק משני של אותו ”זרע” (גלטים ג׳:28, 29).
15 לפני מותו הציג ישוע בפני כמה יהודים שנועדו להיות חלק מגוי חדש זה את הברית החדשה, שנכנסה לתוקפה בדמו. על בסיס אמונתם בקורבן הכופר נעשים הבאים בברית ’מושלמים לתמיד’ (עברים י׳:14–18). הם ’מוצדקים’ וחטאיהם נסלחים (קורינתים א׳. ו׳:11). במובן זה הם כמו אדם הראשון לפני שחטא. אך הם לא יחיו בגן־עדן עלי־אדמות. ישוע אמר שהוא הולך להכין להם מקום בשמים (יוחנן י״ד:2, 3). הם מוותרים על עתידם הארצי למען ’נחלה הצפונה להם בשמים’ (פטרוס א׳. א׳:4). מה יעשו בשמים? ישוע הסביר: ”אני כורת לכם ברית... את המלכות” (לוקס כ״ב:29, הערת שוליים).
16. איזה תפקיד נפלא צפוי למשיחיים המשוחים?
16 מי שימלכו עם המשיח יתרמו את חלקם ממקום מושבם בשמים להסרת כל שמץ של מרדנות בריבונות יהוה (ההתגלות ב׳:26, 27). כמי שמהווים את החלק המשני בזרע אברהם, ישתתפו הם בהבאת חיי שלימות לבני כל העמים (רומים ח׳:17–21). איזו נחלה יקרה הם יורשים! (אפסים א׳:16–18).
17. מאילו היבטים בנחלתם נהנים המשיחיים המשוחים בעודם עלי־אדמות?
17 אך הנחלה של תלמידיו המשוחים של ישוע אינה טמונה אך ורק בחיק העתיד. ישוע עזר להם, באופן הייחודי לו, להכיר את יהוה, אלוהי האמת לבדו (מתי י״א:27; יוחנן י״ז:3, 26). במוצא פיו ובדוגמתו האישית לימד אותם ישוע מה משמע הדבר ’לקוות ליהוה’ ולציית לו (עברים ב׳:13; ה׳:7–9). הוא הפקיד בידיהם את האמת לגבי מטרת אלוהים והבטיח להם שרוח הקודש תקנה להם הבנה מלאה יותר בנידון (יוחנן י״ד:24–26). הוא הטמיע בלבבם ובשכלם את חשיבותה של מלכות אלוהים (מתי ו׳:10, 33). הוא גם הטיל עליהם את המשימה להעיד ולעשות תלמידים בירושלים, ביהודה ובשומרון עד קצה הארץ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20; מעשי השליחים א׳:8).
מורשת יקרה עבור המון רב
18. באיזו דרך מתממשת כיום הבטחתו של יהוה לאברהם שב’זרעו’ יתברכו כל הגויים?
18 סביר להניח שכבר נבחרו כל אנשי ישראל הרוחני, ’העדר הקטן’ של יורשי המלכות (לוקס י״ב:32). זה עשרות שנים מסב יהוה את תשומת הלב לאיסוף המון רב של אחרים מקרב כל הגויים. בדרך זו מתממשת בקנה מידה גדול יותר הבטחתו של יהוה לאברהם, שב’זרעו’ יתברכו כל גויי הארץ. אנשים מבורכים אלו עובדים אף הם את יהוה בשמחה ומודים שישועתם תלויה באמונתם בשה אלוהים, ישוע המשיח (ההתגלות ז׳:9, 10). האם נענית להזמנתו האדיבה של יהוה להיות חלק מקבוצה מאושרת זו?
19. לאיזו מורשת מצפים האנשים המבורכים מקרב הגויים?
19 איזו מורשת יקרה מציע יהוה למי שאינם שייכים לעדר הקטן? לא, אין זו נחלה בשמים. זו המורשת שאדם הראשון יכול היה להוריש לצאצאיו — האפשרות לחיות חיים מושלמים לנצח בגן־עדן שיתפשט בהדרגה בעולם כולו. יהיה זה עולם שבו ”המוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד” (ההתגלות כ״א:4). לך, אפוא, אומר דבר־אלוהים: ”בטח ביהוה ועשה טוב, שכָן ארץ ורעה אמונה. והתענג על יהוה, ויתן לך משאלות לבך. ועוד מעט ואין רשע... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:3, 4, 10, 11, 29).
20. כיצד נהנים חברי ’הצאן האחרות’ מחלק ניכר מן המורשת הרוחנית של המשיחיים המשוחים?
20 ל’צאן האחרות’ של ישוע יש נחלה בתחומה הארצי של מלכות שמים (יוחנן י׳:16). אף־על־פי שלא יהיו בשמים מועבר אליהם חלק ניכר מן המורשת הרוחנית של המשוחים. דרך ”העבד הנאמן והנבון”, שמם הקיבוצי של כל המשוחים, התבהרו לחברי הצאן האחרות ההבטחות היקרות שבדבר־אלוהים (מתי כ״ד:45–47, דל’; כ״ה:34). המשוחים והצאן האחרות מכירים ועובדים יחדיו את אלוהי האמת לבדו, יהוה (יוחנן י״ז:20, 21). הם מודים לאלוהים יחדיו על ערכו המכפר של קורבן ישוע. הם משרתים יחד כעדר אחד בהשגחת רועה אחד, ישוע המשיח (יוחנן י׳:16). הם כולם חלק מאגודת אחים אוהבת וחובקת עולם, והם נהנים בצוותא מן הזכות להיות עדיו של יהוה ושל מלכותו. כן, אם אתה משרת יהוה מוקדש וטבול, כל הדברים האלו הם חלק ממורשתך הרוחנית.
21, 22. כיצד יכולים כולנו להראות שאנו מוקירים את מורשתנו הרוחנית?
21 עד כמה יקרה לך מורשת רוחנית זו? האם אתה מוקיר אותה במידה כזו שעשיית רצון אלוהים היא הדבר החשוב ביותר בחייך? האם אתה, כראיה לכך, שועה לעצה של דברו ושל ארגונו ונוכח בקביעות בכל אסיפות הקהילה? (עברים י׳:24, 25) האם מורשת זו יקרה לך עד כדי כך שאתה ממשיך לשרת את אלוהים גם אם אתה נתקל בקשיים? האם הערכתך לכך עמוקה דיה כדי להדוף כל פיתוי שיוביל אותך לאובדן המורשת?
22 מי יתן וכולנו נוקיר את המורשת שנתן לנו אלוהים. הבה נתמקד בגן־עדן הצפוי לבוא, ובמקביל לכך ננצל במידה רבה ככל האפשר את הזכויות הרוחניות שמעניק לנו יהוה כיום. אם אנו באמת ובתמים בונים את חיינו סביב הקשר שלנו עם יהוה, הרינו מראים באופן משכנע עד כמה יקרה לנו המורשת שנתן לנו אלוהים. מי יתן ונאמר: ”ארומִמך, אלוהיי המלך, ואברכה שמך לעולם ועד” (תהלים קמ״ה:1).
כיצד תשיב?
• אילו שמר אדם הראשון על נאמנותו לאלוהים, איזו מורשת היה מנחיל לנו?
• כיצד התייחסו צאצאי אברהם למורשת שהועברה אליהם?
• מה כלול במורשת של תלמידיו המשוחים של ישוע?
• מהי מורשתם של חברי ההמון הרב, וכיצד יכולים הם להראות שהם מוקירים אותה באמת ובתמים?
[תמונות בעמוד 20]
צאצאי אברהם ירשו את המורשת היקרה המובטחת
[תמונות בעמוד 23]
האם אתה מעריך את המורשת הרוחנית שלך?