”עוד לא הגיעה שעתו”
”איש לא שלח בו יד, כי עוד לא הגיעה שעתו” (יוחנן ז׳:30).
1. על־ידי אילו שני גורמים הוכתבה פעילותו של ישוע?
ישוע המשיח אמר לשליחיו: ”בן האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). אל המושל הרומי פונטיוס פילטוס אמר: ”לכך אני נולדתי ולשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת” (יוחנן י״ח:37). ישוע ידע בדיוק מדוע ימות ובאיזו פעילות עליו לעסוק לפני מותו. עוד ידע כמה זמן עומד לרשותו כדי להשלים את תפקידו. שירותו עלי־אדמות כמשיח נועד להימשך שלוש שנים וחצי בלבד. השירות החל בטבילתו בנהר הירדן (ב־29 לספירה), כלומר בתחילת השבוע ה־70 הסמלי המנובא, והסתיים במותו על עמוד הוקעה בחצי השבוע (ב־33 לספירה) (דניאל ט׳:24–27; מתי ג׳:16, 17; כ׳:17–19). לפיכך, כל פעילותו של ישוע עלי־אדמות הוכתבה ביסודו של דבר על־ידי שני גורמים: מטרת ביאתו ומודעות רבה לעיתוי.
2. כיצד מצטייר ישוע בספרי הבשורה, וכיצד גילה מודעות לתפקידו?
2 בספרי הבשורה מצטייר ישוע כאדם רב־פעלים אשר נדד לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל, הכריז את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים ועשה נפלאות רבות. בשלב המוקדם של שירותו הנמרץ מוסר הכתוב: ”עוד לא הגיעה שעתו”. ישוע עצמו אמר: ”זמני עוד לא נשלם”. אך לקראת תום שירותו אמר: ”הגיעה השעה” (יוחנן ז׳:8, 30; י״ב:23). מודעותו של ישוע לשעה, כלומר לעת שבה עליו למלא את תפקידו ובתוך כך למות מות קורבן, השפיעה קרוב לוודאי על מה שאמר ועשה. הבנתנו את הדבר תשפוך אור על אישיותו ועל אורח החשיבה שלו, ותעזור לנו ’ללכת בעקבותיו’ ביתר שאת (פטרוס א׳. ב׳:21).
נחוש לעשות את רצון אלוהים
3, 4. (א) מה אירע במסיבת החתונה בקָנָה? (ב) מדוע מתנגד בן אלוהים להצעה של מרים שעליו לעשות משהו בנוגע למחסור ביין, ומה ניתן ללמוד מכך?
3 השנה היא שנת 29 לספירה. חלפו ימים ספורים בלבד מאז בחר ישוע את תלמידיו הראשונים. הם כולם מגיעים לכפר קָנָה אשר בגליל כדי לנכוח במסיבת חתונה. גם אמו של ישוע נמצאת שם. היין אזל. מרים פונה אל בנה ורומזת לו שעליו לעשות משהו בנידון. היא אומרת: ”אין להם יין”. משיב לה ישוע: ”מה לי ולך, אשה? עוד לא הגיעה שעתי” (יוחנן א׳:35–51; ב׳:1–4).
4 תשובתו של ישוע, ”מה לי ולך, אשה?” היא צורת שאלה קדומה המביעה התנגדות לרמיזה או להצעה. מדוע מתנגד ישוע לדברי מרים? ובכן, הוא כבר בן 30. הוא נטבל רק לפני מספר שבועות, נמשח ברוח הקודש והוצג בפי יוחנן המטביל כ”שה האלוהים הנושא חטאת העולם” (יוחנן א׳:29–34; לוקס ג׳:21–23). כעת עליו לקבל הוראות מן הסמכות העליונה ששלחה אותו (קורינתים א׳. י״א:3). אף אחד, גם לא בן משפחה קרוב, אינו רשאי לשבש את המלאכה שלשמה בא ישוע אל העולם. בתשובתו אל מרים מעיד ישוע על נחישות רבה מצדו לעשות את רצון אביו. מי יתן וגם אנחנו נהיה נחושים כמוהו למלא את כל חובתנו לאלוהים (קהלת י״ב:13).
5. איזה נס מחולל ישוע המשיח בקנה, וכיצד משפיע הדבר על אחרים?
5 מרים יורדת לסוף דעתו של בנה. היא יוצאת מייד מהתמונה ואומרת למשרתים: ”כל מה שיאמר לכם עשו”. ישוע פותר את הבעיה. הוא מבקש מהמשרתים שימלאו את הכדים במים, והמים הופכים ליין משובח ביותר. זו העדות הראשונה לכך שישוע יכול לחולל נסים, לראיה שרוח אלוהים שורה עליו. למראה הנס מתחזקת אמונתם של התלמידים החדשים (יוחנן ב׳:5–11).
קנאי לבית יהוה
6. מדוע בוערת חמתו של ישוע לנוכח מה שהוא רואה בבית המקדש בירושלים, ומה הוא עושה?
6 עונת האביב של שנת 30 לספירה בפתח, וישוע ובני לווייתו עושים את דרכם ירושליימה כדי לחגוג את הפסח. בהגיעם לשם רואים התלמידים את מנהיגם מתנהג אולי שלא כתמול שלשום. סוחרים יהודים חמדנים מוכרים בתוך בית המקדש צאן ובקר ועופות להקרבת קורבנות, וגובים מעולי הרגל הנאמנים מחירים מופקעים. חמתו של ישוע בוערת בקרבו והוא עושה מעשה. הוא מכין שוט מחבלים ומגרש את הסוחרים. הוא הופך את השולחנות ומפזר את מטבעות החלפנים. ”קחו את אלה מכאן”, מצווה ישוע על מוכרי היונים. כראותם אותו מתנהג בלהיטות כזו, נזכרים התלמידים בנבואה על בן אלוהים: ”קנאת ביתך אכָלָתְני” (יוחנן ב׳:13–17; תהלים ס״ט:10). גם אנחנו חייבים להישמר בקנאות שעבודתנו את אלוהים לא תיטמא בנטיות עולמיות.
7. (א) מה מניע את נקדימון לבקר אצל המשיח? (ב) מה אנו לומדים מן העדות שמסר ישוע לאשה השומרונית?
7 בעודו בירושלים עושה ישוע אותות מרשימים ורבים מאמינים בו. אפילו נקדימון, חבר בסנהדרין — בית הדין העליון היהודי — מתרשם מישוע ובא אליו בלילה כדי ללמוד דברים נוספים. ישוע ותלמידיו שוהים ב”ארץ יהודה” במשך שמונה חודשים בערך ומבשרים שם ועושים תלמידים. לאחר מאסרו של יוחנן המטביל הם עוזבים את יהודה ויוצאים אל הגליל. בעוברם דרך מחוז שומרון מנצל ישוע הזדמנות לתת עדות יסודית לאשה שומרונית. עדותו זו סוללת את הדרך לאמונה בפני שומרונים רבים. הבה נהיה גם אנו ערים להזדמנויות לדבר על המלכות (יוחנן ב׳:23; ג׳:1–22; ד׳:1–42; מרקוס א׳:14).
פעילות הוראה רחבת היקף בגליל
8. באיזו פעילות מתחיל ישוע בגליל?
8 לפני שתגיע ’שעתו’ של ישוע למות, עליו לעשות רבות בשירות אביו השמימי. בהיותו בגליל מתחיל ישוע בפעילות נרחבת יותר מפעילותו ביהודה וירושלים. הוא סובב ”בכל הגליל כשהוא מלמד בבתי הכנסת ומכריז את בשורת המלכות ומרפא כל מחלה וכל מדווה בעם” (מתי ד׳:23). הכרזתו המתריסה: ”חיזרו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים”, מהדהדת בכל רחבי המחוז (מתי ד׳:17). כעבור מספר חודשים, כשמגיעים שני תלמידים של יוחנן המטביל כדי לקבל דיווח ממקור ראשון על ישוע, אומר להם המשיח: ”לכו, והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ושמעתם: עיוורים רואים, פיסחים מהלכים, מצורעים מטוהרים, חרשים שומעים, מתים קמים, ועניים מתבשרים. ואשרי מי שלא אהיה לו למכשול” (לוקס ז׳:22, 23).
9. מדוע המונים נוהרים אל המשיח ישוע, ואיזה לקח ניתן להפיק מכך?
9 ’שִמעוֹ של ישוע יצא בכל האיזור’ והמונים נוהרים אליו מהגליל, מדקפוליס, מירושלים ויהודה ומעבר הירדן (לוקס ד׳:14, 15; מתי ד׳:24, 25). הם באים אליו לא רק כדי להירפא בדרך נס אלא גם כדי לשמוע את תורותיו הנפלאות. המסר שבפיו נוגע ללב ומעודד (מתי ה׳:1 עד ז׳:27). דבריו שובי לב ונעימים לאוזן (לוקס ד׳:22). המון העם ’משתומם על תורתו’ כי דיבר מן הכתובים כבעל סמכות (מתי ז׳:28, 29; לוקס ד׳:32). מי לא היה נמשך לאדם כזה? הבה נטפח את כושר ההוראה כדי שישרי לב יימשכו לאמת.
10. מדוע מנסים תושבי נצרת להרוג את ישוע, ומדוע ניסיונם נכשל?
10 אלא שלא כל המאזינים נענים לו. בתחילת שירותו הוא מלמד בבית הכנסת של עירו נצרת, ונעשה ניסיון להורגו. אנשי העיר אומנם מתפלאים על ”דברי החן” שיוצאים מפיו, אך הם רוצים לראות נסים. במקום לעשות שם נפלאות רבות חושף ישוע את אנוכיותם ואת חוסר אמונתם. ברוב זעמם קמים כל הנוכחים בבית הכנסת, תופסים את ישוע וגוררים אותו אל צלע ההר כדי להשליכו מטה. אך הוא נחלץ מידיהם וחומק מהם בבטחה. עוד לא הגיעה ’שעתו’ למות (לוקס ד׳:16–30).
11. (א) מדוע באים כמה מנהיגי דת לשמוע את ישוע? (ב) מדוע מואשם ישוע בחילול שבת?
11 מנהיגי הדת — סופרים, פרושים, צדוקים ואחרים — נמצאים על־פי־רוב במקומות שבהם מבשר ישוע. רבים מהם אינם מעוניינים להקשיב לו וללמוד ממנו, אלא למצוא בו טעם לפגם ולהפיל אותו בפח (מתי י״ב:38; ט״ז:1; לוקס ה׳:17; ו׳:1, 2). לדוגמה, בביקורו בירושלים לרגל הפסח של שנת 31 לספירה מרפא ישוע אדם שהיה חולה 38 שנה. מנהיגי הדת היהודים מאשימים את ישוע בחילול שבת. משיב להם ישוע: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל”. כעת מאשימים אותו היהודים בחילול השם משום שאמר שאלוהים הוא אביו ועשה עצמו לבן אלוהים. הם עושים כל שביכולתם כדי להרוג את ישוע, אבל הוא ותלמידיו עוזבים את ירושלים ויוצאים אל הגליל. מן התבונה שגם אנו נימנע מעימותים מיותרים עם מתנגדים ונקדיש את כוחנו לפעילות ההטפה ולעשיית תלמידים (יוחנן ה׳:1–18; ו׳:1).
12. מה היקף פעילותו של ישוע בגליל?
12 מאז, במשך שנה וחצי בערך, משרת ישוע בעיקר בגליל ומבקר בירושלים אך ורק בשלושת הרגלים. הוא עורך בגליל שלושה מסעות הטפה; הראשון עם ארבעה תלמידים חדשים, השני עם 12 השליחים והשלישי מסע רחב היקף, ובמסגרתו השליחים שהוכשרו לתפקידם נשלחים אף הם לבשר. עדות נרחבת ביותר על האמת ניתנת בגליל! (מתי ד׳:18–25; לוקס ח׳:1–3; ט׳:1–6).
הטפת הבשורה באומץ לב ביהודה ובפראה
13, 14. (א) באילו נסיבות מבקשים היהודים לתפוס את ישוע? (ב) מדוע המשרתים אינם עוצרים את ישוע?
13 זהו סתיו של שנת 32 לספירה, ו”שעתו” של ישוע עוד צפונה בחיק העתיד. חג הסוכות קרב ובא. אחיו למחצה של ישוע מאיצים בו: ”צא מכאן ולך ליהודה”. הם רוצים שישוע יראה את נפלאותיו לכל עולי הרגל בחג בירושלים. אלא שישוע מודע לסכנה ולכן אומר לאחיו: ”אני אינני עולה [”עדיין”, ע״ח] לחג הנוכחי, כי זמני עוד לא נשלם” (יוחנן ז׳:1–8).
14 ישוע מתעכב זמן מה בגליל ואחרי כן עולה לירושלים ”לא בגלוי אלא כמו בחשאי”. היהודים מחפשים אותו בחג ואומרים: ”איפה הוא?” בחצי ימי החג עולה ישוע לבית המקדש ומתחיל ללמד באומץ לב. הם מבקשים לתפוס אותו, אולי כדי לאסור אותו או להורגו. אך הם נכשלים, כי ”עוד לא הגיעה שעתו”. רבים מאמינים בו. אפילו המשרתים שנשלחו בידי הפרושים כדי לתפוס אותו חוזרים בידיים ריקות ואומרים: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה” (יוחנן ז׳:9–14, 30–46).
15. מדוע מרימים היהודים אבנים להשליך על ישוע, ובאיזה מבצע הטפה פותח ישוע לאחר מכן?
15 במרוצת החג מלמד ישוע בבית המקדש על אביו, וההתנגשויות בינו לבין מתנגדיו היהודים נמשכות. ביום האחרון של החג נזעמים היהודים לשמע דבריו על קיומו הקדם אנושי והם מרימים אבנים להשליך עליו, אלא שישוע מסתתר וחומק משם ללא פגע (יוחנן ח׳:12–59). ישוע נשאר מחוץ לירושלים ופותח במבצע הטפה נמרץ ביהודה. הוא בוחר ב־70 תלמידים, מדריך אותם ושולח אותם, שניים שניים, לבשר את הבשורה. הם הולכים לפניו לכל מקום ועיר אשר ישוע מתכוון לבוא לשם בלוויית שליחיו (לוקס י׳:1–24).
16. מאיזו סכנה נחלץ ישוע בחג החנוכה, ובאיזו פעילות הוא עוסק שוב?
16 בחורף של שנת 32 לספירה קרבה ”שעתו” של ישוע. הוא מגיע לירושלים לרגל חג החנוכה. היהודים עדיין מבקשים להורגו. בשעה שהוא מתהלך בבית המקדש באולם שלמה מקיפים אותו הפרושים. הם מאשימים אותו בחילול השם ומרימים אבנים כדי לרגום אותו למוות. אלא שכמו בפעמים הקודמות גם הפעם חומק ישוע. הוא ממשיך בדרכו כדי ללמד ועובר מעיר לעיר ומכפר לכפר במחוז פראה אשר מעבר לירדן מאיזור יהודה. רבים מאמינים בו שם. אולם אז נמסרת לו הודעה לגבי ידידו האהוב אלעזר והוא צריך לשוב ליהודה (לוקס י״ג:33; יוחנן י׳:20–42).
17. (א) איזו הודעה דחופה מקבל ישוע בעודו מבשר בפראה? (ב) מה מעיד על כך שישוע מודע למטרת המעשה שעליו לעשות ולעיתוי?
17 ההודעה הדחופה מגיעה ממרתא וממרים, אחיותיו של אלעזר, אשר גרות בבית עניה. ”אדוננו, ראה נא, זה שאהוב עליך חולה”, אומר לו השליח. ”המחלה הזאת איננה למוות”, משיב ישוע, ”אלא לכבוד אלוהים, כדי שיכובד בה בן־האלוהים”. למימוש מטרה זו מתעכב ישוע במכוון עוד יומיים באותו מקום. אחרי כן הוא אומר לתלמידיו: ”בואו נחזור לארץ יהודה”. בתגובה מביעים תלמידיו פליאה ואומרים: ”רבי, לא מכבר ביקשו לרגום אותך ואתה חוזר לשם?” אך ישוע יודע שמה שנותר מ’שעות היום’, כלומר מן הזמן שהקציב אלוהים לשירותו הארצי, קצר. הוא יודע בדיוק מה עליו לעשות ומדוע (יוחנן י״א:1–10).
נס שאיש אינו יכול להתעלם ממנו
18. מה המצב בבית עניה כשמגיע לשם ישוע, ומה קורה לאחר מכן?
18 הראשונה שיוצאת לקראתו בהגיעו לבית עניה היא מרתא, והיא אומרת לו: ”אדוני, לו היית פה, לא היה אחי מת”. מרים ואלה שבאו לביתם הולכים בעקבותיה. כולם בוכים. ”איפה הנחתם אותו?” שואל ישוע. הם משיבים: ”אדון, בוא וראה”. בהגיעם אל הקבר — מערה המכוסה אבן — אומר ישוע: ”הסירו את האבן!” מרתא אינה מבינה מה הוא מתכוון לעשות ומביעה התנגדות: ”אדוני, הריהו כבר מעלה ריח, כי עברו ארבעה ימים”. משיב לה ישוע: ”הלא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד האלוהים” (יוחנן י״א:17–40).
19. מדוע מתפלל ישוע לעיני כל לפני שהוא מקים את אלעזר לתחייה?
19 מסירים את האבן מפתח קברו של אלעזר ואז ישוע מתפלל בקול רם, כדי שהסובבים ידעו שמה שהוא עומד לעשות ייעשה בגבורת אלוהים. לאחר מכן הוא קורא בקול גדול: ”אלעזר, צא החוצה!” אלעזר יוצא כשרגליו וידיו עדיין כרוכות בתכריכים ופניו עטופות במטפחת. ”התירו אותו והניחו לו ללכת”, אומר ישוע (יוחנן י״א:41–44).
20. כיצד מגיבים האנשים שראו את ישוע מקים את אלעזר לתחייה?
20 רבים מן היהודים שבאו לנחם את מרתא ואת מרים, כראותם את הנס, מאמינים בישוע. מקצתם הולכים אל הפרושים ומספרים להם מה קרה. כיצד מגיבים הפרושים? הם מכנסים מייד את הסנהדרין לישיבת חירום עם ראשי הכוהנים. אחוזי בהלה הם מקוננים: ”מה נעשה? הרי האיש הזה עושה אותות רבים! אם נניח לו כך, הכל יאמינו בו והרומאים יבואו ויחריבו את מקומנו ואת אומתנו”. קַיָפָא, הכהן הגדול, אומר: ”אינכם מבינים שכדאי לנו כי איש אחד ימות בעד העם ולא תֹאבד כל האומה כולה”. מאותו יום הם גומרים אומר להמית אותו (יוחנן י״א:45–53).
21. כהקדמה למה משמש נס תחייתו של אלעזר?
21 אם כן, בהגיעו לבית עניה באיחור מצליח ישוע לחולל נס שאיש אינו יכול להתעלם ממנו. בעזרת אלוהים מקים ישוע אדם שהיה מת כבר ארבעה ימים. אפילו הסנהדרין רמת המעלה אינה יכולה שלא לשים לב והיא גוזרת גזר דין מוות על מחולל הנס! לפיכך, נס זה משמש כהקדמה לנקודת מפנה חשובה בשירותו של ישוע — מעבר מן העת שבה ”עוד לא הגיעה שעתו” לעת שבה ”הגיעה השעה”.
מהי תשובתך?
• כיצד גילה ישוע שהוא מודע לתפקיד שהטיל עליו אלוהים?
• מדוע מתנגד ישוע להצעה של אמו בנושא היין?
• מה ניתן ללמוד מן הדרך שבה התייחס ישוע למתנגדיו?
• מדוע מתעכב ישוע כשנודע לו שאלעזר חולה?
[תמונות בעמוד 12]
ישוע השקיע את מרצו לתפקיד שהטיל עליו אלוהים