אלוהים מקבל אנשים מכל העמים

בביקורו הראשון במאלי,‏ התרשם ג׳ון מאוד מהכנסת האורחים של מַאמַדוּ ובני ביתו.‏ בשעה שישב ג׳ון על רצפת האדמה ואכל בהיסוס מה מן הקערה המשותפת,‏ הוא חשב לעצמו מה תהיה הדרך הטובה ביותר להעניק למארח מתנה יקרה מאוד — את בשורת המלכות מתוך דבר־אלוהים,‏ המקרא.‏ אף שידע צרפתית,‏ שפה המדוברת במאלי,‏ תהה ג׳ון כיצד יוכל לתקשר עם בני משפחה שדתם ואורח חשיבתם שונים לחלוטין משלו.‏

אין זה מפתיע שהכתוב במקרא על העיר בבל עלה במחשבתו של ג׳ון.‏ אלוהים בלבל שם את שפתם של האנשים המרדנים (‏בראשית י״א:‏​1–9‏)‏.‏ כתוצאה מכך הופיעו ברחבי העולם אוכלוסיות בעלות שפות,‏ דתות ודפוסי חשיבה שונים.‏ בימינו,‏ נסיעות והגירה הפכו לעניין שבשגרה,‏ ולכן רבים מתמודדים עם בעיה הדומה לזו שהיתה לג׳ון,‏ אפילו בשכונתם:‏ כיצד יוכלו לחלוק את תקוותם המבוססת על המקרא עם אנשים מרקע שונה?‏

דוגמה מימי קדם

יונה,‏ כמו נביאים אחרים בעם ישראל,‏ הפנה את דבריו בעיקר לבני ישראל.‏ הוא ניבא בתקופה שבה תושבי מלכות עשרת השבטים הכופרת עשו בפרהסיה מעשים הממיטים חרפה על שם אלוהים (‏מלכים ב׳.‏ י״ד:‏​23–25‏)‏.‏ תאר לעצמך כיצד הגיב יונה כשהוטלה עליו השליחות המיוחדת לעזוב את מכורתו וללכת לאשור כדי להטיף לתושבי נינווה,‏ אנשים בעלי דת ותרבות שונות משלו.‏ אפשר שיונה אפילו לא דיבר את שפתם,‏ לפחות לא ברהיטות.‏ בכל אופן,‏ יונה סבר ככל הנראה שהמשימה למעלה מיכולתו,‏ והוא ברח (‏יונה א׳:‏​1–3‏)‏.‏

יונה היה צריך אפוא ללמוד שיהוה אלוהים רואה מעבר לחזות החיצונית ושהוא בוחן את הלב (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7‏)‏.‏ לאחר שהציל את יונה בדרך נס מטביעה,‏ ציווה עליו יהוה בפעם השנייה להטיף לתושבי נינווה.‏ יונה ציית,‏ והתוצאה היתה שאנשי נינווה חזרו בתשובה כאיש אחד.‏ אך יונה עדיין לא אימץ את ההשקפה הנכונה.‏ בעזרת הדגמה מעשית רבת עוצמה,‏ לימד אותו יהוה שעליו לשנות את גישתו.‏ יהוה שאל את יונה:‏ ”‏ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה,‏ אשר יש בה הרבה משתים־עשרה ריבּוֹ אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו?‏”‏ (‏יונה ד׳:‏​5–11‏)‏.‏ מה לגבינו כיום?‏ כיצד נוכל לעזור לאנשים מרקעים שונים?‏

קבלת שומרונים ולא־יהודים

במאה הראשונה לספירה הורה ישוע לתלמידיו לעשות תלמידים מכל הגויים (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏.‏ זה לא היה קל עבורם.‏ תלמידיו של ישוע היו יהודים,‏ וכמו יונה,‏ היו רגילים לשוחח רק עם אנשים מרקע ותרבות הזהים לשלהם.‏ סביר להניח שהם גם הושפעו מהדעות הקדומות שרווחו באותם ימים.‏ אך יהוה כיוון את העניינים כדי שמשרתיו יבינו בהדרגה את רצונו לגביהם.‏

הצעד הראשון היה להתגבר על הדעות הקדומות שהיו ליהודים על השומרונים.‏ יהודים לא התערבו עם שומרונים.‏ למרות זאת,‏ ישוע לא אחת הכין את הדרך לקראת היום שבו יקבלו השומרונים את הבשורה הטובה.‏ הוא לא נשא פנים כאשר שוחח עם אשה שומרונית (‏יוחנן ד׳:‏​7–26‏)‏.‏ בהזדמנות אחרת,‏ בעזרת המשל על השומרוני הטוב,‏ הוא הראה ליהודי שומר מצוות שאהבת הרֵע אינה נחלת היהודים בלבד (‏לוקס י׳:‏​25–37‏)‏.‏ בהגיע שעתו של יהוה לקבל שומרונים אל הקהילה המשיחית,‏ פיליפוס,‏ פטרוס ויוחנן — כולם יהודים — בישרו לתושבי שומרון,‏ והמסר שהיה בפיהם גרם לשמחה רבה בעיר ההיא (‏מעשי השליחים ח׳:‏​4–8,‏ 14–17‏)‏.‏

אם המשיחיים היהודים התקשו לאהוב את השומרונים,‏ שהיו בעצם קרובים־רחוקים של היהודים,‏ ודאי היה להם קשה עוד יותר לגלות אהבה כלפי לא־יהודים,‏ נוכרים,‏ שאותם שנאו היהודים ובזו להם.‏ אף־על־פי־כן,‏ אחרי מותו של ישוע ניתן היה להסיר את המחיצה שהפרידה בין המשיחיים היהודים ובין הגויים (‏אפסים ב׳:‏​13,‏ 14‏)‏.‏ יהוה רצה לעזור לפטרוס לקבל את הסידור החדש,‏ ואמר לו בחזון:‏ ”‏לאשר טיהר אלוהים,‏ אתה אל תקרא ’‏טמא’‏”‏.‏ אז הובילה אותו רוחו של יהוה אל נוכרי ששמו קורנליוס.‏ כשהבין פטרוס את השקפתו של אלוהים — שאין לקרוא טמא לאותו נוכרי משום שאלוהים טיהרו — אמר בהשראת הרוח:‏ ”‏באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו”‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏​9–35‏)‏.‏ עד כמה נדהם פטרוס כאשר העיד אלוהים שהוא מקבל את קורנליוס ומשפחתו בשופכו עליהם את רוח הקודש!‏

פאולוס — כלי נבחר לבשר לגויים

שירותו של פאולוס ממחיש בצורה יוצאת דופן כיצד יהוה מכין בהדרגה את משרתיו לאהוב אנשים מכל מיני רקעים ולעזור להם.‏ כאשר נעשה פאולוס למשיחי,‏ אמר ישוע שהוא ישרת ככלי נבחר לשאת את שמו לפני הגויים (‏מעשי השליחים ט׳:‏15‏)‏.‏ לאחר מכן יצא פאולוס לעֲרָב,‏ אולי כדי להגות במטרת אלוהים להשתמש בו למען ישמיע את הבשורה הטובה לגויים (‏גלטים א׳:‏​15–17‏)‏.‏

במהלך מסע ההטפה הראשון של פאולוס,‏ הוא בישר בלהיטות רבה ללא־​יהודים (‏מעשי השליחים י״ג:‏​46–48‏)‏.‏ יהוה בירך את פעילותו של פאולוס וכך הוכיח שהשליח פעל בהתאם לסידור שנקבע מטעמו.‏ פאולוס הבין את עמדתו של יהוה לאשורה,‏ ואת זאת ממחיש המקרה שבו הוא הוכיח באומץ את פטרוס על שפעל במשוא פנים ונמנע מלהתערב עם אחים לא־יהודים (‏גלטים ב׳:‏​11–14‏)‏.‏

יש ראיות נוספות לכך שאלוהים כיוון את מאמציו של פאולוס.‏ במסע ההטפה השני שלו,‏ מנעה רוח הקודש מפאולוס לבשר בפרובינציה הרומית ביתיניה (‏מעשי השליחים ט״ז:‏7‏)‏.‏ ככל הנראה השעה לכך לא היתה כשרה,‏ אולם במועד מאוחר יותר היו מתושבי ביתיניה שהפכו למשיחיים (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏1‏)‏.‏ איש מקדוני אחד ביקש מפאולוס בחזון:‏ ”‏עבור אל מקדוניה ועזור לנו”‏.‏ פאולוס הסיק מכך שעליו לשנות כיוון כדי להכריז את הבשורה באותה פרובינציה (‏מעשי השליחים ט״ז:‏​9,‏ 10‏)‏.‏

יכולת ההסתגלות של פאולוס נבחנה כאשר בישר לאנשי אתונה.‏ חוקי יוון ורומא אסרו הטפה על אלים זרים ועל מנהגים דתיים חדשים.‏ אהבתו של פאולוס לאנשים גרמה לו לבחון היטב את אורחות דתם.‏ הוא ראה באתונה מזבח שכתוב עליו ”‏לאל בלתי נודע”‏,‏ והשתמש במידע הזה בפעילות ההטפה (‏מעשי השליחים י״ז:‏​22,‏ 23‏)‏.‏ איזו דרך מצוינת להציג את המסר שלו באדיבות ובכבוד!‏

פאולוס ודאי שמח מאוד כשחשב על פרי עמלו כשליח לגויים.‏ הוא עזר לייסד קהילות שהיה בהן מספר רב של משיחיים לא־יהודים בקורינתוס,‏ בפיליפי,‏ בתסלוניקי ובערים בגלטיה.‏ הוא סייע לאנשי אמונה כגון דמריס,‏ דיוניסיוס,‏ סרגיוס פולוס וטיטוס.‏ איזו זכות היתה זו לראות כיצד אנשים שלא הכירו לא את יהוה ולא את המקרא,‏ מקבלים את האמת המשיחית.‏ בעניין חלקו בהושטת עזרה ליהודים להגיע לידיעת האמת,‏ ציין פאולוס:‏ ”‏ואומנם השתדלתי לבשר במקומות שטרם השמיעו בהם את שם המשיח.‏.‏.‏ אלא ככתוב:‏ ’‏אשר לא סוּפַּר להם ראו,‏ ואשר לא שמעו התבוננו’‏”‏ (‏רומים ט״ו:‏​20,‏ 21‏)‏.‏ האם נוכל להשמיע את הבשורה לאנשים בעלי תרבות שונה משלנו?‏

עוזרים לכל עמי הארץ

שלמה התפלל ליהוה בעניין נוכרים שיבואו להשתחוות במקדש שבירושלים וביקש:‏ ”‏אתה תשמע השמים מכון שבתך,‏ ועשית ככל אשר יקרא אליך הנוכרי,‏ למען ידעון כל עמי הארץ את שמך”‏ (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏​41–43‏)‏.‏ זהו גם רצונם של אלפי מבשרי מלכות בארצות רבות כיום.‏ הם פוגשים אנשים כתושבי נינווה,‏ אשר מבחינה רוחנית ’‏לא יודעים בין ימינם לשמאלם’‏.‏ מבשרים אלה להוטים ליטול חלק בהתגשמות נבואות העוסקות באיסוף עובדי אלוהים אמיתיים בני עמים רבים (‏ישעיהו ב׳:‏​2,‏ 3;‏ מיכה ד׳:‏​1–3‏)‏.‏

כשם שאנשים מכנסיות הנצרות קיבלו את מסר התקווה הטמון במקרא,‏ כך עושים אנשים מרקעים דתיים אחרים.‏ כיצד עובדה זו נוגעת לך אישית?‏ בחן את עצמך בכנות.‏ אם אתה חש שדעה קדומה כלשהי היכתה שורשים בלבך,‏ עקור אותה בעזרת אהבה.‏a אל תדחה אנשים שאלוהים מוכן לקבל (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏

הכן את עצמך שכלית לפני שתשוחח עם אנשים מרקע אחר.‏ התוודע לאמונותיהם,‏ תחומי התעניינותם ואורח חשיבתם.‏ לאחר מכן,‏ חפש מכנה משותף.‏ נהג באחרים בטוב־לב ובחמלה.‏ אל תתעמת איתם;‏ הייה גמיש וחיובי (‏לוקס ט׳:‏​52–56‏)‏.‏ קו פעולה זה רצוי בעיני יהוה,‏ ”‏החפץ שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏4‏)‏.‏

עד כמה אנו שמחים שיש בקהילותינו אנשים ממגוון כה רחב של רקעים!‏ (‏ישעיהו נ״ו:‏​6,‏ 7‏)‏ מחמם את לבנו לשמוע כיום לא רק שמות כגון שרה,‏ יוסי,‏ שלמה ולוי,‏ אלא גם שמות אחרים,‏ כמו מַאמַדוּ,‏ גֶ’‏גָאן,‏ רֵזָה וצ׳אנג.‏ אכן,‏ ’‏נפתח לנו פתח רחב לפעולה’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ז:‏9‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה ננצל כל הזדמנות להושיט את הזמנתו של האל שאין עימו משוא פנים,‏ יהוה,‏ ונקבל בברכה אנשים מכל העמים!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

פאולוס היה גמיש,‏ וחלק את הבשורה עם אנשים בכל מקום

‏.‏.‏.‏ באתונה

‏.‏.‏.‏ בפיליפי

‏.‏.‏.‏ במהלך מסעותיו