’בקש שלום ורדפהו’
”עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם” (רומים י״ב:18).
1, 2. מה הן כמה מן הסיבות שבגללן לא יוכל האדם להביא שלום בר קיימא?
שווה בנפשך בית שיסודותיו רעועים, קורות התמיכה רקובים והגג מט לנפול. האם היית רוצה לעבור לגור בו ולהפוך אותו לביתך? סביר להניח שלא. אפילו שכבת צבע טרייה לא תשנה את העובדה שהבית אינו יציב. במוקדם או במאוחר סופו להתמוטט.
2 כל שלום שמקורו בעולם הזה דומה לאותו בית. הוא בנוי על יסודות רעועים — הבטחות ותוכניות של בני אדם ’שאין להם תשועה’ (תהלים קמ״ו:3). ההיסטוריה רצופה סכסוכים בין אומות, בין קבוצות אתניות ובין שבטים. נכון, היו תקופות קצרות של שלום, אך מה היה טיב השלום? אם שתי אומות נלחמות זו בזו ואחר כך מכריזות שלום מפני שאחת מהן נחלה תבוסה או מפני ששתיהן אינן רואות כל טעם בהמשך הלחימה, איזה מין שלום זה? השנאה, החשדות והקנאה שהציתו את המלחמה לא שככו. שלום שאינו אלא מסווה, ’שכבת צבע’, לעוינות אינו שלום בר קיימא (יחזקאל י״ג:10).
3. מדוע שלומם של משרתי אלוהים שונה מכל שלום מעשה ידי אדם?
3 למרות זאת, קיים שלום אמת בעולם שסוע מלחמה זה. היכן? בקרב ההולכים בעקבות ישוע המשיח, המשיחיים האמיתיים. הם מקיימים את דברי ישוע ומשתדלים לסגל לעצמם את אורח חייו (קורינתים א׳. י״א:1; פטרוס א׳. ב׳:21). השלום השורר בין המשיחיים האמיתיים בני גזעים, מעמדות חברתיים ולאומים שונים, הוא שלום אמת, משום שמקורו ביחסי השלום שיש להם עם אלוהים, יחסים המבוססים על אמונתם בקורבן הכופר של ישוע המשיח. שלומם הוא מתנה מאת אלוהים, ולא מעשה ידי אדם (רומים ט״ו:33; אפסים ו׳:23, 24). זהו פועל יוצא של כניעתם ל”שר שלום”, ישוע המשיח, ושל עבודתם את יהוה, ”אלוהי האהבה והשלום” (ישעיהו ט׳:5; קורינתים ב׳. י״ג:11).
4. כיצד משיחי ’רודף’ שלום?
4 השלום אינו נוצר מאליו בקרב אנשים לא־מושלמים. זו הסיבה שפטרוס אמר שעל המשיחי ’לבקש שלום ולרודפו’ (פטרוס א׳. ג׳:11). כיצד ניתן לעשות כן? נבואה קדומה משיבה על השאלה. ביד ישעיהו אמר יהוה: ”וכל בנייך לימודי יהוה, ורב שלום בנייך” (ישעיהו נ״ד:13; פיליפים ד׳:9). כן, שלום אמת הוא נחלתם של אלו הנשמעים לתורותיו של יהוה. יתרה מזו, שלום ו”אהבה, שמחה, ... אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי” הם פירותיה של רוח קודשו של אלוהים (גלטים ה׳:22, 23). אדם חסר אהבה, חסר שמחה, חסר סבלנות, בלתי נדיב, רע לב, בלתי נאמן, פראי וללא ריסון עצמי אינו יכול ליהנות משלום אמת.
”חיו בשלום עם כל אדם”
5, 6. (א) מה ההבדל בין אדם שליו לבין אדם רודף שלום? (ב) עם מי משתדלים המשיחיים לחיות בשלום?
5 המילה ”שלום” מוגדרת כ”שלווה, מנוחה, שקט”. הגדרה זו נכונה לגבי מצבים רבים המתאפיינים בהיעדר מאבקים. הרי אפילו אדם מת שרוי במצב כזה! אך כדי ליהנות משלום אמת אין די בשלווה. בדרשת ההר אמר ישוע: ”אשרי רודפי שלום, כי בני אלוהים ייקראו” (מתי ה׳:9). ישוע דיבר על אלה שתהיה להם ההזדמנות להיות בניו הרוחניים של אלוהים ולזכות בחיי אלמוות בשמים (יוחנן א׳:12; רומים ח׳:14–17). בסופו של דבר, כל בני האדם הנאמנים שאין להם עתיד שמימי ייהנו מן ”החירות והכבוד של הבנים לאלוהים” (רומים ח׳:21). רק לרודפי שלום יש תקווה זו. המילה היוונית שתורגמה ל”רודפי שלום” משמעה המילולי הוא ”עושי שלום”. יש בדרך כלל הבדל בין אדם שליו לבין אדם רודף שלום. רודף שלום במובן המקראי הוא אדם הפועל לקידום השלום, ומשתדל לעשות שלום במקום שלא שרר בו שלום קודם לכן.
6 בהתחשב בכך תן דעתך לעצתו של השליח פאולוס אל הרומים: ”עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם” (רומים י״ב:18). פאולוס לא אמר כאן לרומים להיות אנשים רגועים, דבר טוב כשלעצמו. הוא עודד אותם לעשות שלום. עם מי? ”עם כל אדם” — קרובי משפחה, אחים לאמונה ואפילו עם הלא־מאמינים. הוא עודד את הרומים לעשות שלום עם אחרים ’עד כמה שהדבר בידיהם’. לא, הוא לא רצה שיתפשרו על עיקרי אמונתם למען השלום. במקום להרגיז שלא לצורך, הם נדרשו לפנות אל האנשים כשפניהם לשלום. על המשיחיים היה לעשות כן במגעיהם בקהילה ומחוצה לה (גלטים ו׳:10). ברוח דומה כתב פאולוס: ”בכל עת חיתרו להיטיב איש עם רעהו וגם עם כל אדם” (תסלוניקים א׳. ה׳:15).
7, 8. מדוע וכיצד חיים המשיחיים בשלום עם הלא־מאמינים?
7 כיצד נוכל לחיות בשלום עם הלא־מאמינים שאולי מתנגדים לנו? אחת הדרכים היא לא להפגין עליונות. למשל, שימוש במונחים פוגעים לגבי אנשים מסוימים לא יתרום ליחסי השלום. יהוה גילה את העונשים הצפויים לארגונים ולקבוצות, אך אין לנו כל זכות לדבר על אף אחד כעל מישהו שדינו כבר נחרץ. לא לנו לשפוט אחרים, אפילו לא את מתנגדינו. לאחר שביקש מטיטוס להסביר למשיחיים בכרתים כיצד עליהם לנהוג עם השלטונות, אמר לו פאולוס להזכיר להם ”שלא לגדף איש, לחדול ממריבות, להיות נוחים לבריות ולהתנהג בענווה עם כל אדם” (טיטוס ג׳:1, 2).
8 החתירה לשלום עם הלא־מאמינים תורמת במידה רבה לתדמיתה של האמת בעיניהם. כמובן, לא נרקום קשרי ידידות ש’ישחיתו מידות טובות’ (קורינתים א׳. ט״ו:33). למרות זאת, עלינו להיות מנומסים ולנהוג בכל אדם בכבוד ובאדיבות אנושית. פטרוס כתב: ”היטיבו את דרכיכם בגויים, כדי שיתבוננו במעשיכם הטובים ויהללו את אלוהים ביום פקודה על אותם הדברים שבגללם השמיצו אתכם כעושי רעה” (פטרוס א׳. ב׳:12).
רודפי שלום בהטפת הבשורה
9, 10. איזו דוגמה הציב השליח פאולוס באשר ליחסי שלום עם הלא־מאמינים?
9 המשיחיים בני המאה הראשונה נודעו בתעוזתם. הם לא מיתנו את המסר שבפיהם, וכשנתקלו בהתנגדות, היו נחושים בדעתם להישמע לאלוהים יותר מאשר לבני אדם (מעשי השליחים ד׳:29; ה׳:29). אף־על־פי־כן, הם לא טשטשו את הגבולות בין תעוזה לבין גסות רוח. תן דעתך להתייחסותו של פאולוס כשהגן על אמונתו בפני המלך הורדוס אגריפס השני. הורדוס אגריפס היה אשם בגילוי עריות עם אחותו בֶּרְנִיקָה. אלא שפאולוס לא התכוון להטיף לאגריפס בענייני מוסר. תחת זאת, הבליט נקודות המקובלות על דעת שניהם, ושיבח את אגריפס על בקיאותו במנהגים היהודים ועל אמונתו בנביאים (מעשי השליחים כ״ו:2, 3, 27).
10 האם נהג פאולוס בחוסר כנות והחניף לאדם שהיה בסמכותו לשחררו? לא. פאולוס יישם את עצתו שלו ודיבר את האמת. לא היה שום שקר בדברים שאמר להורדוס אגריפס (אפסים ד׳:15). פאולוס היה אדם רודף שלום וידע כיצד להיות ”הכל למען הכל” (קורינתים א׳. ט׳:22). מטרתו היתה להגן על הזכות לבשר על ישוע. כמורה טוב, הזכיר בפתח דבריו נקודה שהוא ואגריפס לא היו חלוקים עליה. כך עזר פאולוס למלך לא־מוסרי זה לראות את הדת המשיחית באור חיובי יותר (מעשי השליחים כ״ו:28–31).
11. כיצד נוכל להיות רודפי שלום בהטפת הבשורה?
11 כיצד נוכל להיות רודפי שלום בפעילות ההטפה? עלינו, כדוגמת פאולוס, להימנע מוויכוחים. נכון, לעתים יש צורך ”לדבר בלי פחד את דבר האלוהים”, ולהגן על אמונתנו בעוז רוח (פיליפים א׳:14). אולם, ברוב המקרים מטרתנו העיקרית היא לבשר את הבשורה הטובה (מתי כ״ד:14). אם אדם רואה את האמת לגבי מטרות אלוהים, הוא יכול להיפטר מאמונות דתיות כוזבות ולהיטהר מהרגלים טמאים. אם כן, עד כמה שהדבר אפשרי מוטב להדגיש את הדברים שינעמו למאזינינו ולהתחיל בנושאים שיש בינינו הסכמה לגביהם. לא יהיה זה למועיל להרגיז אדם, שאילו היינו פונים אליו בטקט אולי היה מקשיב לבשורה שבפינו (קורינתים ב׳. ו׳:3).
רודפי שלום במשפחה
12. באילו דרכים נוכל להיות רודפי שלום במשפחה?
12 פאולוס אמר שלנשואים יהיו ”צרות בבשרם” (קורינתים א׳. ז׳:28). בני הזוג צפויים להיתקל בקשיים שונים. בין השאר יתעוררו חילוקי דעות. כיצד יש להתמודד עימם? בדרכי שלום. אדם שוחר שלום יעשה כל מאמץ למניעת הסלמת הסכסוך. כיצד? ראשית, הוא ינצור את לשונו. אם איבר קטן זה מורגל להעיר הערות עוקצניות ומעליבות, הוא בהחלט עלול להיות ’רע וחסר מעצור ומלא ארס מוות’ (יעקב ג׳:8). אדם רודף שלום משתמש בלשונו כדי לבנות ולא כדי להרוס (משלי י״ב:18).
13, 14. כיצד נוכל לשמור על השלום כשאנו חוטאים בלשוננו או כשהרגשות מתלהטים?
13 מאחר שאנו בלתי מושלמים, כולנו אומרים מדי פעם דברים שמאוחר יותר אנו מתחרטים עליהם. במקרה כזה תקן את המעוות ללא דיחוי — למען השלום (משלי י״ט:11; קולוסים ג׳:13). אל תהיה שקוע ב”מחלוקות מילים” וב”וויכוחי הבל” (טימותיאוס א׳. ו׳:4, 5, דל’). ראה מה מסתתר מתחת לפני השטח והשתדל להבין את רגשותיו של בן זוגך. אם מטיחים בך דברים נוקבים, אל תשיב באותו מטבע. זכור ש”מענה רך ישיב חימה” (משלי ט״ו:1).
14 ייתכן שלעתים יהיה עליך לנהוג על־פי עצת הכתוב במשלי י״ז:14: ”לפני התגלע הריב, נטוש”. הרפה בינתיים מן המצב הטעון. מאוחר יותר, הרגשות נרגעים וסביר להניח שתוכל לפתור את הבעיה בדרכי שלום. במקרים מסוימים מומלץ לבקש את עזרתו של זקן־קהילה משיחי בוגר. אחים מנוסים ומלאי אמפתיה יכולים להוות מקור עזרה מרענן כשנשקפת סכנה לשלום הנישואין (ישעיהו ל״ב:1, 2).
רודפי שלום בקהילה
15. איזו גישה שלילית התפתחה על־פי יעקב, בקרב כמה מן המשיחיים, ומדוע גישה זו ”ארצית”, ”חייתית” ו’נובעת מן השדים’?
15 למרבה הצער, היו משיחיים במאה הראשונה שגילו רוח של קנאה ומריבה — ההיפך הגמור משלום. יעקב אמר: ”אין זו החוכמה היורדת ממעל, אלא זו שהיא ארצית [”חייתית”, ע״ח] ונובעת מן... השדים. הן במקום שיש קנאה ומריבה, שם מהומה וכל מעשה רע” (יעקב ג׳:14–16). יש הסבורים שהמילה המתורגמת ל”מריבה” מצביעה על שאפתנות אנוכית, מאבקי כוח בחתירה למעמד. לא בכדי הגדיר זאת יעקב כדבר ’ארצי, [חייתי] ונובע מן השדים’. במהלך ההיסטוריה נאבקו מנהיגי העולם כמו חיות פרא הנלחמות זו בזו. מריבות הן אכן דבר ’ארצי’ ו’חייתי’. הן גם ’נובעות מן השדים’. תכונה מזיקה זו נתגלתה לראשונה אצל המלאך רודף השררה שיצא נגד יהוה אלוהים והפך לשטן, שר השדים.
16. כיצד גילו כמה משיחיים במאה הראשונה רוח דומה לזו של השטן?
16 יעקב האיץ במשיחיים שלא לתת לרוח המריבות להתפתח בקרבם שכן היא מפרה את השלום. הוא כתב: ”מאין הסכסוכים והמריבות אשר ביניכם? האם לא מתאוותיכם הנלחמות בתוך איבריכם?” (יעקב ד׳:1) ה’תאוות’ כאן עשויות להיות תשוקה חמדנית לדברים חומריים או שאיפה לגדוּלה, לכוח או להשפעה. היו כנראה בקהילה שרצו כדוגמת השטן להיות באור הזרקורים ולא להיחשב ל’קטנים’, כפי שהמשיחיים האמיתיים אמורים להיות על־פי דברי ישוע (לוקס ט׳:48). רוח כזו עלולה להשבית את שלום הקהילה.
17. כיצד יכולים המשיחיים כיום להיות רודפי שלום בקהילה?
17 גם אנו חייבים כיום להדוף כל נטייה לחומרנות, לקנאה או לשאיפות סרק. אם אנו באמת רודפי שלום, לא נחוש מאוימים אם כמה בקהילה מיומנים יותר מאיתנו בפעילויות מסוימות, ולא נפקפק במניעיהם כדי להוריד מערכם בעיני אחרים. אם ניחנו ביכולת ראויה לציון, לא נשתמש בה כדי להיראות טובים מאחרים, ולא ניתן את הרושם שהקהילה תפרח אך ורק בזכות המיומנות והידע שיש לנו. גישה זו תוליד פילוגים ולא תצמיח שלום. שוחרי שלום אינם מתהדרים בכישרונותיהם אלא משתמשים בהם בצניעות כדי לשרת את אחיהם ולהסב כבוד ליהוה. הם יודעים שאחרי הכל, האהבה — ולא היכולת — היא סימן הזיהוי של משיחי אמיתי (יוחנן י״ג:35; קורינתים א׳. י״ג:1–3).
”פקודתך שלום”
18. כיצד חותרים הזקנים לקידום השלום ביניהם?
18 על זקני־הקהילה לשמש דוגמה כאנשים רודפי שלום. יהוה ניבא על עמו: ”ושמתי פקודתךְ שלום ונוגשייך צדקה” (ישעיהו ס׳:17). בהתאם לנבואה זו, הרועים המשיחיים חותרים לקידום השלום בינם לבין עצמם ובקרב העדר. זקני־הקהילה ישמרו על השלום ביניהם אם יגלו את ”החוכמה אשר ממעל”, אשר אוהבת שלום וסובלנית היא (יעקב ג׳:17). מאחר שלכל זקן־קהילה רקע וניסיון משלו, צפוי שיהיו להם לפעמים דעות שונות. האם משמע הדבר שאין ביניהם שלום? לא, כל עוד הם מתמודדים עם המצב כיאות. רודפי שלום מביעים בצניעות את דעותיהם ומקשיבים בכבוד לדעות הזולת. במקום לעמוד על שלו, ישקול שוחר השלום את השקפתו של אחיו ויזכיר זאת בתפילותיו. אם אין הפרת עיקרון, יש בדרך כלל מקום למגוון דעות. ואם אחרים אינם חושבים כמוהו, יקבל שוחר השלום את החלטת הרוב. כך יראה שהוא סובלני (טימותיאוס א׳. ג׳:2, 3). משגיחים מנוסים יודעים ששמירת השלום חשובה יותר מהכתבת דעתם האישית.
19. כיצד פועלים הזקנים כרודפי שלום בקהילה?
19 זקני־הקהילה תומכים בחברי הצאן ואינם ביקורתיים כלפיהם. כך הם מקדמים את שלום הקהילה. אמת, לפעמים יש צורך לתקן אחים מסוימים (גלטים ו׳:1). אך הטלת מוסר אינה עיקר תפקידו של המשגיח המשיחי. הוא מרבה במתן שבחים. זקני־קהילה אוהבים משתדלים למצוא את הטוב באחרים. המשגיחים מעריכים את העבודה הקשה של אחיהם לאמונה, ובטוחים שאחיהם עושים כמיטבם (קורינתים ב׳. ב׳:3, 4).
20. איזו תועלת מפיקה הקהילה אם כל חבריה רודפי שלום?
20 אם כן, אנו משתדלים להיות רודפי שלום ולקדם את השלום במשפחה, בקהילה ובמגעינו עם הלא־מאמינים. אם נפעל בשקדנות לטיפוח השלום, נתרום לשמחת הקהילה. כך גם נזכה להגנה ולחיזוקים בדרכים רבות, ועל כך נדבר במאמר הבא.
האם אתה זוכר?
• מה הכוונה להיות רודף שלום?
• כיצד נוכל להיות רודפי שלום במגעינו עם הלא־מאמינים?
• באילו דרכים ניתן לטפח את השלום במשפחה?
• כיצד יכולים הזקנים לקדם את השלום בקהילה?
[תמונה בעמוד 9]
רודפי שלום אינם מפגינים עליונות
[תמונות בעמוד 10]
המשיחיים הם רודפי שלום בפעילות ההטפה, בביתם ובקהילה