הכסף או החיים?
אולי שמעת על שודדים המנופפים באקדחיהם לעברו של הנשדד ומאיימים: ”הכסף או החיים!” תביעה מוכרת זו משתקפת כיום בדילמה קשה הניצבת בפני כולם — ובייחוד בפני תושבי מדינות השפע. אלא שבמקרה זה התביעה אינה מצד השודד. מקורה בדגש ההולך וגובר ששמה החברה בנושא הכסף וההצלחה החומרית.
דגש זה מעורר סדרה חדשה לגמרי של סוגיות ודאגות. באיזה מחיר יש לרדוף אחר הכסף ואחר דברים חומריים? הניתן להסתפק במועט? האם האנשים מקריבים את ”החיים האמיתיים” על מזבח החומרנות? האם הכסף הוא המפתח לחיים מאושרים?
השיגעון לכסף
מבין רצונותיו ומשאלות לבו של האדם — אם חוקיים ואם לאו — אהבת הכסף מתחרה על המקום הראשון. להבדיל מן התשוקה למין ולמזון, השיגעון לכסף עשוי להיות תמידי ובלתי פוסק. דומה שאפילו הזִקנה אינה משביעה את רעבונו. במקרים רבים דווקא בגיל מתקדם גוברת התעניינותו של האדם בכסף ובכוח הקנייה שלו ודאגותיו סביבו מתרבות.
החמדנות נמצאת במגמת עלייה. בתוך סרט פופולרי אמר השחקן הראשי: ”החמדנות מצליחה. החמדנות טובה”. רבים מגדירים את שנות ה־80’ כעידן החמדנות, אך השנים שלפני והשנים שאחרי מעידות שיחסו של האדם אל הכסף כמעט שלא השתנה כהוא זה.
החידוש הוא אולי בעובדה שרבים היום מוצאים הזדמנויות לספק מיידית את התאווה לרכוש עוד ועוד. נראה כי חלק ניכר מתושבי העולם מקדישים את רוב זמנם ומרצם לייצור ולרכישה של דברים חומריים. ודאי תסכים שצבירת נכסים והוצאת כספים הפכו בחיי היומיום המודרניים לפעילויות מלהיבות המתאפיינות לעתים בדמיון פורה.
אך האם הביא הדבר לאושר רב יותר? בתשובה לשאלה, כתב לפני 000,3 שנה המלך העשיר והחכם שלמה: ”אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה. גם זה הבל” (קהלת ה׳:9). ממחקרים סוציולוגיים בני זמננו עולות מסקנות דומות.
כסף ואושר
אחד הממצאים המפתיעים ביותר בנושא התנהגות האדם הוא שצבירת כסף ונכסים אינה מעלה בהכרח את הסיפוק והאושר. חוקרים רבים מסיקים שבהגיע האדם לרמת שפע מסוימת, תחושת הסיפוק שלו אינה תלויה בכמות נכסיו החומריים. לפיכך, רבים שחותרים באופן בלתי מרוסן אחר נכסים חומריים וכסף תוהים, ’אנחנו נהנים מן הדברים החדשים שאנו קונים. אז למה אותן הנאות אינן חוברות יחדיו לתחושת סיפוק גדולה יותר?’
בספרו אנשים מאושרים (Happy People) כתב הסופר ג׳ונתן פרידמן: ”כשיש הכנסה מינימלית מסוימת, כמות הכסף שברשותך אינה ממש מעלה ואינה מורידה באשר למציאת אושר. מעל לקו העוני היחס בין ההכנסה לבין האושר קטן מאוד”. רבים הגיעו לכלל הכרה שמה שנחוץ באמת לאושרו של הפרט הם נכסים רוחניים, מטרות מלאות תוכן וערכי מוסר. בנוסף לכך, דרושים לנו יחסים בין אישיים וחירות מסכסוכים ומלחצים שאינם מאפשרים לנו ליהנות ממה שיש לנו.
רבים סבורים שבשורש רוב תחלואי החברה מונחת הנטייה לפתור בעיות נפשיות בעזרת שפע חומרי. סוציולוגים מדברים על מצב רוח כללי של פסימיות ואי־שביעות רצון. הם גם מצביעים על המגמה הגוברת בארצות השפע לפנות לפסיכותֶרַפִּיסטים או למצוא תכלית והרמוניה פנימית אצל מורי גורו למיניהם או בתוך כתות וקבוצות מרפא. מגמה זו מעידה על כשלון הנכסים החומריים בהקניית משמעות אמיתית לחיים.
כוחו ואוזלת ידו של הכסף
נכון, כסף זה כוח. אפשר לקנות בו בתים יפים, מלתחה מהודרת ורהיטים מרהיבים. הכסף יכול לקנות גם התרפסות, ציות או חנופה ולרכוש כמה ידידים נאמנים, אם כי באופן זמני. אך בזה פחות או יותר מסתכם כוחו. הכסף אינו יכול לקנות את מה שנחוץ לנו יותר מכל — אהבה של ידיד אמת אחד, שלוות נפש, נחמה על ערש דווי. ולמי שהיחסים עם הבורא יקרים לו, הכסף אינו מסוגל לקנות לו את ברכת אלוהים.
שלמה המלך, שנהנה מכל מנעמי הכסף בימיו, הכיר בעובדה שהביטחון בנכסים חומריים אינו מוביל לאושר אין קץ (קהלת ה׳:11–14). הכסף עלול לרדת לטמיון מפאת קריסת הבנקים או אינפלציה דוהרת. נכס עלול להיהרס בסופה קשה. פוליסות ביטוח, אומנם מפצות במידה מסוימת על האובדן החומרי, אך אינן מפצות על האובדן הרגשי. מניות ואיגרות חוב עשויות בִּן־לילה להיות שוות לקליפת השום בשל התמוטטות כלכלית פתאומית. היום יש לך עבודה מכניסה ומחר כבר אין.
אם כן, כיצד נוכל לתת לכסף את המקום הראוי לו? איזה תפקיד צריכים הכסף והנכסים למלא בחיינו? קרא נא את המאמר הבא וראה כיצד תוכל להשיג דבר בעל ערך אמיתי — ”החיים האמיתיים”.
[תמונות בעמוד 4]
נכסים חומריים אינם מובילים לאושר אין קץ