’התייצב נגד השטן’
”התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7).
1. כיצד אפשר לתאר את עולמנו כיום, ומדוע המשוחים ובני לווייתם צריכים לעמוד על המשמר?
”אלוהים נעלם אך השטן נשאר”. מילים אלו, שאמר המחבר הצרפתי אנדרֶה מאלרוֹ, מתאימות מאוד לעולמנו. מעשי בני האדם משקפים יותר את תחבולותיו של השטן מאשר את רצון אלוהים. השטן מדיח את האנשים ”בכל גבורה, באותות ובמופתי שקר ובכל תרמית רשע המיועדים לבני האבדון” (תסלוניקים ב׳. ב׳:9, 10). כיום, ב”אחרית הימים”, מתמקד השטן במיוחד במשרתיו המוקדשים של אלוהים ועושה מלחמה עם המשיחיים המשוחים, ”השומרים את מצווֹת אלוהים ולהם עדות ישוע” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; ההתגלות י״ב:9, 17). עדים אלה ובני לווייתם בעלי התקווה הארצית צריכים אפוא לעמוד על המשמר.
2. כיצד הדיח השטן את חוה, ואיזה חשש הביע השליח פאולוס?
2 השטן הוא נוכל גמור. במסווה של נחש, הוא שכנע את חוה להאמין שהיא תהיה הרבה יותר מאושרת אם תתנער מתלותה באלוהים (בראשית ג׳:1–6). כארבעת אלפים שנה לאחר המקרה הזה הביע השליח פאולוס חשש שמא המשיחיים בקורינתוס יפלו קורבן לתכסיסיו הערמומיים של השטן. פאולוס כתב: ”אך חוששני שמא תודחנה מחשבותיכם מן הפשטות שבמשיח, כמו שאירע לחוה כאשר הדיח אותה הנחש בעורמתו” (קורינתים ב׳. י״א:3). השטן משחית את שכלם של האנשים ומעוות את חשיבתם. בדיוק כשם שהדיח את חוה, ביכולתו לגרום גם למשיחיים להסיק מסקנות שגויות ולחשוב שאושרם תלוי במשהו שאינו מקובל על יהוה ועל בנו.
3. איזו הגנה מפני השטן מספק יהוה?
3 ניתן להמשיל את השטן לצייד ציפורים שמניח מלכודות כדי ללכוד קורבנות תמימים. כדי שלא ניפול במלכודות השטן, עלינו ’לשבת בסתר עליון’, שהוא מקום הגנה סמלי שנותן יהוה למי שמעשיהם מעידים על הכרה בריבונותו האוניברסלית (תהלים צ״א:1–3). אנו זקוקים לכל אמצעי ההגנה שמספק לנו אלוהים באמצעות דברו, רוחו וארגונו כדי ש’נוכל לעמוד נגד נכלי השטן’ (אפסים ו׳:11). המילה היוונית שתורגמה כאן ל’נכלים’ משמעה גם ”תחבולות” או ”תכסיסים”. השטן אכן משתמש בתכסיסים ובתחבולות רבים על מנת ללכוד את משרתי יהוה.
לכודות שטמן השטן למשיחיים הקדומים
4. באיזו סביבה חיו המשיחיים הקדומים?
4 המשיחיים במאה הראשונה והשנייה חיו בתקופה שבה היתה האימפריה הרומית בשיא עוצמתה. הפַּקְס רוֹמָנָה (השלום הרומי) תרם לשגשוג בחיי המסחר. השגשוג פינה זמן רב לבני המעמד הגבוה, והשליטים דאגו לכך שההמונים יקבלו בידור בשפע כדי שלא יפנו את מרצם לפעילות נגד הרשויות. בתקופות מסוימות היה מספר ימי החג כמספר ימי העבודה. המנהיגים השתמשו בכספי הציבור כדי לתת לעם לחם ושעשועים וכך מילאו את קיבתם והסיחו את דעתם.
5, 6. (א) מדוע לא היה ראוי שהמשיחיים יפקדו את התיאטרונים ואת האמפיתיאטרונים באימפריה הרומית? (ב) באיזו תחבולה השתמש השטן, וכיצד יכלו המשיחיים לא ליפול בפח?
5 האם מצב זה היווה סכנה לאותם משיחיים? אם נשפוט לפי האזהרות שכתבו משיחיים כדוגמת טרטוליאנוס, שחיו בימים שאחרי תקופת השליחים, רוב הפעילויות של שעות הפנאי באותם ימים הציבו סכנות רוחניות ומוסריות רבות למשיחיים האמיתיים. למשל, מרבית החגים והמשחקים הציבוריים התקיימו לכבוד אלילים (קורינתים ב׳. ו׳:14–18). אפילו מחזות קלאסיים רבים שהוצגו בתיאטרונים היו לא־מוסריים להחריד או מלאים באלימות ובשפיכות דמים. עם הזמן החלו האנשים למאוס בקלאסיקה והחליפו אותה במחזות פנטומימה שפלים ומתועבים. בספרו חיי יום־יום ברומא העתיקה (Daily Life in Ancient Rome) אומר ההיסטוריון ז׳רום קַרְקוֹפִינוֹ: ”במחזות אלו רשאיות היו השחקניות להתפשט עד אחרון בגדיהן... [היתה] שפיכות דמים. ...[הפנטומימאי] שקע אל תהום השחיתות שהציפה את המוני־העם של הבירה. הם לא נבעתו למראה הצגות כאלו, יען כי הרציחות הנוראות באמפיתיאטרון הקהו זה כבר את רגשותיהם ועיוותו את יצריהם” (מתי ה׳:27, 28).
6 באמפיתיאטרונים לחמו גלדיאטורים זה בזה עד מוות. הם נלחמו גם עם חיות פרא עד שהרגו אותן או שנטרפו על־ידי החיות. פושעים שנידונו למוות, ובסופו של דבר גם משיחיים רבים, הושלכו אל החיות האכזריות. עוד באותם ימים התחבולה שהשתמש בה השטן היתה להקהות את סלידתם של האנשים מאי־מוסריות ומאלימות, עד שמעשים אלה הפכו לדבר שבשגרה ולמצרך מבוקש. הדרך היחידה לא ליפול במלכודת זו היתה לשמור מרחק מן התיאטרונים והאמפיתיאטרונים (קורינתים א׳. ט״ו:32, 33).
7, 8. (א) מדוע לא היה זה נבון מצד משיחי לנכוח במרוצי המרכבות? (ב) כיצד יכול היה השטן לנצל את המרחצאות הרומיות כמלכודת עבור המשיחיים?
7 מרוצי מרכבות שהתקיימו בזירות מלבניות גדולות היו ודאי מלהיבים ביותר, אך הם לא התאימו למשיחיים משום שלעתים קרובות פרצה אלימות בקהל. מחבר בן המאה השלישית מסר שכמה מן הצופים החליפו מהלומות אגרופים, וקַרְקוֹפִינוֹ מציין ש”אסטרולוגים וזונות עסקו במשלח ידם” במעברים שבמבנה הזירה. ברור אפוא שזירת המרוצים לא היתה מקום יאה למשיחיים (קורינתים א׳. ו׳:9, 10).
8 ומה לגבי המרחצאות הרומיות המפורסמות? כמובן, לא היה שום דבר פסול ברחצה לשם שמירה על ניקיון הגוף. אך מרחצאות רומיות רבות היו למעשה מבנים ענקיים שכללו חדרי עיסוי, אולמי התעמלות, חדרי הימורים וחדרי אוכל. אף־על־פי שבאופן תיאורטי היו מועדים קבועים לנשים ולגברים לשימוש נפרד במרחצאות, בפועל הותרה רחצה משותפת והיא לא נחשבה לדבר יוצא דופן. קְלֶמֶנְס מאלכסנדריה כתב: ”בתי המרחצאות פתוחים הן לגברים והן לנשים ללא הבחנה; הם מתערטלים שם למטרות סיפוק תאוות זימה”. השטן יכול היה לנצל בדרך זו מוסד חוקי כמלכודת עבור המשיחיים. הנבונים הדירו משם את רגליהם.
9. מאילו מלכודות היו צריכים המשיחיים הקדומים להתרחק?
9 ההימורים היו בילוי מועדף בקרב הציבור בימי העדנה של האימפריה הרומית. המשיחיים הקדומים יכלו להימנע מן ההימורים שהתנהלו במרוצי המרכבות על־ידי כך שפשוט היו מתרחקים מאותן זירות. הימורים לא־חוקיים בקנה מידה קטן יותר התנהלו בחדרים האחוריים של האכסניות ובתי המרזח. המשתתפים הימרו על מספר זוגי או לא־זוגי של אבנים או עצמות קטנות שהחזיק בידו מהמר אחר. ההימורים הוסיפו ריגוש לחיי האנשים משום שהם הציעו להם את האפשרות לעשות כסף קל (אפסים ה׳:5). בנוסף לכך, המלצריות במקומות אלה היו בדרך כלל זונות, כך שהסכנה שם כללה גם הסתבכות באי־מוסריות מינית. אלה היו כמה מן המלכודות שהניח השטן למשיחיים שהתגוררו בערים השונות באימפריה הרומית. האם המצב שונה מאוד בימינו?
מלכודות השטן בימינו
10. במה דומה המצב בימינו לזה ששרר בתקופת האימפריה הרומית?
10 תכסיסיו של השטן לא השתנו במידה רבה לאורך השנים. השליח פאולוס נתן עצות נוקבות למשיחיים בעיר המושחתת קורינתוס כדי ’שלא יערים עליהם השטן’. הוא אמר להם: ”מזימותיו [של השטן] לא נעלמו מאיתנו” (קורינתים ב׳. ב׳:11). בארצות מפותחות רבות, המצב כיום דומה לזה ששרר בימי השיא של האימפריה הרומית. לרשותם של רבים עומד יותר פנאי מאי פעם. הגרלות הלוטו מעניקות זיק של תקווה אפילו לעניים. קיים שפע של בידור זול שמעסיק את הציבור. האיצטדיונים מלאים, אנשים מהמרים וההמונים, וגם השחקנים עצמם, מגיעים לפעמים לכדי אלימות. מוסיקה בזויה ממלאת את אוזני האנשים, ומופעי זימה מוצגים על במות התיאטרון, בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה. בכמה ארצות מקובל בילוי משותף של גברים ונשים בסאונות ובמעיינות חמים, שלא להזכיר רחצה בעירום בחופים מסוימים. בדיוק כפי שהיה במאות הראשונות אחרי הולדת הדת המשיחית, השטן מנסה לפתות את משרתי אלוהים באמצעות תרבות הפנאי העולמית.
11. באילו מלכודות עלול ליפול מי שרוצה ”להשתחרר” ולהירגע?
11 בעולם המתאפיין בלחצים, טבעי שנחוש צורך ”להשתחרר” או ”להתנתק”. אולם, כשם שבתי המרחצאות הרומים כללו סכנות פוטנציאליות עבור המשיחיים, כך גם כמה מתקני נופש ואתרי בילוי שונים הפכו למלכודות שבאמצעותן השטן מפתה כיום את המשיחיים לאי־מוסריות ולשתייה מופרזת. פאולוס כתב לקהילה בקורינתוס: ”אל תיטעו: חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות. התפכחו לצדק ואל תחטאו, כי יש כמה שאין בהם דעת אלוהים” (קורינתים א׳. ט״ו:33, 34).
12. מה הם כמה מן התכסיסים שבהם משתמש כיום השטן כדי להפיל בפח את משרתי יהוה?
12 במקרה של חוה השתמש השטן בעורמה כדי להשחית את חשיבתה (קורינתים ב׳. י״א:3). כיום, אחת המלכודות של השטן היא לגרום למשיחיים לחשוב שאם ישתדלו להוכיח שעדי־יהוה הם בדיוק כמו כולם, יצליחו למשוך אנשים לאמת. אך לפעמים הם מרחיקים לכת, וקורה בדיוק ההיפך (חגי ב׳:12–14). תכסיס נוסף של השטן הוא לגרום למשיחיים מוקדשים, הן צעירים והן מבוגרים, לחיות חיים כפולים ובכך ’להעציב את רוח הקודש’ (אפסים ד׳:30). יש הנופלים במלכודת זו על־ידי שימוש לרעה באינטרנט.
13. איזו מלכודת נסתרת היא בעצם אחד מנכליו של השטן, ואיזו עצה בספר משלי נוגעת לעניין זה?
13 מלכודת נוספת העומדת לרשותו של השטן היא מעורבות בתורת הנסתר. כמובן, משיחי אמיתי לא יהיה מעורב בכוונה תחילה בעבודת השטן ולא יתעסק בספיריטיזם. אך יש המגלים חוסר זהירות בכל הקשור לסרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב ואפילו ספרי ילדים וחוברות קומיקס, המבליטים אלימות או עיסוק בעל־טבעי. יש לשמור מרחק מכל מה שקשור ולוּ בעקיפין לתורת הנסתר. המשל החכם מציין: ”צינים פחים [קוצים ומכשולים] בדרך עיקש; שומר נפשו ירחק מהם” (משלי כ״ב:5). הואיל והשטן הוא ”אל העולם הזה”, כל דבר שצובר פופולריות רבה עלול לשמש כהסוואה לאחת ממלכודותיו (קורינתים ב׳. ד׳:4; יוחנן א׳. ב׳:15, 16).
ישוע התייצב נגד השטן
14. כיצד עמד ישוע בניסיון הראשון של השטן?
14 ישוע הציב לנו דוגמה טובה כשהתייצב נגד השטן וגרם לו לברוח. אחרי שנטבל וצם במשך 40 יום, ניסה אותו השטן (מתי ד׳:1–11). מטרת הניסיון הראשון היתה לנצל את הרעב הטבעי שחש ישוע אחרי שצם. השטן הזמין את ישוע לחולל את הנס הראשון שלו כדי להשביע צורך גופני. ישוע ציטט את הכתוב בדברים ח׳:3 וסירב לנצל את כוחותיו למטרה אנוכית. הוא ייחס למזון הרוחני חשיבות רבה יותר מאשר למזון הגשמי.
15. (א) איזו תאווה טבעית חשב השטן לנצל כדי לנסות את ישוע? (ב) מהו אחד הנכלים הערמומיים העיקריים שהשטן משתמש בהם כיום נגד משרתי אלוהים, וכיצד נוכל להתייצב נגד השטן?
15 מה שמעניין בניסיון הזה הוא שהשטן לא ניסה לגרום לישוע לבצע חטא מיני. הרעב, שמעורר באופן טבעי רצון לאכול, נראה לשטן כתאווה הגופנית החזקה מכול שניתן לנצלה באותו רגע כדי לנסות את ישוע. באילו דברים משתמש כיום השטן כדי לפתות את משרתי אלוהים? הללו רבים ומגוונים, אך פיתויים מיניים הם בין הנכלים העיקריים שבהם הוא משתמש כדי להפר את תומתם של משרתי יהוה. ביכולתנו להתנגד לשטן ולפיתוייו אם נחקה את ישוע. כשם שישוע הדף את ניסיונותיו של השטן באמצעות פסוקים מתאימים, גם אנחנו יכולים להיזכר בעת ניסיון בפסוקים כגון בראשית ל״ט:9 וקורינתים א׳. ו׳:18.
16. (א) כיצד ניסה השטן את ישוע בפעם השנייה? (ב) באילו דרכים יכול השטן לפתות אותנו לנסות את יהוה?
16 אחרי כן קרא השטן לישוע לקפוץ מגג בית המקדש כדי לבחון את אלוהים ולראות אם ישלח את מלאכיו כדי להצילו. ישוע ציטט את הכתוב בדברים ו׳:16 וסירב לנסות את אביו. השטן לא יפתה אותנו לקפוץ מפינת גג בית המקדש, אך הוא יכול לפתות אותנו לנסות את יהוה. האם אנו מתפתים לראות עד לאיזו מידה נוכל לחקות את השגעונות החולפים של העולם בכל הנוגע ללבוש והופעה אישית מבלי שמישהו יעיר לנו ויתן לנו עצה בנושא? האם אנו מתפתים ליהנות מבידור מפוקפק? אם כן, אנו מנסים את יהוה. אם יש לנו נטייה כזאת, השטן לא יברח מפנינו אלא דווקא יתמקד בנו וינסה למשוך אותנו לצד שלו.
17. (א) כיצד ניסה השטן את ישוע בפעם השלישית? (ב) כיצד יוכל הכתוב ביעקב ד׳:7 להתקיים בחיינו?
17 כאשר הציע השטן לישוע את כל ממלכות תבל אם רק ישתחווה לו, שוב התייצב נגדו ישוע. הוא ציטט פסוק והיה נחוש בדעתו לעבוד אך ורק את יהוה (דברים ה׳:9; ו׳:13; י׳:20). השטן אולי לא יציע לנו את כל ממלכות תבל, אבל הוא כן מנסה בהתמדה לפתות אותנו על־ידי הצגת הזוהר שבחיי החומרנות, ואולי אפילו על־ידי האפשרות לסדר לעצמנו ממלכה אישית קטנה. האם אנו מגיבים כמו ישוע ומגלים מסירות אך ורק ליהוה? אם כן, יקרה לנו מה שקרה לישוע. בספר מתי נאמר: ”לאחר מכן עזב אותו השטן” (מתי ד׳:11). השטן יעזוב גם אותנו אם נתייצב נגדו בעוז. לשם כך, עלינו לזכור עקרונות מקראיים רלוונטיים וליישם אותם. התלמיד יעקב כתב: ”התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7). אח משיחי אחד כתב למשרד הסניף של עדי־יהוה בצרפת: ”השטן אכן ערמומי. חרף כל הכוונות הטובות, קשה לי מאוד לשלוט ברגשותיי ובתשוקותיי. למרות זאת, באומץ, בסבלנות ומעל לכול בעזרת יהוה אני מצליח לעמוד איתן ולדבוק באמת”.
מצוידים היטב כדי להתייצב נגד השטן
18. בעזרת איזה נשק רוחני אנו יכולים להתייצב נגד השטן?
18 יהוה מספק לנו את מלוא הנשק הרוחני כדי שנוכל ”לעמוד נגד נכלי השטן” (אפסים ו׳:11–18). אהבתנו לאמת חגורה על מותנינו, כלומר, מכינה אותנו לפעילויות המשיחיות. נחישותנו לדבוק בעקרונות הצדק של יהוה תהיה כשריון השומר על לבנו. אם רגלינו יהיו נעולות נכונוּת לבשורה, הן יובילו אותנו לפעילות ההטפה והדבר יחזק אותנו ויגן עלינו רוחנית. אמונתנו החזקה תהיה כמגן גדול השומר עלינו מפני ”חיציו הבוערים של הרע”, מפני התקפותיו ופיתוייו הערמומיים. תקוותנו הוודאית באשר להתגשמות הבטחותיו של יהוה תהיה כמו כובע, או קסדה, המגן על חשיבתנו והיא תעניק לנו שלוות נפש (פיליפים ד׳:7). אם נדע להשתמש במיומנות בדבר־אלוהים, הוא יהיה כמו חרב שבעזרתה נוכל לשחרר אנשים מעבדות רוחנית לשטן. היא תשמש אותנו גם כדי להגן על עצמנו, כפי שעשה ישוע בעת שנוסה.
19. מה עוד נחוץ לנו מלבד ’התייצבות נגד השטן’?
19 אם נלבש את ”מלוא נשק האלוהים” ונתמיד בתפילה, נוכל להיות בטוחים שיהוה יגן עלינו כאשר השטן יתקוף אותנו (יוחנן י״ז:15; קורינתים א׳. י׳:13). אך יעקב הראה שאין די בכך ש’נתייצב נגד השטן’. החשוב מכול הוא ’להיכנע לפני אלוהים’, אשר דואג לנו (יעקב ד׳:7, 8). במאמר הבא נראה כיצד נוכל לעשות זאת.
מהי תשובתך?
• מאילו מלכודות של השטן היה על המשיחיים הקדומים להיזהר?
• באילו נכלים משתמש כיום השטן כדי להפיל בפח את משרתי יהוה?
• כיצד התנגד ישוע לניסיונותיו של השטן?
• בזכות איזה נשק רוחני אנו יכולים להתייצב נגד השטן?
[תמונה בעמודים 8, 9]
ישוע התייצב בעוז נגד השטן
[תמונות בעמוד 10]
המשיחיים בני המאה הראשונה דחו בידור אלים ולא־מוסרי
[שלמי תודה]
Heck .G .J/The Complete Encyclopedia of Illustration