”בואו אלי... ואני אמציא לכם מנוחה”
”רעו את עדר אלוהים”
”אתם תמיד קשובים לנו ותמיד חולקים איתנו פסוקים מעודדים מהמקרא” (פמלה).
”תודה על כל מה שאתם עושים בשבילנו. זה עוזר לנו מאוד” (רוברט).
פמלה ורוברט הרגישו צורך לכתוב דברי הערכה אלה לזקני־הקהילה שבקהילותיהם. גם אחרים מקרב משרתי אלוהים מעריכים את תמיכתם המתמדת ואת דאגתם של האחים ה’רועים את עדר אלוהים’ (פטרוס א׳. ה׳:2). כן, משרתיו של יהוה אסירי תודה על הדברים הרבים שעושים הזקנים למענם ועל האופן שבו הם עושים זאת.
”עתירי פועל”
אחריות רבה הופקדה בידי זקני־הקהילה (לוקס י״ב:48). הם מכינים נאומים לאסיפות הקהילה ומכריזים בציבור את בשורת המלכות. תפקידם כולל גם עריכת ביקורי רעייה אצל אחיהם לאמונה. הם מקדישים זמן למי שזקוקים לתשומת לב מיוחדת — קשישים ואחרים — וזאת מבלי להזניח את משפחתם מבחינה רוחנית וחומרית (איוב כ״ט:12–15; טימותיאוס א׳. ג׳:4, 5; ה׳:8). יש זקני־קהילה שנוטלים חלק בבניית אולמי מלכות. אחרים משרתים בוועדי קשר עם בתי חולים או חברים בקבוצות ביקור חולים. רבים מהם ממלאים בהתנדבות תפקידים בכינוסים. כן, זקני־הקהילה ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). לכן אין זה מפתיע שמי שנמצאים תחת השגחתם מוקירים אותם! (תסלוניקים א׳. ה׳:12, 13).
זקני־קהילה שנוהגים לבקר את אחיהם לאמונה בבתיהם או במקומות אחרים כדי לחזקם רוחנית מהווים מקור עידוד. ”בלי התמיכה, האהבה והעידוד מצד הזקנים”, אמר תומס, שגדל ללא אב, ”אני לא חושב שהייתי משרת את יהוה כיום בשירות מלא”. צעירים רבים שגדלו במשפחות חד־הוריות מכירים בכך שהדאגה מצד הזקנים עזרה להם לטפח קשר אישי עם אלוהים.
גם הקשישים בקהילות מעריכים מאוד את ביקורי הרעייה. אחרי ששני זקני־קהילה ביקרו אצל זוג שליחים, שהיו באמצע שנות השמונים לחייהם, כתבו בני הזוג: ”אנחנו רוצים להביע את הערכתנו על הביקור הנהדר שלכם. אחרי שהלכתם קראנו שוב את הפסוקים שפתחתם איתנו. אף פעם לא נשכח את דברי העידוד שלכם”. אלמנה בת 70 כתבה לזקני־הקהילה: ”התפללתי ליהוה וביקשתי ממנו עזרה, והנה, הוא שלח את שניכם [הזקנים] לבית שלי. הביקור שלכם אצלי היה ממש ברכה מיהוה!” האם לאחרונה הפקת תועלת מביקור שערכו אצלך זקני־הקהילה? אין ספק שכולנו מעריכים את המאמצים שהם עושים כדי לרעות את העדר שהופקד בידם.
רועים המחקים את אלוהים ואת ישוע
יהוה הוא רועה אוהב (תהלים כ״ג:1–4; ירמיהו ל״א:10; פטרוס א׳. ב׳:25). גם ישוע המשיח הוא רועה רוחני מעולה. למעשה, הוא מכונה ”הרועה הטוב”, ”רועה הצאן הגדול” ו”שר הרועים” (יוחנן י׳:11; עברים י״ג:20; פטרוס א׳. ה׳:4). כיצד נהג ישוע במי שרצו להיות תלמידיו? הוא הושיט להם הזמנה חמה: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה [”אתן לכם מרגוע”, גינ׳]” (מתי י״א:28).
זקני־הקהילה משתדלים כיום להסב מרגוע לצאן ולהגן עליו. הם ”כמחבא רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (ישעיהו ל״ב:2). אחים אלה המגנים על הקהילה בטוב לב ומשרים רוגע על אחרים, זוכים לכבוד מצד חברי הקהילה ומשביעים את רצון אלוהים (פיליפים ב׳:29; טימותיאוס א׳. ה׳:17).
תמיכה חשובה מצד נשותיהם
משרתי אלוהים מוקירים את זקני־הקהילה ואת התמיכה האוהבת שאותם אחים מקבלים מצד נשיהם. הנשים של זקני־הקהילה לעתים מקריבות מעצמן כדי לתמוך בבעליהן. לפעמים הן נשארות בבית בשעה שבעליהן מטפלים בענייני קהילה או עורכים ביקורי רעייה. פעמים אחרות קורה שצריך לשנות או לדחות תוכניות אישיות שנקבעו מראש משום שמתעוררת בקהילה בעיה הדורשת טיפול דחוף. ”בכל זאת”, אומרת מישל, ”כשאני רואה כמה שבעלי עסוק בהתכוננות לאסיפות ובעריכת ביקורי רעייה, אני מבינה שהוא עסוק בעבודתו של יהוה ואני מנסה לתמוך בו כמה שיותר”.
שריל, שגם היא נשואה לזקן־קהילה, מציינת: ”אני יודעת שהאחים והאחיות בקהילה צריכים לשוחח עם הזקנים, ואני רוצה שהם ירגישו חופשיים לפנות לבעלי בכל פעם שהם זקוקים לו”. נשים תומכות, כדוגמת מישל ושריל, מקריבות מעצמן ברצון ובלבד שבעליהן יוכלו לדאוג לצאנו של אלוהים. חברי הקהילה מעריכים את נשות הזקנים על שיתוף הפעולה מצידן.
עם זאת, אל לזקן־קהילה עסוק להתעלם מן הצרכים הרוחניים והצרכים האחרים של אשתו ושל ילדיו. זקן־קהילה נשוי צריך להיות אדם ”שאין בו דופי... בעל אישה אחת ויש לו בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות” (טיטוס א׳:6). הוא חייב לדאוג למשפחתו כרצוי בעיני אלוהים וכנדרש במקרא ממשגיח משיחי (טימותיאוס א׳. ג׳:1–7).
עבור זקן־קהילה עסוק, אישה תומכת יקרה מפז! כך מרגישים זקני־קהילה מתחשבים. כפי שנאמר במקרא: ”מצא אישה מצא טוב” (משלי י״ח:22). זקנים אלה מוכיחים במילים ובמעשים את מידת הערכתם לנשותיהם. בנוסף לכך שזוגות אלה מתפללים יחדיו מעומק הלב ונהנים ללמוד בצוותא, הם גם מוצאים את הזמן כדי ללכת על שפת הים, לבלות בחיק הטבע או לטייל בפארק. כן, זקני־הקהילה שמחים לדאוג באהבה לנשותיהם (פטרוס א׳. ג׳:7).
זקני־קהילה הרועים ללא שמץ של אנוכיות את עדר אלוהים מהווים מקור של רענון ומרגוע למשרתי יהוה. הם אכן ”מתנות באדם”, ברכה אמיתית לקהילה! (אפסים ד׳:8 [ע״ח], 11–13).