הישועה לבוחרים באור
”יהוה אורי וישעי. ממי אירא?” (תהלים כ״ז:1).
1. אילו אמצעים מכלכלי חיים מעניק יהוה?
יהוה הוא מקור אור השמש, אור שבזכותו ייתכנו חיים עלי־אדמות (בראשית א׳:2, 14). הוא גם בורא האור הרוחני המגרש את החשיכה הקטלנית של עולם השטן (ישעיהו ס׳:2; קורינתים ב׳. ד׳:6; אפסים ה׳:8–11; ו׳:12). מי שבוחרים באור יכולים לחזור על דברי המשורר: ”יהוה אורי וישעי. ממי אירא?” (תהלים כ״ז:1). אולם, כפי שהיה בימי ישוע, הבוחרים בחושך יישפטו לכף חובה (יוחנן א׳:9–11; ג׳:19–21, 36).
2. מה אירע בימי קדם למי שמאסו באור יהוה ולמי ששמו לב לדברו?
2 בימי ישעיהו מאסו באור רוב עם בריתו של יהוה. עקב כך, חזה ישעיהו בחורבן ממלכת ישראל הצפונית. ב־607 לפה״ס נחרבה ירושלים על מקדשה ותושבי יהודה הוגלו. מי ששמו לב לדבר יהוה שאבו מכך את הכוח להדוף את הכפירה שהתפשטה בימים ההם. באשר ל־607 לפה״ס יהוה הבטיח שעושי רצונו יינצלו (ירמיהו כ״א:8, 9). אנחנו, בתור אוהבי האור, יכולים כיום ללמוד רבות מאירועי אותה תקופה (אפסים ה׳:5).
אושרם של המתהלכים באור
3. איזה ביטחון יכול לקנן בנו כיום, איזה ”גוי צדיק” אנו אוהבים, ואיזו ”עיר עָז” יש ל”גוי” זה?
3 ”עיר עָז לנו. ישועה ישית [אלוהים] חומות וָחֵל. פיתחו שערים, ויבוא גוי צדיק שומר אמונים” (ישעיהו כ״ו:1, 2). אלו הם דבריהם מלאי החדווה של הבוטחים ביהוה. יהודים נאמנים בימי ישעיהו נשאו עיניהם אל יהוה, ולא אל אלילי הכזב של בני עמם, כאל מקור הביטחון האמיתי והבלעדי. ביטחון זה מקנן גם בנו. בנוסף לכך, אנחנו אוהבים את ’הגוי הצדיק’ של יהוה — ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16; מתי כ״א:43). גם יהוה אוהב גוי זה בשל היותו שומר אמונים. בברכתו יש לישראל השייכים לאלוהים ”עיר עָז”, ארגון דמוי עיר המעניק תמיכה והגנה.
4. איזה הלוך רוח כדאי לנו לפתח?
4 יושבי ה”עיר” יודעים היטב ש”יֵצֶר סמוך תִצור [יהוה] שלום שלום [כלומר, אלוהים ינצור נטיית לב טובה בשלום ממושך], כי בך [יהוה] בטוח [צריך האדם לבטוח]”. יהוה תומך במי שהיצר שלהם הוא לבטוח בו ולחיות על־פי עקרונות הצדק שלו. לפיכך, הנאמנים ביהודה שעו לדברי ישעיהו: ”ביטחו ביהוה, עדי עד, כי ביה יהוה צור עולמים” (ישעיהו כ״ו:3, 4; תהלים ט׳:11; ל״ז:3; משלי ג׳:5). אנשים בעלי הלוך רוח זה רואים ב”יה יהוה” כצור המבטחים הבלעדי, ונהנים משלום ממושך עימו (פיליפים א׳:2; ד׳:6, 7).
השפלת אויבי אלוהים
5, 6. (א) כיצד הושפלה בבל הקדומה? (ב) כיצד הושפלה ”בבל הגדולה”?
5 מה יעשו הבוטחים ביהוה בשעת צרה ומצוקה? אל להם לחשוש. יהוה מרשה זאת לזמן מה ולבסוף נותן רווחה ומעניש את רודפיהם (תסלוניקים ב׳. א׳:4–7; טימותיאוס ב׳. א׳:8–10). תן דעתך למה שאירע ל”קריה נשגבה”. ישעיהו אומר: ”הֵשַח [יהוה] יושבי מרום, קריה נשגבה, ישפילנה ישפילה עד ארץ; יגיענה עד עפר. תרמסנה רגל, רגלי עני [שרוי בצרה ומצוקה], פעמי דלים.” (ישעיהו כ״ו:5, 6). ייתכן שהדברים אמורים בבבל. עיר זו אכן המיטה צרות על עם אלוהים. אך מה עלה בגורלה? ב־539 לפה״ס נפלה בבל בידי המדים והפרסים. איזו השפלה!
6 נבואה זו מתארת היטב את מה שאירע בימינו ל”בבל הגדולה” מאז 1919. קריה נשגבה זו נאלצה לשחרר את משרתי יהוה מן השבי הרוחני וכך נפלה והושפלה (ההתגלות י״ד:8). מה שאירע לה לאחר מכן היה משפיל עוד יותר. קבוצה קטנה זו של משיחיים ששוחררה מידיה פנתה נגדה ו’רמסה’ אותה. ב־1922 החלה קבוצה זו להכריז ברבים על קִצה הקרב ובא של הנצרות. הם פירסמו את ההודעות הנלוות לארבע תקיעות השופר של המלאכים המוזכרות בההתגלות ח׳:7–12 ואת שלוש קריאות האוי שנחזו בההתגלות ט׳:1 עד י״א:15.
”אורח לצדיק מֵישָרִים”
7. איזו הדרכה מקבלים כל הפונים לאור יהוה, במי הם תולים את תקוותם ומה יקר ללבם?
7 יהוה מושיע את הפונים אל אורו ומפלס את דרכם, כפי שמראה ישעיהו בהמשך דבריו: ”אורח לצדיק מישרים. ישר מעגל צדיק תפלס. אף אורח משפטיך, יהוה, קיווינוך. לשמך ולזכרך תאוות נפש” (ישעיהו כ״ו:7, 8). יהוה הוא אל צדיק, ועובדיו חייבים לעמוד באמות המידה הצודקות שלו. בעשותם כן מנחה אותם יהוה ומפלס את אורחותיהם. ענווים אלו נשמעים להדרכתו ומעידים בזאת שתקוותם היא ביהוה וששמו ו’זכרו’ יקרים מאוד ללבם (שמות ג׳:15).
8. איזו גישה מופתית גילה ישעיהו?
8 ישעיהו עצמו הוקיר את שם יהוה. הדבר בא לידי ביטוי בהמשך דבריו: ”נפשי איוויתיך בלילה; אף רוחי בקרבי אשחרֶך; כי כאשר משפטיך לארץ, צדק למדו יושבי תבל” (ישעיהו כ״ו:9). ישעיהו התאווה כל כולו ליהוה — בכל ’נפשו’. תאר לעצמך את הנביא מנצל את הרגעים השקטים בלילה ומתפלל אל יהוה כדי להביע את צפונות לבו ולבקש את הדרכת יהוה. איזו דוגמה נפלאה! ישעיהו למד צדקה ממשפטי יהוה. בזאת מזכיר לנו הנביא שעלינו לעמוד על המשמר ולהבחין מהו רצון יהוה.
הבוחרים בחושך
9, 10. אילו מעשי חסד עשה יהוה לעמו הלא־נאמן, וכיצד הגיבו בני העם?
9 חסד רב גילה יהוה ליהודה, אך למרבה הצער לא הכל נענו לחסדו. הרוב העדיפו פעמים רבות את המרד והכפירה על פני אור האמת של יהוה. ישעיהו אמר: ”יוּחַן רשע, בל למד צדק. בארץ נכוחות יעוול. ובל יראה גאות יהוה” (ישעיהו כ״ו:10).
10 בימי ישעיהו, כשהגן יהוה ביד רמה על יהודה מפני אויביה, לא הכירו בכך רוב בני העם. כשבירך אותם בשלום, לא גילו הכרת טובה. הואיל וכך, נטשם יהוה בידי ”אדונים” אחרים והרשה שתושבי יהודה יוגלו בבלה ב־607 לפה״ס (ישעיהו כ״ו:11–13). למרות זאת, שארית מבני העם שבו בסופו של דבר למולדתם, וזאת לאחר שקיבלו מוסר.
11, 12. (א) איזה עתיד היה לשובי יהודה? (ב) איזה עתיד היה צפוי לשוביהם של משרתיו המשוחים של יהוה ב־1919?
11 מה באשר לשוביהם של תושבי יהודה? ישעיהו אומר בלשון נבואית: ”מתים, בל יחיו. רפאים, בל יקומו. לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו” (ישעיהו כ״ו:14). כן, לאחר נפילתה ב־539 לפה״ס, נותרה בבל ללא עתיד. ברבות הימים חלפה ונעלמה כלא היתה. היא הפכה לעיר ”רפאים”, ומעצמתה הכבירה נותרה אך ורק בספרי ההיסטוריה. איזו אזהרה חריפה לכל התולים תקוותם בגיבורי העולם הזה!
12 היבטים מנבואה זו התגשמו לאחר שהרשה אלוהים שמשרתיו המשוחים יפלו בשבי רוחני ב־1918 ואחר כך שחרר אותם ב־1919. מני אז היה עתידם של שוביהם, ובראשם הנצרות, קודר. למשרתי אלוהים, לעומת זאת, ציפו ברכות עד בלי די.
”יָסַפְתָּ לגוי”
13, 14. מאילו ברכות נהנים משרתיו המשוחים של יהוה מאז 1919?
13 אלוהים קיבל בברכה את הגישה והצעדים שהעידו על חרטה מצד משרתיו המשוחים ב־1919 ובירך אותם בשגשוג. תחילה הוקדשה תשומת הלב לאיסוף אחרוני חברי ישראל השייכים לאלוהים, ובהמשך החל איסופו של ”המון רב” מן ’הצאן האחרות’ (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). ברכות אלו נחזו בנבואת ישעיהו: ”יספת לגוי יהוה, יספת לגוי; נכבדת. ריחקת כל קצווי ארץ. יהוה, בצר פְּקָדוּך; צקוּן לחש מוסרך למו [שפכו לחש של תפילה בשעה שהטלת עליהם מוסר]” (ישעיהו כ״ו:15, 16).
14 גבולות ישראל השייכים לאלוהים הגיעו לכל קצוות ארץ, וההמון הרב שהתווסף מונה כיום יותר משישה מיליון איש המבשרים את הבשורה הטובה (מתי כ״ד:14). זו ברכה נאדרת מאת יהוה, והדבר מסב כבוד רב לשמו. שם זה נשמע ב־235 ארצות — התגשמות נהדרת של הבטחתו.
15. איזו תחייה סמלית אירעה ב־1919?
15 אנשי יהודה נזקקו לעזרת יהוה כדי לצאת מן השבי הבבלי. הם לא יכלו לעשות זאת בגפם (ישעיהו כ״ו:17, 18). בדומה לכך, שחרורם של ישראל השייכים לאלוהים העיד על תמיכת יהוה. הדבר לא יכול היה לקרות בלעדיו. השינוי במצבם היה כה מדהים שישעיהו ממשיל אותו לתחיית מתים: ”יחיו מתיך. נבלתי יקומון. הקיצו ורננו, שוכני עפר! כי טל אורות טלך, וארץ רפאים תפיל” (ישעיהו כ״ו:19; ההתגלות י״א:7–11). הרפאים יוולדו כביכול מחדש ויחדשו את פעילותם.
הגנה בעתות סכנה
16, 17. (א) מה היה על היהודים לעשות ב־539 לפה״ס כדי להינצל מנפילת בבל? (ב) מה הם כנראה ה’חדרים’ כיום, ואיזו תועלת אנו מפיקים מהם?
16 משרתי יהוה זקוקים תמיד להגנתו. עם זאת, בקרוב יטה אלוהים את ידו אחת ולתמיד על עולם השטן, ומשרתיו יזדקקו אז לעזרתו יותר מאי פעם (יוחנן א׳. ה׳:19). באשר לעת סכנה זו מזהיר אותנו יהוה: ”לך, עמי, בוא בחדריך וסגור דלתך בעדך. חֲבִי כמעט רגע עד יעבור זעם. כי הנה יהוה יוצא ממקומו לפקוד עוון יושב הארץ עליו, וגילתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה” (ישעיהו כ״ו:20, 21; צפניה א׳:14). אזהרה זו עזרה ליהודים להבין מה עליהם לעשות כדי להינצל בעת נפילת בבל ב־539 לפה״ס. מי שפעלו על־פיה נותרו בבתיהם, מוגנים מן החיילים הכובשים שהסתובבו ברחובות.
17 ה’חדרים’ בנבואה מסמלים כיום כנראה את עשרות אלפי הקהילות של משרתי יהוה בעולם כולו. קהילות אלו הן מקור הגנה כבר עתה, מקום שבו משיחיים נהנים מביטחון במחיצת אחיהם תחת השגחתם האוהבת של זקני־הקהילה (ישעיהו ל״ב:1, 2; עברים י׳:24, 25). הדבר נכון במיוחד לנוכח העובדה שקץ הסדר הנוכחי קרוב ושההינצלות תלויה בצייתנות (צפניה ב׳:3).
18. כיצד יהרוג יהוה בקרוב את ”התנין אשר בים”?
18 באשר לאותה תקופה מנבא ישעיהו: ”ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, על לווייתן, נחש בריח, ועל לווייתן נחש עקלתון, והרג את התנין אשר בים” (ישעיהו כ״ז:1). מיהו ה”לווייתן” בן זמננו? זהו אולי ”הנחש הקדמוני, השטן, יחד עם עולמו המרושע, שבאמצעותו הוא נלחם בישראל השייכים לאלוהים (ההתגלות י״ב:9, 10, 17; י״ג:14, 16, 17). ב־1919 איבד הלווייתן את אחיזתו במשרתי אלוהים. ברבות הימים ייעלם כליל (ההתגלות י״ט:19–21; כ׳:1–3, 10). יהוה ’יהרוג את התנין אשר בים’. עד אז כל ניסיונותיו של הלווייתן להסב נזק בלתי הפיך לעובדי אלוהים יעלו בתוהו (ישעיהו נ״ד:17). זו עובדה מרגיעה בהחלט!
”כרם חֶמֶר”
19. מה מצבה של השארית בימינו?
19 בהתחשב באור הרב שמזריח עלינו יהוה, האין זה נכון שיש לנו סיבות למכביר להיות מאושרים? אכן כן! ישעיהו מפליא לתאר את שמחתם של משרתי יהוה: ”ביום ההוא, ’כרם חֶמֶר!’ ענו לה. אני, יהוה, נוצרה לרגעים אשקנה. פן יפקוד עליה לילה ויום אצֳרנה” (ישעיהו כ״ז:2, 3). יהוה דואג ל’כרמו’, שארית ישראל השייכים לאלוהים, ולבני לווייתם החרוצים (יוחנן ט״ו:1–8). התוצאה היא פרי המסב כבוד לשמו ומציף את משרתיו הארציים בשמחה רבה.
20. כיצד מגן יהוה על הקהילה המשיחית?
20 כעסו של יהוה כלפי משרתיו המשוחים — כעס שבעטיו הרשה שיפלו בשבי רוחני ב־1918 — נמוג. יהוה עצמו אומר: ”חימה אין לי. מי יתנני שמיר שַית במלחמה? אפשעה בה. אציתנה יחד. או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום יעשה לי” (ישעיהו כ״ז:4, 5). כדי לוודא שכרמו ימשיך להניב שפע של ”חמר” [יין], כותש יהוה ומבעיר באש כל השפעה דמויית עשבים שוטים העלולה להשחית את כרמו. יוצא מכך שאוי לו לאיש אשר מסכן את רווחתה של הקהילה המשיחית! יהי רצון שכולנו ’נחזיק במעוז’ יהוה ונבקש את חסדו והגנתו. כך אנו עושים שלום עם אלוהים — דבר כה חשוב שישעיהו רואה לנכון להזכירו פעמיים (תהלים פ״ד:2, 3, 9; רומים ה׳:1).
21. כיצד מלאו פני תבל ב”תנובה”?
21 הברכות ממשיכות לזרום: ”[בימים] הבאים יַשְרֵש יעקב, יציץ ופרח ישראל, ומלאו פני תבל תנובה” (ישעיהו כ״ז:6). פסוק זה מתגשם מאז 1919 ומהווה עדות נפלאה לכוחו של יהוה. המשיחיים המשוחים ממלאים את פני הארץ ב”תנובה”, במזון רוחני עשיר. הם שומרים בשמחה על אמות המידה הנעלות של אלוהים בתוך עולם מושחת זה. ויהוה מברך אותם ומוסיף רבים לשורותיהם. כתוצאה מכך מצטרפים אליהם מיליונים מן הצאן האחרות ויחד הם ”עובדים אותו [את אלוהים] יומם ולילה” (ההתגלות ז׳:15). מי יתן ולעולם לא נשכח את הזכות הנאדרת שיש לנו להיזון מ”תנובה” זו ולחלוק אותה עם הזולת!
22. מאילו ברכות נהנים כל המקבלים את האור?
22 בתקופה קשה זו, שבה חושך מכסה ארץ וערפל לאומים, האין אנו אסירי תודה ליהוה על האור הרוחני שהוא מזריח על משרתיו? (ישעיהו ס׳:2; רומים ב׳:19; י״ג:12) כל המקבלים את האור נהנים כבר עתה משלוות נפש ומשמחה וייהנו בעתיד מחיי־נצח. אם כן, יש לנו כל סיבה שבעולם להלל את יהוה מעומק הלב ולצרף קולנו למחבר התהלים שאמר: ”יהוה מעוז חיי. ממי אפחד? קווה אל יהוה; חזק ויאמץ לבך. וקווה אל יהוה” (תהלים כ״ז:1, 14).
האם אתה זוכר?
• מה יעלה בגורל מדכאיהם של משרתי יהוה?
• איזה שגשוג מנובא בישעיהו?
• באילו ’חדרים’ עלינו להישאר, ומדוע?
• מדוע מצבם של משרתי יהוה מסב לו כבוד?
[תיבה בעמוד 22]
ספר חדש
רוב החומר שנידון בשני המאמרים הלימודיים הוגש בנאום שניתן בכינוס המחוזי ל־2000/2001. בתום הנאום הוצג לקהל ספר חדש ששמו נבואות ישעיהו — אור לאנושות כרך א׳. ספר זה בן 416 העמודים דן פסוק אחר פסוק ב־40 הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו.
[תמונה בעמוד 18]
רק הצדיקים רשאים להיכנס ל’עיר העָז’ של יהוה, כלומר, לארגונו
[תמונה בעמוד 19]
ישעיהו ביקש את יהוה ”בלילה”
[תמונה בעמוד 21]
יהוה מגן על ’כרמו’ ומברך אותו בתנובה רבה