כיצד אתה מודד הצלחה?‏

במילון אחד מוגדרת המילה הצלחה כ”‏רכישת עושר,‏ חן או מעמד רם”‏.‏ האם זו הגדרה מלאה?‏ האם עושר,‏ חן או מעמד רם הם המדדים היחידים להצלחה?‏ לפני שתשיב,‏ תן דעתך לנקודות הבאות:‏ ישוע המשיח לא צבר בחייו עושר חומרי.‏ הוא לא מצא חן בעיני רוב בני האדם ולא זכה להוקרה רבה מצד מעצבי דעת הקהל של אותה תקופה.‏ ובכל זאת,‏ ישוע היה אדם מצליח.‏ מדוע?‏

בהיותו עלי־אדמות העשיר ישוע ”‏למען אלוהים”‏ (‏לוקס י״ב:‏21‏)‏.‏ אחרי תחייתו גמל לו אלוהים ונתן לו ”‏כבוד והדר”‏.‏ יהוה הגביה את בנו ”‏מאוד ונתן לו את השם הנעלה על כל שם”‏ (‏עברים ב׳:‏9;‏ פיליפים ב׳:‏9‏)‏.‏ בדרך שבה ניהל את חייו שימח ישוע את לב יהוה (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏ חייו הארציים היו מוצלחים מפני שהם מילאו את ייעודם — לעשות את רצון אלוהים ולהסב כבוד לשמו.‏ אלוהים נתן לישוע עושר,‏ חן ומעמד רם מסוג ששום דמות מפתח אקדמאית,‏ פוליטית או ספורטיבית לא תזכה לו.‏ ישוע היה בעצם האדם המצליח ביותר שחי אי־פעם עלי־אדמות.‏

הורים משיחיים מבינים שאם ילדיהם ילכו בעקבות המשיח ויעשירו למען אלוהים,‏ כמו ישוע,‏ הם יקצרו כעת שפע של ברכות,‏ ויזכו בעתיד לגמול בל־יתואר בסדר הקרב ובא.‏ אין דרך טובה יותר לצעיר ללכת בעקבות המשיח מאשר לבצע את הפעילות שעשה ישוע — לבשר בשירות מלא אם אפשר.‏

אלא שבתרבויות מסוימות אין זה נהוג שצעירים ישרתו בשירות מלא.‏ מבחור שמסיים את לימודיו בבית־הספר מצפים שימצא עבודה במשרה מלאה,‏ יתחתן וינהל חיים מסודרים.‏ צעירים שגדלים בתרבויות אלו נמנעים לעתים מלהצטרף לשורות המבשרים בשירות מלא (‏משלי ג׳:‏27‏)‏.‏ מדוע?‏ הלחצים שמופעלים עליהם גורמים להם להתאים את עצמם לאמות המידה של תרבותם.‏ כך קרה לרוברט.‏a

כאשר התרבות והמצפון מתנגשים זה עם זה

רוברט גדל כאחד מעדי־יהוה.‏ בשנות העשרה לחייו היתה התנהגותו טעונת שיפור והוא לא בילה בחברת ידידים טובים.‏ אמו דאגה לו,‏ וביקשה מחלוץ — מבשר בשירות מלא של עדי־יהוה — לעודד אותו.‏ רוברט יספר את ההמשך.‏

‏”‏הערכתי את ההתעניינות שגילה בי החלוץ.‏ דוגמתו הטובה עוררה בי את הרצון לשרת כחלוץ מייד עם סיום הלימודים ולהפוך זאת לקריירה.‏ אמא שוב החלה לדאוג — אלא שהפעם מסיבה אחרת.‏ בתרבות שלנו זה מקובל שנערה מחליטה להיות חלוצה מייד אחרי גמר הלימודים בבית־הספר,‏ אבל מבחור מצפים להשיג קודם כל ביטחון כלכלי,‏ ורק אז הוא יכול לחשוב על חלוציות.‏

‏”‏רכשתי מקצוע ופתחתי עסק משלי.‏ בתוך זמן קצר הייתי שקוע בעסק עד צוואר והאסיפות והשירות הפכו לסתם דבר שגרתי.‏ המצפון הציק לי — ידעתי שאני יכול לשרת את יהוה הרבה יותר.‏ זה היה מאבק של ממש לא לעמוד בציפיות של אחרים,‏ אבל אני שמח שעשיתי זאת.‏ אני נשוי,‏ ואשתי ואני משרתים כבר שנתיים כחלוצים.‏ לא מזמן מוניתי למשרת עוזר בקהילה.‏ היום אני מאושר לשרת את יהוה בכל לבי וכמיטב יכולתי”‏.‏

כתב־עת זה חוזר ומעודד את בני הנוער ללמוד מקצוע או לפתח כישורים שימושיים מסוימים — ואם אפשר עוד בשנות לימודיהם בבית־הספר.‏ לשם מה?‏ כדי להתעשר?‏ לא.‏ הסיבה העיקרית היא שיוכלו להתפרנס בכבוד כמבוגרים ולשרת את יהוה כמיטב יכולתם,‏ בייחוד בשירות מלא.‏ אך קורה לא אחת שבחורים ובחורות נעשים שקועים בבניית קריירה חילונית,‏ והשירות מאבד בעיניהם מחשיבותו.‏ יש אשר אינם חושבים כלל על שירות מלא.‏ מדוע?‏

הדברים שאמר רוברט שופכים מעט אור על הנושא.‏ מייד אחרי שסיים ללמוד מקצוע,‏ פתח עסק.‏ עד מהרה מצא את עצמו כביכול על הליכון כושר שלא הוביל אותו לשום מקום.‏ מטרתו היתה להתבסס כלכלית.‏ אך האם יש מישהו בתוך הקהילה המשיחית או מחוצה לה שהשיגו מטרה זו בצורה מלאה?‏ המשיחיים צריכים להיות אחראים מבחינה כספית,‏ ולטפל בחריצות בחובותיהם הכספיות;‏ אך עליהם לזכור שבזמנים הפכפכים אלו מעטים מגיעים לשלב שבו הם יכולים לומר שיש להם ביטחון כלכלי.‏ זו הסיבה שהמשיחיים שואבים נחמה רבה מההבטחה שהבטיח ישוע במתי ו׳:‏33‏.‏

רוברט שמח על שהחליט לבסוף לפעול על־פי נטיות לבו ולא על־פי תכתיבי התרבות.‏ הוא נהנה היום מקריירה בשירות מלא.‏ זו קריירה מכובדת,‏ והוא שלם עם עצמו,‏ מפני שהוא משרת את יהוה,‏ כפי שהוא אמר,‏ ’‏כמיטב יכולתו’‏.‏

הפק את התועלת המרבית מכישרונותיך

יש אנשים מוכשרים רבים בקרב משרתי יהוה.‏ חלקם ניחנו ביכולות שכליות גבוהות;‏ אחרים כישרוניים בעבודות ידיים.‏ כל המתנות האלו באות מיהוה,‏ הנותן ”‏חיים ונשמה וכל דבר”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏25‏)‏.‏ מתנות אלו יהיו חסרות ערך ללא חיים.‏

מן הראוי אפוא לנצל את חיינו בשירות יהוה,‏ שהרי הקדשנו אותם לאלוהים.‏ כך החליט לעשות צעיר מוכשר אחד מן המאה הראשונה לספירה.‏ הוא היה בן למשפחה מכובדת וגדל בעיר הידועה טרסוס אשר בקיליקיה.‏ הגם שהיה יהודי מלידה,‏ ירש אזרחות רומית מצד אביו,‏ ואזרחות זו הקנתה לו זכויות רבות.‏ בשנות בגרותו למד את התורה מפי אחד מגדולי ה”‏פרופסורים”‏ בתקופה ההיא — גמליאל.‏ נראה היה שלא יחלוף זמן רב והוא יזכה ב’‏עושר,‏ חן ומעמד רם’‏ (‏מעשי השליחים כ״א:‏39;‏ כ״ב:‏3,‏ 27,‏ 28‏)‏.‏

מי היה אותו צעיר?‏ שמו היה שאול אשר נעשה משיחי,‏ ועם הזמן נודע כשליח פאולוס.‏ הוא ויתר על שאיפותיו המקוריות והקדיש את כל חייו לשירות יהוה.‏ הוא לא נודע כבעל תורה דגול,‏ אלא כמבשר נלהב של הבשורה הטובה.‏ אחרי ששירת קרוב ל־30 שנה כשליח,‏ כתב פאולוס איגרת לידידיו בפיליפי,‏ ובה הזכיר כמה מהישגיו בעבר לפני שנעשה למשיחי.‏ בהמשך אמר:‏ ”‏למענו [‏למען ישוע המשיח]‏ הפסדתי את כל הדברים;‏ ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח”‏ (‏פיליפים ג׳:‏8‏)‏.‏ פאולוס לא הצטער על אורח החיים שניהל!‏

מה לגבי ההכשרה שקיבל מגמליאל?‏ האם היא שימשה אותו?‏ בהחלט!‏ לא אחת תרם פאולוס ל’‏הגנת הבשורה הטובה ולעיגונה בחוק’‏.‏ אולם פעילותו העיקרית היתה לבשר את הבשורה הטובה — דבר שלא יכול היה ללמוד בלימודיו המוקדמים (‏פיליפים א׳:‏7‏,‏ ע״ח;‏ מעשי השליחים כ״ו:‏24,‏ 25‏)‏.‏

גם כיום יש אשר משתמשים בכישרונות שהתברכו בהם וכן גם בהשכלה שרכשו לקידום ענייני המלכות.‏ אֶמי,‏ לדוגמה,‏ הוציאה תואר אקדמאי במסחר ובמשפטים.‏ בעבר היתה לה משרה רווחית במשרד עורכי־דין,‏ והיום היא משרתת כמתנדבת באחד ממשרדי הסניף של חברת המצפה.‏ הנה דברים שאמרה אֶמי על חייה הנוכחיים:‏ ”‏אני מאמינה שהחלטתי את ההחלטה הטובה ביותר בחיי.‏.‏.‏ אין לי שום רצון להתחלף עם ידידיי לשעבר מהאוניברסיטה.‏ אני גאה בדרך שבחרתי.‏ יש לי כל מה שאני צריכה ורוצה — חיים מלאי סיפוק ומאושרים וקריירה מלאה ומשביעת רצון”‏.‏

אֶמי בחרה בדרך שמביאה לה שלוות נפש,‏ סיפוק ואת ברכת יהוה.‏ אין ספק שהורים משיחיים היו מאחלים זאת לילדיהם.‏

הצלחה בשירות המשיחי

כמובן,‏ חיוני לאמץ השקפה נכונה לגבי ההצלחה בשירות המשיחי.‏ לא קשה לחוש שהפעילות מוצלחת לאחר שמבלים בנעימים בשירות השדה,‏ מחלקים ספרות מקראית ומנהלים שיחות מקראיות מעניינות עם בעלי־הבתים.‏ אך אם רק לעתים רחוקות מוצאים מישהו שמוכן לשמוע,‏ אנו עלולים להסיק שזהו בזבוז זמן.‏ עליך לזכור שאחת ההגדרות להצלחה היא ’‏רכישת חן’‏.‏ בעיני מי אנו מעוניינים למצוא חן?‏ בעיני יהוה,‏ כמובן.‏ ואת זאת נשיג בין אם יקשיבו למסר שבפינו ובין אם לאו.‏ בעניין זה לימד ישוע את תלמידיו לקח רב עוצמה.‏

אולי אתה זוכר שישוע שלח 72 מבשרי מלכות ”‏אל כל עיר ומקום אשר התכוון לבוא לשם”‏ (‏לוקס י׳:‏1‏)‏.‏ הם נדרשו לבשר בערים ובכפרים בלי ישוע.‏ זו היתה התנסות חדשה עבורם.‏ לפיכך,‏ ישוע העניק להם הדרכות מפורטות לפני ששלח אותם.‏ כשפגשו ”‏איש שלום”‏,‏ נדרשו למסור לו עדות יסודית על המלכות.‏ אך כשדחו אותם היה עליהם להמשיך בדרכם בלי להיות מוטרדים יתר על המידה.‏ ישוע הסביר שכל מי שלא היו מוכנים להקשיב להם,‏ דחו בעצם את יהוה (‏לוקס י׳:‏​4–7,‏ 10‏)‏.‏

בסיום פעילותם חזרו ה־72 ”‏בשמחה ואמרו:‏ ’‏אדוננו,‏ אפילו השדים נכנעים לנו בשמך’‏”‏ (‏לוקס י׳:‏17‏)‏.‏ אותם אנשים לא־​מושלמים ודאי התרגשו לגרש יצורים רוחניים חזקים.‏ אלא שישוע הזהיר את תלמידיו הנלהבים וציין:‏ ”‏אל תשמחו על שהרוחות נכנעות לכם;‏ שימחו על כך ששמותיכם נכתבו בשמים”‏ (‏לוקס י׳:‏20‏)‏.‏ ייתכן שלא תמיד הצליחו ה־72 לגרש שדים ולא תמיד ראו תוצאות חיוביות בשירות.‏ אך כל עוד שמרו על נאמנותם,‏ נהנו בכל עת מתמיכת יהוה.‏

האם אתה מעריך את מי שמשרתים בשירות מלא?‏

נער אחד אמר פעם לזקן־קהילה:‏ ”‏כשאסיים את התיכון,‏ אנסה למצוא עבודה.‏ אם לא אמצא עבודה,‏ אשקול את האפשרות לשרת בשירות מלא”‏.‏ אך אין זו השקפתם של רוב החלוצים.‏ היו שוויתרו על קריירות רווחיות כדי לשרת כחלוצים.‏ אחרים דחו הזדמנויות גדולות בתחום ההשכלה הגבוהה.‏ הם הקריבו מחייהם כדוגמת השליח פאולוס,‏ אך כמו פאולוס,‏ רוברט ואמי,‏ אין הם מתחרטים על ההחלטה שקיבלו.‏ הם מוקירים את הזכות שנפלה בחלקם להשתמש בכישוריהם לתהילתו של יהוה הראוי למיטבם.‏

עדי־יהוה נאמנים רבים אינם יכולים לשרת כחלוצים מסיבה זו או אחרת.‏ אולי יש להם התחייבויות מקראיות.‏ למרות זאת,‏ אם הם משרתים את אלוהים ’‏בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם’‏,‏ יהוה מרוצה מהם (‏מתי כ״ב:‏37‏)‏.‏ גם אם אין להם אפשרות לשרת כחלוצים בעצמם,‏ הם יודעים שמי שבחרו בחלוציות בחרו בקריירה טובה.‏

השליח פאולוס כתב:‏ ”‏אל תידמו לעולם הזה”‏ (‏רומים י״ב:‏2‏)‏.‏ על־פי עצת פאולוס,‏ אל לנו להרשות לאמות מידה תרבותיות או חילוניות של העולם הזה לעצב את אורח חשיבתנו.‏ גם אם אינך יכול לשרת כחלוץ,‏ הצב את שירות יהוה במרכז חייך.‏ הצלחתך תלויה בברכת יהוה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

אל תיקלע לשגרה מייגעת שאינה מובילה לשום מקום